תאונת עבודה פיצוץ

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה פיצוץ:

1. במסגרת עבודתו באחד ממפעלי הנתבעת נפגעה שמיעתו של התובע כתוצאה מפיצוץ עז שארע במכבש, שלידו עבד התובע, אשר באמצעותו נדחס חומר נפץ לתרמילי תחמושת שיוצרו במפעל (להלן: "התאונה").
בתובענה שבפני תובע התובע פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
הדיון בתיק זה פוצל, בהסכמת הצדדים, באופן שבשלב הראשון נדונה סוגיית הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכושר שמיעתו של התובע לבין הפיצוץ שארע במפעל.

בהחלטתי מיום 6.3.03 קבעתי כי קשר סיבתי זה הוכח וכיוון שכך תישא הנתבעת באחריות לתאונה ולנזקי התובע.

2. הצדדים הביאו ראיותיהם בשאלת הנזק וסיכמו את טענותיהם.
פסק זה יתייחס, איפוא, לשאלת הנזק בלבד.

בטרם אדון בפרטי הנזק שנגרם והפיצוי שיש לפסוק לתובע בגינו, אעיר כי בסיכומיה דורשת ב"כ הנתבעת לנכות 50% משיעור הנזק בגין אשם תורם של התובע (עמ' 5 לסיכומיה). כך חרף העובדה ששאלה זו, היינו קיומו או אי קיומו של אשם תורם מצד התובע כלל לא נדונה במהלך שמיעת הראיות בתיק זה בשני השלבים.

יתירה מכך: במהלך שמיעת הראיות והעדויות בענין הנזק לא נשאלו כלל עדי התביעה והתובע בכלל זה, בענין זה ולא הוצגו מסמכים או ראיות אחרות כלשהן שיצביעו על קיומו של אשם תורם מעין זה.
זאת ועוד: בסיכומיה בשאלת הנזק, לא הצביעה כלל ב"כ הנתבעת על נסיבות או עובדות המבססות את טענתה כי קיים במקרה זה אשם תורם מצד התובע.

תוהה אני, מהן, איפוא, העובדות או הנסיבות עליהן מבססת עו"ד משרקי את קביעתה, או דרישתה, לפיה יש להפחית 50% מהפיצוי שייפסק לתובע בגין אשם תורם.
האם רק בהסתמך על מספר תשובות לשאלות שהופנו לתובע, במסגרת שאלון שנשלח אליו במהלך ההליכים המקדמיים, אשר כלל לא הוגשו כראיה במסגרת ההליך שבפני, או על סמך דו"ח של הממונה על הבטיחות לנתבעת (ראה נספח 3 לת/2) המפרט את נסיבות ארוע הפיצוץ ואשר אין בו כל התייחסות להתנהגותו הרשלנית, כביכול, של התובע, אשר גרמה לארוע הפיצוץ, כפי שטוענת הנתבעת.

בנסיבות אלה, יש לקבוע כי לא הוכח כלל קיומו של אשם תורם מצד התובע ועל כן אין להפחית מסכום הפיצוי שייפסק לו שיעור כלשהו בגין כך.

3. הנכות
א. אין חולק כי שיעור הנכות הרפואית המשוקללת של התובע בגין הפגיעה בשמיעתו, היינו בגין הטנטון והירידה החדה בשמיעה עומד על 46% (ראה עמ' 2 לפרוטוקול וחוות הדעת הרפואית ת/1).

ב. מהו, אם כך, שיעור נכותו התפקודית של התובע. על מנת לקבוע שיעור זה יש לבחון את נסיבות הרלונטיות שהוכחו בפני.

התובע, יליד דצמבר 1941, עבד אצל הנתבע כפועל יצור החל מ-1977. לאחר קרות התאונה (ב-16.3.89) המשיך התובע לעבוד אצל הנתבעת. רק כעבור כשנתיים ב-30.4.91, הוא פוטר מעבודתו בשל צמצומים, כך לטענת הנתבעת. מאז שפוטר, בהיותו בן 50, אין התובע עובד ואין הוא מסוגל להשתלב במעגל העבודה, על אף שנעשו על ידו ועל ידי בני משפחתו נסיונות לכך (ראה עדות בנו בעמ' 25 לפרוטוקול). כתוצאה מהחרשות הכמעט מוחלטת, בה הוא לוקה והטנטון הבלתי פוסק המציק לו במשך מרבית שעות היממה, הוא מסתגר בביתו ואינו יוצר כמעט קשר עם סביבתו ועם בני משפחתו הסמוכים אליו והמתגוררים עמו. גם מצב רוחו הדרדר והתנהגותו כלפי אשתו וילדיו קשה עד בלתי נסבלת.

נסיבות אלה, אשר תוארו על ידי בני משפחתו שהעידו בפני ואשר אין לי כל סיבה לפקפק בנכונותן, הקשו ומקשות עליו גם היום לחזור ולהשתלב במעגל העבודה, מה עוד שבגילו המתקדם המשימה קשה שבעתיים. גם המומחה מטעם בית המשפט שבדק את התובע והגיש חוות דעת, פרופ' פיינמסר, העיד בבית המשפט שלאור הירידה החדה בשמיעה (כמעט חרשות כהגדרתו), "קשה מאוד להחזירו למעגל העבודה".

מאידך גיסא, יש להביא בחשבון את הנכויות בתחומי רפואה אחרים בהם לוקה התובע, חלקן עוד לפני התאונה, כמו נכות בגין פגיעה בראיה בשתי עיניו ונכות אורטופדית בגין פגיעה בשתי הקרסוליים (פגיעה בקרסול ימין לפני התאונה ופגיעה בקרסול שמאל לאחר התאונה).

בהתחשב בכל אלה, אנ סבור כי יש לקבוע את הנכות הפונקציונלית שנותרה בגופו של התובע כתוצאה מהתאונה, היינו כתוצאה מהפיצוץ שארע במהלך עבודתו ואשר כתוצאה ממנו הוא נפגע קשות בשמיעתו, בשיעור של 50%. על בסיס שיעור נכות זה יחושבו הפסדי השתכרותו ושאר הנזקים שנגרמו לו.

4. הפסדי השתכרות
את הפסדי השתכרותו של התובע יש לחשב החל מיום פיטוריו, היינו סוף אפריל 1991. שכרו האחרון אצל הנתבעת לפני שפוטר (לחודש אפריל 1991) עמד על -.2,547 ₪ ברוטו כולל כל התוספות להן היה זכאי, כך עולה מסעיף 19 לתעודת עובד ציבור ת/8.

לשכרו זה של התובע יש להוסיף 25% המשקפים את שווי ההטבות שהתווספו לשכרו של התובע אשר אינם מופיעים בתלוש השכר כמו הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות.

את שכרו של התובע יש לשערך להיום על בסיס תוספת של 100% של הפרשי ההצמדה מיום פיטוריו עד היום. בקובעי כך (ולא שערוך של 80% מהפרשי ההצמדה כמקובל), הבאתי בחשבון את האפשרות הסבירה כי לו היה ממשיך התובע בעבודתו אצל הנתבעת היה הוא מקודם ברמת שכרו, כפי שקודם גם בתקופה שלאחר התאונה.
משכרו המשוערך להיום יש לנכות מס הכנסה בשיעור 25%.

הפסדי השתכרותו של התובע יחושבו בהתאם, עד גיל פרישתו הצפוי (65) ועל בסיס נכות תפקודית בשיעור 50% כפי שקבעתי לעיל.

5. עזרת צד ג'
חרשותו הכבידה ואופי הפגיעה ממנה סובל התובע כתוצאה מהתאונה מונעת ותמנע ממנו "להסתדר" ולנהל חלק מענייניו בעצמו. יש להביא בחשבון כי אשתו עובדת לעיתים גם בלילות ומרבית ילדיו בגירים ואינם מתגוררים עמו. בנסיבות אלה, נזקק וייזקק התובע מן הסתם לעזרת צד ג' למשך פרקי זמן לא מעטים. בהתחשב במצבו ובגילו של התובע אני מעריך שוויה של עזרה זו מאז התאונה עד סוף תוחלת חייו בשיעור כולל ומשוערך להיום בסך -.200,000 ₪ וסכום זה אני פוסק לתובע בפריט נזק זה.

6. עזרי שמיעה
אין חולק כי בגין חרשותו נזקק התובע וייזקק בעתיד למכשירי שמיעה ואת הסוללות המפעילות אותם יש להחליף פעם.
עם זאת הסכומים אותם תובע ב"כ התובע בסיכומיו לא הוכחו כלל ועיקר ונראים על פניהם כמופרזים ביותר. כך במיוחד לאור העובדה כי על המוסד לביטוח לאומי שהכיר בתאונת עבודה מימן ויממן את עלות מרביתם (ראה עדותו של מרדכי אסרף – בנו של התובע – בעמ' 25 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה, אני פוסק לתובע בגין פריט נזק זה סכום כולל וגלובלי בסך -.50,000 ₪ על מנת שלא יהיה תלוי אך ורק במכשירים שמספק המוסד לביטוח לאומי ויתאפשר לו לרכוש אביזרי שמיעה איכותיים יותר, אם יתעורר בכך צורך.

7. כאב וסבל
בהתחשב בפגיעה הקשה בשמיעה ובסבל הנגרם לו כתוצאה מכך וכתוצאה מהטנטון באזניו ובהתחשב בירידה בתפקודיו ובפעילותו החברתית, אני פוסק לתובע בגין כאב וסבל סכום כולל של -.250,000 ₪.

8. ניכויים
יש לנכות מסכום הפיצוי הכולל שנפסק לתובע על פי פסק דין זה, את התקבולים שקיבל ויקבל מהמל"ל בגין הנכות שנקבעה לו כתוצאה מהתאונה נשוא תובענה זו.
בגין התאונה נקבעה לתובע נכות של 25% (ראה ת/5). בנוסף לכך הוא הוכר כזכאי לקיצבת נכות כללית בגין ליקויי השמיעה (40% נכות), לקויי ראיה 30% ונכות אורטופדית בגין הפגיעה בקרסול 20%.
בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי שיעור הגמלה שהוענקה לו בגין נכות כללית גבוהה יותר משיעור הגמלה בגין תאונת העבודה, העדיף התובע לקבל את קצבת הנכות הכללית. זכאי התובע, כמובן, לנהוג כך. עם זאת, יש לדעתי לנכות את מלוא שיעורה של הקיצבה המהוונת שנקבעה לו בגין תאונת העבודה נשוא התובענה ולא את החלק היחסי של קצבת הנכות הכללית כפי שגורס ב"כ התובע בסיכומיו.
אלמלא היה זכאי התובע לקצבת נכות כללית בגין כל הנכויות, לרבות אלה שלא נגרמו כתוצאה מהתאונה, היה הוא מקבל, מן הסתם, קצבה בגין נכות בעבודה בסך של -.1,312 ₪ לחודש (ראה עמ' 9 לסיכומי ב"כ התובע).
סכום קיצבה זו כולה, כשהיא מהוונת, יש לנכות מסכום הפיצוי הכולל שנפסק לתובע, שכן כולו נובע מתאונת העבודה וכתוצאה ממנה בלבד.

את שוויה המהוון של קיצבת הנכות מעבודה יש לחשב על יסוד חוות דעתו של האקטואר יגאל וילוז'ני המתייחסת לקצבה זו (ראה סעיף ד' לחוות הדעת נ/4).

9. סוף דבר:
אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע כאמור בפסק דין זה.
במידה ותיוותר יתרת זכות לטובת התובע (לאחר ניכוי תקבולי המל"ל) יתווספו לסכום הנותר הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום שיוותר בצרוף מע"מ ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום עד התשלום בפועל ואת הוצאות המשפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון