קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד המדינה פיצויים על הפקעה: .1המבקשים, בעלי חלקה 5 בגוש 8030 בטייבה (להלן: - "חלקה 5") הגישו המרצת פתיחה, בה עתרו להצהיר כי מדינת ישראל חייבת לשלם להם פצוי בסך 000, 113ש"ח, בגין הפקעת 3500מ"ר מחלקה 5, בהתאם לצו הדרכים ומסילות ברזל (הגנה ופתוח), תשנ"ד - 1993(להלן: - "פקודת הדרכים") . לטענת המבקשים, במסגרת תכנית המתאר טב/ 5/1111(להלן: - "תכנית המתאר") נערכה פעולת אחוד וחלוקה לחלקות 5ו- 31בגוש והופקעו מהן לצרכי צבור % .39.85לאחר מכן, הופקעה רצועה נוספת "אשר שטחה 2239מ"ר, אך בפועל השטח שהופקע הוא 3500מ"ר כי אין מה לעשות עם יתרת המשבצת". בגין הקרקע שהופקעה על-פי פקודת הדרכים, מבוקשת ההצהרה על זכאות לפצויי הפקעה. .2בישיבת בית המשפט מיום 24.9.98הגיעו הצדדים להסכמות עובדתיות דלקמן : א. השטח המופקע על-פי פקודת הדרכים הוא 2083מ"ר. ב. שווי מ"ר של קרקע הוא 10דולר. נותר לפסוק בשאלה מה שיעור ההפקעה הכולל בחלקה .5 היקף ההפקעה ללא תשלום פיצויים: .3על פי סעיף 2לחוק לתקון דיני הרכישה לצרכי צבור, התשכ"ד - 1964 (להלן: - "חוק לתקון דיני רכישה"), לא יעלה האחוז המקסימלי של הקרקע, שניתן לרכוש לצרכי צבור ללא תמורה, דהיינו להפקיע, על %40, אם בין ההפקעות היתה אף הפקעה מכח חוק התכנון והבניה. לטענת המבקשים, ההפקעה שקדמה להפקעה על-פי פקודת הדרכים היא הפקעה על-פי תכנית מתאר, ועל כן היא מכח חוק התכנון והבניה. תכנית מתאר טב/5/1111: .4על פי סעיף 4(1) לחוק לתיקון דיני רכישה, אין מביאים בחשבון לענין חישוב האחוזים של חלקה שמותר לרכוש ללא תשלום פצויים, רכישה מכח חלוקה חדשה לפי סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון והבניה. לטענת המדינה, תכנית המתאר היא תכנית לחלוקה חדשה ועל כן אין לקחת בחשבון את השטחים שהועברו למדינה מכח תכנית זו. .5בסעיף 3להמרצת הפתיחה טענו המבקשים כי תכנית המתאר היא תכנית לאחוד וחלוקה, אשר במסגרתה הופקעו שטחים לצרכי ציבור שהגיעו לכדי % . 39 . 85בישיבת יום 24.9.98חזר בו עו"ד דעאס, ב"כ המבקשים, מטענה זו והצהיר כי היא נטענה בטעות. .6בסעיף 121, הכלול בפרק ג' סימן ז' לחוק התכנון והבניה, נאמר: " .121בתכנית מיתאר מקומית ובתוכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות - (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם ; (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן חלוקה חדשה)". (ההדגשות אינן במקור, ה.ש.). מטרות תכנית המתאר הן: " .1חלוקה למגרשים. .2פתיחת דרכים ושבילים. .3קביעת שטח צבורי פתוח. .4קביעת שטח לבניני צבור. .5קביעת מרכז מסחרי. .6קביעת חזית מסחרית. .7קביעת הוראות בניה". הנה כי כן, נראה כי מדובר בתכנית אשר בין מטרותיה חלוקה על-פי סימן ז' לפרק ג'. דא עקא, שפרט לציון אחת ממטרות התוכנית: חלוקה למגרשים, אין בתכנית המתאר ובבצועה כל אינדיקציה לתכנית חלוקה חדשה על פי סימן ז' האמור. .7לא מצאתי בתקנות התכנית שהוצגו בפני כל תקנה לענין החלוקה החדשה ולא מצאתי כי אושר תשריט החלוקה החדשה, כחלק מהתוכנית. .8על פי סעיף 123לחוק התכנון והבניה: "הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב-ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית". על פי סעיף 125לחוק זה: "תוך חודשיים מיום תחילת תקפה של החלוקה החדשה, יעביר יושב-ראש מוסד התכנון שאישר את התכנית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר העתק התכנית על תשריטיה כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית תוך חודשיים מהיום שהועברה אליו תכנית הכשרה לרישום על פי פקודת המודדים וחוק מקרקעין, התשכ"ט - 1969, התואמת את התכנית לחלוקה חדשה שאושרה; אולם אי שמירת המועדים האמורים לא תפגע בתקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח סעיף 124". ביום 1.3.82החליטה הועדה המחוזית לתת תוקף לתכנית המתאר, והודעה בדבר מתן תוקף התפרסמה בילקוט הפרסומים 2970מיום .20.10.83אף על פי כן, לא הוכן תשריט לצורך רישום, כאמור בסעיף 125לחוק התכנון והבניה. החלוקה החדשה לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין. אף לא נרשמה הערת אזהרה על חלקה 5, על-פי סעיף 123, למרות, שלטענת המבקשים נפגעה חלקה 5ע"י תוכנית המתאר בכך שהופקע חלק ממנה על-פי תוכנית זו. .9בילקוט הפרסומים מס' 3864מיום 11.4.91פורסמה הודעה על-פי סעיפים 5 ו- 7לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור) - 1948, שמשמעותה, נקיטת הליכי הפקעה. ביום 26.5.91נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערה על הפקעה ועל פרסום הודעות על פי סעיפים 5ו- 7לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) - .1943 אם תוכנית המתאר היתה, אכן, תוכנית לחלוקה חדשה, על-פי סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון והבניה, לשם מה היה צורך בהליכים על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)? כל כולה של רכישת קרקעות לצרכי ציבור בדרך של חלוקה חדשה באה כדי ליתר הליכי הפקעה (בג"צ 26/70 ראובן וחיה בר נ' שר הפנים ואח’, פ"ד כד (1) 645). הנה כי כן, נראה, כי אף המדינה סברה שתכנית המתאר אינה תכנית לחלוקה מחדש. מה היא יחידת הקרקע ממנה יחושבו אחוזי ההפקעה? .10שטחה של חלקה מס' 5הוא 543, 15מ"ר. תכנית המתאר אינה חלה על כל חלקה 5, אלא רק על שטח של 043, 12מ"ר ממנה. לטענת המבקשים, לצורך חשוב אחוזי ההפקעה, יש לקחת בחשבון רק את חלק החלקה, עליו חלה תכנית המתאר, דהיינו, את חלק החלקה ששטחו 043, 12מ"ר. .11איני מקבלת את טענת המבקשים. הוראת החוק לתקון דיני הרכישה, בדבר הגבלת הרכישה ללא תשלום פיצויים, מתייחסת אל אחוזים משטח חלקה. הגדרת "חלקה" על-פי חוק לתיקון דיני הרכישה היא: "חלקה" - בשטח שבו נעשה סידור זכויות הקנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - חלקת רישום הרשומה לפי אותה פקודה; בכל מקום אחר יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין פנקסים כאלה - שטח קרקע רצוף שבבעלות של אדם אחד או של מספר בני-אדם ביחד; " . (הדגשה אינה במקור, ה.ש.). בענייננו, מדובר בחלקה הרשומה בלשכת רישום המקרקעין. על כן, השטח המשמש בסיס לחשוב אחוזי ההפקעה הוא שטח החלקה הרשום בפנקסי המקרקעין, ולא השטח עליו חלה תכנית המתאר. מה השטח שנרכש על-פי תכנית המתאר?: .12בענין זה, הונחו בפני חוות דעת של שני שמאים - האחד, ברוך דוד והאחר, ירמיהו יעקובי. לדעתו של השמאי דוד, אשר על חוות דעתו סומכים סכומי המבקשים, השטח שהופקע מחלקה 5הוא כ- 4800מ"ר, המהווים % 31מהחלקה. חישוב זה נעשה על בסיס חלק מחלקה 5, עליו חלה תכנית המתאר. כמבואר לעיל, את חשוב אחוזי ההפקעה יש לעשות על בסיס שטח החלקה הרשומה ולא על בסיס שטח החלקה הכלול בתכנית. על כן, איני מקבלת את חישוביו של השמאי דוד. .13כנגדו, חישב השמאי יעקובי את שיעור ההפקעה על-פי תכנית המתאר, ועל-פי תרשים החלוקה (שכאמור לא היה תרשים לצרכי רישום). מתרשים זה למד השמאי כי ההפרשות לצורכי ציבור על-פי תכנית המתאר היו בשעור % 23.3משטח החלקה, וכי אחוז ההפקעה על-פי פקודת הדרכים היה %4.41 = סה"כ % .37.7על-פי חישוב זה, אין המבקשים זכאים לפצויי הפקעה. .14עוד הציגו המבקשים, כנספח לבקשתם, את חוות דעתו של המודד חאג' יחיא. המודד חאג' יחיא בסס את חוות דעתו על תרשים אחוד וחלוקה של חלקה 5עם חלקה אחרת. תשריט חלוקה חדשה צריך להיות חלק מתכנית בנין עיר, ולקבל את אשור ועדות התכנון. הבעלויות על פי תרשים מאושר זה, צריכות להירשם בלשכת רישום המקרקעין. התשריט, אליו מתייחס חאג' יחיא, נעשה לאחר שהתכנית קבלה תוקף ולא נרשם בלשכת רישום המקרקעין. לא נאמר ע"י מי נערך התשריט והוא לא הוצג בפני. לאור כל זאת, איני יכולה להתייחס אל התשריט כאל בסיס מהימן לחוות דעת שהוכנה על פיו. לא זאת אף זאת - האמור בחוות דעתו של חאג' יחיא, לענין הפקעות לצורכי ציבור מתייחס אל השטח המאוחד של חלקה 5עם חלקה 28, ממנו חשב חאג' יחיא את ההפקעה לצורכי ציבור. מחישוב זה אין ללמוד מה אחוז ההפקעה מחלקה 5, בלבד. מכל הנימוקים דלעיל, אין חוות דעתו של חאג' יחיא מוכיחה את שעור ההפקעה בחלקה .5 .15העולה מהאמור, כי המבקשים לא הוכיחו את שיעור ההפקעה מחלקה 5על-פי תכנית המתאר וכי ההפקעה על פי תכנית המתאר ופקודת הדרכים גם יחד עולה על השעור שניתן להפקיע ללא תמורה. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 000, 15ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישאר ריבית והפרשי הצמדה כדין.קרקעותפיצוייםתביעות נגד המדינההפקעה