אי קבלת שוברי תשלום בדואר

האם המתנת העותר לקבלת שוברי התשלום מהווה הגנה מבחינתו לאי ביצוע התשלומים למנהל במועד או שמא היה עליו לפנות מיוזמתו אל המנהל להסדיר את התשלומים משנוכח כי שוברי התשלום בוששים מלהגיע ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי קבלת שוברי תשלום בדואר: בעתירה זו מבקש העותר כי בית המשפט יורה על ביטול החלטת המשיב מנהל מקרקעי ישראל, (להלן: "המנהל") בדבר ביטול זכייתו במכרז בש 405/2011 לבנייה עצמית, בשכונת רותם בערד, ביחס לרכישת מגרש מס' 198 בגוש 38227 חלקה 43 (מס' תיק מנהל 60937980א) (להלן: "המגרש" ו-"המכרז" בהתאמה) ובהתאם, יורה למנהל לאפשר לו לממש את זכייתו במכרז. העובדות שאינן שנויות במחלוקת: בחודש דצמבר 2011 פרסם המנהל המכרז שבנדון. העותר הגיש הצעתו במסגרת מכרז זה וחתם על כל המסמכים הנדרשים לשם כך, הכוללים את כל תנאי המכרז, במסגרתם נקבע, בין היתר כי: "תוך 60 יום מתאריך אישור ועדת המכרזים, יהא על הזוכה להופיע במשרדי המינהל בכתובת הנ"ל, לשלם את הסכום שהוצע על ידו ... ולחתום על חוזה המכר... בתום 60 יום מתאריך אישור ועדת המכרזים, יהא על הזוכה להופיע במשרדי המינהל בכתובת הנ"ל, לשלם את הסכום שהוצע על ידו בסעיף 2 לטופס ההצעה... ולחתום על חוזה המכר". ( עמ' 6 סעיף 18 לחוברת מסמכי המכרז) ובהמשך... "מודגש בזה כי מועד התשלום עבור הקרקע כאמור לעיל הם תנאים יסודיים למימוש הזכייה במכרז זה והם יחולו על אף האמור בכל מקום אחר במסמכי המכרז, לרבות בנוסח החוזים שבמסמכי המכרז ובמקרה של איחור כלשהו בתשלום תהיה הזכייה בטלה ומבוטלת". ( עמ' 6 סעיף 19 לחוברת מסמכי המכרז) כמו כן, אין חולק כי במסגרת הגשת טפסי הצעת העותר במכרז, מסר העותר כי כתובתו למשלוח דואר הינה: שכונה 45, בית 106, כסייפה. הצעתו של העותר, ביחס למגרש שבנדון, זכתה לאישור ועדת המכרזים בישיבתה מיום 13.03.12. עוד באותו היום נשלחה אל העותר, הודעה בדבר זכייתו במכרז (להלן: "הודעת הזכייה"). ההודעה נשלחה על פי הכתובת שמסר במסמכי המכרז. ההודעה נשלחה בדואר רשום. בהודעה נכתב כי: "כמו כן, תשומת לבכם מופנית לכך שבאם לא תפנו למשרדנו המחוזי ותסדירו את כל עניינכם כמפורט בתנאי המכרז, ובכלל זה התשלום עבור הקרקע עד לתאריך 13.05.12 (כולל), יראה המנהל את הצעתכם כבטלה ויהיה חופשי לעשות בהקצאה כרצונו לרבות ההתקשרות עם כל אדם ביחס להקצאתו ולהקניית זכויות בנכס לכל אדם אחר". אין חולק, כי מבדיקה של המנהל באתר דואר ישראל, העותר לא הגיע ליחידת הדואר בכסייפה על מנת לקבל את דבר הדואר הרשום ולכן נמסרה ההודעה בחזרה אל השולח, אל המנהל. ביום 19.03.12 שלח המנהל לעותר, לאותו מען אליו נשלחה הודעת הזכייה, העתק שוברים לתשלום. אין חולק, כי גם שוברים אלו לא הגיעו לידי העותר. ביום 03.04.12 ערך העותר בדיקה באתר האינטרנט של המנהל לגבי תוצאות המכרזים בהם השתתף וגילה, לראשונה, ועל כך אין חולק, כי ההצעה שהגיש במכרז דנן זכתה ואושרה עוד ביום 13.03.12. כמו כן, אין חולק, כי באותו היום, התקיימה שיחה טלפונית בין העותר לבין נציגת המנהל וכי בעקבות שיחה זו, שלח העותר למנהל הודעת עדכון פרטים, בה ביקש לשנות את כתובתו למשלוח דואר לת.ד 5490 באר שבע. בעקבות שיחה זו שלח המנהל בשנית את הודעת הזכייה לעותר, הפעם על פי הכתובת החדשה שמסר, לת.ד 5490 באר שבע. אלא שהמשיב לא שלח אל המשיב את שוברי התשלום לכתובת החדשה. ביום 21.05.12 נשלח אל העותר מכתב מאת הגב' דינה אטל, סגנית ממונה במנהל. במכתב זה נמסר לעותר כי זכייתו במכרז מבוטלת ועל כן הפיקדון ששולם על ידו יחולט ( להלן: הודעת הביטול ). לאחר קבלת הודעת הביטול שלח העותר, באמצעות בא כוחו, ביום 23.05.12, מכתב לידי עו"ד אילן דגני, יו"ר ועדת המכרזים. במכתבו ציין כי: "אין ספק כי יש להקפיד על המועדים שנקבעו בנהלים, אלא שמרשי פעל בתום לב, ואף לא שקט על שמריו. הוא פעל באופן אקטיבי לבירור מצב הצעתו, וכשעלה בו חשש כי ישנה בעיה בדואר היישוב מיהר ועדכן מיד את המחוז בכתובת חלופית למשלוח השוברים ואף גיבה את הודעתו בכתובים והכל בתוך פרק הזמן שנקבע על ידכם לתשלום הקרקע." "זאת ועוד: דומה כי אין מחלוקת בדבר חשיבות קבלתו של אישור הזכייה, ולא בכדי הוא נשלח אל הזוכה במכרז בדואר רשום בצירוף אישור מסירה. מבירור במחוז עולה כי מרשי לא קיבל את דבר הדואר האמור, ולא היה מודע למועדים שננקבו שם" "לאור כל האמור, אבקשך לאשר למרשי לשלם את הוצאות הקרקע, כפי שאושר לו בהצעתכם המקורית ולאפשר לו ליישם את זכייתו במכרז שבנדון". בתגובה למכתב זה, ביום 28.05.12, שלחה נציגת מחלקת מכרזים במנהל מכתב תשובה לידי בא כוח העותר, בו נדחתה פנייתו של העותר מהטעמים הבאים: הודעת הזכייה ושוברי התשלום נשלחו בהתאם לכתובת העותר אשר צוינה במסמכי המכרז. אומנם בפנייתו של העותר ביום 03.04.12 ביקש הוא לעדכן את כתובתו, אולם לא ציין כל הסבר האומר כי מכתבי הזכייה ושוברי התשלום לא הגיעו ליעדם. על הזוכה מוטלת החובה לעמוד בתנאי המכרז. העותר ידע על זכייתו דרך אתר האינטרנט עוד ביום 04.03.12 ולכן היה עליו לפעול לביצוע התשלומים במועד, דבר שלא נעשה על ידו. טענות הצדדים העותר אינו חולק על כך שבשל עיקרון השוויון בין כלל משתתפי המכרז, יש לבטל זכייתו של זוכה במכרז מקום בו לא עמד הזוכה בדרישת התשלום במועד הקבוע לכך במכרז. אולם, לטענתו אין זה המצב בעניינו מאחר ולא קיבל לידיו את שוברי התשלום אשר נשלחו על ידי המנהל וגם לאחר שהמנהל שלח אליו את הודעת הזכיה לכתובתו העדכנית נמנע הוא מלשלוח אליו את שוברי התשלום, דבר אשר מנע ממנו ביצוע התשלום. לטענתו, אין לקבל את עמדת המנהל לפיה המנהל יצא ידי חובתו עם שליחת אישור הזכייה וכי היה עליו לפנות עצמאית אל המנהל ולהסדיר את התשלומים הנדרשים. לטענתו, לאור השיחה שקיים עם נציגת המנהל בה ביקש כי שוברי התשלום ישלחו בשנית לכתובת מעודכנת אותה מסר, הסתמך הוא על דברי נציגת המנהל, עימה שוחח, כי תעשה כן ועל כן המתין לקבלת השוברים. לטענתו, מאחר והמנהל לא עשה כן, אף על פי שיצר בפניו מצג כי אכן ישלחו אליו השוברים, הרי שאי ביצוע התשלום במועד נבע בשל מחדל המנהל ועל כן ביטול זכייתו אינו מוצדק בנסיבות העניין ואין לומר כי נוצרה פגיעה בעיקרון השוויון. לחלופין, טען העותר, כי בנסיבות העניין, הפגיעה בשוויון, המוכחשת לכשעצמה, גם אם הייתה כזו, הינה שולית ומזערית ואינה מצדיקה את ביטול זכייתו. מנגד, טען המנהל כי בנסיבות העניין, ביטול זכיית העותר במכרז הינה סבירה והכרחית לאור עיקרון השוויון ולאור מחדליו המתמשכים של העותר. לטענת המנהל על משתתף במכרז מוטלת האחריות להמציא כתובת עדכנית וראויה למסירת דברי דואר. ובכל מקרה, לאחר שגילה העותר את דבר זכייתו ולאחר שקיבל לידיו את הודעת הזכייה, בה צויין במפורש מועד היעד לתשלום, ידע הוא מהו המועד האחרון לתשלום ולמרות זאת פעל בשוויון נפש ובחוסר אכפתיות ולא דאג או יזם פניה להסדרת התשלום כמתחייב מתנאי המכרז. אשר למשלוח שוברי התשלום לכתובת החדשה, טען המנהל, כי הנציגה מטעמו אכן זוכרת דבר קיומה של השיחה שנערכה עם העותר בנושא אך, אינה זוכרת כי עלתה בשיחה זו בקשה מטעם העותר כי ישלחו אליו, לכתובתו המעודכנת, גם שוברי התשלום. לטענת המנהל, ולדברי הנציגה, אילו היתה מתבקשת לעשות כן על ידי הייתה פועלת כך באופן מיידי. לטענת המנהל, בהתאם לנוסח המכרז הנדון ולדיני המכרזים כלל, החובה לעמוד בכל תנאי המכרז, לרבות מועד התשלום מוטלת על העותר לבדו ומכאן, הואיל ומועד התשלום עבור הקרקע נקבע כתנאי יסודי למימוש הזכייה במכרז, אי עמידתו של העותר במועדי התשלום מפקיעה את זכייתו במכרז. כמו כן, טען המנהל כי לאור עיקרון השוויון, המהווה אחד מהאדנים הבולטים אשר אינם ניתנים להתניה, זכותו של כל משתתף במכרז הינה כי שאר המציעים יקיימו את המכרז על כל תנאיו. לטענת המנהל, בשל עיקרון זה ולאור הפסיקה הענפה בנושא, אין למנהל את הפררוגטיבה להחליט האם להאריך מועדים אשר נקבעו כתנאים יסודיים במכרז. [לטענת המשיב, קבעה הפסיקה לעניין זה כי אין לפתוח פתח אפילו "כחודה של מחט", אחרת, לכל פגם יימצא פתח רחב יותר בו "יהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו". (עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (2005))]. השאלות השנויות במחלוקת האם הודעת המשיב לעותר בדבר ביטול זכייתו במכרז נעשתה במסגרת מתחם הסבירות וכדין? או ביתר פשטות האם המתנת העותר לקבלת שוברי התשלום מהווה הגנה מבחינתו לאי ביצוע התשלומים למנהל במועד או שמא היה עליו לפנות מיוזמתו אל המנהל להסדיר את התשלומים משנוכח כי שוברי התשלום בוששים מלהגיע. דיון אין חולק כי ביסודם של דיני המכרזים הציבוריים עומד עיקרון השוויון המחייב הקפדה על תנאי המכרז כך שזוכה במכרז שלא מקיים את תנאי המכרז ובפרט את חובת התשלום תבוטל זכייתו. "עקרון השוויון הוא "נשמת אפו" של המכרז הציבורי" (בג"צ 47/68 א' שרמן ובנו, 1954 בע"מ נ' שר העבודה ואח', כב (1) 496, בעמ' 499). "שמירה קפדנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שוויון והגינות המכרז, להגברת אמון הציבור בשיטת המכרזים, למאמץ לנעילת דלת השחיתות ולשינוי היחס המקל ראש, לעתים, בדרישות המכרז מצד חלק מהמציעים". (כדברי השופט רובינשטיין בעע"מ 5853/05 אחים כלאדי נ' רכבת ישראל ניתן ביום 16.01.07). במקרה דנן, אין חולק כי העותר לא קיבל לידיו את דבר הדואר אודות זכייתו במכרז וגם לא את שוברי התשלום, אם בשל בעיה בשירותי הדואר במקום מגוריו בישוב כסייפה ואם בשל תקלה אחרת אשר מנעה הגעת דבר הדואר לידיו. רק ביום 3.4.12, ביום בו גילה המשיב אודות דבר זכייתו במכרז, באמצעות פרסום באתר האינטרנט של המנהל, פנה אל המנהל וביקש לקבל לידיו את הודעת הזכיה וכן את שוברי התשלום. המנהל אינו מכחיש זאת, אלא, שאל הכתובת החדשה שלח המנהל רק את הודעת הזכיה ולא את השוברים לתשלום. אין חולק כי דבר הדואר נשלח ביום 3.4.12 ויש להניח כי ימים מספר לאחר מכן הגיע ליעדו, לידי העותר. בנסיבות בהן לא בוצעו מסירות של דברי הדואר לכתובת הראשונה של העותר, והעותר התקשר והפנה תשומת ליבו של המנהל לכך, היה זה מן הראוי כי המנהל ישלח בשנית, אל הכתובת החדשה אותה מסר העותר, את כל דברי הדואר, הודעת הזכייה לרבות השוברים לתשלום. אלא שהדגש הוא על המילים כי מן הראוי היה כי המנהל ישלח את שוברי התשלום על אף שאין עליו חובה לעשות כן. היה זה מחובתו של העותר לקיים את חלקו בתנאי המכרז ולהתייצב במשרדי המנהל ולהסדיר התשלום. גם אם הסתמך על משלוח שוברי התשלום, כפי שביקש מהמנהל, הרי משגילה כי הם בוששים להגיע ובידיעה אודות המועד האחרון לתשלום היה עליו לפנות מיידית אל המנהל, דבר שלא נעשה. על אף הביקורת המופנית כלפי המנהל, לא ניתן להתעלם מחסר המעש אותו אימץ לעצמו העותר. העותר שהיה מודע לדבר זכייתו לא יכול היה לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין להגעתם של שוברי התשלום. העותר ידע כי את התשלום יש לבצע תוך 60 יום מיום מועד זכייתו, וכשם שידע דרכו לברר את דבר עצם זכייתו במכרז היה עליו לקדם את נושא התשלום ולא לשבת בחיבוק ידיים. סיכומו של דבר דין העתירה להידחות. החלטת המנהל בדבר ביטול זכיית העותר הינה סבירה ועומדת במבחני השוויון העומדים בבסיס דיני המכרזים. בידי העותר לא נמצא הסבר משכנע דיו לאי ביצוע התשלומים במועד. טענה כי הסתמך על ההבטחה כי שוברי התשלום ישלחו אליו בדואר לא תשמע בנסיבות בהן יכול היה למצוא דרכו אל קופת המנהל ולשלם חיוביו, גם בנסיבות טעות באי משלוח שוברי התשלום. יחד עם זאת, לנוכח המחדל שנפל בחלקו של המנהל ככל שנוגע לאי משלוח שוברי התשלום לעותר, אינני מחייבת בהוצאות. שוברי תשלוםדואר