ביטוח רכב - נזילת שמן מנוע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח נזילת שמן מנוע: 1. האם על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו למנוע רכבו עקב נזילת שמן, או שמא הנזק למנוע הינו נזק תוצאתי אשר אינו מכוסה בפוליסת הביטוח. רקע וטענות הצדדים 2. ביום שישי 26.8.11, סמוך לחוף הים באשקלון, נפגע גחון רכבו של התובע מאבן. לאחר ששהה בחוף הים נסע התובע לביתו, מרחק קצר, וסמוך לביתו חש בתקלה ברכבו, לאחר מרחק קצר חנה והבחין בנזילת שמן מהמנוע. ביום ראשון 28.8.11, נגרר הרכב למוסך ונבדק על ידי שמאי מטעם הנתבעת, מר מצרפי זאב. השמאי קבע כי אגן שמן המנוע ניזוק מפגיעת האבן וכתוצאה מכך ניזוק המנוע. 3. הרכב תוקן במוסך מורשה של היבואן בעלות כוללת של 20,352 ₪. מתוך סכום זה אישר השמאי מצרפי פיצוי בסך 6,359.97 ₪ בגין הפגיעה בגחון הרכב ולא אושר פיצוי בגין תיקון המנוע אשר כלל שיפוץ והחלפת חלפים. הנתבעת שילמה את סכום הנזק שאינו שנוי במחלוקת, בניכוי השתתפות עצמית, ונתבעו יתרת נזקי התובע בגין הנזק למנוע, ירידת ערך, עגמת נפש והוצאות נלוות. לטענת הנתבעת נסע התובע מרחק לא סביר לאחר שידע או היה עליו לדעת כי אגן השמן ניזוק ובמעשיו גרם לנזק תוצאתי למנוע הרכב אשר אינו מכוסה בפוליסה. לשיטתה, יכל התובע למנוע את הנזק למנוע ולכן אינה חייבת לשאת בנזק זה מכח סעיף 61(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. דיון והכרעה 4. עדות התובע בדבר אופן התרחשות התאונה לא נסתרה והעובדה כי נפגע גחון רכבו מקובלת גם על הנתבעת. המחלוקת העובדתית התמצתה למרחק של מאה מטרים. לטענת הנתבעת, כאמור בהודעה שמסר התובע לחוקר מטעמה (נ/1), המשיך התובע לנסוע כ- 150 מטרים לאחר שחש ברעשים במנוע, התובע מצידו טוען כי סמוך לאחר שמיעת הרעשים החנה רכבו סמוך לביתו ולא נסע יותר מחמישים מטרים. כפי שיובהר להלן, דקדוקי העניות ביחס למרחק הנסיעה אין בהן כדי לשנות מהמסקנה כי הנזק למנוע הינו בגדר מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה ואינו עולה לכדי נזק תוצאתי אשר אינו מכוסה. 5. לאחר שמיעת התובע, השמאים והחוקר מטעם הנתבעת מקבל אני במלואה את גירסת התובע. עדותו עולה בקנה אחד עם ההודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבעת. בהעדר הגשת דו"ח החוקר אין ליתן משקל להערכתו את המרחק בין מועד שמיעת הרעשים במנוע עד לעצירת הרכב או לטענה בדבר "שחזור" הנסיעה ומדידת המחרחק מחוף הים עד לביתו של התובע. התשתית העובדתית הינה כי התובע פגע עם רכבו באבן, ירד ומישש את תחתית הרכב באגן השמן, "קרטר", ולא הבחין בנזילת שמן. לאחר שחנה רכבו ליד חוף הים חזר לרכב, בדק שאין נזילת שמן והחל בנסיעה לביתו השוכן פחות מקילומטר מחוף הים. במהלך הנסיעה הקצרה לא נדלקו נורות אזהרה, או שהתובע לא הבחין בהן, וסמוך לאחר שמיעת רעשים מהמנוע החנה רכבו ואז הבחין בנזילת השמן. מעדויות השמאים עולה כי היה סדק באגן השמן, לשיטתו של השמאי ונציה מטעם התובע. אותה פגיעה הוגדרה על ידי שמאי הנתבעת כחריץ. תהא הגדרת הפגיעה באגן השמן אשר תהא, השמן נזל בפועל, בכמות אשר גרמה לנזק למנוע, רק במהלך הנסיעה הקצרה מחוף הים עד לעצירת הרכב. האומנם נזק תוצאתי 6. ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70 הוגדר טיבו של "נזק תוצאתי", נקבע שם כי על המבוטח להוכיח את מקרה הביטוח, קרי שהסיכון שהתממש מכוסה בפוליסה, הנזק הוא מסוג הנזקים המכוסים ואירע במישור הסיבתי כתוצאה מהתממשות הסיכון המבוטח. על המבטח להוכיח סייגים לחבות לרבות הוכחה כי הנזק נובע מחוליות מאוחרות בשרשרת הסיבתית של הארועים, קרי לא נזק שנגרם לנכס עצמו בעת התאונה אלא נזק אחר שנגרם בעקבות אותו הנזק. במקרה דנן, עלה בידי התובע להוכיח כי נגרם נזק מתאונה אשר הינו מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה. יצויין, כי סעיף 3 לפרק א' לפוליסה מחזק המסקנה כי קלקולים מכניים מכוסים בפוליסה במידה ונגרמו עקב מקרה הביטוח. המחלוקת הינה במישור הסיבתי. במחלוקת זו מקבל אני את עמדת התובע כי מדובר בנזק שקשור בקשר סיבתי לתאונה אשר אינו עולה לכדי "נזק תוצאתי" במובנו בדיני הביטוח. קבלת עמדת הנתבעת והשמאי מטעמה כי עסקינן ב"נזק תוצאתי" עשוייה להוביל למסקנות אבסורדיות מאחר וכל נזק שהינו תוצאה של תאונה, לעולם ניתן להגדירו כ"תוצאתי". מבוטח סביר מצפה כי נזילת שמן כתוצאה מתאונה אשר מובילה לנזק למנוע הרכב תוכר כמקרה ביטוח ולא יבדקו בציציותיו האם נסע ת"ק פרסות ממועד שנודע לו על הנזק או שמא עבר פרסה נוספת אשר תוביל למסקנה, כי יכל למנוע הנזק או הפכה את הנזק ל"תוצאתי". (לדוקטרינת הציפיות הסבירות ראה רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281). הנתבעת לא הוכיחה אשם תורם מצידו של התובע ולא מצאתי מקום לייחס לו פעולה בניגוד לסעיף 61(א) לחוק חוזה הביטוח. התובע פעל בסבירות ולכן אני קובע כי הנזק למנוע נגרם עקב הפגיעה בגחון הרכב וריחוק הזמן היחסי, כשעתיים, בין הפגיעה לנזילת השמן, לא ניתק בנסיבות העניין את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק. (למקרה דומה השווה ת"א (פ"ת) 3903/99 אסף סלם נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם - ניתן 25.7.01). פועל יוצא הוא כי הנזק למנוע נגרם עקב מקרה הביטוח ועל הנתבעת לפצות התובע בגין נזקיו. גובה הנזק 7. בגין הנזק למנוע לא שולם הסך אשר אמד השמאי מטעם הנתבעת בסך 13,992 ₪. נוכח הנזק למנוע בו הכרתי כמקרה ביטוח, גם בגין ירידת הערך עקב תיקון המנוע זכאי התובע לפיצוי בסך 3,450 ₪ בהתאם לקביעת השמאי מטעמו ובצירוף שכר טרחתו בסך 1,160 ₪. אשר לנזקים עקיפים ונלווים בסעיף 9ד' לכתב התביעה, עתר התובע לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אבדן זמן, תשלום לגרר, טרטורים, עוגמת נפש והפסד עבודה. נזקים אלו, מעבר לעובדה כי לא הוכחו כלל, מהווים נזקים עקיפים או תוצאתיים אמיתיים אשר אינם מכוסים בפוליסה. עתירות התובע בסיכומיו לפיצוי בגין ריבית עונשית לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ונזקיו בגין נטילת הלוואה לתיקון הרכב מהוות הרחבת חזית ולא ניתן להעתר להן. לא ניתן לומר כי הסירוב לשלם את תגמולי הביטוח בגין הנזק למנוע היה אי תשלום של נזק שאינו שנוי במחלוקת בחוסר תום לב. ככלל, מבטח המפר את חוזה הביטוח חשוף לתביעת פיצויים בגין נזקים תוצאתיים עקב ההפרה, אולם לצורך תביעתם יש לנסח כנדרש את עילת התביעה החוזית-נזיקית ולהוכיח את שיעור הנזק שנגרם. (ראה, ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ, לא פורסם - ניתן 9.7.12). במקרה דנן לא נטענו ולא הוכחו נזקים תוצאתיים בגין הפרת חוזה וביטוח. סוף דבר 8. הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,992 ₪ בגין הנזק למנוע רכבו וכן ירידת ערך בסך 3,450 ₪ ושכר טרחת המומחה מטעמו בסך 1,160 ₪. סכום זה, 21,015 ₪, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 28.9.11 , 30 ימים ממועד בדיקת שמאי הנתבעת, ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובע, לרבות אגרה ושכר עדים, ובשכר טרחת עו"ד בסך 6,150 ₪. נוכח העובדה כי ככלל יש לפסוק לתובע שכר טרחה ריאלי ונוכח העובדה כי לא מצאתי כי היה בסיס לסירוב הנתבעת לפצות התובע, אישרתי את שכר הטרחה לו עתר ב"כ התובע. רכבנזקי מיםביטוח רכבמנוענזילה