תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב כתאונת דרכים

תוך כדי הניסיון להוציא את התיק מהרכב, נפל ספסל מתקפל על אצבע האמה הימנית של התובע, אשר נקטעה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב:## 1. השאלה שבמחלוקת בין הצדדים היא: האם התאונה, נשוא התביעה, היא תאונת דרכים כמשמעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק")? 2. להלן גרסת התובע: א. ביום 21/3/98 נסע כטרמפיסט ברכב טרנזיט מס' 71-557-19 (להלן: "הרכב") כדי להגיע ממקום שירותו הצבאי במחנה בית דרס לביתו בישוב בית אל. ב. בהגיע הרכב למקום חפצו, ירד התובע מהרכב וניסה להוציא את ציודו האישי בתיק יד שהיה בחלקו האחורי של הרכב. ג. תוך כדי הניסיון להוציא את התיק מהרכב, נפל ספסל מתקפל על אצבע האמה הימנית של התובע, אשר נקטעה. 3. בעוד שהנתבעת כופרת באירוע התאונה ובאמיתות הנסיבות המתארות אותה וכן סבורה שהתאונה אינה בגדר תאונת דרכים, התובע סבור שהתאונה הנה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק. 4. תאונת דרכים מוגדרת בחוק כדלקמן: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". 5. בהנחה שהתרחש האירוע, נשוא התביעה, יש לשאול: האם הנזק שנגרם לתובע הנו עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה? 6. לאור האמור, יש מקום להתמקד בסוגיית השימוש ברכב מנועי. 8. הנתבעת טוענת, כי במקרה דנן מדובר על כך שהתובע ביצע פעולה של טעינת מטען או פריקתו כשהרכב עמד ו/או ירד מהרכב, כשהוא עומד באופן יציב מחוץ לרכב, ועל כן אופן פעולתו של התובע יוצאת מגדרו של "שימוש ברכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. 9. טענותיה של הנתבעת הן כדלקמן: א. האירוע, נשוא התביעה, אינו תאונת דרכים, משום שאינו נכלל במסגרת רשימת המקרים המפורטים בתיקון מס' 8 לחוק, ואשר מהווה רשימה סגורה. ב. פסקי הדין שהביא התובע בסיכומיו אינם תואמים למצב המשפטי הקבוע כיום. ג. יש לנהוג עפ"י רע"א 8061/95 עוזר נגד אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', נ(3), 532, שקבע שכדי שפעולה תיחשב כשימוש ברכב, חייבת היא להתאים ליסודות ההגדרה של שימוש ברכב, וכי פעולה שאינה מתאימה מפורשות להגדרה גם אם קשורה היא קשר ענייני לנסיעה, לא תיחשב כשימוש ברכב. ד. אין כל בסיס בחוק ו/או בפסיקה ליצירת האבחנה בין פריקת מטען מסוגי רכב שונים. ה. הואיל והתובע נפגע אחרי שירד מהרכב בו נסע ופגיעתו הייתה במהלך פעולה שאינה נחשבת כשימוש ברכב עפ"י החוק (במהלך פריקת מטען מתא המטען של הרכב), לכן לא ניתן לראות בפגיעתו כפגיעה עקב שימוש ברכב, ועל כן פגיעה זו אינה במסגרת תאונת דרכים כמשמעה בחוק. 10. "שימוש ברכב מנועי" מוגדר בחוק כך: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד. 11. יש לקבל את עמדת ב"כ התובע, לפיה המקרה דנן נכנס בגדרה של תאונת דרכים כמשמעה בחוק מהנימוקים הבאים. 12. התובע טען כי לאחר עצירת הרכב ובעודו מנסה להוציא את תיקו האישי, ניזוק מספסל מתקפל שהיה בחלק האחורי של הרכב. לפנינו שתי שאלות: האחת, האם ניסיונו של התובע להוציא מהרכב את תיקו הנו בגדר פריקה וטעינה? השנייה, האם ניסיונו זה התרחש תוך כדי הירידה מהרכב? 13. אבחן תחילה את השאלה הראשונה. 14. מקובלים עלי דבריו של השופט גבאי בת.א. (שלום -ת"א) 34312/95 צורי נגד "הדר-חברה לביטוח בע"מ" שקבע: "יש לדון כל מקרה עפ"י נסיבותיו, שכן יתכן ובנסיבות מסוימות ביהמ"ש יבחין בין הוצאת דבר מה ממושב הנהג או מהמושב האחורי לבין מקרה של הוצאת חפצים מתא המטען האחורי אשר מיועד בדרך כלל לפריקה ולטעינה". 15. לאחר שבחנתי את המקרה דנן, הגעתי למסקנה, שהואיל והתובע לא נחבל מתא המטען אלא נחבל מהספסל שבחלק האחורי של הרכב, שאינו מיועד להכיל מטענים לפריקה וטעינה, ולכן ניסיונו להוציא את התיק אינו פריקה ו/או טעינה. 16. לאור פסקי דין שהציג בפני ביהמ"ש ב"כ התובע בסיכומיו עולה, כי המקרה דנן אינו בגדר פריקה וטעינה, משום שהואיל והתובע לא הוביל ברכב משאות כבדים או סחורות או חפצים חריגים בגודלם אלא חפצים שאדם מטלטל עמו ממקום למקום, לכן יש לראות בניסיון התובע להוציא את תיקו מהרכב כפעולה הקשורה לנשיאת חפצים בעת הירידה מהרכב, שמהווה פעולה אינצידנטלית הקשורה בשימוש ברכב למטרת תחבורה, כך שאין לראות בניסיונו להוציא את התיק כפעולת טעינת מטען או פריקתו, כשהרכב עומד. 17. בשלב זה אדון בשאלה השניה. 18. קביעת ביהמ"ש בת.א. (שלום-נצרת) 2421/94 מוקטרן נגד "אררט"- חברה לביטוח בע"מ מקובלת עלי ועל פיה "אין ולא צריך להיות הבדל בין הכנסת ציוד לתא המטען לקראת הנסיעה לבין הוצאת הציוד מתא המטען עם סיום הנסיעה. שתי הפעולות הן פעולות נלוות לשימוש ברכב והן למטרות תחבורה". 19. לעניין "הירידה מהרכב" שמצוינת בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", יש להדגיש את דברי השופטת קוצר בת.א. 3788/94 אלכרים נגד "מנורה" חברה לביטוח בע"מ שקבעה: "האמירה המפורטת בחוק הכוללת "ירידה ממנו" היא היא הנותנת שכל תאונות הדרכים שנגרמו בעת ירידה מהרכב- כהגדרתו בחוק- לא קיימת לגביהן הדרישה של מטרה תחבורתית לגבי עצם הירידה, וכל פירוש אחר יידחה כפירוש אבסורדי, בלתי הגיוני ובלתי סביר על פניו...שהרי כל ירידה מהרכב לא יכולה להיות בדרך כלל למטרות תחבורה, מאחר ובירידה מהרכב מדובר ולא בכניסה לתוכו". 20. בע"א (מחוזי- חיפה) סבאג נגד "דולב"-חברה לביטוח בע"מ נקבע: "שימושי לוואי למטרה תחבורתית מהווים אף הם תאונת דרכים, אף אם מדובר בפעולה שאינה הכרחית לצורך הנסיעה, ובלבד שהפעולה קשורה קשר ענייני לנסיעה, הן מבחינת מהות של עניין והן מבחינת סמיכות הזמנים לנסיעה. 21. כזה הוא המקרה שלפנינו. הניסיון להוציא את התיק קשור קשר ענייני לירידה מהרכב והתרחש סמוך מאוד לזמן הנסיעה ברכב, ועל כן במקרה דנן מדובר בתאונת דרכים. 22. מסקנתי היא כי ניסיונו של התובע להוציא את תיקו מהרכב לא רק שאינו מהווה טעינתו של מטען או פריקתו אלא מהווה חלק בלתי נפרד מעצם פעולת הירידה מהרכב, ועל כן האירוע, נשוא התביעה, מהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק. 23. לאור האמור הנתבעת תישא בשכר טרחת התובע, ללא קשר לתוצאה הסופית בתביעה, בסכום של 1500 ש"ח בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 24. התובע יגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים בצירוף כל המסמכים הרפואיים עליהם הוא מבקש לסמוך, כמו כן יתייחס לשאלת המימון, זאת תוך 14 יום, והנתבעת תגיב לבקשה זו תוך 14 יום לאחר מכן.תאונת דרכיםהכרה בתאונת דרכים