תאונת שרשרת ברחובות - נזקים לרכב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים ברחובות: 1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות. 2. על פי התביעה, ביום 22.7.02 ארעה תאונת שרשרת בדרך יבנה ברחובות, כאשר הנתבעת 2 נסעה לפני התובע, הנתבעת 1 נסעה אחרי התובע ואחרי הנתבעת 2 נסע רכב נוסף מסוג רנו. לטענת התובע פגעה בו הנתבעת 1 והדפה אותו אל עבר רכבה של הנתבעת 2. 3. בכתב ההגנה אשר הוגש מטעם הנתבעת 1 נטען, כי הנתבעת עצרה אחרי רכב התובע ולאחר מכן הגיע רכב צד ג', מר X אשר פגע בה בעוצמה והדף אותה אל עבר רכב התובע אשר נהדף אל רכב הנתבעת 2. הנתבעת 1 הגישה הודעת צד ג' כנגד מר X. 4. הנתבעת 2 בכתב הגנתה כופרת באחריותה בהיותה הרכב הראשון ב"שרשרת". 5. בכתב הגנתו טוען הצד השלישי, מר X (להלן: "צד ג'"), כי התאונה ארעה כאשר נתבעת 2 עצרה את רכבה בפתאומיות, ללא כל סיבה וצידוק. הרכבים אשר נסעו לפניו עצרו עצירת חרום בפתאומיות. צד ג' לא הצליח לעצור את רכבו לחלוטין ופגע קלות ברכב שלפניו בו נהגה נתבעת 1. לרכבו של צד ג' לא נגרם נזק משמעותי, שכן התאונה היתה קלה. לטענתו, לא ראה נזק משמעותי לחלקו האחורי של רכב הנתבעת 1 ובודאי לא נגרם הנזק אשר הינה טוענת לו. עוד טוען הוא, כי הפגיעה אשר פגע ברכב נתבעת 1 לא היתה חזקה דייה כדי להדוף אותה קדימה לעבר מכוניתו של התובע וממילא לא גרמה להדיפת מכוניתו של התובע לעבר מכונית הנתבעת 2. מוסיף וטוען צד ג', כי יש לשער, כי הנזקים אשר נגרמו לחלקו הקדמי של רכב הנתבעת 1, אם בכלל, נגרמו כתוצאה מפגיעתה שלה ברכב התובע וזאת במנותק וקודם לפגיעת צד ג' בנתבעת 1. כמו כן טוען צד ג', כי הנזקים הנתבעים "נופחו" והינם בלתי סבירים וכי צד ג' הינו בעל מוסך עתיר נסיון ולפיכך עלויות התיקון הינן בידיעתו האישית. טוען עוד צד ג', כי האחריות לתאונה אינה רובצת עליו בלבד, אלא על הנתבעת 2 אשר עצרה בפתאומיות, ללא הצדקה וכן על התובע ונתבעת 1 אשר לא שמרו מרחק ולא עלה בידם לבלום מבעוד מועד. 6. צד ג' הגיש הודעה לצד רביעי כנגד המגן חברה לביטוח בע"מ. לטענתו, אם יחוייב לשאת בנזקי הרכבים האחרים, על צד רביעי לשלם את כל הנזקים והסכומים וזאת מכח פוליסת ביטוח רכב מקיף לרכב בו נהג בעת התאונה אשר הוצאה על ידי הצד הרביעי והואיל ונהג ברכב ברשות בעליו. 7. בכתב ההגנה להודעה לצד רביעי, מצטרף הצד הרביעי לגרסת צד ג' לגבי אופן קרות התאונה, ומוסיף, כי הנזקים הנטענים מוכחשים. התובע לא צירף לתביעתו תמונות נזק מקוריות וכן כלל בתביעתו ראשי נזק שאינו זכאי להם. 8. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי במסמכים, לרבות צילומי הרכבים, זירת התאונה וחוות דעת השמאים ושמעתי הצדדים, אני קובעת, כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי צד ג' ואולם לתובע וכן לנתבעת 1 רשלנות תורמת לקרות התאונה בשיעור של 10% כ"א. א. האמנתי לנתבעת 2 אשר העידה, כי הרגישה חבטה אחת בלבד כאשר היתה במצב נסיעה איטית. ב. אני מאמינה לתובע אשר העיד, כי חש שתי פגיעות- אחת מקדימה ואחת מאחורה עקב פגיעתה של נתבעת 1, וכן, כי שמע לפני הפגיעה "רעש חזק של תאונה" (עמ' 12, ש' 18- 19). ג. אני מאמינה לעדות הנתבעת 1 לגבי אופן קרות התאונה. עדותה מתיישבת עם עדותו של התובע ובאופן חלקי מתיישבת עם עדות הנתבעת 2. ד. כאמור לעיל, הנתבעת 2 העידה, כי חשה מכה אחת בלבד. התובע העיד, כי חש שתי מכות- אחת מקדימה ואחת מאחורה. הנתבעת 1 העידה, כי חשה שתי פגיעות- אחת מאחורה והשניה מקדימה. אני מאמינה לנתבעת 1, כי עצרה רכבה אחרי התובע ואז פגע בה צד ג' והדף אותה אל עבר התובע אשר נהדף אל הנתבעת 2. תיאור זה מתיישב גם עם עדותו של התובע, כי שמע קול פגיעה טרם חש את הפגיעה ברכבו. ה. לא האמנתי לצד ג'. צד ג' מודה, כי פגע בנתבעת 1, אך טוען, כי הנתבעת 1 פגעה קודם בתובע. אינני מקבלת את עדותו של צד ג'. תחילה אמר, כי שמע את המכה מלפנים ולאחר מכן פגע ברכב הנתבעת 1. בהמשך אמר "כשראיתי אותם הם היו צמודים. הסטתי את האוטו כי הוא החליק לי". לאחר מכן הודה, כי הזיז את האוטו אחרי התאונה וטען, כי עשה כן כדי לא להפריע. לדבריו עמד רכבו על מעבר חציה ולכן הזיזו (עמ' 17, ש' 1- 5). בחקירתו הנגדית טען, כי שמע "בומים", כלומר, מס' פגיעות. צד ג' לא זכר באיזה מרחק היה מרכב הנתבעת 1, אולם בהמשך טען, כי כאשר שמע את ה"בומים" היה במרחק של 7- 8 מ' ואז טען, כי כאשר שמע את ה"בומים" ניסה לבלום והרכב החליק (שם, ש' 18- 22). צד ג' אמר, כי הרכבים היו דבוקים אחד לשני וכי הנתבעת 1 לא זזה (שם, ש' 24- 25). כאשר הוצגו לו צילומים של זירת התאונה אישר תחילה, כי הצילום במ/3 משקף את מצב הרכבים אשר לא הוזזו (שם, ש' 28- 30). בהמשך טען, כי "אולי" הזיזו את רכב הנתבעת 1 (עמ' 18, ש' 5- 7). אם תחילה הביע ספק בכך, כאשר הוצג לו הצילום במ/4 השיב, כי נראה לו שהזיזו את המכוניות, אלא שעיון בצילומים במ/3 ובמ/4 מגלה, כי הרכבים לא הוזזו, אלא מדובר בזוית צילום שונה. צד ג' הודה, כי היתה לו נזילת מים מהרדיאטור. ניתן לראות בצילומים את סימני הנזילה, אשר יש בהם כדי להעיד על הדיפת רכב נתבעת 1 אל רכב התובע. אינני מקבלת את טענתו, כי נסע רוורס. צודק מר ברק בטענתו, כי סימני הצמיג מצד שמאל אינם שייכים לרכבו , שכן הם מסתיימים משמאל לרכב הנתבעת 1 בהמשך הדרך. עדותו של צד ג' היתה פתלתלה ובלתי עקבית ולא האמנתי לה. ו. עם זאת, אני סבורה, כי התובע ונתבעת 1 לא שמרו מרחק מספר כ"א מהרכב שלפניו ובכך כאמור תרמו לקרות התאונה. ז. צד ג' טוען, כי התובע אינו אמין וציטט דבריו לאחר התאונה המעידים לטענתו על רצונו "להוציא" שלא כדין כסף מחברת הביטוח. התובע הכחיש הדברים נמרצות. מדובר בגירסה מול גרסה. צד ג' לא הוכיח הדברים ברמת ההסתברות הנדרשת בכל מקרה, אני מעדיפה את גרסת התובע לגבי אופן קרות התאונה הנתמכת על ידי עדויות הנתבעות 1 ו- 2 להן אין ולא היה כל קשר לתובע ועם צד ג'. 8. התובע הוכיח הנזקים הבאים: סך של -. 3,900 ₪ לפי חוות דעת שמאי. סך של -. 590 ₪ לפי חשבון שכ"ט שמאי. 9. בשים לב לחלוקת האחריות לתאונה כפי שקבעתי לעיל, אני מחייבת את הנתבעות 1 ו- 3 ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של -. 449 ₪ ואת צד ג' וחב' המגן ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 3,592 ₪. שני הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.7.02 ועד התשלום המלא בפועל, וזאת בכפוף להמצאת חשבונית מס קבלה המעידה על תשלום בפועל של שכר השמאי תוך 10 ימים מהמצאת פסק הדין. לא תומצא חשבונית מס קבלה כאמור, יופחת הסכום של 590 ₪ מסכום פסק הדין בהתאם לחלוקת האחריות כאמור לעיל 10% נתבעות 1- 3 ו- 80% צדדים ג' ו- ד'. בנוסף, ישלם לתובע כל זוג הנתבעים כנ"ל הוצאות בסך -. 450 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התביעה נגד נתבעת 2 נדחית. התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות בסך 300 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 10. לגבי התביעה בתיק 1056/03, הנתבעת 1 הוכיחה הנזקים הבאים; א. נזק לרכב לפי דו"ח שמאי -. 4,880 ₪. ב. שכ"ט שמאי בסך של -. 555 ₪. 11. בשים לב למסקנה אשר אליה הגעתי כאמור לעיל, האחריות לנזקי הנתבעת 1 רובצת על הנתבעת 1 בשיעור של 10% ועל הנתבע מר אחרק בשיעור של 90%. לפיכך, אני מחייבת את הנתבע, X והמגן חברה לביטוח בע"מ ביחד ולחוד לשלם לנתבעת 1 סך של -. 4,891 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.7.02 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות בסך 900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. למען הסר ספק, התשלום לנתבעת 1 יהווה סילוק פסק הדין גם כלפי מר ירון ממן. תביעת גב' ביתן רוזה נדחית ללא צו להוצאות. רכבתאונת דרכיםתאונת שרשרתנזק לרכב