בתסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בתסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה: זוהי תביעה להכיר בפגיעה בתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית ותסמונת לכידה אולנרית במרפק ימין כתאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה. להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו: 1. התובע, יליד 1955, עובד מזה 22 שנים במפעל דשנים, 15 שנה עבד כמפעיל וכיום כמנהל משמרת כשההבדל היחיד בעבודה הוא באחריות ובסמכות, אך בפועל העבודה שאותה מבצע התובע הינה אותה עבודה. 2. עבודת התובע הינה במשמרות - במחזוריות של שמונה ימים לפי הפירוט: שני ימים בוקר, שני ימים צהריים, שני ימים לילה ושני ימי חופשה - סך הכל 24 ימי עבודה בחודש. 3. במסגרת עבודתו עוסק התובע בפתיחה וסגירה של ברזים בגדלים שונים במשך שעות רבות, תוך שימוש בכפות הידיים והמרפקים בתנועות סיבוביות וכיפוף ומשיכת מרפקים המלוות בהפעלת כוח , לעיתים פתיחת הברזים מבוצעת בעזרת כלים שונים לצורך פתיחה ראשונית, לעיתים מדובר בברזים בקוטר של 50- 60 ס"מ , שאותם ניתן לפתוח ולסגור באמצעות מפתחות מיוחדים המחייבים הפעלת כח פיזי בידיים. 4. פעולות הסגירה והפתיחה של הברזים נעשות כל יום, במשך 8.5 שעות עבודה בכל ימות השבוע. 5. התובע גם נוהג בכלים רוטטים, לרבות טרקטור ומלגזה וכן עוסק במילוי והרמת ג'ריקנים של 10 או 18 ליטר כל אחד כשהתובע ממלא את המיכל ביד אחת וסוגר את המכסה ביד שניה - גם כאן מדובר בעבודה ידנית המחייבת הפעלת כח פיזי בידיים. 6. בשנת 2007 לערך החל התובע להרגיש הרגשת נימול באצבעות, חולשה וכאבים באחיזה בידיים, תחושת צריבה ושריפה ו-"הירדמויות" במרפקים. רק לאחר שהמצב החמיר פנה התובע לבדיקה רפואית. 7. יש לציין כי התובע עובד בשתי הידיים, למרות שהיד הדומיננטית שלו היא ימין והסימפטומים החלו בשתי הידיים. מינוי מומחה רפואי 8. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר א. ברוסקין אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 10/4/10 והשיב על שאלות הבהרה בתאריכים 11/7/10 ו-30/4/11. בחוות דעתו מיום 10/4/10 קבע המומחה כדלקמן: "א. המחלות מהן סובל התובע הינן תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים ותסמונת לכידת העצב האולנארי במרפק ימין עם פגיעה בעצב האולנארי. ב. לפי דעתי קיים קשר סיבתי ברור בין תנאי עבודתו של התובע כפי שצוין בסעיפים 3-6 לבין התפתחות התסמונות אצל התובע. ג. כל פעולה שהייתה קשורה בתנועות סיבוביות חדות או שימוש במכשירים רוטטים בזמן העבודה יכולה היתה לגרום להתפתחות התסמונות בידי התובע. ד. לפי דעתי מדובר בפגיעות זעירות ונישנות שגרמו לתובע במשך 22 שנים של עבודה פיזית קשה המלווה בתנועות סיבוביות תוך כדי הפעלת כוח פיזי ושימוש במכשירים רוטטים. לא מצאתי בתיקו הרפואי עדויות על תהליך תחלואתי או ניווני שהיה יכול לגרום להתפתחות של התסמונות בידיי התובע. ה. לא מצאתי בתיקו הרפואי של התובע גורמי סיכון משמעותיים שהיו יכולים להשפיע על הופעת המחלות בידי התובע. ו. לא מצאתי עדויות על תהליך תחלואתי. תנאי עבודתו של התובע כמפעיל במשך 22 שנים וביצוע פעולות פיזיות חוזרות ונישנות הביאו לתהליך מיקרוטראומטי בידיו של התובע. ז. לא מצאתי גורמי סיכון משמעותיים שהיו יכולים להשפיע יותר מאשר תנאי עבודתו של התובע על הופעת המחלות". 9. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 11/7/10, אשר הוגשו מטעם ב"כ הנתבע לבית הדין, קבע המומחה כדלקמן: "1. בהחלט בבדיקה זו לא קיימת עדות לפגיעה בעצב המדיאנוס כיוון שהעצב לא נכלל ברשימת הבדיקות. הבדיקה נעשתה לגפיים התחתונות כדי להוכיח או לבדוק האם התובע סובל מפולינוריופאתיה. בדיקת EMG שנעשתה בתאריך 30.9.09 הוכיחה את חוסר קיומה של הנוירופאתיה בלבד ולא חיפשה כל פתולוגיה אחרת. כמו כן, בחוות דעתי, כלל לא ציינתי חשד לפולינוירופאתיה כחלק מגורמי הסיכון, ובדיקת ה-EMG הוכיחה כי אין גורמי סיכון, אך שהקשר הסיבתי נשמר. בדיקת EMG מהתאריך 9.12.09 שנעשתה 3 חודשים לאחר הבדיקה הנדונה צוין שהתובע סובל מתסמונת התעלה הקראפלית דו צדדית בעיקר ביד ימין. בבדיקה זו אכן נעשתה בדיקה של עצב המדיאנוס. בבדיקת EMG שנעשתה בתאריך 24.2.09 בחתימתה של ד"ר לנדאו צוין שהתובע סובל מתסמונת התעלה הקרפאלית משני הצדדים ותסמונת של לכידה אולנארית מצד ימין בצורה גבולית. לבדיקת EMG יש גם אלמנט סובייקטיבי, ולעיתים תוצאות הבדיקה יכולות להיות שונות מרופא לרופא. אולם, כל רופא שבדק את עצב המדיאנוס אבחן תסמונת של התעלה הקרפאלית. 2. אי לכך, איני משנה את חוות דעתי. המחלות מהן סובל התובע הינן תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים ותסמונת לכידת העצב האולנארי במרפק ימין עם פגיעה בעצב האולנארי. לפי דעתי קיים קשר סיבתי ברור בין תנאי עבודתו של התובע כפי שצוין בסעיפים 3-6 לחוות דעתי לבין התפתחות התסמונת אצל התובע". 10. בתשובותיו לשאלות ההבהרה נוספות מיום 30/4/11, שהוגשו פעם נוספת מטעם ב"כ הנתבע לאחר שהבקשה למינוי מומחה אחר נדחתה על ידי בית הדין, קבע המומחה כדלקמן: "1. חד משמעית אין זה נכון. בפירוט בדיקת ה-EMG בחתימת ד"ר גלר מהתאריך 30.9.09 קיימת התייחסות לעצבים הבאים - אולנאריס ימין, פרוניאל ימין, סוראל ימין, טיביאליס שמאל וסוראל שמאל. לא קיימת כל התייחסות לעצב המדיאנוס (המושפע מתסמונת התעלה הקרפאלית) בבדיקה. בשתי בדיקות EMG אחרות מהתאריך 24.2.09 ו-9.12.09 נבדק עצב המדיאנוס בשתי הידיים ובשתי הבדיקות הללו אובחנה תסמונת התעלה הקרפאלית דו צדדי. 2. כל בדיקות ה-EMG שללו פולינוירופאתיה, סיבוך ידוע של מחלת הסוכרת המשפיעה על העצבוב. אי לכך, אין כל עדות לגורמי סיכון על רקע סכרתי. גילו של התובע אינו נחשב כמתקדם במיוחד, והשפעת הגיל על הופעת המחלה בהשוואה לתנאי עבודתו הינה מזערית. 3. תסמונת לכידת העצב האולנארי הושפעה גם על ידי ויברציות אליהן נחשף התובע בזמן עבודתו. הבעיה העיקרית של התובע הינה ה-CTS ולא לכידת העצב האולנארי. בדיקת EMG אובחנה לכידה בצורה גבולית. לכן אני עדיין מוצא קשר סיבתי גם במקרה זה". 11. מחוות דעת המומחה עולה, כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים ותסמונת לכידת העצב האולנארי במרפק ימין עם פגיעה בעצב האולנארי. המומחה קובע כי כל פעולה בשתי הידיים שביצע התובע בתנועות סיבוביות עם כפות הידיים או עבודה על מכשירים רוטטים יכלה לגרום להתפתחות שתי התסמונות בידי התובע. המומחה גם מציין כי לא מצא גורמי סיכון משמעותיים ו/או עדויות לתהליך תחלואתי אצל התובע. המומחה מדגיש כי לדעתו מדובר כאן בפגיעות זעירות מצטברות, חוזרות ונשנות בעקבות עבודה רצופה של 22 שנה, הן במכשירים רוטטים והן בביצוע תנועות סיבוביות עם כפות הידיים תוך הפעלת כח פיזי אשר גרמו לפגיעות בשתי הידיים של התובע על פי עקרון המיקרוטראומה. על כן, לדעת המומחה הרפואי קיים קשר סיבתי ברור בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות שתי התסמונות אצל התובע. לדעת המומחה הבעיה העיקרית מבחינה רפואית אצל התובע הינה תסמונת התעלה הקרפאלית ולא לכידת העצב האולנארי, שהינה גבולית בשלב זה. 12. ב"כ הנתבע טענה כי אין בסיס עובדתי במקרה זה המצדיק הכרה במחלת מקצוע או מיקרוטראומה מאחר ועבודותיו של התובע מגוונות ולא מדובר בלחץ ממושך על אזור המפרקים ושורשי כפות הידיים. אינני מקבלים את טענות ב"כ הנתבע בנדון. מעובדות המקרה עולה בבירור כי עבודת התובע בפתיחת וסגירת ברזים היא עבודה יומיומית של 8.5 שעות ברציפות, המחייבות הפעלת כפות הידיים תוך כדי גרימת לחץ פיזי בידיים. עבודה זו היא שגרתית יומיומית המבוצעת שעות רבות וגרמה לשתי פגיעות שונות אצל התובע, הן להופעת תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי כפות הידיים והן לתסמונת לכידת העצב האולנארי במרפק ימין עם פגיעה בעצב האולנארי, כאשר הויברציות להן נחשף התובע במסגרת עבודתו על מכשירים רוטטים הינן גם גורם חשוב לגרימת הופעת תסמונת לכידת העצב. 13. לאור האמור לעיל אנו קובעים כי התובע לקה בתסמונת התעלה הקרפאלית בשתי כפות הידיים וכן לקה גם בתסמונת לכידת העצב האולנארי במרפק ימין עם פגיעה בעצב האולנארי כתוצאה מתנאי עבודתו כמתואר לעיל. מדובר כאן הן במחלת מקצוע והן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי. 14. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. 15. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.רפואההכרה בתאונת עבודהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)תאונת עבודה