הברחת נכסים בין קרובי משפחה

בית המשפט מצווה לסכל הברחת נכסים במיוחד בין קרובים [ראה ה.פ (ת"א) 16/92 וידר נ' אלשיך, פ"מ תשנ"ה(1) 211,202]. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הברחת נכסים בין קרובי משפחה: 1. בפניי בקשה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו המיטלטלין המצויים בדירה בה מתגוררת המבקשת ברחוב ויצמן 226 רעננה וכן רכב פונטיאק מ.ר 32-221-18 (להלן: "הרכב") הנם בבעלות המבקשת בלבד. המבקשת נשואה לחייב-המשיב מס' 5 מחודש 03/91, כשהמשיבה מס' 1 הינה אשתו הראשונה של החייב. המשיבה מס' 4 (שלא התייצבה לדיון) הינה אשתו השניה של החייב, והמשיבות מס' 2,3 הנן הבנות של המשיבה מס' 1 והמשיב מס' 5. החוב שבגינו תובעת המשיבה מס' 1 את החייב הנו חוב מזונות. לטענת המבקשת המשיב מס' 5 השתחרר מהכלא בשנת 90' לאחר שריצה 9 שנות מאסר והנו חסר כל, וכל הרכוש שלה, כשהיא והמשיב מס' 5 פרודים למעשה, והרכוש שייך לה, כשהרכב נרשם ע"ש חברה משיקולי מס ומשועבד במלואו לבנק. המבקשת צירפה חשבונית מס לגבי רכישת הרכב שהוצאה ביום 22/05/1996 לפקודת חברת פלא פתרונות למש"אב בע"מ (להלן: "החברה"). לטענת המשיבות מס' 1-3 המבקשת והמשיב מס' 5 אינם פרודים אלא חיים יחדיו והרכוש הנו בבעלות משותפת של שניהם מכוח חזקת השיתוף, כשהם היו שותפים בחברה ואח"כ נעשו ניסיונות להברחת רכוש על ידם תוך העברת המניות בחברה למבקשת ופתיחת חברה חדשה. לטענת המשיבות מס' 1-3 הרכב היה ברשותו הבלעדית של המשיב מס' 5 שהשתמש בו, כשהמבקשת לא תמכה את בקשתה בראיות ובמסמכים בעוד הם צירפו מסמכים וראיות המביאות לדחיית התובענה. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שבתיק, החלטתי לדחות את התובענה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שבקשה זו הוגשה ללא כל ביסוס ראייתי מצד המבקשת. המבקשת לא צירפה קבלות או מסמכים לגבי הזכויות בדירה, לגבי רכישת הרכב, הרישום במשרד הרישוי, הביטוח, העברת הכספים וכיו"ב, ואף טענה בבימ"ש שהיא "לא אמורה לתת מסמכים" ושהיא לא צריכה לתת מסמכים. ב. המבקשת ויתרה על חקירת המשיבות מס' 1,2 ועל תצהיריהן, ולאור זאת ולאור האמור בתצהירי המשיבות הנ"ל עולה שהמשיב מס' 5 התנהג כמנהל החברה כמפורט בתצהירה של המשיבה מס' 2 בהרחבה, שאף קיבלה ממנו שיקים של החברה והמשיב מס' 5 שילם תשלומים במסעדה ולחו"ל באמצעות החברה, ושהמשיב מס' 5 הוא הנוהג ומשתמש ברכב שרכש, ושהרכב הנ"ל שייך לו ולא למבקשת. ג. המשיבה מס' 1 גם צירפה מסמכים ופרוטוקולים המעידים כי המשיב מס' 5 הוא זה שנוהג ברכב (ראה דו"ח המעקב והתמונות) ושהמשיב מס' 5 היה בעל 50% מהמניות של החברה ואח"כ הועברו רוב המניות למבקשת שהחזיקה ב- 99% מהמניות והמשיב מס' 1 במניה אחת בלבד, כשהמשיב מס' 5 משמש גם כמנהל החברה, ואח"כ הוקמה חברה נוספת - פלא אבחון והשמה בע"מ באמצעות קרובי משפחה של המבקשת, ולאחרונה הוקמה חברה נוספת - נס שרותי כ"א בע"מ שהמבקשת בעלת מניות ומנהלת בה. ד. בהחלטות ראש ההוצל"פ ערקובי בהרצליה מיום 15/04/1999 נאמר שאינה מאמינה לחייב כי מתגורר אצל אמו, ולדעתה החייב במכוון פתח את החברה שלו בשמם של קרובי משפחה שלא הובאו על ידו לחקירה, כשהחייב הודה במפורש כי לקוחותיו בחברה הקודמת עובדים כיום עם החברה החדשה והודה כי העביר את ניהול העסק לידי אשתו, כשהחייב חי באורח חיים אמיד הכולל נסיעות לחו"ל, מגורים במלון, נסיעות לנופש וכדו' (יש לציין שהערעור על החלטת ראש ההוצל"פ נדחה ע"י כב' השופטת צפת ביום 29/07/1995). ה. המבקשת בעצמה, בדיון בהוצל"פ בפני ראש ההוצל"פ ערקובי מיום 07/01/1999, הודתה שהיו בבעלותה שני רכבים, כשהחייב העיד שהוא העביר את העסק למבקשת, ובשאלון שמילא להוצל"פ ביום 16/05/1997 הצהיר החייב שהמבקשת מובטלת. ו. המבקשת מחד טוענת שהיא זו שניהלה את העסק ומצד שני מי שמואשם בעבירות מס זה החייב ולא המבקשת, והמבקשת טוענת שהיא לא ידעה מכך שהחייב חייב כספים למע"מ וב"ל. ז. המבקשת גם הודתה בכך שהחייב נמצא בבית מידי פעם גם בשעות הלילה וכן נוסע ברכב, ואני מעדיף בעניין זה את גרסתם של המשיבות מס' 1,2 על פני גרסת המבקשת, מה גם שהמשיבות מס' 1,2 לא נחקרו כאמור על תצהיריהם. ח. אני קובע שמדובר בניסיון להברחת רכוש ובאותות "אי אמת" שהתגלו, ומצביעים על חשד ממשי של קשר בין המבקשת לחייב, ושמי שעומד מאחורי המבקשת ובקשותיה זה החייב. לאותות אי אמת אלו יש השלכה על הפן הראיתי, ודי בכך לקבוע שהמבקשת לא הוכיחה את בקשתה ויש לדחותה [ראה ה.פ (ת"א) בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג ואח', פ"מ תשנ"ו(3) 433-432,421]. ביהמ"ש מצווה לסכל הברחת נכסים במיוחד בין קרובים [ראה ה.פ (ת"א) 16/92 וידר נ' אלשיך, פ"מ תשנ"ה(1) 211,202]. ט. מעבר לכך מדובר בבני זוג הנשואים משנת 91', ואני קובע שהם חיים יחדיו ופועלים במשותף, כשקיימת בעניין זה חזקת שיתוף בנכסים, מה גם שהרכב נרכש בשנת 96' ונרשם ע"ש החברה שהם היו שותפים בה ושלגביה מואשם החייב בהעלמות מס. בנוסף, צורף כאמור כל מסמך לגבי הרכב הנ"ל, לגבי הרישום, ההזמנה, העברת הכספים והרכישה (מה גם שהרישום במשרד הרישוי איננו קונסטיטוטיבי) [ראה לעניין חזקת השיתוף בין היתר ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529 וע"א 3002/93 בן צבי נ' סיטין, פ"ד מט(3) 5, בין מכוח הפסיקה ובין מכוח הדינים הכלליים, כשחזקת השיתוף קמה, ואני קובע שחזקה זו לא נסתרה. 3. בנסיבות אלו אני דוחה את התובענה. אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבות מס' 1-3 ביחד ולחוד הוצאות משפט בסך של 2,000.- ש"ח. הברחת נכסים