קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול ערבות אוואל: רקע וטענות הצדדים: 1. תחילתו של הליך זה בבקשת התובעים לביצוע שטר חוב ע"ס 800,000 ₪, וזמן פרעונו 09.10.2001, כנגד הנתבע, עורך-דין במקצועו, בהיותו ערב בערבות "אוואל" לתשלום החוב נשוא השטר. הנתבע הינו אחד משני ערבים החתומים על השטר; התובעים הינם הזוכים על-פי השטר, ואילו מושך השטר (החייב העיקרי) הינו סרחאן חאג'. 2. אף שהשטר הוגש לביצוע ע"י שני התובעים, שמו של התובע מס' 2 לא הופיע תחילה בכתבי בית-דין. בדיון מיום 05/11/07 (לאחר שהתקבלה התנגדות הנתבע לביצוע השטר), ביקש ב"כ הנתבע לצרף את התובע מס' 2 כתובע נוסף, בהיות השניים נפרעים על-פי השטר. בדיון מיום 17/11/08 הבהיר ב"כ התובעים כי הבקשה לביצוע שטר הוגשה ללשכת ההוצל"פ בשם שני התובעים, אך ההתנגדות שהוגשה ע"י הנתבע התייחסה אך ורק לתובע מס' 1, ולא הזכירה במאומה את התובע מס' 2. 3. הצדדים הרחיבו בסיכומיהם אודות עסקת היסוד שבבסיס מתן שטר החוב, שהייתה בין התובעים לבין מושך שטר - סרחאן חאג'. כן הרחיבו הצדדים בסיכומיהם אודות השאלה אם ניתנה תמורה בעד השטר במערכת היחסים שבין התובעים לנתבע/הערב, אם לאו. כבר אומר כי השאלה אם הנתבע קיבל תמורה כלשהי מהתובעים כנגד חתימתו על השטר בתור ערב, אינה מעלה ואינה מורידה, לצורך בחינת חבותו של הנתבע על-פי השטר. מדובר בערבות שטרית שניתנה ע"י הנתבע, ועל כך אין חולק. בשטר החוב לא נפל שום פגם צורני, ולא הועלתה טענה שפגם כזה אכן קיים. החייב על-פי השטר הוא סרחאן חאג', והנפרעים הם התובעים. 4. הנתבע טען בתצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדותו לביצוע שטר שלוש טענות עיקריות: א. חתימתו על השטר הושגה במרמה ותוך כדי הטעייתו. לטענתו, התובע מס' 1 הצהיר בפניו, כי חתימתו על השטר בתור ערב נועדה אך ורק כדי לשכנע את הערב השני לחתום על השטר בתור ערב, והבטיח לו כי עם חתימת הערב השני על השטר, יבטל את ערבותו של הנתבע. ב. ואכן, לטענת הנתבע, התובע מס' 1 חתם בתאריך 27/02/05 במשרדו של עו"ד יוסף רוטמן, על מסמך המבטל את ערבותו של הנתבע (להלן: "מסמך ביטול הערבות", או: "מסמך הביטול"). כן הובטח לו, לטענתו, כי מסמך ביטול הערבות יימסר לו למחרת ע"י עו"ד רוטמן (אצלו נחתם מסמך ביטול הערבות), לאחר שהנתבע ימסור עדותו בבית-המשפט במסגרת הליך משפטי שניהל התובע כנגד סרחאן חאג', ובו היה מיוצג ע"י עו"ד רוטמן. אלא שלטענת הנתבע, לא עלה בידו לקבל מסמך ביטול הערבות, וכל פניותיו לעו"ד רוטמן, עלו בתוהו. ג. ועוד, לטענתו, וכפי שסרחאן חאג' מסר לו, הסכום הכולל שקיבל סרחאן מהתובע מס' 1 היה 350,000 ₪ (ולא 800,000 ₪), מתוכם החזיר 200,000 ₪, והדבר צוין ע"ג השטר. 5. כדי להבין מה הביא את הנתבע, הערב השני, ועושה השטר, לחתום על שטר חוב בסכום של 800,000 ₪ לטובת התובעים, מן הראוי לשטוח בקצרה את הרקע: סרחאן חאג' (החייב העיקרי) התקשר עם התובעים בעסקת מקרקעין, לפיה מכר להם מקרקעין הרשומים ע"ש קרובת משפחה שלו - ג'ולייט חאג' שמה, באמצעות ייפוי כוח שהשיג ע"י החתמתה בטביעת בוהן. חלקו של הנתבע היה בכך שהתלווה לעו"ד אחר, ונטל חלק בהחתמת ג'ולייט על אותו יפוי כוח. ואילו סאמי חאג' - הערב השני, היה המתווך בעסקת המכר. שטר החוב, אם כן, נועד להבטיח את כספי התמורה ששילמו התובעים לסרחאן חאג' עבור המקרקעין שביקשו לרכוש. משביקשו התובעים לרשום הערת אזהרה לזכותם, התברר להם כי רשומה הערה בדבר מינוי אפוטרופוס לג'ולייט. בעניין זה הועמד הנתבע לדין משמעתי ורישיונו נשלל. בעקבות כך, הגישו התובעים תביעה בבית-המשפט המחוזי בחיפה, כנגד ג'ולייט וסרחאן חאג', לאכיפת הסכם המכר, אלא שתביעתם נדחתה, ונקבע ע"י כב' השופט עמית, כי "לא נעשה דבר", משמע, עיסקת המכר הייתה כלא הייתה. (ר' עותק פסק הדין, נספח 2 לתצהיר התובע 1 - ת/8). האם הערבות בוטלה ע"י התובעים? 6. כאמור, הנתבע סומך טענתו בעניין זה על מסמך ביטול הערבות שנחתם, כביכול, ע"י התובע מס' 1 במשרדו של עו"ד רוטמן, ובו הוא משחרר אותו מהתחייבותו כערב עפ"י השטר. הנתבע העיד בתצהיר עדותו הראשית (נ/2), כי רק בחלוף שנים מעת חתימת שטר החוב, וחתימתו כערב, נאותו התובעים לחתום על מסמך הביטול במשרד עו"ד רוטמן, המשחרר אותו מערבותו עפ"י השטר. למיטב זכרונו המסמך נחתם ב-27/02/05, והדבר נעשה כדי לשכנע אותו להעיד מטעמם של התובעים בהליך שניהלו בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לאכיפת עסקת המקרקעין. התובעים מכחישים בכל תוקף חתימה על מסמך ביטול שכזה. במסגרת שמיעת הראיות הוצג בפניי מסמך (נ/1), הנחזה להיות עותק של אותו מסמך ביטול שנערך ונחתם, אך אבד, לטענת הנתבע. התובע מס' 2 ציין בתצהירו, כי הוא מעולם לא חתם על מסמך המבטל ערבותו של הנתבע, ומעולם לא הסכים לביטול ערבותו. אגב, גם הנתבע לא טען כי מסמך הביטול נחתם ע"י התובע מס' 2, אלא ע"י התובע מס' 1 בלבד. גם התובע מס' 1 הכחיש בתצהירו (ת/8) מכל וכל דבר חתימתו על מסמך המבטל את ערבות הנתבע, או שהביע הסכמתו לביטול הערבות. התובע מס' 1 העיד נחרצות, כי מעולם לא ראה את המסמך שנחזה כמסמך ביטול הערבות, שעליו חתם כביכול: "ת. בחיים לא ראיתי את המסמך הזה". (עמ' 18, ש' 21). "ת. אני לא יודע על איזה מסמך אתה מדבר" (עמ' 18, ש' 23). 7. לאחר ששמעתי את עדויותיהם של התובעים, הנתבע ועו"ד רוטמן, הגעתי לכלל מסקנה, כי המדובר במסמך מזויף, שכלל לא נערך בתאריך הנקוב עליו, 31.08.04, אלא שנים לאחר מכן; וכי מן הסתם המסמך אינו עותק אותנטי של מסמך מקור כלשהו. עדותם וגרסתם של התובעים אמינה בעיני ומקובלת עליי. התובעים ביקשו להבטיח השבת כספים ששילמו בתמורה למקרקעין שביקשו לרכוש, וחתימתו של הנתבע כערב, לא הייתה בכדי, אלא בהיותו אחד המעורבים בעסקה, שלבסוף נכשלה. 8. מאידך, אין בלבי אמון כלל ועיקר בעדותו של עו"ד רוטמן, כפי שאתייחס להלן, ובעדותו של הנתבע כפי שאתייחס בהמשך. בעדותו הראשית טען עו"ד רוטמן, כי כשהגיע אליו הנתבע כדי לקחת את מסמך הביטול, חיפש ולא מצא אותו. תחת זאת מצא עותק לא חתום של אותו מסמך (נ/1). עו"ד רוטמן הדגיש בעדותו שזהו העותק של המסמך המקורי, וכי המסמך נכתב בכתב ידו: "ת. זה כתב ידי. תאריך עריכת ההסכם כתוב. אם הייתי צריך לשחזר אחרי כמה שנים מה תאופיק (התובע מס' 1 - ס.י) התחייב לא הייתי זוכר". (עמ' 6, ש' 18-19). עו"ד רוטמן לא סיפק הסבר מניח את הדעת להיעלמותו המסתורית של מסמך הביטול המקורי שנחתם, לטענתו, ע"י התובע מס' 1. אלא שבחקירתו הנגדית התברר, כי המקור של נ/1 הגיע לידיו של ב"כ התובעים, וכי כלל לא הלך לאיבוד. חמור מזאת, התברר כי המסמך המקורי, כביכול, מזויף ומבושל, והראיה כי המסמך, שנכתב בכתב ידו של עו"ד רוטמן, נכתב על נייר פלט מחשב מתאריך 11.02.07 (ר' ת/2), כשהוא נחזה להיות מ-31/08/04. עו"ד רוטמן, לאחר מבוכה והיסוס, אישר כי זהו המקור של מסמך הביטול, אלא שגם המקור אינו חתום ע"י מי מהתובעים, ואין הוא אלא מסמך שהוכן בדיעבד כדי לסייע בידי הנתבע להיחלץ מהערבות עליה חתום. עו"ד רוטמן נתבקש בחקירה נגדית להסביר איך ייתכן כי מסמך שנחזה מתאריך 31.08.04 נכתב על נייר מחשב שנפלט ב-11.02.07, אך לא היה בפיו מה לומר, וכל שהשיב: "לא יודע. אין לי שמץ של מושג" "אין לי הסבר". (עמ' 8, ש' 15 עד 19). 9. אינני מוציא מכלל אפשרות כי ידו של הנתבע, אף היא, הייתה במעל. במסגרת ניהול הליך ההתנגדות לביצוע שטר, הוגשה ע"י הנתבע בקשה מתאריך 28/03/07 לצירוף תצהירו של עו"ד רוטמן לו צורף עותק מסמך הביטול. תמוה בעיניי מדוע עותק מסמך ביטול לא צורף מלכתחילה להתנגדות לביצוע השטר בעת שהוגשה. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי מסמך זה כלל לא היה קיים, וכי המדובר במסמך מזויף (להזכיר, תאריך פלט נייר המחשב עליו נכתב מסמך הביטול הוא 11.02.07 - כחודש וחצי לפני הגשת הבקשה הנ"ל). הנתבע תמך אותה בקשה בתצהיר נוסף שלו הוא, ובו הוא מצהיר, כי "... עו"ד יוסף רוטמן הוא מי שניסח את מסמך ביטול הערבות שנחתם ע"י המשיב (התובע מס' 1 - ס.י) בנוכחותי ביום 31/8/04". (ר' סעיף 4 לתצהיר). (ההדגשה שלי - ס.י). גם עדות זו מעוררת תהייה. באם אכן מסמך הביטול נחתם בנוכחות הנתבע, מדוע הלה לא דאג לקבל עותק ממנו על אתר, או ימים לאחר שנתן עדותו בבית המשפט המחוזי בחיפה. הנתבע גם העיד, כזכור, בתצהיר עדותו הראשית כאן, נ/2, כי מסמך הביטול נחתם במשרד עו"ד רוטמן ב-27.02.05, ולא 31.08.04. גם לסתירה זו לא נמצא הסבר. 10. אשר-על-כן, הנני קובע כי ערבותו של הנתבע לפרעון שטר החוב שרירה וקיימת, וכי לא הוכח, כלל ועיקר, כי ערבות זו בוטלה ע"י התובעים, או מי מהם. מה גם אותו מסמך שהנתבע ביקש לסמוך עליו, התברר כמסמך מזויף ומבושל. האם חתימת הנתבע על השטר הושגה במרמה או תוך הטעיית הנתבע? 11. כאמור, טוען הנתבע כי חתימתו כערב התבקשה כדי לעזור לתובעים להשיג חתימת הערב השני - סאמי חאג'; וכי הובטח לו שעם חתימת הערב השני תבוטל ערבותו. התובע מס' 1 הכחיש בתצהירו (ת/8) מכל וכל כי חתימת הנתבע על השטר הושגה בתרמית או הטעיה. גם התובע מס' 2 העיד בתצהירו (ת/7), כי הנתבע חתם על שטר החוב מרצונו הטוב והחופשי, ועקב מעורבותו בעסקת המקרקעין שעלתה על שרטון. אין בידי לקבל טענה זו של הנתבע, אשר לא הוכחה כלל ועיקר, בין היתר נוכח הרושם הבלתי-אמין שהותיר עלי הנתבע, ולאחר שהוכח בפניי שמסמך הביטול, שהיווה יסוד ההגנה, אינו אלא מסמך מזויף. 12. למיותר לציין, כי בכל מקרה, ואף אם יתברר כי טעיתי באשר לאמיתות מסמך הביטול, הרי מסמך זה נחתם, אם בכלל, ע"י התובע מס' 1, וגם בתצהיר התומך בהתנגדות נטען, כי "המשיב" (הוא התובע מס' 1) הסכים לוותר את הערבות. מכאן שאין בכוחו של מסמך הביטול לשחרר את הנתבע מערבותו כלפי התובע מס' 2. 13. אין גם בידי לקבל טענת הנתבע, כי משבוטל הסכם המכר, כפי פסק-דינו של כב' השופט עמית, הרי בוטל גם שטר החוב. שטר החוב לא נועד להבטיח קיום עסקת המכר, כפי שהנתבע טוען בסיכומיו, אלא נועדה להבטיח החזרת כספי התמורה ששילמו התובעים במסגרת עסקת המכר, באם לא יעלה בידם לממש את העסקה, ואכן תנאי זה התממש משנפסק כפי שנפסק ע"י בית-המשפט המחוזי בחיפה. הנתבע טען עוד, כי בין התובעים לבין ג'ולייט, באמצעות סרחאן חאג', נערך הסכם מכר ראשון, אשר בוטל לאחר מכן (משיקולי מס), ע"י הסכם מכר נוסף, ומשכך הרי שהתחייבות הנתבע, שניתנה לטענתו, במסגרת עסקת המכר הראשונה, בטלה אף היא. כאמור, ערבותו של הנתבע הינה שיטרית, והיא ניתנה כדי להבטיח שהחייב העיקרי, על-פי השטר - סרחאן חאג', ישלם לתובעים את סכום השטר, במידה ועסקת המכר לא תצא אל הפועל. ואכן כך היה, ולבסוף גם הסכם המכר השני בוטל. אין, אם כן, מקום לטענה, כי מאחר והסכם המכר בוטל, הרי שהערבות אף היא פגה. שוב אומר, הערבות נועדה להבטיח השבת התמורה שניתנה במסגרת עסקת המקרקעין, ולא נועדה להבטיח קיום עסקת המקרקעין. אלא שגם אם תאמר, כי הערבות ניתנה להבטחת קיום עסקת המקרקעין, הרי עסקה זו נכשלה, ועל-כן קמה חבות הנתבעת כערב. גם טענת הנתבע בסיכומיו, כי מעולם לא זכה לתמלוגים במסגרת עסקה זו, אינה ממין העניין. השאלה אם ערב קיבל תמורה כלשהי כנגד ערבותו אינה רלוונטית, כלל ועיקר. 14. יחד עם זאת, הנני מקבל טענת הנתבע, כי יש להפחית מסכום הערבות סך של 200,000 ₪, כפי שתואר לעיל, ולהעמיד סכום הערבות על סך 600,000 ₪. לתובע מס' 2 הוצג עותק צילומי של שטר החוב (נ/6), עליו מופיע כיתוב, והוא אישר את המסמך כמוכר לו, אישר את תוכנו, ותוכנו אומר כי התובעים קיבלו ב-10/10/01 מאת חאג' סרחאן - החייב העיקרי עפ"י השטר, סך של 200,000 ₪, "על חשבון שטר זה". גם התובע מס' 1 אישר את תוכנו של נ/6. על-אף המילים המפורשות, טוען התובע מס' 2 כי סכום השטר - 800,000 ₪, הינו מעבר לסך של 200,000 ₪ ששולמו להם יום למחרת חתימת השטר. אמת היא, תמוה בעיני כי כבר למחרת חתימת השטר, ב-10.10.01, שילם עושה השטר סך 200,000 ₪ לתובעים, כאשר מועד הפרעון הנקוב בשטר הינו 09/01/02, ואילו פסק הדין של המחוזי בחיפה ניתן רק ב-7/5/06; אלא שכנגד מילים כה מפורשות, יקשה על התובעים להוכיח אחרת, ואכן לא עלה בידיהם לסתור עובדה זו. פועל יוצא, הנני מורה על שפעול תיק ההוצל"פ, נשוא תביעה זו, תוך העמדת סכום השטר על סך 600,000 ₪ במקום 800,000 ₪. 15. לאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, ואשר ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין. ערבות אוואלערבות