תאונת עבודה 15 אחוז נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא 15 אחוז נכות מתאונת עבודה: 1. המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26/1/04 אשר העניקה למערער 15% נכות צמיתה, בשל תאונת העבודה מיום 27.7.00. 2. המערער, מפעיל ציוד הנדסי במקצועו, עבר אוטם שריר הלב שהוכר כתאונת עבודה ביום 27.7.00. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 04.02.03 את דרגת נכותו כתוצאה מהתאונה בשיעור 12.5%. המערער הגיש ערר אליו צירף את חוות דעתו של דר' קנטור מיום 1.1.03. ועדה לעררים שהתכנסה ביום 2.6.03 בדקה את המערער והעניקה לו 15% נכות. וזאת בגין סעיף 9(1)ג'II לתקנות ובניכוי מצב קודם בגין סעיף 3(ב). 3. המערער עתר לבית הדין כנגד קביעת הועדה, וביום 2.11.03 קבע בית הדין כי - "א. הועדה תתייחס לחוות דעתו של פרופסור קנטור התייחסות עניינית ומנומקת ותפרט מדוע שללה את האמור בחוות הדעת ותתייחס לנימוקי פרופסור קנטור בחוות הדעת לרבות התייחסותו לבדיקות אובייקטיביות שנערכו למערער. ב. הועדה תנמק בנימוקים רפואיים מוכחים מדוע ניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם ותשקול אם כן יש לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם כאשר על פי הפסיקה אין מנכים מצב קודם מבלי להצביע על נתונים מוכחים של פגיעה או מצב קודם לרבות סיום פריט הליקוי בדרגת הנכות הצמודה לאותו פריט. רק אז יש לערוך חשבון עובר ושב." ועדה לעררים שהתכנסה עקב פסק הדין ביום 26.1.04 שבה וקבעה למערער 15% נכות, וזאת בגין סעיף 9(1)ג'II לתקנות ובניכוי מצב קודם בגין סעיף 3(ב). על החלטה זו נסוב הערעור שבפני. 4. המערער העלה מספר טענות לפיהן שגתה הוועדה. א. הוועדה הרפואית לא התייחסה כנדרש לחוות דעתו של פרופסור קנטור ולפיה, לא היתה למערער נכות קודמת. ב. שגתה הוועדה באופן יישומה את הכללים שנקבעו בפסיקה לענין שיטת החשבון עובר ושב. ג. המערער לא אובחן קודם התאונה כסובל מהיפרליפידמיה, ולכן לא ניתן לקבוע לו נכות בגין היפרליפידמיה קודם לתאונה. ד. נפלה טעות בדו"ח הוועדה ובמקום סעיף 3(ב) אשר אינו רלוונטי משום שעוסק בבעיות בבלוטות להפרשה פנימית. כוונת הוועדה היתה לסעיף 9(3)ב העוסק ביתר לחץ דם. ומשכך, אין בנמצא כל הוכחה כי המערער סבל מיתר לחץ דם. ה. לאור השנות הטעות על ידי הועדה יש להחזיר את עניינו של המערער לועדה בהרכב שונה. 5. המשיב טען כי, הועדה פעלה כדין ומילאה אחרי פסק הדין במלואו. הועדה התייחסה לחוות דעתו של פרופסור קנטור והסבירה מדוע דחתה אותה. לטענת המשיב, הוועדה הסתמכה על נתון מוכח מהאנמנזה הרפואית בעת שקבעה את מצבו הקודם של המערער. המשיב מציין כי גם פרופסור קנטור הצביע על סעיף 3(ב) כמתאים לדיסליפידמיה ממנה סבל המערער. 6. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין (דב"ע נז 50 - 1 אורי רשתי נ. המל"ל (לא פורסם)) . במסגרת סמכותו של בית הדין לדון "בשאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עבל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד , פד"ע לד 213). כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (אחוזי הנכות) שנגרם על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע לב/40-0 יוסף דולזר נ' המל"ל פד"ע ד' 429). 7. הלכה פסוקה היא כי כאשר מתכנסת ועדה רפואית לעררים עקב פסק דין, עליה לדון ולמלא אחר פסק הדין במלואו. בעניין שלפנינו כלל פסק הדין לפיו התכנסה הועדה שני סעיפי הנחיות, נדון בהם אחד לאחד. 8. ראשית - "הועדה תתייחס לחוות דעתו של פרופסור קנטור התייחסות עניינית ומנומקת ותפרט מדוע שללה את האמור בחוות הדעת ותתייחס לנימוקי פרופסור קנטור בחוות הדעת לרבות התייחסותו לבדיקות אובייקטיביות שערך למערער." הועדה קבעה למערער נכות לפי סעיף 9(1) גII המעניק 25% נכות בגין "מסוגל לעבודה שאיננה דורשת מאמץ גופני מיוחד (דרגה תפקודית ראשונה). לעומת זאת העניק פרופסור קנטור למערער נכות לפי סעיף 9(1)גIII המעניק 40% נכות בגין "קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת קלה, אין הפרעות בקצב (דרגה תפקודית שניה)". בפרוטוקול הועדה בסעיף 23 סיכום ומסקנות, נאמר "מסתבר שהאוטם אותו עבר התובע היה קטן ביותר ולא מצא את ביטויו בתפקוד חדר שמאל במספר בדיקות אקו. בנוסף עבר התובע מבחן מאמץ בו הלך כ 6.5 דקות עם ירידה בקטע S.T.T לא בוצע בירור נוסף בעקבותיו. ללא אשפוזים חוזרים או תלונות המתאימות לתסמונת תעוקתית משמעותית יש להדגיש שעד תאריך 10/03 המשיך התובע לעבוד בציוד מכני כבד בלא שמחלתו תפריע לו בעבודתו לכן הועדה קובעת נכות בשיעור 25% על פי סעיף 9(1)גII ולא כמו שהע.. פרופ' קנטור בחוות דעתו". הוועדה מתייחסת לחוות דעתו של פרופסור קנטור וממצאיה דומים לשלו, הוועדה מנמקת את קביעתה בשונה מפרופסור קנטור בחזרתו של המערער לתפקוד תעסוקתי מלא, תפקוד במשך 9-13 שעות ליום כמפעיל ציוד מכני כבד שהינו למעלה מכל ספק עבודה הדורשת מאמץ גופני. כמו כן הוועדה מסתמכת על בדיקת המאמץ בה לא מצוין שהופיעה נשמת. משכך, הועדה מילאה אחר פסק הדין בסעיף זה. 9. שנית - "הועדה תנמק בנימוקים רפואיים מוכחים מדוע ניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם ותשקול אם כן יש לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם כאשר על פי הפסיקה אין מנכים מצב קודם מבלי להצביע על נתונים מוכחים של פגיעה או מצב קודם לרבות סיום פריט הליקוי בדרגת הנכות הצמודה לאותו פריט. רק אז יש לערוך חשבון עובר ושב". בפרוטוקול הוועדה סעיף 21 ממצא רפואי נכתב - "הועדה עיינה בסיכום מחלתו ואשפוזו בגין האוטם ושם מופיע במפורש רמות כולסטרול רמות 244 מיליגרם אחוז שזו רמה פתולוגית. בגין רמה זו ניתן להעניק נכות בשיעור 10% לפי 3(ב)". אם כך, הוועדה מצביעה על נתון מוכח של מצב קודם שהיה קיים עת בו אושפז המערער (שגם ד"ר קנטור מסכים לה בחוות דעתו מיום 28.5.03) ומיישמת את ממצאיה בסעיף ליקוי ובדרגת הנכות הצמודה אליו. כמו כן, אין לקבל את טענת המערער כי נפלה טעות בסעיף אותו קבעה הועדה שכן שתי ועדות רפואיות וכן פרופסור קנטור קבעו כי סעיף 3(ב) מתאים למצב של דיסליפידמיה. 10. אולם, אין בכך לקבוע כי הועדה עמדה בכל הכללים של עריכת חשבון עובר ושב. שכן מצב הדיסליפידמיה המפורט בפרוטוקול מתייחס למחלה ממנה סבל המערער קודם לאוטם, לא מצאנו מסמך בו מצוין כי המערער סובל מליקוי זה כעת. ומשכך, במידה והמערער עדיין סובל מליקוי זה היה על הועדה להעניק לו גם כיום 10% נכות בגין סעיף 3(ב). כך שהחשבון היה : 25% בגין סעיף 9(1)גII - מחלת הלב 10% בגין סעיף 3(ב) - דיסליפידמיה ובהפחחתת הדיסליפידמיה בגין מצב קודם, נותרו למערער 25% נכות. 11. משכך, דין הערעור להתקבל. עניינו של המערער יוחזר לועדה שתבדוק האם המערער סובל מדיסליפידמיה. במידה וכן, תערוך חשבון עובר ושב כמצוין בסעיף 10 לעיל. הועדה תציין מהם הנתונים העומדים בבסיס קביעתה ומה מקורם. המשיב ישלם למערער סך של 1,000 ש"ח עבור הוצאותיו. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.נכותאחוזי נכותתאונת עבודה