תביעה לפינוי מגרש לבנייה

התובעות פנו לבית משפט זה בתביעה כספית ובבקשה לפנות את הנתבעים מהמגרש. התובעות טוענות שהנתבעים פעלו שלא כדין ולכן בניית הבית נגועה באי חוקיות ועליהן לפנות את המגרש מייד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לפינוי מגרש לבנייה: 1. הסיפור ביום 6.11.1986 רכשו הנתבעים מצד שלישי 1 (להלן "צידוביץ") חלק ממגרש לצורכי בניה, עפ"י הסכם (להלן "ההסכם"), שנערך על ידי צד ג' 2 (להלן "עו"ד פרשני"). בגוף ההסכם צידוביץ הצהיר שהוא הבעלים הרשום של המגרש. בהמשך להסכם הנתבעים וצידוביץ, אף חתמו על על הסכם שיתוף במקרקעין, שהסדיר את חלוקת המגרש ביניהם. העסקה התקדמה בצורה מקובלת. נרשמה אף הערת אזהרה על המגרש. פעולה זו בוצעה ע"י עורך-דין אחר (עורך-דין יעקובוביץ) משום שבאותו עת צידוביץ כבר העביר את ניהול ענייניו לאותו עורך-דין. יצויין, כי הערת אזהרה נרשמה על המגרש כולו. הנתבעים הכינו תוכניות בניה ופנו לצד ג' מס' 3 (להלן "הועדה") על מנת לקבל היתר בניה. ההיתר ניתן והנתבעים בנו את ביתם על המגרש שנמכר להם. אולם, התברר שצידוביץ לא היה בעל המגרש כולו, אלא רק שליש ממנו ואילו שני שליש שייכים לתובעות. כאשר מצב זה יצא לאור , כמובן החלו הליכים משפטיים שהם נשוא התיק בפניי. 2. העתירות השונות של הצדדים התובעות פנו לבית משפט זה בתביעה כספית ובבקשה לפנות את הנתבעים מהמגרש. התובעות טוענות שהנתבעים פעלו שלא כדין ולכן בניית הבית נגועה באי חוקיות ועליהן לפנות את המגרש מייד. כמו כן הם עותרות לפיצוי של דמי שימוש ראויים החל מיום 6.11.1986, בסכום של 140,000 ₪. הנתבעים טוענים שהם תמימים בפרשה זו. רכשו בתום לב ובהתבסס על הצהרות ברורות בגוף ההסכם שנערך על ידי עו"ד פרשני, אשר שימש כיועץ משפטי של שני הצדדים. בהסתמך על ההסכם פעלו הנתבעים כמקובל והגישו תוכניות בניה לוועדה והשיגו היתר בניה. משום שכך הנתבעים שלחו הודעות צד ג' בתיק זה: כנגד צידוביץ הם טוענים שמכר דבר לא לו וכנראה ידע או היה חייב לדעת על כך. כנגד עו"ד פרשני הם טוענים שהוא נכשל בתפקודו כעו"ד, כאשר לא בדק כראוי את מסמכי הלשכה ולא גילה שצידוביץ מתיימר למכור רכושם של התובעות ללא ידיעתן. כנגד הועדה הנתבעים טוענים שהיא לא בדקה כראוי את הבקשה להיתר בניה ונתנה לנתבעים לבנות על רכושם של התובעות. כמובן בפיהם של כל צדדי צד ג' טענות מטענות שונות. צידוביץ: מה הוא אומר? הכל בטעות מצערת בתום לב: לא ידע, לא הבין, לא שמע. מעבר לכך טען, שאף אם מכר דבר לא לו, הרי הוא שילם מיסים והוצאות אחרות של התובעות ובכל מקרה יש לקזז מכל סכום שיגיע להם חלק יחסי של אותן הוצאות. עו"ד פרשני: מה הוא אומר? הוא הטיל דווקא על הנתבעים לעשות את הבדיקה והבהיר להם שעליהם לערוך את הבדיקה. כמו כן לדבריו הנזק המהותי בתיק זה לא נגרם על ידו, אלא על ידי הועדה, שהיא זאת שאישרה את הבניה של הנתבעים בשטח של התובעות. הועדה מה היא אומרת? מה בינה לבין בדיקת זכויות בקרקע? אין חובתה של הועדה לבחון מי בעל הזכות במקרקעין, אלא רק מהן זכויות הבניה על אותם המקרקעין. נהפוך הוא, אסור לה לדעתה להתערב בענייני זכויות במקרקעין והיא שומעת התנגדויות אך ורק בנוגע למימוש זכויות הבניה. 3. הדיונים שהתנהלו בפני בית המשפט: בתחילת הדיון הועלתה טענה מטעם צדדי ג' בעניין התיישנות. בסוף הדיון באותה טענה ובטרם שבית המשפט נתן החלטתו, בית המשפט פנה לצדדים בהצעה להגיע להסדר, שמתבסס על כך שצידוביץ חייב בכל מקרה לשלם לידי התובעות שתי שליש מכל התמורה שקיבל מאת הנתבעים וזאת בגין העובדה ששתי שליש מהמגרש היה שייך להן. על סמך נתון זה ועל סמך נתונים אחרים ביהמ"ש הרכיב הסדר דיוני להשלמת הדיון במסגרת סעיף 79א.א, כאשר ביהמ"ש תחם בגבולות מסויימים את הסכום שעל צידוביץ להעביר לידי התובעים ואף קבע באותה צורה מה השתתפותם של יתר צדדי ג' באותו תשלום. נקבע מראש שאין על הנתבעים לשלם דבר ונשאר לשיקול דעת ביהמ"ש מה הסכום שהם צריכים לקבל על חשבון הוצאותיהם ואיך לחלקו בין צידוביץ לבין עו"ד פרשני. כפי שהסברתי לצדדים במהלך הדיון, אין ספק שדובר בפשרה לא קלה מכל הבחינות. ניהול הדיון היה יכול להוביל לתוצאות קשות, אשר ביניהם סילוק של הנתבעים מרכושם. תוצאה כזאת היתה בודאי גורמת להגשת תביעות נוספות ונפרדות של הנתבעים כלפי כל צדדי ג'. במסגרת הדיונים השונים, שהתנהלו עד הסכמה הסופית של הצדדים להסדר הדיוני, הצדדים פירטו את טענותיהם הן בכתב והן במהלך דיון שהתנהל בפני ביהמ"ש ב-8.2.01. 4. שקלתי בכובד ראש את כל טענות הצדדים להלן החלטתי בנדון בדרך של פשרה : 4.1. התובעות יקבלו את הסכום של 82,000 דולר ארה"ב לפי שער היציג נכון ליום 30.3.00. 4.2 הסכום האמור ישולם באופן הבא: 4.2.1 צידוביץ ישלם 69,700 דולר ארה"ב . 4.2.2 עו"ד פרשני ישלם 10,000 דולר ארה"ב. 4.2.3 הועדה תישלם 2,300 דולר ארה"ב. 4.3 צידוביץ ישלם לנתבעים סך של 5,000 דולר ארה"ב עבור השתתפות בהוצאותיהם ועו"ד פרשני ישלם לאותה מטרה סכום של 1,000 דולר ארה"ב. 4.4 באשר להוצאות הדיון: הנכון הוא שביהמ"ש לא קבע בהצעתו דבר לגבי הוצאות הדיון למעט קביעתו בנוגע להוצאות הנתבעים. אולם, עו"ד איזמן טען שבמהלך הדיון שבכל מקרה מגיע לתובעות הוצאותיהם ולביהמ"ש זכות לחייב את הצדדים או מי מהם בתשלום מסוג זה. ביהמ"ש לא חולק על עמדתו של עו"ד איזמן, אלא שוכנעתי שבעת שהצדדים הסכימו להסדר הדיוני הניחו שכמקובל במצבים אלו לא יהיה צו להוצאות למעט לטובת הנתבעים. כמו כן אני סבור שיש לתת ביטוי לכך שאנו דנים בפסק דין בפשרה וברוח זו אני קובע שכל צד ישא בהוצאותיו. 5. בנוגע לעניין מס שבח: מנהל מס שבח צורף כנתבע לדיון על פי יוזמת בית המשפט והצדדים. אולם כאשר התייצבה ב"כ המנהל וטענה את טענותיה, ביהמ"ש ראה לנכון לשחרר את המנהל מהשתתפות בתיק. הצדדים סברו ביחד עם ביהמ"ש שהדרך הנכונה להשלים את העסקה שדווח למס שבח בזמנו, היא שהתובעות יצטרפו כמוכרות באותה עיסקה ביחד עם צידוביץ ויתנו הסכמתם בדיעבד לעיסקה שבוצעה בין צידוביץ לבין הנתבעים. אני ממנה את עו"ד איזמן ביחד עם עו"ד יעקבוביץ ןעו"ד פרוינד, ככונסי נכסים של העיסקה בשיתוף פעולה לפעול באותה דרך ולעדכן את ביהמ"ש תוך 60 יום מהיום על תוצאות הטיפול. לפיכך הפסק הדין של ביהמ"ש מותנה בהשלמת הדיווח למס שבח ומתן אישור ללשכת רישום מקרקעין להשלמת העברת המגרש מהתובעות וצידוביץ לנתבעים. על מנת להבטיח ביצוע פסק הדין מיד עם השלמתו אני מורה שהתשלומים עפ"י פסק דין זה יופקדו בידיהם הנאמנות של הכונסים לא יאוחר מ - 30.3.01 וזאת בחשבון נאמנות, אשר יפתח לאותה מטרה. בניהקרקעותתביעת פינויפינוי