ערעור על דחיית תביעה עקב אי הפקדת ערובה

המערער נדרש להמציא ערובה תוך 7ימים ונקבע:ו"לא תופקד ערבות כאמור לעיל תוך המועד הנ"ל, תידחה התביעה" הדיון נקבע לקדם משפט נוסף וב"כ המערער הודיע לבית המשפט כי נבצר ממרשו להמציא הערובה ועל כן מתבקש בית המשפט למחוק את התביעה. התקיים דיון בסוגיה זו וביום 21.9.97ניתן פסק דין לפיו התביעה נדחתה מכח תקנה 519ב' לתקנות סדר הדין האזרחי ועל פסק דין זה הוגש הערעור שבפנינו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעה עקב אי הפקדת ערובה: .1המערער אזרח רוסי מרוסיה השכיר למשיבה 1חברת נייט ליין בע"מ נכס באזור התעשיה ברעננה, וזאת בשכירות בלתי מוגנת (ראה נספח ב' לתיק המוצגים מטעם המשיבים). המערער הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד שלושת המשיבים: .1חב' נייט ליין בע"מ ושני המנהלים בעלי המניות בחברה: המשיבים 2אילן וילוז'ני ו- 3עדי וילוז'ני וזאת לפינוי המושכר ולתשלום הסך של 225, 828ש"ח. .2בית המשפט קמא מינה את עו"ד אזוגי ככונס נכסים לנכס ולציוד אשר בו, אולם על פי הסדר-פשרה אשר קיבל את אישורו של בית המשפט, הרי הוחזר הנכס והציוד למשיבה .1יחד עם זאת נקבע כי אף צד איננו מוותר על טענותיו או זכות מזכויותיו על פי הסכם השכירות והמערער יהא רשאי - "לפנות במעמד צד אחד לבית משפט למינוי כונס נכסים לתפיסת החזקה (בנכס) והציוד והמשיבים לא יתנגדו למינוי כנ"ל (ר' פרוטוקול הדיון ואישורו של בית המשפט, כב' השופטת ה. גרסטל, מיום 23.8.95נספח ב' להודעת הערעור). לא עברו ימים מרובים והמערער הגיש לבית המשפט קמא בקשה נוספת למנות את עו"ד אזוגי ככונס נכסים ולהסמיכו לתפוס חזקה בנכס ובציוד המצוי בו (תיק המר' 1763/96). בית המשפט קמא נעתר לבקשה ביום 3.6.96(ר' נספח ג' להודעת הערעור). .3ביום 5.8.96הודיע כונס הנכסים עו"ד דניאל אזוגי לבית המשפט כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 3.6.96הוא מונה לכונס נכסים והמושכר שהיה נעול נפרץ והציוד נתפס, וכי "בתאריך 4.6.96הועברה החזקה במושכר למבקש... " (נספח ד' - סעיף 5להודעת הערעור). .4בית המשפט קמא חייב את המערער להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשיבים בתובענה בסך 000, 80ש"ח ביום 18.12.96, אולם הערובה לא הוגשה. המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (ר"ע 149/97) אולם הבקשה נדחתה (מוצג 23 למוצגי המשיבים). משבושש המערער להפקיד הערובה התקיים דיון נוסף בשאלה זו והמערער נדרש להמציא ערובה תוך 7ימים ונקבע: "לא תופקד ערבות כאמור לעיל תוך המועד הנ"ל, תידחה התביעה" (ר' מוצג 25למוצגי המשיבים). הדיון נקבע לקדם משפט נוסף וב"כ המערער הודיע לבית המשפט כי נבצר ממרשו להמציא הערובה ועל כן מתבקש בית המשפט למחוק את התביעה. התקיים דיון בסוגיה זו וביום 21.9.97ניתן פסק דין לפיו התביעה נדחתה מכח תקנה 519ב' לתקנות סדר הדין האזרחי ועל פסק דין זה הוגש הערעור שבפנינו. .5ב"כ המערער הגיש ערעור ארוך ומפורט אולם ביום הדיון ביקש עו"ד אזוגי לצמצם הוא את ערעורו לשני ראשים: א. ערעור על פסק הדין לפיו נדחתה התביעה. טוען ב"כ המערער כי בית המשפט קמא היה חייב לאפשר למערער להפסיק התובענה ולא לדחותה. ב. נושא החזרת החזקה בנכס - למשיבים בית המשפט נתבקש ע"י המשיבה 4מעדני רעננה בע"מ לאפשר לה להצטרף כמשיבה לערעור מאחר ונטען כי כיום היא המחזיקה בנכס, ובית המשפט נעתר לבקשה. .6לאחר שמיעת טיעונם של ב"כ הצדדים, נראה כי המערער לא ציית להחלטת בית המשפט בשלב הראשון, ולא הפקיד הערובה. אמנם נטען על ידי בא כוחו - עו"ד אזוגי כי בית המשפט לא קצב לו את המועד לכך, אולם על פי חוק הפרשנות תשמ"א-1981, סעיף 11הרי חיוב לעשות דבר, שלא נקבע זמן לעשייתו - "חובה לעשותו במהירות הראויה". משחלפה כמחצית השנה והמערער לא הגיש הערובה, שוב בא בית המשפט קמא לקראת המערער ואפשר לו להגיש הערובה תוך 7ימים. 7הימים חלפו והערובה לא הומצאה לבית המשפט. רק לאחר מכן, הגיש המערער לבית המשפט בקשה לאפשר לו לחזור מתביעתו. יש לדייק, לא הוגשה לבית המשפט בקשה להתיר למערער להפסיק התביעה כאמור בתקנה 519ב'. .7עיון בתקנה 519מראה כי הכלל הוא: "לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה", ורק היוצא מן הכלל הוא כי בית המשפט רשאי להרשות לתובע להפסיק התביעה. ההלכה הפסוקה קובעת כי אחת המטרות המרכזיות של הפעלת תקנה 519לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע (ר' ע"א 2877/92אל לטיף נ' מורשת בנינים למסחר ובניה (קרני שומרון בע"פ) פד"י מז' חלק iii846, 850; וכן זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 901). לפיכך נראה לנו כי בדין נדחתה תביעתו של המערער, ואין מקום להתערבותנו. .8לענין החזרת החזקה בנכס - למשיבים משנדחתה התביעה ביום 21.9.97, הרי בו ביום נתנה החלטה כדלקמן: "לנוכח הצהרתו של עו"ד מור (ב"כ המערער דאז), שלתובע היו שתי תביעות נגד הנתבעים ושתי התביעות נדחו, הרי עדיין הם מחזיקים בנכס של הנתבעים ולמעשה עו"ד מור הצהיר שאין לו התנגדות להחזרת הנכס לנתבעים, אני מורה על ביטול כינוס הנכסים לגבי הנכס, והחזרת הנכס. . . לנתבעים לאלתר. החזרת הנכס תעשה ע"י כונס הנכסים עו"ד אזוגי באמצעות החזרת המפתחות של הנכס לידי ב"כ הנתבעים ניתן והודע היום 21.9.97בנוכחות ב"כ הצדדים .9עו"ד אזוגי הגיש בשם המערער "הודעה לבית המשפט ובקשה לתיקון טעות בהחלטה" (מוצג 32למוצגי המשיבים), הוא ביקש כי בית המשפט "יתקן את החלטתו ויבטל את הוראתו בדבר החזרת הנכס לנתבעים". לאחר דיון ממושך נקבע ע"י השופטת א. גת כי דין הבקשה לתיקון טעות בהחלטה- להידחות. בית המשפט קמא הסתמך על ההלכה הפסוקה לפיה פוקע כל סעד זמני עם דחיית התובענה ולכן "כאשר נדחתה התובענה הרי גם מינוי כונס הנכסים פקע ועל המצב היה לשוב לקדמותו" (מוצג 34למוצגי המשיבים). 10בשלב הזה הוגשה ע"י ב"כ המשיבים 1- 3בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט כנגד המערער וכן כנגד עו"ד דניאל אזוגי. בית המשפט התבקש לאכוף אותם בקנס או במעצר לציית לפסק הדין מיום 21.9.97(ואשר אושר בהחלטה נוספת מיום 9.11.97), דהיינו: לצוות עליהם להחזיר את החזקה בנכס למשיבים 1- 3(ר' מוצג 37למוצגי המשיבים). .11שוב התקיים דיון ממושך ובסיכומו של דבר נתנה ביום 13.7.98ההחלטה על פי סעיף 6לפקודת בזיון בית המשפט. בית המשפט קמא הגיע למסקנה כי לאור מצב הדברים שנוצר דהיינו: "שעו"ד אזוגי פעל שלא על פי המינוי והעביר את המושכר" - למרשו (המערער), ולאור העובדה שעו"ד פריינטה (ב"כ המשיבים 1- 3) "לא מחא על כך בזמנו - אין מקום עתה להעתר לבקשה שכן נוצר מצב שלא ניתן לקיים הצו" (ההחלטה צורפה כראיה נוספת בערעור שבפנינו). אכן, כאשר מדובר בנושא פקודת בזיון בית המשפט, הרי על פי ההלכה הפסוקה, פקודה זו פניה צופות לעתיד, לא להעניש את הסרבנים אלא להביא לקיומו של צו בית המשפט. לכן במצב שנוצר לא היה מקום לנקוט בהליכים מסוג זה. יאמר מפורשות כי אין ערעור בפנינו על החלטה זו והבענו את דעתנו בנושא זה, אגב אורחא. הסוגיה העומדת בפנינו היא באיזו מידה היה רשאי בית המשפט לצוות על עו"ד אזוגי בתור כונס הנכסים - להחזיר את הנכס למשיבים. .12עו"ד אזוגי, ככונס נכסים לפי מינוי של בית המשפט, אמנם יידע את בית המשפט, לאחר מעשה, כי הוא בפועל החזיר את החזקה בנכס למרשו - המערער. עו"ד אזוגי היה חייב בתורת כונס נכסים מטעם בית המשפט להגיש לבית המשפט בקשה למתן הוראות. בבקשה זו היה אמור עורך הדין המלומד להציע לבית המשפט, מה יעשה בנכס ולבקש הוראות, דהיינו: אל מי להחזיר את הנכס, אם לידי האנשים מהם הוא נטלו (המשיבים 1- 3), או אולי להעביר את החזקה בנכס - למרשו (המערער). עו"ד אזוגי פעל על דעת עצמו, לא קיבל את רשותו של בית המשפט להעביר את החזקה בנכס ובציוד למרשו, והסתפק במתן הודעה - לאחר מעשה. .13אין כונס הנכסים רשאי לעשות בנכסים אשר הופקדו בידיו ע"י בית המשפט, ככל העולה על רוחו, אלא חייב הוא בכל מקרה, לפנות לבית המשפט למתן הוראות, על מנת שבית המשפט ישקול בענין ויתן הוראותיו. מן המקובץ עולה כי לאור הצהרת ב"כ המערער, בפני בית המשפט קמא (עובר למתן פסק הדין), כי עו"ד אזוגי מוכן להחזיר החזקה בנכס - למשיבים 1- 3, לא היתה בפני בית המשפט קמא שום דרך אחרת אלא לצוות כן. כל סעד זמני אשר ניתן, עם הגשת תובענה, אין לו קיום עצמאי ועל כן עם דחיית התובענה הרי נשמט הבסיס לסעד שניתן, ויש להחזיר את המצב לקדמותו. דהיינו: חזקה שניטלה מידיו של פלוני מכח של צו-זמני אשר מתבטל, הרי שיש להחזיר את החזקה בנכס - חזרה לידיו של אותו פלוני ממנו ניטלה החזקה באופן זמני, ואין להעבירה לצד שכנגד - ללא הרשאה מפורשת של בית המשפט. 14עם דחית התביעה היה בית המשפט חייב להורות לכונס הנכסים להחזיר את הנכס למשיבים 1-3, ולא היתה בפני בית המשפט קמא דרך אחרת, אלא להורות על החזרת הנכס למי שמידיו הוא ניטל מכח הצו הזמני. הצו הזמני בטל - ואין כל דרך אחרת אלא להחזיר את המצב לקדמותו. תקנה 391לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את חובותיו של כונס הנכסים. "כונס הנכסים חייב להגיש חשבונותיו לבית המשפט שמינה אותו, כפי שזה הורה, בהתאם לתקנה 391(2), ואותו בית משפט מוסמך לכפות עליו למסור את הנכסים שבאו לידיו, תוך מילוי תפקידו". (ראה זוסמן סדר דין אזרחי, מה' 7עמ' 631). ההלכה הפסוקה קובעת כי: "עצם מינויו של כונס נכסים מעמיד אותו תחת פיקוחו והדרכתו של ביהמ"ש ומכאן שאם הוא זקוק להדרכה בענין מסויים הנוגע למילוי תפקידו, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות". (ע"א 635/71שיווק מוצרי אוטוקרס נ' מרגוליס, פ"ד כ"ו (1) 682, 687). מכאן שאין לכונס נכסים כל שיקול דעת עצמאי להחליט מה ייעשה בנכסים אשר נתפסו על ידו על פי צו בית משפט, וחובתו להחזיק בנכסים עד לקבלת הוראות מטעם בית המשפט. "לא הובאה לפנינו כל אסמכתא לכך, כגון זה שלפנינו, כאשר קיים קושי אובייקטיבי בפני ביצוע פסק דין כלשונו, אך קיימת אפשרות לבצעו 'בקירוב', מנוע כונס הנכסים ... מלפנות מיוזמתו אל בית המשפט לשם קבלת הוראות נוספות שתאפשרנה לו לבצע את תפקידו" (ראה ע"א 165/78שליט נ' סוסייטה אנונים, פ"ד ל"ג (2) 477בעמ' 482, וכן גם סוגיות בסדר דין אזרחי, אורי גורן, מהד' 3, עמ' 504-508). 15לאור כל האמור לעיל, לא נראה לנו כי יש מקום להתערב גם בנושא של החזרת החזקה בנכס למשיבים. ערים אנו למצבו של המשיב 4אשר נקלע אולי, שלא בטובתו אל תוך ריב שלא לו, אולם אנו במסגרת הערעור הזה לא נוכל לפתור סוגיה משפטית מעניינת זו, אשר עוד תעסיק בוודאי את בתי המשפט. המערער ישלם למשיבים 1-3, במאוחד ובנפרד שכ"ט עו"ד בסך 000, 10ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של 5אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון.ערובהערעור