קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי שוויון בין חברי מושב: 1. המשיבים 1 ו - 2 (להלן - המשיבים), מתגוררים בנחלה ו/או מגרש ו/או משק (מספר 61) במושב שזור מאז שנת 1983. המושב מאוגד באגודה שיתופית ולטענת המשיבים, הם מקופחים בזכויותיהם במושב. לבעלי הנחלות האחרים זכויות ב - 30 דונם קרקע, זכות למכסת מים וכן מכסה לייצור ביצים. להם לא הוקנו כל אלה ועל כן הם הגישו תביעה אל המשיבה מס' 3, טענו כי הם חברי המושב, וביקשו לחייב את המבקשת להעניק להם את זכויותיהם, תוך שוויון בינם לבין שאר החברים באגודה ובעלי משקים אחרים במושב. כמו כן הם מבקשים לפצותם בסכום של 1,000,000 ש"ח. 2. המשיבה מס' 3 הוסמכה על פי תקנות האגודה, להיות בוררת בסכסוכים שבין האגודה לחבריה. המשיבה מס' 3 מינתה מטעמה את מר יונה קמחי כבורר, ובפרוטוקול הישיבה שהתנהלה בפניו ביום 28.11.02, נרשם כי מדובר ב"תביעה לנחלה"; הובהר כי המשיבים חתמו על הסכם בוררות, אך המבקשת לא חתמה על הסכם כזה; והמבקשת טענה בפני הבורר, כי המשיבים אינם חברי האגודה ועל כן אין לבורר סמכות לדון בסכסוך שבין הצדדים. הבורר החליט כי יש בסמכותו להחליט אם המשיבים הם חברי האגודה, אם לאו. הוא קבע את המשך הדיון ליום 9.1.03, אלא אם כן יקבל החלטה משפטית המונעת זאת. בעקבות זה הגישה המבקשת את המרצת הפתיחה דנן, בה ביקשה כי יוצהר שאין למשיבה מס' 3 סמכות לדון בתביעת המשיבים נגד המבקשת, כאמור לעיל. כמו כן ניתן סעד זמני המעכב בינתיים את תחילת הבוררות. נשמעו טענות הצדדים, והם הסכימו כי אפשר יהיה להכריע, אם בבקשה ואם בהמרצת הפתיחה, לאור טענותיהם. 3. החומר שבפני כולל גם את החלטת הבורר במכתבו מיום 26.11.02 בה הוא כתב: "1. משפ' קמרי הייתה ויתכן שעדיין בעלת נחלה במושב שזור.ב2. תקנון האגודות השיתופיות קובע בין היתר שחבר אגודה הוא: א. מי שגר דרך קבע במושב ב. מי שנהג ונהגו בו כחבר אגודה.ו3. אף כי לא ראיתי את תקנון האגודה הרי מרבית התקנונים אם לא כולם מחייבים לבוררות את חברי האגודה וגם מי שהיה חבר אגודה.נ4. על פ(נ)י הדברים נראה לי שיש בסמכותי לדון בסכסוך שבין הצדדים, והצדדים מחויבים בהתאם לתקנון האגודה להדיין בפני.ב5. ישיבת הבוררות שנקבעה ליום 28.11.02 תתקיים במועדה. הצדדים יוכלו לטעון לעמדותיהם וגם בעניין הסמכות." 4. בהחלטתו הנ"ל כיוון הבורר, כך נראה, לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג - 1973 הקובעות בסעיף 2א: "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו - (ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה". 5. הרישומים הנוכחיים של האגודה, כך נראה, אינם כוללים בין חברי האגודה את המשיבים. ראה רשימה שנערכה על ידי המינהלה להסדרים במיגזר החקלאי, המצורפת לבקשה. המשיבים מסתמכים על החזקת הנכס ו/או המשק מזה שנים, ועל הפנית הסוכנות היהודית לקבל את המשק תוך תיאום עם מינהל מקרקעי ישראל. 6. הבורר יכול לדון בתביעת המשיבים נגד המבקשת רק אם הוא מוסמך לכך. מקור סמכותו בהסכמת הצדדים, לפי הסכם (שכמותו לא נחתם בעניננו) או מכוח חברותם באגודה. החברות מביאה עמה הסכמה ככתוב בתקנון האגודה, וכאמור בס' 52 של פקודת האגודות השיתופיות, המדבר על סכסוך בין האגודה לבין חבריה, או בסכסוך בין החברים או מי שהיו חברים, הכל כאמור שם. מכל מקום, חברותם של המשיבים באגודה, בין מכוח הליך קבלתם לאגודה או מכוח הדין עקב שנהגו עמם משך שנים כחברים, היא תנאי לסמכותו של הבורר. 7. הבורר ראה עצמו מוסמך להחליט אם קמה לו סמכות לדון בבוררות, היינו אם המשיבים הם חברים באגודה (מכוח קבלה כאמור או מכוח הדין). למעשה, התביעה עצמה היא תביעה של המשיבים להכיר בהם כחברים באגודה, אם מפני שהתקבלו אליה בעבר, או משום שנהגו עמם כחברים. כל היתר באשר לקיפוחם ובקשר לטענותיהם הכספיות, נובע מן הקביעה, אם תתקבל, כי הם חברים באגודה. 8. נראה לי כי הבורר אינו מוסמך לדון ולקבוע לגבי המקרה שבעניננו כי בסמכותו לדון בתביעה המוכחת בפניו מכוח חברותם של המשיבים באגודה. זו היא, הרי, השאלה המהותית, במקרה זה "הקונסטיטוציונית", העומדת לדיון. פתוחה הדרך בפני המשיבים לפנות לבית המשפט ולבקש סעד הצהרתי מתאים. אם הוא ינתן להם, יוכלו אז לפנות אל המוסד המוסכם לבוררות, הוא המשיבה מס' 3, ולנהל בפניה בוררות בכל הקשור לשוויון המתחייב בינם לבין שאר החברים ולקיפוחם הכספי. נראה לי שמסקנתי לעיל תואמת את הפסיקה. ע"א 445/80 ג'ברה נ' המועצה המקומית בית שאן, פ"ד לז(1) 421. ר' גם ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת, בעמ' 109 ובעמ' 113, שם הוסבר כי "אין בורר מוסמך לדון בשאלה של עצם קיום סמכותו, אלא אם כן שאלה זו נמסרה במפורש להחלטתו". אפנה גם לעמ' 262 בספרה שם הסבירה כי אין בסמכות הבורר לברר את הטענה של אחד מהצדדים כאילו הסכם הבוררות כלל לא נכנס לתוקף. לו היה בפני מסמך המאשר את חברותם של המשיבים באגודה, הייתי הולך בעקבות מה שנפסק על ידי כב' השופטת בן עתו בת"א (ת"א) 26/88 אגד נ' וייסברג, פס"מ תשמ"ט ג 477, והייתי משאיר מרחב מספיק לבורר לערוך חקירה ודרישה באשר לחברות באגודה. אך לא כך בעניננו, הן בנוגע לחברות והן בנוגע למהותה של הבוררות עצמה. 9. אני מחליט על כן לקבל את הבקשה שבהמרצת הפתיחה, ואני קובע כי אין למשיבה מס' 3 ו/או לבורר מטעמה סמכות, לדון בתביעה המונחת בפניו בתיק מס' 15/02 במחלוקת שבין המשיבים לבין המבקשת, כל עוד לא הונח בפני הבורר פסק דין המאשר, מצהיר או קובע שהמשיבים הם חברים באגודה המבקשת. 10. המשיבים ישלמו למבקשת את הוצאותיה בסך 2,000 ש"ח + מע"מ.מושבים נחלות ומשקים