ביטול תביעה ייצוגית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסתלקות מתביעה ייצוגית:

1. בפני בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשת מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עפ"י סע' 16 לחוק התובענות היצוגיות תשס"ו- 2006 (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות").

2. התובעת הגישה לביהמ"ש תובענה ייצוגית נגד חברת זמרת נצח בע"מ אשר הינה הבעלים של קניון ביאליק ברמת גן ושל החניון המצוי תחתיו. יחד עם התובענה, הוגשה אף בקשה מטעם התובעת לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

3. בבקשה לאישור התובענה, טענה התובעת כי הנתבעת הפרה את הוראות סע' 4(ב) לחוק חניה לנכים, תשנ"ד- 1993 (להלן: "חוק הנכים") בכך שלא נשאה בעלות תשלום החניה של נכים אשר חונים בחניון המשמש את באי הקניון. עוד טענה התובעת כי גביית התשלום בעד החניה מחברי הקבוצה, עולה כדי הטעיה כאמור בחוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981, שכן על אף שעפ"י החוק זכאים הם לחניה ללא תשלום, הרי שבפועל הסתירה מהם התובעת זכות זו ואף גבתה מהם תשלום מלא עבור החניה.

4. התובעת טענה אף כי הנזק שנגרם לה ולבאי הקבוצה, בנוסף לנזק הממוני בשל גביית התשלום עבור החניה שלא כדין, הינו נזק בלתי ממוני- קרי, הפגיעה בזכותם לשוויון, לכבוד ולהשתתפות פעילה בכל תחומי החיים.
הנתבעת טרם הגישה כתב הגנה.

5. 28/5/12 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות התובעת מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. מן הבקשה עולה כי הנתבעת, מבלי להודות בחבותה או בטענות התובעת, הסכימה לפרסם בתקנוני החניה ובשילוט הקיים בחניון כי נכה המחזיק תו חניה שניתן ע"י משרד התחבורה רשאי להחנות את רכבו בחניון הקניון ללא תשלום ובלבד שהנכה מרותק לכסא גלגלים או מוגבל בניידותו. עוד נקבע ביו הצדדים כי הזכאות מותנית בנוכחות הנכה ברכב.

6. הצדדים ביקשו לקבוע כי לאחר אישור בקשת ההסתלקות, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 9,000 ₪ ולבאי כוחה סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ לכיסוי ההוצאות והטרחה אשר נגרמו להם בעטיים של ההליכים.

דיון והכרעה:

7. לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות וכן את הוראות סע' 16 לחוק התובענות הייצוגיות, מצאתי לנכון לאשר את הסתלקותה של התובעת מן הבקשה.

8. ראשית, בחנתי האם יש מקום להורות על פרסום הודעה לחברי הקבוצה ועל משלוח ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה ולגורמים אחרים וזאת לאור נוסח תקנה 11 (ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע -2011. מאחר ומדובר בבקשת הסתלקות בטרם אישור התובענה ולאור האמור בת"צ( מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (2010) מפי כב' השופט הפרו' גרוסקופף (ראו סעיפים 24-30 לפסק הדין, פורסם במאגרים), קובעת אני כי אין צורך במשלוח הודעה כאמור. מהטעמים אשר פורטו בסעיפים 19-23 לפסק הדין הנ"ל, בהתאמה למקרה שלפנינו, גם לא מצאתי מקום לבחון מינוי מבקש ו/או בא כוח חלופי.

9. שנית, בחנתי מדוע לא הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה ותחתיה הוגשה בקשת הסתלקות. באותה סוגייה דנה כב' השופטת רות רונן במסגרת ת"א 1373/07 יולי גולדשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ (2009)[פורסם במאגרים] : "ההבדל העיקרי בין הסדר פשרה לבין הסתלקות, מתבטא בכך שהסדר פשרה כובל את חברי הקבוצה בדרך של "מעשה בית דין", ושולל מחברי קבוצה שיבקשו לעשות כן בעתיד – את האפשרות להגיש תביעה אישית או ייצוגית ביחס לעילת התביעה הייצוגית עליה חל הסדר הפשרה. מנגד, כאשר מבקש מסתלק מתביעה, הכלל של מעשה בית דין לא חל, ולכן אין כל מניעה כי חבר קבוצה אחר יבחר בעתיד להגיש תביעה אישית או ייצוגית נגד הנתבע. מבחינה זו, הפגיעה האפשרית בקבוצה במקרה של הסתלקות, היא פחותה מאשר הפגיעה במקרה של הסדר פשרה.

בשל העובדה שהסכם פשרה חוסם את כל חברי הקבוצה באמצעות הכלל של מעשה בית דין, קיים בחוק מנגנון מפורט ומורכב, שנועד להבטיח כי הסכם הפשרה הוא אכן ראוי ונכון ביחס לחברי הקבוצה כולם".

10. ולגבי בקשה הסתלקות נקבע בהמשך כדלקמן: "אם לא יוגשו תביעות נוספות, אישיות או ייצוגיות, על ידי מי מחברי הקבוצה, המשמעות של "הסכם הסתלקות" היא כי בפועל זכויות הצדדים בקבוצה ייקבעו על ידי הסכם זה, ואף אחד מהם לא יזכה ככול הנראה לזכויות טובות יותר מאלה שנקבעו במסגרת הסכם זה. מטעם זה חשוב כי במקרים המתאימים, יבחן בית המשפט היטב את מהות ההסדר אליו הגיעו הצדדים, כדי לוודא שזכויות חברי הקבוצה נשמרו, וכי הסכם ההסתלקות הוא הסכם הוגן, המשקף באופן ראוי את הסיכויים והסיכונים שהצדדים חשופים אליהם בניהול התביעה, על כל המורכבויות הכרוכות בכך.

סיטואציה בה בית המשפט יימנע תמיד מבחינת הסדרי הסתלקות כגון ההסדר דנן, עלולה לעודד צדדים לתביעות ייצוגיות, לנסות לעקוף את ההסדר המורכב שנקבע בס' 18-19 לחוק התובענות הייצוגיות, ולערוך הסדרים במסגרת הסתלקות מתביעות. במקרה כזה, הנתבע לא "יחסן" את עצמו אמנם מפני הגשת תביעות עתידיות נוספות, אולם מאידך גיסא הוא והתובע יוכלו להגיע להסכמות שלא יהיה עליהן מנגנון פיקוח כלשהו, תוך הערכה שתביעות עתידיות כאלה ממילא לא יוגשו לעולם".

11. לאור דברים אלו נקבע שם כי אם הצדדים, כמו במקרה שלפנינו, מבקשים לסיים את ההליך בדרך של הסתלקות, ולא בדרך פשרה, יש לבחון האם ההסכמה שגובשה אינה גורמת נזק לקבוצה – ואם כך יש מקום לאשרה. על בית המשפט גם להביא בחשבון את היעלות של סיום ההליך ללא דיון ואת הזמן בחיסכון בזמן שיפוטי, בזמנם וממונם של הצדדים.

12. לכן נתפנה לבחון את ההסדר עצמו שגובש - מעיון בתובענה ניתן ללמוד כי עיקרה בהפרת חוק אשר נועד לעגן את זכויותיהם של בעלי המוגבלות בניידות, לקדם את נגישותם ולאפשר להם להגיע בקלות ובבטחה למקומות ציבוריים מבלי שיידרשו לשלם על כך תשלום נוסף. לפיכך, מגלגל החוק את חובת התשלום על בעל העסק.

13. מעיון בהסדר, מצאתי כי התוצאה אליה הגיעו הצדדים להליך, לפיה הנתבעת תפעל באופן מיידי בכדי ליידע את הזכאים בדבר זכאותם לחניה חינם, משרת היטב את המטרה אשר לשמה נוהל ההליך. כך, יוכלו בעלי המוגבלויות לחנות במקום נגיש, כאשר בתשלום נושא בעל העסק, קרי- הנתבעת. הסדר זה אף עומד בקנה אחד עם הוראות חוק הנכים ויש בו די כדי להוות סעד עיקרי ומרכזי אשר מיטיב עם כלל הקבוצה הפוטנציאלית.

14. זאת ועוד, בבוחני את אופי ההסכם, לקחתי בחשבון כי בכל הנוגע לסעד הכספי אשר נתבקש בידי התובעות במסגרת התובענה- השבת הכספים שנגבו שלא כדין בידי בעלי החניון- הרי שמדובר בסעד שהוכחתו אינה קלה ויתכן שאף אינה אפשרית כלל, באשר ישנו קושי ראייתי בזיהוי קבוצת התובעים ובאיתורה. זאת מאחר ובבואו של תובע להצטרף לקבוצה, אין די בעובדת היותו נכה המוגבל בניידות, כי אם עליו להוכיח שחנה בחניון נשוא תובענה זו, בזמנים האמורים. מאידך, הפיתרון העתידי שגובש – קרי הענקת חניה חינם לנכים, מן הסתם יחול על רוב חברי הקבוצה שבתביעה שבפניי, ובמקרה זה ניתן להניח שיש בין הקבוצות חפיפה, למצער חלקית (מיקום גיאוגרפי+מוגבלות+ביקור בקניון ספציפי הקרוב למקום המגורים).

15. ולבסוף יש לזכור, כפי שצויין לעיל, שהיות ומדובר על אישור בקשת הסתלקות ולא באישור הסדר פשרה [ראה אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2011) ], אין באישור ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי מי מחברי הקבוצה, למעט המבקשת, והללו- ככל שיבחרו בכך - יוכלו להעלות טענות אלה בעתיד, בדרך של הגשת תובענה חדשה.

12. כל שנותר כעת הוא לדון בגמול המבוקש לתובעת ובאות כוחה. לגבי התובעת – הבקשה מאושרת. לגבי גמול באי הכוח, סוגייה זו נדונה בין היתר על ידי כב' השופטת אגמון גונן בת"צ (ת"א) 8862-01-11 די אנד איי ייזום ובנייה בע"מ נ' הועדה לתכנון ובנייה תל אביב-יפו (2011) [פורסם במאגרים] : "ד"ר אלון קלמנט, במאמרו "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006", הפרקליט מט תשס"ז 131, מחלק את השיקולים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות, לשלוש קטגוריות. הראשונה, שיקולי התשומה, הם שיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם התובע המייצג ובאי כוחו, כגון שכר טרחה, סיכון, הוצאות ומורכבות ההליך. הקטגוריה השנייה, שיקולי התפוקה לקבוצה המיוצגת, הם שיקולים הנוגעים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת. בשיקולים אלה ייכללו הקריטריונים של התועלת לחברי הקבוצה המיוצגת ואופן ניהול ההליך. הקטגוריה השלישית, שיקולי הכוונה ציבורית, הם שיקולים הנוגעים לתועלת הציבורית מן התובענה הייצוגית. בשיקולים אלה ייכללו הקריטריונים של החשיבות הציבורית והפער בין הסעד שנתבע לסעד שנפסק".


13. כמו כן ראוי לצטט את דברי כב' השופט גרוניס בע"א 9134/05 אליעזר לויט, עו"ד נ' קו-אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ [פורסם במאגרים] (2008), שם הצביע שם על שלושה סוגי שיקולים המשתקפים בקריטריונים המנויים בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות:
"סוג שיקולים אחד נוגע לסוגיית התמריץ להגשת תביעה ייצוגית. בעניין זה קיים מתח בין שני שיקולים נוגדים אשר יש לאזן ביניהם: יצירת תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות אל מול הצורך למנוע הגשתן של תביעות סרק ייצוגיות או מנופחות יתר על המידה (ראו, פרשת אנליסט, עמ' 259). מובן, כי ככל שגדלה החשיבות אותה יש לייחס לתובענה הייצוגית גדל העניין ביצירת התמריץ להגישה. מטעם זה מורה החוק כי בעת קביעת שכר הטירחה יש להתחשב באינטרסים שהוגשמו על ידי הגשת התובענה. בגדרה של נקודה זו ניתן משקל הן לאינטרס היחיד, שבא לידי ביטוי בקריטריון התועלת שצמחה לקבוצה המיוצגת (ס"ק (1)), והן לאינטרס הציבור, הבא לידי ביטוי בקריטריון של מידת החשיבות הציבורית הטמונה בתביעה (ס"ק (3))(ראו, פרשת אנליסט, עמ' 258). הצורך במתן תמריץ להגשת תובענות ייצוגיות ראויות מכתיב גם התחשבות בשאלה מה היה היקף ההשקעה בהגשתה ובניהולה של התובענה הייצוגית ומה היתה מידת הסיכון הכרוכה בה (ס"ק (2)). זאת, שכן כגודל הקושי והסיכון שבתובענה כך הצורך באיזונו על ידי קביעת שכר הולם. מנגד, השאיפה למנוע הגשת תביעות סרק או ניפוחן מעבר לראוי מכתיבה את הקריטריון הקבוע בס"ק 5, לפיו יש להתחשב בפער בין הסעדים הנתבעים לסעדים שאושרו. קריטריון זה מיועד להרתיע תובעים מפני הגשת תביעות בשיעור מופרז ובלתי מבוסס.
סוג שיקולים שני עניינו הכוונת התנהגות "בא כוח מייצג", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, בנוגע לאופן ניהול התובענה והבקשה לאישורה. החוק מבקש ליצור תמריץ לכך שהדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובתובענה עצמה ינוהל ביעילות ובהגינות. לאור מטרה זו קובע החוק כי בקביעת גובה שכר הטרחה יש להתחשב באופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את התובענה הייצוגית (ס"ק (4)).
סוג שיקולים שלישי המשתקף בסעיף הינו השאיפה כי יהיה יחס הולם בין שכר הטירחה לבין התובענה הייצוגית. היינו, כי שכר הטרחה יהיה סביר והוגן בהתחשב בכלל מאפייניה של התובענה הייצוגית. חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטירחה הינם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה. כך, לדוגמה, יש להקפיד כי שכר הטירחה לא יעקר למעשה את טובת ההנאה האמורה לצמוח לחברי הקבוצה או יפחית ממנה באורח בלתי סביר (פרשת אנליסט, עמ' 259) (ההדגשות שלי – מ' א' ג')".

14. לאור אמות המידה שנסקרו לעיל אבחן את הבקשה לתשלום של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ – העבודה אשר הושקעה על ידי באי כוח התובעת כללה את הכנת והגשת התביעה והבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. בכתב התביעה כלולים נתונים בדבר מספר כלי הרכב בישראל; מספר מקומות החנייה; מספר הנכים ועוד כהנא נתונים אשר היה צורך בליקוטם בטרם הוגשה התביעה. תוצאת ההסתלקות תיטיב עם הציבור בכללותו וככל הנראה גם עם חברי הקבוצה המקורית; אין מדובר בתביעת סרק כי אם בתביעה העוסקת בזכות יסודית של כל אדם בישראל – זכות הגישה למקומות ציבוריים. בנוסף, ואם נבצע הערכה של שווי התביעה – נראה כי שכר הטרחה שמבוקש אינו עולה על 20% משוויוה הריאלי של התביעה (הערכה ריאלית של מספר כניסות של נכים לחניון ליום, מחודש יולי 2008 ועד למועד הגשת התביעה). גם במובן זה שכר הטרחה הינו סביר.



15. מכל הטעמים הללו הנני מאשרת את הסתלקות התובעת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בהתאם להסכמות שבין הצדדים תשלם הנתבעת לתובעת סך של 9,000 ₪ ולבאי כוח התובעת סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ, על פי הפירוט המופיע בסעיף 8 לבקשה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון