תביעה שטרית נטל ההוכחה

הכלל הוא כי הנטל על הטוען כנגד חבותו השטרית להוכיח כי לא קמה לו חובה לפרעון השטרות נשוא התביעה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה שטרית נטל ההוכחה: התובעת הינה חברה לעמילות מכס והיא הגישה תביעה בעילה שטרית בגין עשרים ושניים שיקים משוכים על ידי נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" להלן: "השיקים"), שלחובותיה ערב נתבע 2 (להלן: "הנתבע"). למרות שהתביעה הינה בעילה שטרית הוכח, כפי שיפורט בהמשך, כי השיקים נתנו בתמורה לשירותי עמילות מכס שסיפקה התובעת לנתבעת. הגנת הנתבעים ועל כך ניתנה הרשות להתגונן, הינה אחת ויחידה; לטענתם השיקים נתנו בתמורה למכתב אשראי בסך 160,000 $, שהתובעת התחייבה לפתוח לנתבעת ומשלא עשתה כן נכשלה התמורה כשלון מוחלט. כלל הוא כי הנטל על הטוען כנגד חבותו השטרית להוכיח כי לא קמה לו חובה לפרעון השטרות נשוא התביעה. לא זו בלבד שהנתבעים לא עמדו בנטל זה, אלא שהוכח שהטענה הינה טענת בדים, שאינה נסמכת על מסמך כלשהו בכתב. הנתבעים מבססים הגנתם על עדותו הבלתי מהימנה (לשון המעטה) של נתבע 2, אשר נמנע מהצגת מסמכים לביסוס תביעתו למרות שטען כי אלה בנמצא. לא זאת כי אם אף זו, התובעת הוכיחה במסמכים כי השיקים נתנו הן עבור פתיחת מכתב אשראי בסכום של 110,000 $ והן עבור שירותי עמילות מכס אחרים והנתבעים לא עשו נסיון כלשהו להתמודד עם המסמכים או לנסות להפריכם. גרסת הנתבע היתה כי בהתאם לסיכום בינו לבין מנהל התובעת הוסכם על פתיחת מכתב אשראי בסכום של 160,000 $. לצורך כך הוא משך לתובעת ומסר לה בבת אחת את עשרים ושניים השיקים. ההסכמה הנטענת לא הועלתה על הכתב למרות שהסכמות אחרות לפתיחת מכתבי אשראי, אחד על סך 110,000 $ והשני על סך 80,000 $ הועלו על הכתב (ראה נספחים - לא ממוספרים - לתצהיר הנתבע, האחד מיום 25.3.96 והשני מיום 10.11.96). הנתבע העיד כי שלח לתובעת מראש את כל השיקים על מנת שתפתח מכתב אשראי על סך 160,000 $ (עמ' 40 לפרוטוקול שורה 22, ועמ' 44 שורות 11-8). אולם לא היה בפיו הסבר מניח את הדעת הכיצד יעלה על הדעת כי שלח עשרים ושניים שיקים, שאינם בסדר רץ אינם בסכומים עגולים ואין סדר כלשהו במועדי הפרעון. הנתבע אף לא הוכיח כי במועד משלוח השיקים, מועד בלתי ידוע, סכומם הכולל היה שווה ערך ל- 160,000 $. סכום השיקים, מועדי פרעונם והעובדה שאינם בסדרת שיקים עוקבת מובילה למסקנה כי טענת ההגנה הינה מופרכת. נסיונו של הנתבע להסביר הקושיה בכך שהנהלת החשבונות שלו בדקה את תזרים העסק ובהתאם לכך הוציאה השיקים הינו נסיון כושל הן מהטעם שעדיין לא ברור מדוע לא נתנו השיקים מסדרה עוקבת והן מהטעם שישנם מספר שיקים המשוכים לאותו היום, וההסבר בדבר תזרים לאו הסבר הוא (עמ' 44 - 45 לפרוטוקול). משהתבקש הנתבע ליתן תשובה הכיצד אחד מהשקים על סך 29,445 ₪ תואם בדיוק את הרשימונים ת/ 23 התפתל אך לא הצליח ליתן תשובה (עמ' 41 שורות 9 - 22 ועמ' 42 שורות 1 - 16). בנסיון נואש ניסה הנתבע לטעון כי הוא פרע את הרשימונים ת/ 23 שלא באמצעות השיק האמור, אך לא טרח להציג בפני בית המשפט הנהלת חשבונות אחרת. ראוי להדגיש בהקשר זה כי הרשימונים לא הוצגו לנתבע בהפתעה, הם צורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת על מנת להראות כי כל שיק ניתן כנגד שירותי עמילות מכס על פי אסופת רשימונים שצורפה לתצהיר. לבסוף הודה הנתבע כי אין בפיו הסבר הכיצד השיק על סך 29,445 ₪ מתאים בסכומו בדיוק לרשימונים ת/ 23. (עמ' 42 שורות 15 - 16). מספר פעמים עומת הנתבע עם השאלה הכיצד פרע את הרשימונים שהוצגו ת/ 4 - ת/ 5 ולמעט תשובה שהכרטסת שלו מראה אחרת מילא פיו מים. למותר לציין כי כל הנהלת חשבונות אחרת לא הוצגה מטעם הנתבעים מה שמחזק את המסקנה כי הטענה שהשיקים נתנו כולם בבת אחת בתמורה לפתיחת מכתב אשראי הינה מופרכת (עמ' 39 שורות 13 - 9 ). לא זאת כי אם אף זו, בתשובה לשאלה הודה הנתבע כי התובעת פתחה מכתב אשראי על סך 110,000 $ (עמ' 39 שורות 17 - 19) ומשנשאל כיצד נפרע מכתב זה, שהרי תמורת השיקים בגין מכתב זה הינה חלק מהשיקים נשוא התביעה, בעוד שהנתבע טען כי השיקים נתנו בתמורה למכתב אשראי אחר, התחמק ממתן תשובה ופשוט לא ענה לשאלות (עמ' 39 שורות 20 - 22 ועמ' 40 שורות 1 - 5). הנה, כי כן, התובעת פתחה לנתבעת מכתב אשראי על סך 110,000 $ ועל כך נמשכו ארבעה שיקים מתוך כלל השיקים. שיקים אחרים נתנו בתמורה לשירותי עמילות מכס נוספים כפי המופיע ברשימונים ובכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת. השאלה האם הנתבע יכול להציג דרך אחרת של פרעון הרשימונים חזרה ונשאלה מספר פעמים, הנתבע השיב כי אין לו ספק שיש באמתחתו ראיה לפרעונם אך מטעמים השמורים עימו בחר להימנע מהצגת ראיות אלה. (עמ' 43 שורות 7 - 10). טענת הנתבעים על כי השיקים נתנו בתמורה למכתב אשראי אחר בסך 160,000 $ הינה טענת בדים. אחד מהשיקים ליום 29.11.96 הינו על סך 40,000 ₪ והתובעת טענה כי הוא ניתן לה כנגד שיק נגדי שמסרה לנתבע מספר ימים קודם לכן כהלוואה. עדותו של אלי יחזקאל בענין זה מקובלת עלי על כי נפל בפח שטמן לו הנתבע בעת שהסכים ליתן לו הלוואה בסך 40,000 ₪ כנגד אותו שיק נגדי (עמ' 9,10 לפרוטוקול). הנתבע טען בעדותו כי השיק על סך 40,000 ₪ הינו חלק מתוך השיקים שנתנו על ידו בתמורה למכתב האשראי שלא נפתח, משנשאל מדוע קיבל מהתובעת מספר ימים קודם למועד פרעון שיק זה שיק על סך 40,000 ₪ שנפרע, השיב כי זה היה חוב של התובעת כלפיו. ושוב, משהתבקש להציג מסמך או, רחמנא ליצלן, הנהלת חשבונות שתעיד על חוב מעין זה השיב - שוב - כי אין לו אסמכתא לכך (עמ' 48 שורות 19 - 20). מוצגים ת/ 12 - ת/ 13 ו- ת/ 22 הינם מכתבי הנתבעת לתובעת מיום 16.12.96, בחתימת הנתבע, המהווים הודאת בעל דין בחוב נשוא התביעה. הנתבע טען, אמנם, כי החתימה המתנוססת על גבי המכתבים הינה מזויפת אך אני דוחה טענה זו הן מהטעם שעדותו אינה מהימנה עלי, הן מהטעם שטרח להגיש תלונה במשטרה לאחר תום הבאת הראיות והן מהטעם שעדותו של רחל גבאי, מנהל החשבונות של התובעת מהימנה ומקובלת עלי. בנקודה זו העידה העדה כי הנתבע ביקש ממנה שהות לפרעון חובו ולהצמיד החוב ליין, כפי המופיע באותם מכתבים (ת/ 12 - ת/ 13 - ת/ 22) : " ש: אני מציגה לך מכתב את מכירה את הכתב הזה. ת: כן. זה מכתב שהוגש לי ולאלי יחזקאל הוא נשלח אלינו בפקס במשרד שהיינו ברח' האומנים. את מציגה לי מכתב נוסף רפי דיבר איתי טלפונית וגם עם אלי יחזקאל, לאחר שחזרו שיקים אכ"מ, והוא ביקש מאיתנו למשוך את כל השיייקים מהבנק מחשש שהוא יהפוך להיות מוגבל ומצבו יתדרדר בבנקים. הוא ביקש לתת לו פרק זמן שהוא יסדר את כל נושא התשלום. הוא ביקש תקופת זמן לסדר את כל נושא התשלום ולהגיע איתנו להסכמה של תשלום החוב. הוא שלח מכתב הראשון וביקש להצמיד את החוב ליין, הוא לא חתם עליו. אלי יחזקאל דיבר איתו וגם אני דברתי איתו וביקשנו את אותו מסמך לשלוח בשנית חתום אז הוא הוריד את השם שלו ואת הכותרת שלו כמנכ"ל וחתם על המסמך ללא שם ברור ושלח בפקס ב- 18.12 בשעה שבע וחצי בבוקר אלינו למשרד בחב'. " הנתבע שלח, אכן, שני פקסים; האחד בלתי חתום (ת/ 12) לאחר שנדרש שלח מכתב חתום (ת/ 13) עליו השיב מנהל התובעת בכתב ידו ת/ 22 ושיגר בפקס חזרה לנתבע. שוב לא החמיץ הנתבע ההזדמנות להעיד עדות שאינה אמת. ואם בכך לא די, הרי יעודו השיקים ת/ 1 - 10 על הודאה נוספת בחוב. זוהי סדרה נוספת של 10 שיקים מאוחרים כל אחד על סך 50,000 ₪ שהיוו נסיון של הנתבעים, באמצעות אחיו של נתבע 2, לפרוע את החוב נשוא התביעה. מנהל התובעת, משה יחזקאל, העיד, ועדותו מהימנה עלי, כי אחיו של הנתבע הגיע למשרדו בנסיון לפרוע החוב באמצעות השיקים האמורים. הנתבע לא עשה נסיון כלשהו להזים עדויות אלה מלבד טענתו הסתמית כי אחיו והתובעת ניהלו עסקים אחרים. הוא נמנע מהבאת אחיו לעדות. הוא טען שאחיו נמצא בחו"ל אולם אפילו לא טרח להגיש תצהיר שלו. עוד יוסף כי שירותי טיסה מחו"ל, יהא מקום המצאו של האח אשר יהא, לבין מדינת ישראל פועלים באופן תקין וסדיר ומידי יום ביומו כך שלא ראיתי מניעה להבאת עדות האח על מנת להזים הטענה בדבר ההודאה בחוב באמצעות השיקים ת/ 1 - 10. אני דוחה את טענת הנתבע על כי שלח לתובעת הודעה בדבר ביטול השיקים עקב אי פתיחת מכתב האשראי. המכתב שצרף לא נשלח ולא נמסר מעולם לתובעת, עדותו אינה מהימנה עלי. הוא טען שהמכתב נמסר במסירה אישית אך לא נתן הוראה להחתים את מקבל המסמך לטענתו, מפני שהוא סוחר ולא עורך דין. אולם אותו סוחר יודע לרשום על גבי המכתב "למסירה אישית". המכתב יוצר לצורך המשפט הא ותו לו. אני מאמצת את גרסת התובעת על כי השיקים נתנו בתמורה לשירותי עמילות מכס שונים ומגוונים וקובעת כי הגנת הנתבעים בדבר התחיבות לפתיחת מכתב אשראי שבתמורתו נתנו השיקים הינה הגנת בדים. ולסיום אך קטע מעדותה של רחל גבאי מטעם התובעת אשר להודאת הנתבע בחוב ונסיונותיה הכושלים לגבותו : " ... הייתי מתקשרת אליו אחריהשיקים אכ"מ, והחברה קרסה הייתי נוהגת להתקשר אליו גם בלילה כי היה לי יחס אישי איתו בתור לקוח, עברנו זמן לא מבוטל ביחד בשיחות טלפון וגם פנים מול פנים והוא הבטיח לי אישית שהוא יסגור את החוב, כל מילה שלו היא מילה, ואני זוכרת את המילים שלו עד היום. אמרתי לו רפי מדובר ב"כ- 500,000 ₪ הוא אמר , את יודעת מילה שלי היא מילה אני אסגור כל שקל ושקל לחב' דוד יחזקאל". (עמ' 34 שורות 21 - 22 עמ' 35 שורות 1 - 5 ). אשר על כן, אני מחייבת הנתבעים לשלם לתובעת את סכום השיקים בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד פרעונו של כל שיק ושיק ועד למועד התשלום בפועל. מסכום זה יש להפחית את שווי המכשירים שנמכרו על ידי התובעת בהוראת בית המשפט בתיק זה, כשהם משוערכים ליום עריכת החשבון. בנוסף, ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת ושכר טרחת פרקליטה בסך השווה ל- 15% מהסכום הפסוק בצירוף מס ערך מוסף. נטל ההוכחהתביעה שטרית