הגדלת תקופת שירות לצורך פנסיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדלת תקופת שירות לצורך פנסיה:

השופט שמואל צור:ב
1. בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים התבררה תביעה שהגיש המערער נגד המשיבה (להלן- בזק) בעניין הגדלת תקופת שרותו של המערער בבזק לצורכי פנסיה. יריעת המחלוקת בבית הדין קמא היתה רחבה אולם בית הדין מצא לנכון שלא להיזקק אלא לחלק מן הטענות להתמקד בלב הסכסוך, לאמור - האם זכאי המערער להגדלת תקופת שרותו לפי הוראות התקשי"ר. בית הדין קמא מצא שהמערער לא עמד בתנאי הזכאות ודחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.
 
2. הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת וזה עיקרו:ו
(1) המערער, יליד שנת 1930, עלה לארץ מרומניה בשנת 1950.
(2) המערער היה עובד משרד התקשורת ועם הקמת חברת בזק הוא עבר לעבוד בבזק כיועץ משפטי של החברה.
(3) המערער, יחד עם קבוצת עובדים בכירים בבזק, הועסק בחוזה אישי ועם הגיעו לגיל פרישה נערך עימו הסכם מכוחו בחר בזכויות לגימלה לפי חוק שירות המדינה ( גמלאות) (נוסח משולב) תש"ל -1970.
 
(4) לימים טען הממונה על השכר כי הסכם הפנסיה של הבכירים, ובכללם המערער, חורג מהוראות חוק יסודות התקציב ובעקבות כך נערך עם כל אחד מהם הסכם פשרה הקובע את דרך החישוב של המשכורת הקובעת (נספח ד' לתצהירו של המערער התומך בתביעתו בבית הדין קמא).

 
(5) תקופת השרות של המערער מקנה לו זכות לפנסיה בשיעור של 61% ופניותיו להגדלת תקופת השרות ב-9% נוספים לא נענו. מכאן התביעה שהגיש המערער לבית הדין קמא.
 
(6) אין חולק כי, לענייננו, חלות על הצדדים הוראות חוק שרות המדינה (גמלאות) והוראות התקשי"ר הנוגעות לעניין.
 
3. תביעתו של המערער בבית הדין קמא להגדלת תקופת שירותו לצורך פנסיה מבוססת על סעיף 85.143 לתקשי"ר המסמיך את ועדת הגמלאות להגדיל תקופת שרות בשל שרות קודם לשירות במדינה או פעילות קודמת. לטענת המערער הוא זכאי להגדלת תקופת השרות בשל פעילות ציונית בחוץ לארץ לפי סעיף 85.143 (ה) (1) לתקשי"ר. לעומתו טענה בזק כי המערער מנוע מלדרוש הגדלת תקופת השרות בשל הסכם פשרה שנערך עימו ולחילופין בשל הטענה שלא התקיימו במערער התנאים הקבועים בתקשי"ר להגדלת שירות, כפי שביקש. בית הדין קמא בחר שלא להתייחס לטענה בדבר הסכם הפשרה ובדק – לעיצומם של דברים - אם התקיימו במערער התנאים בתקשי"ר המזכים אותו בהגדלת תקופת השירות. בית הדין קמא מצא שהמערער אינו מקיים כל אחד מן התנאים הקבועים בתקשי"ר ולפיכך דחה את תביעתו לגופה. מכאן הערעור שבפנינו. אף אנו סבורים שראוי לבחון את עניינו של המערער לגופם של דברים ומשום כך גם אנו נתרכז בשאלה אם אמנם התקיימו בו התנאים הקבועים בתקשי"ר המזכים בהגדלת תקופת השירות.

4. סעיף 100 לחוק שירות המדינה (גמלאות) מסמיך את נציב שירות המדינה להגדיל תקופת שירות לצורך פנסיה בתנאים ובמצבים שונים. פירוט העילות המצדיקות, לפי הכללים שנקבעו, הגדלת שירות מופיע בתקשי"ר (סעיף 85.14) ולענייננו נוגע סעיף 85.143 הקובע לאמור:נ
" ועדת הגמלאות ממליצה על הגדלת תקופת השרות בעקבות שרות קודם או במוסדות מיוחדים או פעילות ציונית כלהלן:ב
א)
 
 
ה) פעילות ציונית בחוץ לארץ, עבודה חינוכית, חברות בארגוני המחתרות ועבודה חלוצית בארץ:ו
(1) פעילות חינוכית בחוץ לארץ, מעל גיל 18 שלה הוקדשה מרבית זמנו של העובד אשר הוכרה ואושרה על ידי המחלקה לעסקנים ציונים בסוכנות היהודית;
(2)
(3)
(4)
במקרים המנויים לעיל תוגדל הקיצבה בשיעור של חצי אחוז בעד כל שנת פעילות מוכרת" (סעיף 3 לפסק הדין המבוסס על נוסח התקשי"ר אשר הוגש על ידי המערער - נספח 5 לתצהיר העדות הראשית שלו).
 
האם מקיים המערער את התנאים המצטברים הקבועים בסעיף זה המזכים בהגדלת שרות של 1/2% לכל שנת שרות?
 
5. בית הדין קמא בחן שלושה מן התנאים הקבועים בסעיף 85.143 ומצא שהמערער אינו ממלא אחר אף אחד מתנאים אלה. בערעור שבפנינו תוקף המערער מסקנות אלה. להלן נבחן אף אנו את הדברים, אחד לאחד.
 
6. פעילות חינוכית בחוץ לארץ מעל גיל 18:נ בית הדין קמא קבע כי הואיל והמערער הגיע לגיל 18 ביום 29.4.48, והוא עלה לארץ בשלהי שנת 1950, הרי שגם אם היה ממלא אחר התנאים האחרים, היה יכול לזכות בהגדלת שרות עבור שנה וחצי של פעילות חינוכית ובסך הכל בהגדלת שרות של 1,3%. טוען המערער כי לפי הוראות התקשי"ר תקופת הפעילות הציונית נמנית מגיל 15 ולא מגיל 18. עיון בנוסח העדכני של התקשי"ר מעלה כי הרישא של סעיף 85.143 תוקנה וזו לשונה:ב
"ועדת הגמלאות ממליצה על הגדלת תקופת השרות בעקבות שרות קודם או פעילות קודמת מעל גיל 15 שנה כלהלן:ו
(א)
(ה) פעילות ציונית בחוץ לארץ, עבודה חינוכית, חברות בארגוני המחתרת ועבודה חלוצית בארץ.
(1) פעילות ציונית בחוץ לארץ, שלה הוקדשה מרבית זמנו של העובד, אשר הוכרה ואושרה על ידי המחלקה לעסקנים ציונים בסוכנות היהודית.
 
במקרים המנויים לעיל, תוגדל הקיצבה בשיעור של חצי אחוז בעד כל שנת פעילות ...."
השוואת הנוסח העדכני לזה שנזכר בפסק הדין של בית הדין קמא מעלה שמן הרישא הושמט התנאי של "שרות במוסדות מיוחדים או פעילות ציונית" ובמקומו בא התנאי של ".... שרות קודם או פעילות קודמת מעל גיל 15 שנה..." ומסעיף קטן (ה) (1) הושמט התנאי של"...מעל גיל 18..." יתר התנאים נותרו בעינם.
במהלך הדיון בפנינו ביקשנו מן הצדדים לדעת מתי הוכנס השינוי לתקשי"ר ומה הנוסח שחל על המערער, בהתחשב במועד פרישתו (1.5.95). לצערנו לא קיבלנו מידע על כך מן הצדדים ולכן טרחנו ובדקנו בעצמנו ובדיקתנו העלתה כי התיקון לתקשי"ר הוכנס ביום 21.4.94, בתחולה מיום 1.2.92 (הודעת נש"מ נד/32). לפי זה, הנוסח המתוקן של התקשי"ר חל במועד פרישתו של המערער מן השרות ולכן, אם ממלא הוא אחר התנאים האחרים, הוא זכאי להגדלת שרות עבור פעילות ציונית מיום 29.4.45 ועד עלייתו לארץ בסוף שנת 1950, כלומר - 5 שנים ו-7 חדשים המעניקים הגדלת שרות של 2,85%.
 
7. פעילות ציונית ... שלה הוקדשה מרבית זמנו של העובד:נ בקשר לכך נקבע בפסק הדין של בית הדין קמא לאמור:ב
"אין כל זכר לאישורים שהוגשו לבית הדין בדבר היקף הפעילות הציונית של התובע בארגון "בני עקיבא" החל מחודש מאי 1948... גם אילו בית הדין עצמו היה יכול ורשאי לתת את האישור המיוחל... לא היה מקום לקבוע על פי שני האישורים שהוגשו, כי התובע ממלא את התנאי השני לתקשי"ר".
 
צדק בית הדין קמא בדבריו אלה, על שני חלקיהם. ראשית - אין באישורים שהציג המערער (נספחים 7 א' ו-7ב' לתצהיר העדות הראשית שלו) כל עדות לכך שבתקופת פעילותו הציונית הוא הקדיש את מרבית זמנו לפעילות זו. כל שנאמר באישור האחד הוא שהמערער -
"מ-1949, בדמדומי המחתרת של התקופה הקומוניסטית, עשה במסגרת התנועה בתפקידים שונים ומגוונים, בשנתיים האחרונות היה חבר המועצה הארצית של התנועה" (נספח 7 א' לתצהיר).
 
ובאישור השני נאמר -
הנני מאשר שמר חיים קידר היה פעיל בתנועת בני עקיבא ברומניה החל משנת 1944 ועד עלייתו ארצה בשנת 1950. במסגרת פעילות זאת מילא גם תפקיד של חבר המועצה הארצית".
 
אכן, אין באישורים אלה כל ביטוי לכך שעיקר זמנו של המערער הוקדש לפעילותו הציונית, שהוא הוא התנאי השני הרלבנטי לעניין. אין גם בהודעת הערעור ובטענות בפנינו כל נימוק המתמודד, עניינית, עם מסקנה זו.
 
8. פעילות ציונית ... אשר הוכרה ואושרה על ידי המחלקה לעסקנים ציונים בסוכנות היהודית:ו בקשר לתנאי זה טען המערער בבית הדין קמא כי המחלקה המוסמכת על פי התקשי"ר להעניק אישור לעניין פעילות ציונית אינה קיימת כלל. טענה זו התבררה כלא נכונה לאחר שבזק טרחה להגיש אישור מוסמך של המחלקה לפעילות ציונית של הסוכנות היהודית כי "הועדה העליונה למען הציונים הותיקים בהסתדרות הציונית העולמית קיימת זה עשרות שנים ברציפות והיא לא הפסיקה את פעילותה עד עצם היום הזה. הועדה המטפלת בבקשות של עסקנים ופעילים ציונים בגולה..." (נספח ד' לעיקרי הטיעון של בזק). על כך יצא קיצפו של בית הדין קמא על המערער (סעיף 7 (ג) לפסק הדין).
 
אין בהודעת הערעור ובעקרי הטיעון כל נימוק המתמודד עם מצב דברים זה. לפי התקשי"ר, הגורם המוסמך להכיר ולאשר פעילות ציונית בחוץ לארץ, הוא המחלקה לעסקנים ציוניים. אישור שכזה לא ניתן. קיימים בידי המערער אישורים היכולים אולי לבסס פנייה אל המחלקה לעסקנים ציוניים (נספחים 7 א' -ב' לתצהיר עדותו בבית הדין קמא), אך אלה לא הגיעו לתעודתם - אל שולחנה של הועדה המוסמכת. באין אישור של הגורם המוסמך לפי התקשי"ר, לא יכולה לקום למערער זכות להגדלת השרות, גם אם ממלא הוא אחר התנאים האחרים הקבועים שם.
 
9. משעה שנקבע בהוראה מינהלית מנגנון לבחינת זכאותו של עובד להגדלת שרות, דין הוא שההחלטה אם התקיימו בעובד התנאים המזכיר במתן האישור תנתן על ידי הגורם שהוסמך לכך. דברים אלה נכונים לא רק מן ההיבט של כללי מינהל תקין אלא גם מן ההיבט הענייני, היינו - רק בידי הגורם המוסמך (בענייננו - המחלקה לעסקנים ציוניים) הכלים לבחון אם התקיימו במערער התנאים העובדתיים המזכיר בהגדלת שרות. דברים אלה מובנים מאליהם והם נאמרים רק מן הטעם שמערער ציפה שבית הדין יבחן אם התקיימו בו התנאים המזכים. לא זו הדרך. תפקידו של בית הדין להכריע במחלוקות ולכל היותר לבחון תקינותן של החלטות מינהליות. אין בית הדין יושב במקום הגורם המוסמך ואין הוא רשאי להחליט החלטות במקומו, אף אם הובאו בפניו ראיות מתאימות. בענייננו - משעה שלא היה בידי המערער אישור של הגורם המוסמך לפי התקשי"ר - רשאי היה בית הדין קמא שלא להיזקק לתביעה ולדחותה על הסף.
 
10. טוען המערער כי הוא זכאי להגדלת שרות בשל שרות מחתרתי בחו"ל לפי פיסקה 85.143 (ד) לתקשי"ר או בשל היותו ניצול שואה לפי פיסקה 85.143
(א). טענה זו דינה להדחות. ראשית - טענה זו לא נכללה בתובענה שהגיש המערער לבית הדין קמא. שנית - פנייתו של המערער לבזק, עוד בשנת 1995, מייד עם פרישתו, התבססה על פעילות ציונית בלבד (נספח 7 לתצהיר המערער) ושלישית - ובעקבות הדברים שנאמרו לעיל - טענה שכזו יש להפנות לגורם המוסמך להחליט בה ולא לבית הדין.
 
11 טוען המערער כי קיים בבזק נוהג להענקת שנות ותק מעבר להוראות התקשי"ר. טענה זו אינה מופיעה בתובענה שהגיש המערער, כך שלא היתה בגדר המחלוקת שעמדה לדין בבית הדין קמא. כל שנאמר בתובענה שהגיש המערער הוא שהסמכות להגדיל את תקופת השרות הועברה לדירקטוריון בזק אשר הפעיל סמכות זו לגבי העובדים שהועברו ממשרד התקשורת לבזק, דוגמת המערער (סעיף 11 לתובענה). אין כל טענה - לא כל שכן הוכחה - על נוהג הקיים בבזק או שבזק היפלתה את המערער בהשוואה לעובדים אחרים. טענה שכזו לא ניתן להעלות בסיכומים, לא כל שכן בערכאת ערעור.
 
12. די באמור לעיל כדי לדחות את הערעור. בשל כך וכמו בית הדין קמא, אף אנו סבורים שאין כל צורך להיזקק לטענה שהעלתה בזק בבית הדין קמא ובפניינו כי הסכם הפשרה שנערך עם המערער בעקבות הסכם הפנסיה שלו ושל חבריו הבכירים בבזק מונע ממנו לדרוש הגדלת השרות. בקשר לכך טוען המערער כי הסכם הפשרה עוסק בגובה המשכורת הקובעת ולא באחוזי הפנסיה הנקבעים, מעצם טיבם, לפי התנאים האינדיבידואלים של כל עובד לגבי תקופת השרות שלו וזכויותיו המיוחדות להגדלת שרות. לכאורה יש בסיס לטענה זו אלא שהיא לא התבררה בבית הדין קמא ואף אנחנו מצאנו שאין צורך להיזקק לה לאור מסקנתנו כי דין הערעור להדחות מנימוקים אחרים. לפיכך אין אנו מביעים דעתנו בנושא זה ולעניין הערעור שבפנינו, אין הוא מעלה או מוריד.
 
13. בית הדין קמא, בדחותו את תביעת המערער ונוכח האמור בפסק הדין, חייב את המערער בהוצאות בסכום של 8,000 ש"ח. המערער מבקש מאתנו להתערב בפסיקה זו. החלטנו להימנע מכך. עניין פסיקת הוצאות, מעצם טיבו, מסור לערכאה הדיונית ואין זה מדרכו של בית דין זה - כמו כל ערכאת ערעור - להתערב בפסיקת הוצאות, אלא במקרים קיצוניים. לא זה המקרה הראוי להתערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות.
 
14. לסיכום, החלטנו לדחות את הערעור. מעבר לצורך נציין כי אין באמור בפסק דין זה כדי לפגוע בזכותו של המערער לפנות אל המחלקה לעסקנים ציוניים בסוכנות בעניין הגדלת תקופת שרותו לפי הוראות התקשי"ר, כשם שאין בדברים כדי לגרוע מזכותה של בזק לטעון כל טענה לעניין זה.
המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור שבפנינו בסכום של 5,000 ש"ח, בערכם היום.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין פנסיה

  2. תוספת 10% לפנסיה

  3. הפסדי פנסיה לקטין

  4. חישוב פנסיית זקנה

  5. חישוב הפנסיה מקפת

  6. הקפאת זכויות פנסיה

  7. הוצאות רכב בפנסיה

  8. טעות בחישוב פנסיה

  9. קבלת פנסיה מגרמניה

  10. תשלום פנסיה לגרושה

  11. זכויות כבאים לפנסיה

  12. תאונות דרכים - הפסדי פנסיה

  13. פנסיה מוקדמת לימאים

  14. שכר קובע לפנסיית זקנה

  15. סעד הצהרתי ביטוח פנסיה

  16. הסכם רכישת זכויות פנסיה

  17. פנסיה לפי משכורת אחרונה

  18. הסכם רציפות זכויות פנסיה

  19. בקשה להגדלת אחוזי פנסיה

  20. תוספת משמרות הפרשה לפנסיה

  21. התפטרות עקב אי תשלום פנסיה

  22. ניכוי פנסיה מפיצויים בנזיקין

  23. אפליה בין נשים לגברים בפנסיה

  24. קג"מ משיכת כספי פנסיה תביעות

  25. חישוב הפסד פנסיה של הרוג בתאונת דרכים

  26. המשכורת הקובעת לפנסיה של שוטר

  27. השלמת פיצויי פיטורים - פנסיה

  28. התיישנות תביעה להפרשות לפנסיה

  29. פיטורים לפני צבירת ותק לפנסיה

  30. פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה

  31. צירוף תקופות עבודה לצורך פנסיה

  32. דרגה של עובד לצורך חישוב פנסיה

  33. הגדלת תקופת שירות לצורך פנסיה

  34. הגדלת ההפרשות לפנסיה של רופאים

  35. פיטורי עובדת קשישה אחרי גיל פנסיה

  36. הוצאת עובד לפנסיה בגין עבירת משמעת

  37. הסכם פנסיה של עובדים אדמיניסטרטיביים

  38. משכורת קובעת לפנסיה - דמי אחזקת רכב

  39. פיטורי אחיות 3 שנים לפני יציאה לפנסיה

  40. הבחירה בין אבדן פנסיה לאבדן תשלומים סוציאליים

  41. צירוף זכויות פנסיה - עבודה במשרות שונות

  42. חישוב הפנסיה של עורך דין בשירות הציבורי

  43. חישוב משכורת קובעת לפנסיה עובדי משרד החוץ

  44. בקשה לדחייה על הסף של תביעה להפרשי פנסיה

  45. פנסיה מוקדמת עובדי בנק זכאות לקבלת אופציות

  46. הוצאת עובד לפנסיה מוקדמת באישור נציגות העובדים

  47. פרישה לגמלאות: אי הכללת תוספת שכר בחישוב הפנסיה

  48. בקשה לצו מניעה זמני לאסור על הוצאת המבקשת לפנסיה במלאות לה 67 שנים

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון