5 השיקולים ב"המצאה מחוץ לתחום"

במסגרת בקשה למתן היתר להמצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה - כאשר בית המשפט בוחן את נאותות הפורום הישראלי - מבחן "הפורום הנאות", עליו להתחשב במספר שיקולים: 1. הדין החל על הסכסוך 2. טבעו של הסכסוך 3. אפשרות הגישה לראיות 4. הקשר בין הצדדים 5. יעילות ההליך (מדובר ברשימה לא סגורה, שפורטה ברע"א רואים עולם החברה להגנת הטבע נ' פרלמוטר, כבוד הנשיא א' גרוניס, החלטה מיום 12.4.2012). בית המשפט שוקל במסגרת זו, מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקות נשוא הדיון, בהתאם למבחן "מירב הזיקות". במסגרת שיקולי היעילות נבחנת גם ציפייתם הסבירה של הצדדים ביחס למקום הדיון בתובענה וכן, האינטרס של ישראל ושיטת המשפט הישראלית לדון בתביעה. במסגרת מכלול השיקולים, יש לתת משקל מסוים גם ליעילות באכיפה של פסק הדין (רע"א 10250/08 הנ"ל, פסקאות 8 ו- 9). במסגרת שיקול הדעת, בית המשפט שוקל גם את קיומה של תניית שיפוט המפנה לפורום זר וקיומו של הליך תלוי ועומד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה מחוץ לתחום: בפני בקשה למתן היתר להמצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. מבקש 1 הוא אזרח הולנד, המתגורר ועובד בישראל. המבקש ניהל, בהולנד ובישראל, חברות העוסקות בקנייה, מכירה ואספקה של מעליות הרמה, ורכיביהם, המותקנות על גב משאיות וכלי עבודה דומים. מבקשת 2 היא חברה אשר נוסדה בישראל על ידי מבקש 1 ורעייתו, לצורך עסקיהם. משיבה 1 היא חברה הרשומה בצרפת והיא יצרנית וספקית של מתקני הרמה עורפיים. משיב 2 הוא תושב הולנד, אשר רכש מהמבקש, באמצעות חברה בשליטתו, את כל זכויותיו בחברה הרשומה בהולנד, חברה בשם: Haco Laadkleppen Service B.V. (להלן - האקו). המבקשים הגישו נגד המשיבים כתב תביעה על סך 746,500 ₪. לטענת המבקשים, משיבה 1 הפרה את התחייבותה למנות את המבקשים למפיצים הבלעדיים של מוצריה בישראל. לגבי משיב 2 נטען, שהתערב ביודעין ביחסים החוזיים בין המבקש לבין משיבה 1 וגרם להפרת ההסכם ביניהם. בנוסף, הגישו המבקשים, בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, נגד משיבה 1, שתימנע משיווק, הפצה או מכירה של מוצריה בישראל ונגד משיב 2, שיימנע מלהתערב ולסכל את היחסים החוזיים הקיימים, לטענת המבקשים, בינם לבין משיבה 1. הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחתה על ידי כבוד השופטת רונית פינצ'וק. בהחלטה נקבע, שהמבקשים הוכיחו קיומה של עילת תובענה לכאורה, אך מאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה. עוד נקבע, בין היתר, שאין כל קשר בין הסעד העיקרי המבוקש, פיצויים כספיים, לבין הסעד הזמני המבוקש, צו מניעה. המבקשים הגישו בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בה נטען, בין היתר, שעומדת להם עילת תובענה לכאורה, כי עומדות להם עילות ההמצאה המנויות בתקנות 500(5) - תביעה על הפרת חוזה בתחום המדינה ו- 500(6) - מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן- תקנות סדר הדין האזרחי) וכי מבחן "מירב הזיקות" מוביל לישראל. מאחר וכתב התביעה אינו כולל סעד של "צו מניעה" אלא סעד כספי בלבד ולאור דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני, לא עומדת למבקשים עילת המצאה על פי תקנה 500(6) לתקנות סדר הדין האזרחי. לפיכך, עילת ההמצאה היחידה העומדת לדיון היא העילה הנקובה בתקנה 500(5) - "תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה -...". לטענת משיבה 1, לא נכרת כל הסכם בינה לבין המבקשים ולכן לא מתקיימת עילת ההמצאה הנטענת. עוד טוענת משיבה 1, שהפורום הנאות לדון בתובענה הוא הפורום הצרפתי ולא הפורום הישראלי. לטענת משיב 2, לא קיימת עילת תובענה נגדו ולא קיים הסכם ביו המבקשים לבין משיבה 1. זאת ועוד, בהסכם למכירת האקו קיימת תניית שיפוט בלעדית הקובעת, כי דיון כזה יתנהל על פי הדין ההולנדי בבית משפט בעירZUTPHEN בהולנד, שבתחום סמכותו נחתם ההסכם ושם פועלת חב' האקו. לטענת משיב 2, לא קיימת עילת המצאה וישראל אינה הפורום הנאות לדון בתובענה. המבקש הוא תושב זר השוהה באופן זמני בישראל וכל שיש בידו הוא ויזת עבודה זמנית לתושב זר. עוד נטען, ששיקולי צדק ויושר מובילים לדחיית הבקשה. היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט - כללי סמכות השיפוט של בית משפט בישראל קמה מכוחה של המצאת כתב בי-דין בתחומה של ישראל לידי נתבע. יתכן מצב שבו המצאה לידיו של אחר תהיה שוות ערך להמצאה לידי נתבע, אף שאינו נמצא בארץ. אפשר שגם הסכמה של בעל דין תכונן סמכות שיפוט ישראלית. בכל מקרה אחר, חייב בעל דין הפותח בהליך נגד אדם הנמצא מחוץ לישראל, לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (ע"א 4601/02 ראדה תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, פ"ד נח(2) 465, 471). בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, נדרש לבקש היתר להמצאת כתב בי-דין. נטל ההוכחה מוטל על התובע ועליו להראות, כי עניינו נכנס לאחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן - עילות ההמצאה). בנוסף, עליו להראות, שיש לו עילת תובענה לכאורה (להלן - עילת התובענה). גם אם התובע יוכיח עילת המצאה ועילת תובענה, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון, האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd; להלן - הלכת אשבורן). בשולי הדברים יצויין, שכאשר המצאת כתב התביעה מתבצעת לידי הנתבע הזר בארץ, הוא "נתפס ברשתה" של מערכת המשפט בישראל ואז מוטל על הנתבע הנטל להראות, כי ראוי שההליך יתנהל בפורום הזר (ע"א 4601/02 הנ"ל, עמ' 472). מטבע הדברים, החלטה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ניתנת במעמד צד אחד, הוא התובע. כאשר בית המשפט נעתר לבקשה והנתבע מבקש את ביטול ההיתר, אזי מתקיים דיון במעמד שני הצדדים ונטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה המקורית (הלכת אשבורן, פסקה 6). עילת התובענה תובע המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, נדרש להראות שעומדת לו עילת תובענה לגופו של עניין. עליו לשכנע את בית המשפט, שמתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה". כאשר המטרה היא לוודא, שהתובענה אינה טרדנית ואינה תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר ממידת ההוכחה הנדרשת לגבי עילת ההמצאה, שהיא כשלעצמה נמוכה מרמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי רגיל (הלכת אשבורן, פסקה 7). המבחן "הרגיל" לגבי השאלה, האם יש לתובע עילת תובענה לכאורה הוא, ה"אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 170 - 172). כאשר כתב התביעה אינו מגלה עילת תובענה לכאורה, ניתן להורות על מחיקת כתב התביעה על הסף (תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי). בנוסף, בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה על הסף כאשר נראה לו "מתוך הכתב", שהתובענה טרדנית או קנטרנית. אילו שלושת בעלי הדין היו ישראלים לא היה מקום למחיקת התובענה על הסף וכפי שקבעה גם כבוד השופטת רונית פינצ'וק בהחלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני, המבקש השכיל לעבור את הרף הנמוך של "שאלה רצינית שיש לדון בה" ושל עילת תובענה לכאורה. עילת ההמצאה המבקשים טוענים, שעילת ההמצאה היא העילה הנקובה בתקנה 500(5) לתקנות סדר הדין האזרחי. עילת המצאה יש להוכיח ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון", זו רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי, קרי "מאזן ההסתברות", וגבוהה מרמת ההוכחה הנדרשת לגבי עילת התובענה (הלכת אשבורן, פסקה 7). תקנה 500(5) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, שבית המשפט רשאי להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה, כאשר: "תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה". (הדגשה הוספה). המבקשים טוענים, כי משיבה 1 התחייבה בפני המבקש, שלא תפיץ את מוצריה בישראל אלא באמצעות המבקשים. עוד טוענים המבקשים, כי משיבה 1 הפרה את התחייבותה החוזית וכי הם זכאים לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרת החוזה ועקב התנהגותה חסרת תום הלב. לגבי משיב 2 נטען, כי עוול כלפי המבקשים בעוולה של גרם הפרת חוזה, בניגוד להוראות סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לטענת המבקשים, משיב 2 סיכל את היחסים החוזיים שהיו בין המבקשים לבין משיבה 1. לגבי משיב 2, ספק אם ניתן לטעון, שתקנה 500(5) מתייחסת גם לעילה של גרם הפרת חוזה ולא רק להפרת חוזה ממש וגם אם הייתה הפרת התחייבות כלשהי של משיב 2 כלפי המבקשים, הרי שהפרה זו נעשתה מחוץ לישראל. מכל מקום, לאור האמור בפסקה הבאה מתייתר הדיון לגבי משיב 2, שהרי, משלא הוכח חוזה - אין לך גרם הפרת חוזה. עיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומי הצדדים ועדיין נותר בי ספק, האם המבקשים הוכיחו, ברמה הנדרשת, את קיומו של החוזה הנטען בין המבקש או המבקשים לבין משיבה 1: ראשית, לא קיים הסכם בכתב בין המבקשים או מי מהם לבין משיבה 1 ולא ברור מהם תנאי ההסכם הנטען. שנית, המצהיר מטעם משיבה 1 הצהיר, שלא נכרת כל הסכם בין הצדדים בפגישה שנערכה בצרפת והמבקשים לא ביקשו לחקור את העד, מר מישל אוראן. שלישית, לא ניתן ללמוד מההתכתבויות בין המבקש לבין משיבה 1, שנכרת הסכם להפצת מוצרי משיבה 1 בישראל, אלא על רצון לבחון אפשרות להתקשרות המבוססת על ניסיון העבר. זאת ועוד, לא ניתן לכפות על משיבה 1 את ההסכמות שהיו, ככל שהיו, בין חב' האקו אחזקות לבין החברה שרכשה את מניות חב' האקו. לאור הספק ולאור כך, שהנטל להוכחת עילת ההמצאה מוטל על המבקשים, לא ניתן להיעתר לבקשה למתן היתר להמצאת כתב בי דין למשיבים, בצרפת ובהולנד. שיקול דעת בית המשפט למרות שלא שוכנעתי בקיומה של עילת המצאה וניתן היה להסתפק בכך לצורך דחיית הבקשה, אתייחס לשאלה, האם ראוי היה להעניק את היתר ההמצאה בנסיבות הספציפיות של המקרה. כידוע, גם אם היו מוכחות עילת תובענה ועילת המצאה, לבית המשפט נתון שיקול דעת האם להתיר את ההמצאה. בהתאם להלכת הגבס (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co, פ"ד נב(1) 109) נטל השכנוע, שהפורום הזר הוא הפורום הנאות מוטל על הנתבעים וככלל, על בית המשפט לצאת מההנחה, שקנויה לו סמכות לדון בעניין. בגישה זו תמך כב' המשנה לנשיא ש' לוין, כתוארו אז, ברע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817. כב' הנשיא א' ברק, כתוארו אז, לא נקט עמדה בשאלת הנטלים (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, פ"ד נח(2) 465, 480). מאידך, כב' הנשיא, כתוארו היום, א' גרוניס, סבור, שהנטל מוטל על מבקש היתר ההמצאה ועליו לשכנע את בית המשפט, כי אכן ראוי שההליך יתנהל בישראל. אם שיקולי הפורום הנאות מעויינים בין הפורום הזר לבין בית המשפט המקומי, הרי שבמקרה של בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, הבקשה תידחה (ע"א 4601/02 הנ"ל, עמ' 472). כב' הש' א' גרוניס התייחס בהרחבה לדוקטרינת ה"פורום הנאות" ברע"א 10250/08, אם כי במקרה שם, כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל כדין, ובמקרה כזה, אין מחלוקת, שעל הנתבע לשכנע את בית המשפט, כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר (רע"א 10250/08 קצב נ' ZAO RAIFEISENBANK (תאגיד זר), פסקה 4 לפסק הדין). כאשר בית המשפט בוחן את נאותות הפורום הישראלי, עליו להתחשב במספר שיקולים: הדין החל על הסכסוך, טבעו של הסכסוך, אפשרות הגישה לראיות, הקשר בין הצדדים, יעילות ההליך (רשימה לא סגורה, שפורטה ברע"א רואים עולם החברה להגנת הטבע נ' פרלמוטר, כבוד הנשיא א' גרוניס, החלטה מיום 12.4.2012). בית המשפט שוקל במסגרת זו, מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקות נשוא הדיון, בהתאם למבחן "מירב הזיקות". במסגרת שיקולי היעילות נבחנת גם ציפייתם הסבירה של הצדדים ביחס למקום הדיון בתובענה וכן, האינטרס של ישראל ושיטת המשפט הישראלית לדון בתביעה. במסגרת מכלול השיקולים, יש לתת משקל מסוים גם ליעילות באכיפה של פסק הדין (רע"א 10250/08 הנ"ל, פסקאות 8 ו- 9). במסגרת שיקול הדעת, בית המשפט שוקל גם את קיומה של תניית שיפוט המפנה לפורום זר וקיומו של הליך תלוי ועומד. כל שנטען לעניין זה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הוא, שההסכמים התייחסו לישראל ומטרתם הייתה להסדיר את היחסים בין הצדדים לגבי ישראל וכי "האופי 'הישראלי' של הסכסוך הוא ברור ומובהק". (סעיף 2.11 בעמ' 18 לבקשה). בתצהיר התומך בבקשה, אין כל התייחסות לשאלת הפורום הנאות. בתגובה לבקשה לביטול ההיתר, שניתן במעמד צד אחד, נטען שמאחר וניתן לחקור את נציגי חב' אמיר ולברר מתי וכיצד החליטה משיבה 1 למנותה כמפיצה הבלעדית של מוצריה בישראל, מטה את הכף לטובת הפורום הישראלי. נדמה, שגם בעניין זה נוטה הכף לטובת המשיבים הטוענים, כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. אין קשר משמעותי בין הצדדים והתובענה לבין ישראל. כל הצדדים לתובענה אינם תושבי או אזרחי ישראל: המבקש הוא תושב זר השוהה בישראל עם ויזת עבודה זמנית, משיבה 1 היא חברה המאוגדת בצרפת ומשיב 2 הוא אזרח הולנד ותושב הולנד. ההסכמים עליהם מבוססת הבקשה (והתובענה) הם הסכמים שנערכו באנגלית ובהולנדית בצרפת ובהולנד, בין חברות הולנדיות וחברה צרפתית (משיבה 1). מקום כריתת ההסכם הנטען בין משיבה 1 לבין המבקש הוא בצרפת ומקום ביצוע העוולה הנטענת כלפי משיב 2 הוא בהולנד או בצרפת. מרבית העדים הרלוונטיים נמצאים בצרפת או בהולנד ורק המבקש נמצא בישראל. לא נראה, כי הימצאותו של מפיץ אחר בישראל מטה את הכף לעבר הפורום הישראלי. לא ניתן לומר, שציפייתם הסבירה של המשיבים היא, כי בירור התובענה ייעשה בישראל, כאשר קיומו של הסכם בין המבקשים למשיבה 1 לא הוכח וכאשר ההסכמים בכתב, ככל שהם רלוונטיים לתובענה זו, לא נעשו בישראל. לגבי נתבע 2 ניתן להוסיף ולומר, שציפייתו הסבירה היא, שהתובענה נגדו תתברר בהולנד וזאת לאור תניית השיפוט הכלולה בהסכם בין האקו אחזקות לבין החברה בשליטתו, אשר רכשה את מניות חב' האקו. הפורום הישראלי אינו "הפורום הטבעי" לדון בתובענה זו וקיימים פורום צרפתי ופורום הולנדי, שלהם זיקות רבות יותר לבעלי הדין ולמחלוקות בין הצדדים. לאור כל האמור, ההחלטה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט - בטלה, והבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט - נדחית. יצויין, שתוצאה זו תואמת את האינטרס הציבורי לפיו, יש לדון בתובענות שיש להן את מירב הזיקות לישראל ואת שיקולי האכיפה של פסק דין עתידי. מאחר והנתבעים הם תושבי חוץ ולאור דחיית הבקשה - אני מורה על מחיקת התובענה העיקרית. המבקשים ישלמו למשיבים את הוצאותיהם בגין טיסות לארץ, ככל שהיו לצורך הדיון, תשלום לתרגומים ולמתורגמן והקלטת הדיון ותמלולו. התשלום ייעשה כנגד הצגת חשבוניות. החשבוניות יוצגו עד ליום 15.8.12. המבקשים ישלמו לכ"א מהמשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪, עד ליום 2.9.12, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום בפועל. היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומי