תביעה על עבודות אלומיניום וזכוכית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודות אלומיניום וזכוכית - תביעת פיצויים: תביעה זו ענינה עבודות אלומיניום וזכוכית (להלן: "העבודות") שהנתבע הוזמן לבצע בביתם החדש של התובעים בשנת 2005. התביעה הוגשה על סך 120,000 ₪, סכום שכלל את השלמת העבודות בהתאם לחוות דעתו של מר אבי שטרן (להלן: "מר שטרן") בסך של כ-90,000 ₪ וכן פיצוי בגין אובדן ימי עבודה, אובדן דמי שכירות עבור הדירה הישנה עד להשלמת העבודות, עוגמת נפש והוצאות. במהלך ניהול ההליך הגיעו הצדדים, בעזרת בית המשפט, להסכמה בדבר השלמת העבודות תחת עינו הפקוחה של מר שטרן אשר התבקש להגיש חוות דעת משלימה עם סיומן. השלמת העבודות התנהלה בעצלתיים, כאשר לאחר שלב ראשון הגיש מר שטרן חוות דעת לפיה לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבע נותרו עדיין ליקויים רבים שנדרש לתקנם, ובשלב שני, לאחר ביצוע השלמות נוספות הוגשה חוות דעת נוספת (שלישית במספר) לפיה נותרו ליקויים מועטים אשר שווי תיקונם עומד על סך של 30,000 ₪ (להלן: "חוות הדעת הסופית"). בשלב זה הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע ביתרת התביעה, לאחר השלמת העבודות, על סמך סיכומים קצרים בכתב. 1. העבודות בהן מדובר הינן עבודות בהיקף נרחב כאשר מרכיב עיקרי בעבודות היו שתי תקרות זכוכית (סקיילייט) (אשר אחת מהן אמורה לשמש גם כרצפת זכוכית לקומה השניה) אשר הורכבו בהן זכוכיות צבעוניות וכן הוסכם כי בחלק מהזכוכיות תהא דוגמא צרובה בזכוכית. עיון בחוות הדעת הסופית של מר שטרן מעלה כי מלבד ליקוי קל של דליפת מים וחוסר בקלקר בידוד באחד מארגזי החלונות, החסר העיקרי, אשר בגינו קבע מר שטרן עלות תיקון של 30,000 ₪, הינו בתחום האסטתי, דהיינו: אי התאמה בין צבעי חלק מהזגוגיות בסקייליייט לאחרות, ואי השלמת הדוגמאות בסקיילייט התחתון ובפינת הישיבה על אף שתובעים שילמו עבור פריטים אלו. 2. הצדדים לא ערכו הזמנת עבודה מסודרת ומפורטת, ולטענת הנתבע היקף העבודות שעמד במקורו על 45,000 ₪ "הלך ותפח" במהלך ביצוע העבודות, תוך שהתובעים משנים דעתם, מוסיפים וגורעים מהעבודות כך שהיקפם עמד לבסוף על סך של למעלה מ-105,000 ₪ ודבר זה, לכשעצמו, גרם להתארכות העבודות ומעיד על הקושי שהיה בביצוע העבודות לשביעות רצון התובעים, ולעמוד בלוח הזמנים. לטענת הנתבע הוא השלים לבסוף את העבודות לשביעות רצון התובעים ואין כל מקום לחיובו בפיצוי כלשהו כלפיהם. לטענתו, מעצם העובדה כי התובעים הסכימו, במסגרת ההסדר בין הצדדים, לשלם סך נוסף של 5,000 ₪ יש ללמוד כי עד לאותו המועד הם לא הסכימו לשלם את מלוא העלות עבור התוספות והשינויים והתנהלותם זו היא שמנעה את השלמת העבודות קודם להגשת התביעה. 3. לאחר עיון במלוא טענות הצדדים, בחוות הדעת של מר שטרן וכן לאור התנהלות הצדדים בהליך זה, אני סבורה שעל אף שהנתבע השלים את מרבית העבודות עדיין יש מקום לחייבו בפיצוי התובעים אם כי בסכומים פחותים מאלו שדרשו בסיכומיהם. 4. עיון בחוות הדעת הסופית של מר שטרן מעלה כי הליקויים שנטען כי נותרו לאחר השלמת העבודות על ידי הנתבע הינם מינימליים וכאמור לעיל, רובם בתחום האסטתי. השוואת חוות הדעת הסופית לזו המקורית שצורפה לתביעה מעידה כי הנתבע אכן השלים את העבודות ואת מרבית הליקויים שנותרו אני מניחה כי התובעים כבר לא ירצו לתקן, שכן עלות תיקונם תעלה על התועלת שבכך. יחד עם זאת, אין ספק, ולמעשה הנתבע גם אינו חולק על טענה זו של התובעים, כי חלק של העבודות בגינן שולמה תמורה על ידי התובעים לא סופקה על ידו, והמדובר, כאמור לעיל, בדוגמאות והויטראז' שביקשו התובעים לכלול בעבודות. בהשוואת חוות הדעת הסופית, בסעיפים הרלבנטיים, לחוות הדעת המקורית של מר שטרן יש ללמד כי הסכום שנקבע בחוות הדעת הסופית הינו גבוה באופן יחסי לליקויים המינוריים שנותרו, ובהעדר הסכם התקשרות מפורט בין הצדדים, לא ברור כיצד העריך מר שטרן את התמורה ששולמה עבור אותם מרכיבים דווקא מתוך מכלול העבודות. על אף שהנתבע לא הגיש חוות דעת מטעמו הרי שעל דרך האומדן, ותוך השוואה, כאמור לחוות הדעת המקורית, אני מעריכה את שווי הליקויים שיש צורך בתיקונם (התקנת פרופילי אלומיניום ותיקון דליפה בסקיילייט והעדר בידוד בחלון אחד) בסך של 2,500 ₪ ואילו ביחס לשאר הליקויים אני קובעת פיצוי בסך של 8,000 ₪ בגין אי השלמתם. 5. באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש - אין כל ספק שהנתבע התמהמה והתעכב בהשלמת העבודות הן לפני הגשת התביעה והן לאחר השגת ההסדר בין הצדדים במסגרת ההליך. בהקשר זה יש לציין כי התובעים הציגו שני מסמכים חתומים על ידי הנתבע בהם הוא מאשר קבלת יתרת הסכומים עבור העבודות והתחייבות להשלים את העבודות, לרבות תיקון הליקויים, פעם אחת עד ליום 15.1.06 ולאחר מכן עד ליום 15.8.07. יחד עם זאת אי אפשר לפטור את התובעים בלא כלום, שכן העדר בסיס התקשרות ברור ומפורט תוך תמחור החלקים השונים של העבודות ותמחור התוספות והשינויים שככל הנראה חלו במהלך ביצוע העבודות, תרם אף הוא, תרומה משמעותי לעיכובים בביצוע העבודות ולהיווצרות מחלוקות באשר לתשלום שיש לשלם עבור התוספות. במובן זה אני מוצאת בסיס מסוים לטענת הנתבע כי "התפתחות" העבודות תוך כדי ביצוען גרם לחלק מהעיכובים, אם כי אין בכך כדי להסביר את העיכוב הממושך, לרבות העיכוב הנוסף שחל מאז הושג ההסדר הדיוני בחודש 1/01 (הסדר שהוצע לצדדים כבר בישיבה מיום 25.2.09 ורק בחלוף כשנה נתן לה הנתבע הסכמתו!) ועד להשלמת העבודות על ידי הנתבע. לאחר שקילת מלוא טענות הצדדים בסוגיה זו אני סבורה כי הפיצוי הראוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים בגין התמשכות העבודות כך שאלו הושלמו (אם כי לא לחלוטין) רק בחודש 5/10 (!) ורק לאחר נקיטת ההליך המשפטי, יעמוד על הסך של 7,500 ₪ 6. הוצאות משפט - לא יכולה להיות מחלוקת כי רק נקיטת ההליך המשפטי על ידי התובעים הביאה את הנתבע להשלים את העבודות. העובדה שבמסגרת הסכמה זו שילמו התובעים לנתבע סך נוסף של 5,000 ₪ (מבלי שתהא בכך הודאה מצידם כי הם חייבים לו סכום זה) אין בה כדי להמעיט מהעובדה שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובעים ואפילו הם עוד חייבים לו סכום זה, כטענתו, אין בכך להצדיק את אי השלמת העבודות בהיקף שצויין בחוות הדעת המקורית, כאשר חלק עיקרי של הפריטים לביצוע (כמו רצפת הזכוכית) כלל לא בוצעו. יתירה מכך, התנהלותו של הנתבע במהלך ניהול ההליך אשר גרמה להתמשכות נוספת של השלמת העבודות, מחזקת התרשמותי כי הנתבע לא פעל בצורה נאותה להסדרת המחלוקות והשלמת העבודות קודם להגשת התביעה וכתוצאה מכך אין ספק שנגרמו לתובעים הוצאות. לסיכום - אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים פיצוי בסך של 18,000 ₪ (צירוף סעיפים 4 ו-5 לעיל) וכן הוצאות משפט בסך של 3,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,060 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד תשלומם בפועל. אלומיניום