קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לרשות השיפוט של ההסתדרות - ערעור: הנשיא ס' אדלר:   לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב - יפו, (השופטת הראשית וירט-ליבנה ונציג ציבור דורשט; עב 5059/01.) אשר: [א] דחה את בקשתם של המערערים לאשר את פסק הבורר של רשות השיפוט הארצית של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - רשות השיפוט הארצית), שניתן בעניינם ביום 11.3.2001; [ב] קבע, כי לרשות השיפוט הארצית סמכות לקיים דיון נוסף על פסק בוררים שניתן על ידה; [ג] קיבל את בקשתם של המערערים לבטל את החלטת יו"ר רשות השיפוט הארצית לקיים דיון נוסף בעניינם; [ד] החזיר את הדיון בבקשה לקיום דיון נוסף לרשות השיפוט על מנת שתחליט בה בשנית לאחר שמיעת טענות המערערים בבקשה. עובדות המקרה בתמצית הן, כדלקמן: [2] המערערים כיהנו כחברים בהנהלת רשות השיפוט בהסתדרות בין השנים 1986-1995 ופרשו לפנסיה מוקדמת לאחר שלא נבחרו לכהן בקדנציה נוספת. לאחר פרישתם, הגישו המערערים ביום 5.5.1996 תביעה לרשות השיפוט של ההסדרות הנוגעת להפרשות לקרן הגמלאות ולקרן השתלמות. בעת הגשת התביעה חלו הוראות פרק י"ג לחוקת ההסתדרות לפי נוסחו הקודם, לפיהן רשות השיפוט היתה בנויה משתי ערכאות: הערכאה הדיונית, שכונתה רשות השיפוט המחוזית; וערכאת הערעור, שכונתה רשות השיפוט הארצית, כאשר היתה נתונה זכות ערעור על פסקי בוררות של רשות השיפוט המחוזית אל רשות השיפוט הארצית. טרם החלה רשות השיפוט המחוזית לדון בתביעתם של המערערים, החליט בית נבחרי ההסתדרות ביום 27.6.1999 על ביטול רשות השיפוט המחוזית, בתוקף מיום 5.9.1999, כך שהתביעות יוגשו אל רשות השיפוט הארצית - כערכאה ראשונה. זאת, תוך הענקת אפשרות לבקש קיומו של דיון נוסף ברשות השיפוט הארצית. בתקנון החדש של רשות השיפוט, נקבע במפורש:   "פרק 17 - דיון נוסף. א. לבקשת בעל דין, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, מוסמך ראש רשות השיפוט להתיר קיום דיון נוסף על פסק-דין של רשות שיפוט ארצית בשבתה כערכאה ראשונה, אם פסק הדין מעורר עניין בעל חשיבות עקרונית יוצאת דופן. ב. דיון נוסף יתקיים בהרכב מורחב, על פי ההוראות לענין דיון בכתב ערעור, בהתאמה ובשינויים המחויבים".   פרק י"ג לחוקת ההסתדרות, שעניינו "רשות השיפוט בהסתדרות", קובע בסעיף 10 בו הוראות מעבר לתביעות שההליכים בהן לא הגיעו לידי סיומם עובר לשינוי התקנון, וזה לשונו:   "10. הוראות מעבר בעניין שינויים ברשות השיפוט בהסתדרות. [א] רשות השיפוט הארצית מוסמכת לדון כערכאת ערעור בכל עניין אשר הטיפול בו החל ברשות השיפוט המחוזית לפני מועד החלטת בית נבחרי ההסתדרות בדבר 'הוראות מעבר' שנתקבלה ביום 5.9.1999 (להלן: המועד הקובע). [ב] בישיבתה כערכאת ערעור על פי סעיף זה תפעול רשות השיפוט הארצית בהתאם לתקנון רשות השיפוט כנוסחו לפני 'מעוד הקובע'. מן המועד הקובע ואילך לא תקבל רשות השיפוט המחוזית תביעות חדשות. [ג] רשות השיפוט המחוזית תשמע את כל הראיות בתיקים התלויים ועומדים בפניה ותיתן פסקי דין בתיקים אלה תוך 120 יום מן המועד הקובע... [ד] אין במועדים הנ"ל כדי לגרוע מסמכותה של רשות השיפוט המחוזית ליתן החלטה בתיקים שבטיפולה. [ה] בתקופת המעבר תפעל רשות השיפוט המחוזית בהתאם לתקנון רשות השיפוט בנוסחו לפני ה'מועד הקובע'. [ו] בית נבחרי ההסתדרות מוסמך להחליט בכל עניין הנוגע לתקופת המעבר".   הדיון שלפנינו נסוב על פירוש הוראות המעבר, שכן התביעה הוגשה על ידי המערערים עובר לשינוי תקנון רשות השיפוט, אולם הגיעה לידי דיון רק לאחר שינויו וביטול רשות השיפוט המחוזית. במועד שינוי התקנון טרם החל הדיון בתביעתם של המערערים בפני רשות השיפוט המחוזית ועל כן הועברה תביעתם לטיפולה של רשות השיפוט הארצית. רשות השיפוט הארצית החלה לדון בתביעה של המערערים ביום 8.11.1999 וביום 11.3.2001 נתנה פסק בוררות לזכותם. באת כוח ההסתדרות הגישה בקשה לדיון נוסף בפני רשות השיפוט הארצית ובקשתה נתקבלה ביום 29.4.2001 על ידי ראש רשות השיפוט, ללא שניתנה למערערים אפשרות להגיב לבקשה. מאחר ולא ניתנה למערערים זכות להשיב על הבקשה לקיום דיון נוסף, החליט בית הדין האזורי להחזיר את העניין ליושב ראש רשות השיפוט, על מנת שידון בבקשת באת כוח ההסתדרות בשנית לאור התגובה שהוגשה מטעם בא כוח המערערים.   [3] בא כוח המערערים טען בפני בית הדין האזורי, כי על פי הוראות המעבר, לא קיימת זכות לקיום דיון נוסף על פסק בוררות של רשות השיפוט הארצית. לפיכך, הוא סבור כי אין מקום להחזיר את העניין לרשות השיפוט ויש לאשר את פסק הבוררות. בית הדין האזורי דחה טענה זו.   [4] לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טענות הצדדים בערעור, נחה דעתנו כי בית הדין האזורי הגיע לתוצאה נכונה. עם זאת, ברצוננו להוסיף התייחסותנו לפירוש הוראות המעבר. הוראות המעבר מתייחסות לתביעות שהדיון בהן החל עובר למועד שינוי התקנון ושלא נסתיים בירורן עד למועד זה. תכליתן של ההוראות היא לאפשר את סיום הדיון וקיומו של ערעור לרשות השיפוט הארצית, כפי שהיה ניתן לעשות קודם שינוי התקנון. כמו כן, על פי הוראות המעבר, רשאית רשות השיפוט הארצית להמשיך בדיונים כאשר היא דנה בערעור על פסק בוררות של רשות השיפוט המחוזית שניתן לפני שינוי התקנון . מהוראות המעבר ומפרק 17 לתקנון החדש עולה כוונת בית נבחרי ההסתדרות לשמר את עקרון זכות הערעור על פסק בוררות של רשות השיפוט. מכאן, כי במקרה בו רשות השיפוט המחוזית לא דנה בתביעה והיא נדונה בפני רשות השיפוט הארצית כערכאה ראשונה, יש לפרש את הוראות המעבר כך שתאפשרנה קיומו של דיון נוסף בפניה. טען בא כוח המערערים בפנינו, כי סעיף 10(א) להוראות המעבר קובע שרשות השיפוט הארצית הדנה בתביעה שהוגשה לפני שינוי התקנון, יושבת כערכאת ערעור ומשכך אין עליה ערעור או זכות לקיום דיון נוסף. אין לקבל טענה זאת. לדידי, עניינו של הסעיף הוא במקרה בו רשות השיפוט המחוזית כבר החלה לדון בהליך עובר לשינוי התקנון, שאז שומה עליה לסיים מלאכתה ורשות השיפוט הארצית תוכל לדון בעניין כערכאת ערעור. הסעיף אינו עוסק במקרה בו רשות השיפוט המחוזית טרם החלה לדון בהליך, שאז מועבר ההליך לדיון ברשות השיפוט הארצית - בשבתה כערכאה ראשונה - כפי שהיה במקרה שלפנינו. במקרה שלפנינו, איפוא, יש להגדיר את הדיון ברשות השיפוט הארצית כדיון בערכאה ראשונה, עליו ניתן לשמוע דיון נוסף.   [5] סוף דבר - הערעור נדחה. בנסיבות המקרה, כאשר התובענה היא בין חבר ועובד ההסתדרות לבין ההסתדרות, אין צו להוצאות.הסתדרות העובדיםערעור