לעניין שכ"ט ב"כ התובע המייצג, קובע סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות כדלקמן: " 23 . (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור. (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית." בית המשפט ציין בפסיקתו כי סעיף 23 לחוק אינו קובע כי תשלום שכה"ט מותנה באישור התובענה הייצוגית ונדמה כי לענייננו הינו פוסע יד ביד עם תשלום גמול לתובע המייצג. היינו ברגיל, במקרה ובו ביהמ"ש יסבור כי קמו התנאים לתשלום גמול לתובע הייצוגי, אפילו לא אושרה התובענה הייצוגית ולפי תנאי סעיף 22(ג)(1), תקום גם זכותו של ב"כ התובע המייצג לשכר טרחתו. דרישות סעיף 23 דומות במהותן לדרישות סעיף 22 ומוסיפות עליהן. בשורת הדמיון נמצא את התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה שאינו רלוונטי לענייננו, את מידת החשיבות הציבורית שבתובענה ולבסוף מידת הטרחה שטרח ב"כ התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו . מאידך נוספות דרישות המתייחסות למורכבות ההליך, אופן ניהולו ולבסוף הפער שבין הסעדים שנתבעו לאלה שאושרו לבסוף. תביעה ייצוגיתשכר טרחה