אשרת עובד זר מומחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אשרת שהייה לעובד זר מומחה:

1. העתירה שבכותרת – עניינה החלטת המשיב מיום 13.5.2012. בהחלטה זו נדחתה בקשת העותרת 2, חברת ארפל אלומיניום בע"מ, להאריך את שהייתו בישראל של העותר 1, וזאת במעמד של "עובד זר מומחה" לפי סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

רקע רלבנטי

2. לא היה חולק לפניי על העובדות המרכזיות שביסוד עתירה זו – ואלו הן: העותר 1 הוא יליד 1955 – מהנדס מכונות מאוקראינה בהשכלתו. הוא נכנס לישראל עוד ביום 23.7.1998. הונפק לו רישיון שהייה שתוקפו היה עד ליום 31.12.1998. רישיון זה פקע, אולם עד למעצרו של העותר ביום 5.8.2008 נשאר העותר בישראל ללא רישיון שהייה כדין, כשהוא עובד אצל העותרת 2. הוא נעצר כאמור בגין שהייה בלתי חוקית ושוחרר ביום 7.8.2008, לאחר הפקדת ערבות בנקאית. ביום 28.8.2008 הגישה העותרת לראשונה בקשה למתן היתר להעסקת עובד תושב חוץ כ"מומחה בענף תעשייה ושירותים". העסקת העותר התבקשה כמומחה בתפקיד מהנדס ראשי במחלקת מחקר פיתוח והנדסה אצל העותרת. העותרת, לפי טענתה, עוסקת בפיתוח ותכנון מערכות אלומיניום מוגנות נגד הדף, ירי ופריצה. עובדים בה קרוב למאה עובדים והיא מבצעת פרויקטים רבים בארץ ובחו"ל כאשר מחזור מכירותיה הוא עשרות מיליוני שקלים בשנה. בין היתר נטען בבקשה, שלעותר מומחיות מיוחדת והוא המציא פטנט המשמש את העותרת 2. הבקשה הועברה לחוות-דעת מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, אשר המליץ על מתן ההיתר. בהמשך לכך, הונפק היתר העסקה כמומחה לעותרת 2 וניתן לעותר רישיון, וזאת עד ליום 30.9.2009. סמוך לתום תקופת ההיתר העותרת הגישה בקשה נוספת להארכת היתר העסקה של העותר (ביום 7.9.2009). בעקבות המלצה נוספת של מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, הונפק לעותרת היתר להעסקת העותר כמומחה לתקופה של שנה נוספת וניתן לו רשיון ישיבה עד למועד זה – כלומר עד ליום 30.9.2010.

3. לאחר תום תקופה זו לא הוסדר מעמד העותר. מאותו מועד שהה עותר 1 בישראל שלא כדין. ביום 12.1.2012 עוכב העותר על-ידי משטרת ישראל. נערך לו שימוע והוצאו נגדו צווי משמורת והרחקה, אך בהמשך הוא שוחרר בערבות. או-אז, ביום 24.1.2012, הגישה העותרת בקשה לאשרת שהייה ועבודה לעותר. בקשה זו נדונה בוועדה המייעצת לבחינת בקשות להארכת היתרים לשהות עובדים זרים בישראל לתקופה העולה על 63 חודשים. הוועדה המייעצת המליצה לדחות את הבקשה.

4. נימוקיה של הוועדה המייעצת להמלצתה היו אלה: "העו"ז נמצא בארץ החל משנת 98. בשנת 2008 נעצר בגין שהייה בלתי חוקית. השתחרר בערבות. בינואר 2009 גנות [מנכ"ל רשות האוכלוסין, מר יעקב גנות] אישר את העסקתו לשנה נוספת. למרות האישור המיוחד לא הוסדר מעמדו כחוק. בשנת 2012 נעצר בשנית בגין שהייה בלתי חוקית. בעקבות התנהלות זו הוועדה ממליצה לדחות את הבקשה להמשך העסקתו. תינתן לחברה תקופה של 3 חודשי התארגנות לצורך קליטת עובד חדש" (מש/16). מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה קיבל את המלצת הוועדה המייעצת בהחלטה מושא עתירה זו – היא ההחלטה מיום 13.5.2012 (ע/ח).

העתירה

5. בעתירה שלפניי נטען, שהחלטת המשיב התקבלה שלא כדין ודינה להתבטל. בנימוקי העתירה נטען בעניין מומחיותו הייחודית של העותר כממציא הטכנולוגיה שבשימוש העותרת. מדובר, לפי הטענה, בפטנט שהוגש ונרשם ב-150 מדינות בעולם. החברה העותרת מבצעת פרויקטים רבים בארץ ובחו"ל ומחזור מכירותיה בשנת 2010 היה 60 מיליון ₪. המצאתו הייחודית של העותר היא תכנון חלונות מוגני הדף, הסופגים חלק גדול מאנרגיית הפיצוץ ובכך מונעים קריסת המבנה וחדירת רסיסים לחלל החדר. נטען עוד, שהעותרת מבצעת פרויקטים רבים בארץ ובחו"ל, לרבות מיגון מבנים בשדרות ובעוטף עזה, וכן פרויקטים בינלאומיים לרבות מיגון שדה התעופה בסינגפור. צבר ההזמנות של החברה, כך נטען, העומד על 15 מיליון דולר, תלוי במעורבותו של העותר והוא חיוני ביותר לפעילותה.
6. בהמשך לכך טענה העותרת, שההחלטה שהתקבלה בעניינה כאמור לא יכולה לעמוד. נוכח הנסיבות הייחודיות של העותר ומומחיותו, ניתנה בעבר לעותר אשרה מסוג ב/1 הניתנת למומחה זר בעל תרומה למשק, לכלכלה ולביטחון, וזאת באישור של שרי התמ"ת והפנים. היתר זה אף הוארך. בכך יש כדי להעיד על המומחיות הנטענת והצורך בעותר דווקא. לפי הנטען, רק בשל טעות אנוש, לא הוגשה הבקשה המתאימה למשרד התמ"ת. מדובר בטעויות טכניות שבתום לב, ולא היה מקום בגינן לדחות על הסף את הבקשה שהוגשה. עוד נטען, שההחלטה בבקשה צריכה הייתה להינתן לאחר היוועצות עם שר האוצר וקבלת החלטת שר התמ"ת. הדבר לא נעשה וגם מטעם זה – דין ההחלטה להתבטל. לחלופין, היה על המשיב לקבל החלטה מידתית יותר, וזאת על דרך של התניית המשך השהייה של העותר ובירור בקשתו בערבות מתאימה שתופקד להבטחת יציאתו מן הארץ.

התשובה

7. בכתב תשובתו טען המשיב שדין העתירה להידחות - באין כל עילה להתערבות בהחלטה שהתקבלה. נטען בכתב התשובה, שטענות העותרים בעניין מומחיות העותר ותרומתו לכלכלה אינן עולות בקנה אחד עם המחדלים בהסדרת מעמדו. העותרת העסיקה את העותר במשך שנים רבות בלא כל היתר חוקי, והוא שהה בישראל ביודעין שלא כדין. מדובר תחילה בפרק זמן משמעותי, העולה כדי עשור שנים, וזאת מעת פקיעת תוקף האשרה הראשונית שקיבל העותר ועד למעצרו בשנת 2008. ניתנו אמנם בהמשך לעותרת היתרים לשני פרקי זמן קצובים, אולם העותרת חדלה מלטפל בעניין ולא הגישה כל בקשה נוספת להעסקת העותר. על רקע זה נטען על-ידי המשיב, שדין העתירה להידחות אף על הסף, וזאת בשל עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים של העותרים. נטען גם שהעתירה הוגשה בשיהוי, משעה שההחלטה מושא העתירה התקבלה כאמור ביום 13.5.2012 ואילו העתירה הוגשה ביום 3.7.2012. לגופו של עניין נטען, שאין עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב של המשיב. העותר נמצא בישראל פרק זמן כולל של 14 שנה. מתוכן הוא נמצא בישראל כ-12 שנים ומחצה שלא כדין. היה על העותרת להכשיר במהלך השנים עובד אחר או לנתב את תרומתו, כך שתוכל להיעשות בעבודה שוטפת מחו"ל. אין לקבל את טענת העותרת לצורך כה משמעותי בשירותיו של העותר דווקא, שעה שהיא עצמה חדלה ולא הסדירה את מעמדו במשך תקופה כה ממושכת. מדובר על-כן בהחלטה סבירה ומידתית שאין עילה להתערב בה.


דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי היא כי דין העתירה להתקבל בחלקה במובן זה שההחלטה שהתקבלה ביום 13.5.2012 בטלה והעניין ישוב ויישקל על-ידי המשיב על-פי האמור להלן.

9. הבקשה שהוגשה על-ידי העותרים לקבלת רישיון לישיבת ביקור עבור העותר, נסמכה על סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל. הוראה זו נותנת בידי שר הפנים סמכות ושיקול דעת להאריך רישיון או ליתן אשרה לתקופות קצובות שלא יעלו על שנה – "אם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה, שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה". אם נקרב מבטנו להחלטה שהתקבלה על-ידי המשיב בנסיבות המקרה, הרי שזו – כשהיא מאמצת את המלצת הוועדה המייעצת – התבססה על נימוק אחד ויחיד: התנהלותה של העותרת ומחדליה. הדבר עולה במפורש מנימוקי הוועדה המייעצת שאומצו על-ידי המשיב (הגורם שהוסמך על-ידה, לפי הטענה) – ולפיהם "בעקבות התנהלות זו הוועדה ממליצה לדחות את הבקשה להמשיך העסקתו". בדיון שהתקיים לפניי ביום 10.10.2012, חודד עניין זה בטיעוניה של באת כוח המשיבה. הובהר בתשובה לשאלת בית המשפט בנדון, שאכן מדובר בנסיבות המקרה ב"דחייה על הסף" (עמ' 3, שורה 25), כאשר לאור השתלשלות העניינים שהייתה חמורה בעיני המשיב, לא נשקלה שאלת מומחיות העותר וממילא אין לבחינה זו של מומחיות – ביטוי במסמכים ובהחלטות שהתקבלו בעניינו (עמ' 3, שורות 27-28; עמ' 4, שורות 1-2). בקשת העותרים עמדה אמנם במלואה לפני הוועדה המייעצת והמשיב, ובכלל זה הטענות לעניין מומחיותו של העותר. אולם, ההחלטה הייתה החלטה של דחייה על הסף, שכל כולה סבה סביב התנהלות העותרים ומחדליהם בהסדרת מעמדו של העותר. השאלה הנשאלת היא אפוא, אם המשיב היה רשאי בנסיבות המקרה לבסס את החלטתו של שיקול זה של המחדלים בהתנהלות העותרים – כשיקול יחיד ובלעדי?

10. תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. כנקודת מוצא אציין, שבאי כוח העותרים הסכימו בטיעונם שהמשיב רשאי היה לשקול במסגרת שיקוליו גם את התנהלות העותרים ואת המחדלים בטיפול בהסדרת מעמדו של העותר. אכן, ניתן לראות בשיקול זה כשיקול המצוי במסגרת השיקולים אותם רשאי המשיב לשקול בעת הפעלת סמכותו לפי סעיף 3א(ג1) לחוק ולפי פרשנותו. כך הדבר, ראשית, בשל אופיו של שיקול הדעת הרחב המוקנה לשר הפנים מלכתחילה בכגון דא (ראו בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505 (1992); עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (16.3.2006) בפסקה 5; עע"ם 7742/07 אלכסנדרובה נ' משרד הפנים-מנהל האוכלוסין (לא פורסם, , 2.7.2008) בפסקה 7), ובכלל זה הרלבנטיות שהוכרה בפסיקה של השיקול שעניינו אי הסדרת מעמד (עע"ם 471/12 מדינת ישראל נ' בוטנג (לא פורסם, , 8.7.2012) בפסקה 5; עע"ם 1629/11 אורלה נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (לא פורסם, , 9.11.2011) בפסקה 5; עע"ם 8870/11 גונזלס נ' משרד הפנים (לא פורסם, , 23.1.2012)) בפסקה 7); בג"ץ 10273/07 טיוס נ' משרד הפנים (לא פורסם, , 12.12.2007)); שנית, בשל הרלבנטיות של שיקול מעין זה שעניינו התנהלות העותר ביחסיו אל מול הרשות (ראו והשוו בג"ץ 164/97 קונטרם נ' משרד האוצר אגף המע"מ והמכס, פ"ד נב(1) 289 (1998); רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637 (2000); ראו עוד, דפנה בר-ארז, משפט מינהלי, כרך ראשון בעמ' 283-284 (2010)). שלישית, כחלק מבחינת השיקולים הקבועים בהוראה המסמיכה עצמה שבסעיף 3א(ג1), כלומר במסגרת בחינת התקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד במצב דברים בו לצד טענה מעין זו למומחיות והכרח בהעסקה, נמנע העובד או מעסיקו מהסדרת מעמדו – על כל המשתמע מכך.

11. אולם, השאלה במקרה שלפניי אינה השאלה אם המשיב רשאי היה לשקול את השיקול שעניינו התנהלות העותרים ומחדליהם בהסדרת שהותו של העותר בישראל אלא אם רשאי היה המשיב לשקול שיקול זה בלבד – כשיקול סף – וכדי דחייה על הסף של הבקשה כולה. זאת, מבלי לבחון כלל את שאלת מומחיותו של העותר ואת התקיימותן של אותן נסיבות "מיוחדות וחריגות", כמצוותו של סעיף 3א(ג1) לחוק. כאמור לעיל, תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. אכן, גדרי שיקול דעתו של המשיב במסגרת הפעלת סמכותו לפי סעיף 3א(ג1) לחוק נובעים הם בראש ובראשונה מן החוק ומהוראת החוק (וראו בהרחבה, עע"מ 2190/06 מדינת ישראל נ'BUENO (לא פורסם, , 13.5.2008)). הבקשה שהוגשה הייתה בקשה ליתן מעמד לפי סעיף 3א(ג1) לחוק. הפעלת הסמכות לפי הוראת חוק זו – מחייבת שקילה של השיקול שעניינו התקיימות אותן נסיבות "מיוחדות וחריגות" של תרומה של העובד הזר לכלכלה, כמצוות החוק. בהחלטת המשיב שלא לשקול שיקול זה כלל, ולהסתפק בשקילת השיקול שעניינו התנהלות העותרים, נפל אפוא פגם. בכתב התשובה נטען אמנם ש"יתכן שהבקשה תידחה משיקולים שונים" (סעיף 4 לכתב התשובה). עוד נטען, שלו הייתה מוגשת בקשה מצד העותרים, במועד וכנדרש, "ודאי הייתה זוכה להתייחסות ראויה מצד המשיב" (סעיף 29). אולם, הבקשה לא נבחנה לגופו של עניין בנסיבות המקרה, וזאת בשל התנהלות העותרים – הא ותו לא. הרשות המינהלית לא שקלה אפוא שיקול רלבנטי במסגרת הפעלת שיקול דעתה והוא שאלת המומחיות של העובד והתקיימותן של אותן נסיבות חריגות ומיוחדות שלפי החוק. היא לא הפעילה אפוא את שיקול דעתה כפי חובתה (ראו יצחק זמיר, הסמכות המינהלית (כרך ב, מהדורה שנייה, 2011), בעמ' 1087-1089). משלא שקלה שיקול זה – היא גם לא איזנה בין שיקול זה לבין השיקולים הרלבנטיים האחרים. די בכך, כדי להביא כאמור לקבלת העתירה במובן זה שדין החלטתו של המשיב להתבטל בנסיבות המקרה ועל הרשות המינהלית לשוב ולקבל החלטה חדשה תוך שקילת מלוא השיקולים הרלבנטיים.

12. ודוקו: אף העותרים עצמם אינם חולקים על כך שהם חדלו ואף התרשלו בטיפול בעניין הסדרת מעמדו של העותר. העותר נמצא בארץ תקופה ממושכת. הוא הועסק מרביתה של תקופה זו – שלא כדין. הוסכם לפניי כאמור על-ידי העותרים, שהרשות המינהלית רשאית הייתה להביא שיקול זה במסגרת שיקוליה. אציין גם, שבכתב התשובה – להבדיל מן ההחלטה המקורית של המשיב – נטען גם שקיים חשש להשתקעות של העותר. עניין זה זכה להתייחסות ספציפית של בא כוח העותר במהלך הדיון שהתקיים לפניי, עת נטען שהכוונה העתידית של העותר היא להביא לכדי שדרוג מעמדו למעמד של אזרחות ואף "להיות אחד מתושביה [של המדינה] לנצח" (עמ' 3, שורה 10 לפרוטוקול).

13. יחד עם זאת אציין, שחרף אי ההסדרה הממושכת של מעמדו של העותר במשך קרוב ל-10 שנים, נמצא מקום על ידי המשיב בשתי הזדמנויות נפרדות לאשר בקשות שהגישו העותרים למתן מעמד של "עובד זר מומחה" לעותר. זאת, בהליך מורכב ומסודר. כך, למשל, צורף לכתב התשובה אישור שניתן על-ידי הממונה על יחידת הסמך במשרד התמ"ת מיום 19.11.2008 (מש/6), ולפיו לאחר עיון בבקשה שהגישה העותרת ובחומר הרלבנטי "מדובר במקרה בו מתקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות היענות לבקשה". שר הפנים בהחלטה מיום 8.1.2009 (מש/7) קיבל את המלצת שר התמ"ת ואת המלצת ראש רשות האוכלוסין למתן אשרה לפי סעיף 3א(ג1) לחוק, בהתאם. בהמלצה נוספת מיום 11.11.2009, מטעם הממונה על יחידת הסמך במשרד התמ"ת (מש/10), צוין תחום העיסוק של העותרת והעובדה שהיא מעסיקה 85 עובדים ישראלים. אשר לעותר עצמו, צוין שהוא אכן המציא שיטה ייחודית וחדשנית לתכנון חלונות ממוגני הדף וכי המצאתו נרשמה כפטנט עולמי כשהעותר רשום כממציא. טכנולוגיה זו עומדת ביסוד פעילותה של העותרת בתחום המיגון ובקשתה – כך צוין – "נתמכת בהמלצת סחר חוץ שבוחן, בין היתר, באם ישנן חלופות במסגרת כ"א ישראלי מתאים המצוי בארץ". שר התמ"ת, במכתב מיום 15.11.2009 (מש/11) ציין אף הוא את הנתונים שלעיל ואת השיטה הייחודית שהמציא העותר, המשמשת כבסיס הטכנולוגי לפעילותה של העותרת בתחום המיגון וה"דורשת הטמעה אצל יועצי מיגון ואדריכלים". על רקע זה, הומלץ באותו מכתב על-ידי שר התמ"ת ליתן אשרה לתקופה של שנה לפי סעיף 3א(ג1) לעותר – המלצה שהתקבלה גם על-ידי שר הפנים במכתב מיום 29.11.2009 (מש/12). ניתן אפוא לראות, כי בנסיבות המקרה מצא בעבר הלא רחוק המשיב, כמו גם גורמים ממשלתיים אחרים, יסוד לבקשות שהגישה העותרת ולטענות בעניין המומחיות של העותר, וזאת כאמור חרף התקופה הממושכת בה שהה העותר קודם לכן בלי היתר ותוך שהוא מועסק שלא כדין. משמעות הדבר היא אפוא, שגם מטעם זה ומכוחה של תשתית עובדתית זו, היה מקום לבחון את הבקשה לגופה, ובשים לב למשמעויותיה הנטענות על-ידי העותרים, ולא לדחותה על הסף בשל התנהלות העותרים בלבד (השוו ודוקו: עע"ם 5514/12 משק פלש נ' משרד הפנים (לא פורסם, , החלטה מיום 30.8.2012)).

14. העולה מן המקובץ הוא אפוא, כי לו בשל אי שקילת השיקול הרלבנטי שעניינו התקיימות התנאים שביסוד סמכות המשיב לפי סעיף 3א(ג1) לחוק, דין ההחלטה שהתקבלה – להתבטל. העתירה מתקבלת אפוא, במובן זה שהעניין יוחזר למשיב על מנת שיקבל החלטה חדשה הכוללת את מכלול השיקולים הרלבנטיים והאיזון ביניהם – כפי שיקול דעתו (ומבלי שאביע בשלב זה כל עמדה באשר להחלטה לגופה).

15. משזו מסקנתי, אין אני נדרש בנסיבות המקרה להביע עמדה בטענות העותרים בכל הקשור למנגנון ההיוועצות המדויק שיש להפעיל בקבלת החלטה לפי סעיף 3א(ג1) לחוק (ראו ודוקו: עת"מ (י-ם) 23500-05-11 אפיצ'אי נ' משרד הפנים (6.7.2011); עע"ם 5659/11 אפיצ'אי נ' משרד הפנים (לא פורסם, , החלטה מיום 24.8.2011); עת"מ (י-ם) 45386-04-12 ל.כ. בע"מ ואח' נ' משרד הפנים (4.9.2012)). זאת ועוד, משזו מסקנתי, לא מצאתי מקום לשעות לטענת השיהוי שנטענה; מה גם, שהמשיב לא הוכיח מהו המועד בו נתקבלה ההחלטה אצל העותרים, וממילא האיחור בו מדובר אינו איחור משמעותי. על כך יש להוסיף, שהמשיב לא הצביע על פגם של שיהוי אובייקטיבי. לא מצאתי גם מקום לדחות את העתירה בשל הטענה לחוסר ניקיון כפיים, והכל בנסיבות בהן המשיב עצמו מצא לנכון לא רק לדון בבקשות קודמות שהגישו העותרים לאחר שהות של שנים רבות בישראל בלא הסדרת מעמדו של העותר – אלא אף תוך אישור בקשות אלה ובהזדמנויות נפרדות.

התוצאה

16. העתירה מתקבלת אפוא בחלקה, כאמור בפיסקה 14 לעיל. בנסיבות העניין ובכלל זה מחדלי העותרים - אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השאלת עובד זר

  2. הרחקת עובד זר

  3. גירוש עובדות זרות

  4. זכויות עובדים זרים

  5. גירוש עובד זר מסין

  6. מענק לידה עובדת זרה

  7. אשרת עובד זר מומחה

  8. עזרה בתשלום - העסקת עובד זר

  9. הפקדת ערובה עובד זר

  10. עורך דין עובדים זרים

  11. העסקת עובד זר בשמירה

  12. רישיון לעובד זר מומחה

  13. גירוש עובד זר מרומניה

  14. העסקת עובד זר במשק בית

  15. תביעה של עובד זר טורקי

  16. תאונת דרכים עובד זר

  17. מתורגמן סינית לעובד זר

  18. העסקה משותפת של עובד זר

  19. העסקת עובד זר במשק חקלאי

  20. זכויות עובדת זרה סיעודית

  21. נוהל תאגידים עובדים זרים

  22. רישיון תיווך עובדים זרים

  23. משכורת ברוטו עובדים זרים

  24. העסקת עובד זר תושב שטחים

  25. עובד זר מומחה - מס הכנסה

  26. ניכוי ממשכורת של עובד זר

  27. העסקה חד פעמית של עובד זר

  28. גביית עדות עובד זר בוידאו

  29. דמי פגיעה לעובד זר מהשטחים

  30. עדות מוקדמת של עובדים זרים

  31. חיוב עובד זר להפקיד ערובה

  32. עורך דין ויזות לעובדים זרים

  33. העסקת עובד זר בבית ללא היתר

  34. בקשה להפקדת ערובה עובדת זרה

  35. תמריץ אי היעדרות לעובדים זרים

  36. ערבות לשחרור עובד זר לא חוקי

  37. החלפת מקום עבודה ע''י עובד זר

  38. שלילת רישיון תיווך עובדים זרים

  39. עובד זר לא חוקי - תאונת עבודה

  40. עתירה מנהלית נגד גירוש עובד זר

  41. תנאים להעסקת עובדים זרים בבניין

  42. הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי

  43. העסקת עובדים זרים ללא חוזה בכתב

  44. זכויות עובדת זרה לא חוקית שילדה

  45. תביעה של עובד תאילנדי נגד המעסיק

  46. זיכוי מטעמי צדק העסקת עובדים זרים

  47. ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

  48. אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים

  49. פיצויים לעובד זר בגין כליאת שווא

  50. הארכת אשרת שהייה לעובד זר בחקלאות

  51. העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי

  52. העסקת עובדת זרה במשק בית בלי ביטוח

  53. זהות המעביד של עובד זר בענף הבנייה

  54. תביעת עובדת זר מבולגריה לתשלום שכר

  55. אישור תביעה ייצוגית של עובדים זרים

  56. פיצויי פיטורים לעובד זר בענף הבנייה

  57. הרחקת עובדים זרים לא חוקיים מישראל

  58. תביעה של עובד זר נגד משפחת אדם שנפטר

  59. תביעת עובד זר סיעודי נגד משפחת המטופל

  60. חיים משותפים עם עובדת זרה ללא נישואין

  61. העסקת עובדים זרים בעבודות שיפוץ דירה

  62. פגמים בהודעות קנס לפי חוק עובדים זרים

  63. הקצאת עובדים זרים בחקלאות מטעמי בריאות

  64. זיכוי מעבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר

  65. מימון עובד זר ע''י קופת חולים בזמן אשפוז

  66. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  67. עובד זר לא חוקי שיש לו ילד מאישה ישראלית

  68. אחריות נושא משרה על הפרת חוק עובדים זרים

  69. אחריות מנהל חברה על העסקת עובד זר ללא היתר

  70. הוראת משרד התמ''ת בעניין תשלום לעובדים זרים

  71. חישוב פיצויים לעובדת זרה שנהרגה בתאונת דרכים

  72. יחסי עובד מעביד - העסקת עובדים זרים ללא היתר

  73. אי חידוש אשרה של עובד זר בגלל ויכוח על המשכורת ?

  74. ערובה להבטחת הוצאות תביעה של עובדת זרה פיליפינית

  75. עובדת זרה הועסקה בתנאים מחפירים ונשללו ממנה זכויות

  76. האם נסיעת עובד זר לביקור בארצו מנתק את רצף העבודה ?

  77. כניסת מפקחים לבית ללא צו בית משפט / העסקת עובד זר ללא היתר

  78. עובד זר, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת

  79. עצם היותו של תובע עובד זר, אין בו כשלעצמו טעם לחיובו בהפקדת ערובה

  80. עתירה מינהלית בנושא נוהל מתן לווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים

  81. תביעת עובד זר אזרח תושב אוקראינה לפיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון