הטענה בפסק הדין בתמצית היתה, שהבקשה לתקן את הטעות הוגשה אחרי שחלפו 21 הימים הנזכרים בסעיף 81לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- .1984 אל הבקשה לא נלוותה בקשה להארכת מועד, ולכן לא היה השופט המלומד מוסמך לתקן את פסק הדין. הלכה היא, כי המועד של 21 יום הנקוב בסעיף 81 הנ"ל ניתן להארכה על-פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו (ע"א 23/83 [1], בעמ' 223מול אות השוליים ו). טוען בא-כוחו המלומד של המערער, שהדברים אמורים רק כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד. תשובת בא-כוח המשיבים היא, שיש לראות בקשה להארכת מועד בגוף הבקשה והיענות לה בגוף ההחלטה. מנוסח הבקשה עולה, שהיא אכן כוללת בקשה להארכת מועד וניתנו בה אף טעמים לאיחור. ממילא כלולה בהחלטת השופט, מכללא, גם החלטה להאריך את המועד כפי שהתבקש. לא זו אף זו: יש בידי בית המשפט סמכות להאריך מועד מיוזמתו, אף אם לא התבקש לכך בבקשה מיוחדת (ראה ע"א 599/65 [2], וכן זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 817). לא היה לכן פגם בכך שהשופט המלומד דן בבקשה לתיקון הטעות לגופא. אלא שהסמכות לתיקון במקרה כמו זה שלפנינו מותנית בכך שיהיה טעם מיוחד להארכת המועד. מעצם ההחלטה עולה,כי השופט המלומד סבר כי קיים במקרה דידן טעם מיוחד כזה. סוגיה זו של טיבו של אותו טעם מיוחד נדונה בד"נ 29/83, ב"ש 611/85, 758. אומר שם השופט ש' לוין, בעמ' 438 מול אות השוליים א: "מן הטעמים האמורים הגעתי לכלל מסקנה שכל עוד סעיף 81 בעינו עומד, יש להקל על המבקש תיקון פסק-דין או החלטה אחרת בטיבו של 'הטעם המיוחד', הנדרש להארכת המועד לפי תקנה 528לתקנות תשמ"ד, הרבה מעבר לפרשנות, שניתנה לדיבור זה בסוגיות אחרות; לאמור, כל אימת שהתיקון לא יגרום לבעל הדין המשיב עיוות דין, ויש למבקש הסבר מתקבל על הדעת למחדלו, ייטה בית המשפט לראות, שקיים 'טעם מיוחד', המצדיק היעתרות לבקשה". תיקון פסק דין