קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת שירות בניגוד לחוזה: התובעת סיפקה לנתבעת 1 שירותי מוסיקה ופרסום בקניון לוד. הנתבעת 1 הפסיקה את עבודתה של התובעת בקניון. טוענת התובעת כי הפסקת העבודה הייתה בניגוד לחוזה שנחתם בין התובעת לנתבעת 1. בתביעתה זו תובעת התובעת מאת הנתבעים את הנזקים שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מהפרת החוזה. כללי: בעלי הדין: 1. התובעת התאגדה ביום 14.6.1998, ועיסוקה במתן שירותי מוסיקה ופרסום בקניונים. 2. הנתבעת 1 מפעילה ומתחזקת את קניון לוד בעיר לוד. הנתבע 2 הוא המנכ"ל של הנתבעת 1. סיפור המעשה: 3. ביום 31.5.1999 שלח מר אייל בנטל, מנהל רשת מגוון, מכתב לנתבעת 1 ובו הצעה למתן שירות מוסיקה ופרסום בקניון לוד (להלן-"הקניון). במועד כלשהו בחודש יוני 1999 חתמה הנתבעת 1 על הצעה זו, ובכך הפכה הצעה זו לחוזה מחייב בין הצדדים.,מר בנטל או רשת מגיין לא חתמו על החוזה, אך על פיו קיבלה הנתבעת 1 שירותי מוסיקה ופרסום. לאחר שהנתבעת 1 חתמה על החוזה, ניתנו שירותי מוסיקה ופרסום בקניון. במסמך ששלח מר בנטל אין כל איזכור לעובדה שרשת מגוון הינה חברה בע"מ. 4. לגבי תקופת החוזה הסכימו הצדדים בסעיף 18 כדלקמן: "הזכאות של רשת מגוון היא להפעלת 36 חדשי שרת מיום קבלת האישור על ידי הנהלת הקניון, עם אופציה להארכה לתקופות שרות נוספות של 36 חודשים כל אחת במידה והנהלת הקניון לא תודיע בכתב על רצונה בהפסקת השרות עד חודש מתום תקופת השרות האקטואלית." לגבי הפסקת השרות בגין אי שביעות רצון להשרות הסכימו הצדדים בסעיף 19 כדלקמן: "במידה והנהלת הקניון תגיע למסקנה שהשרות של רשת מגוון אינו טוב, תפנה הנהלת הקניון בכתב לרשת מגוון עם פרוט הנושאים הדורשים שיפור. במידה ורשת מגוון לא תפתור במידת האפשר (ועם שיתוף פעולה של של הנהלת הקניון במידת הצורך) את טענות הנהלת הקניון תוך 30 יום, תוכל הנהלת הקניון להודיע לרשת מגוון על בקשתה להפסקת השרות תוך 60 יום." 5. בשלב מסוים מונה לקניון כונס נכסים, אשר לטענת הנתבעים לקח לידיו את כל המסמכים של הקניון, גבה כספים, תוך הזנחת הקניון. בשנת 2005 לערך, לאחר תום תקופת הכינוס, מונה הנתבע 2 למנכ"ל הקניון. בתחילת כהונתו של הנתבע 2 כמנכ"ל, היה עליו לטפל בבעיות קשות שהיו בקניון, כאשר רוב המסמכים שהיה צריך להם לא היו בידיו, לרבות החוזה שנכרת בין ההנהלה הראשונה של הקניון לבין רשת מגוון באמצעות מר בנטל. 6. בשנת 2005 היה חוסר שביעות רצון של הנתבעת 1 מפעילות התובעת בקניון. הנתבעים פנו למר בנטל בעניין זה, ונעשו ניסיונות לשיפור השרות. בסופו של יום בחודש פברואר 2007 הופסק השירות של התובעת בנתבעת 1. מר בנטל קיים פגישה עם הנתבע 2, בה הקליט את הנתבע 2 ללא ידיעתו. בפגישה זו לא הציג מר בנטל את החוזה שבין התובעת לבין הנתבעת 1, חוזה שהנתבע 2 לא ידע על קיומו. מחקירתו הנגדית של מר בנטל התברר כי בעת הפגישה שבינו לבין הנתבעת 2 לא היה בידיו החוזה משנת 1999, והוא מצא אותו רק לפני הגשת התביעה. טענות הצדדים: 7. טוענת התובעת כי הנתבעים הפרו את החוזה שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת 1 בשנת 1999, שכן על הנתבעת 1 היה לקיים את חוזה ולאפשר לה ליתן את השרות בקניון עד לתום תקופת השרות שהחלה בחודש יוני 2005. לטענתה, נגרמו לה נזקים בסך 146,500 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: הפסד הכנסה בגין מתן שירותי פרסום לבעלי עסקים בקניון בסך 127,500 ₪; פגיעה במוניטין בסך 15,000 ₪; נזק לציוד התובעת בסך 4,000 ₪; 8. טוענים הנתבעים כדלקמן: אין כל יריבות בין התובעת לבין הנתבעים, שכן החוזה נחתם עם מר בנטל כאדם פרטי ולא עם התובעת; יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2, שכן התביעה היא תביעה חוזית, ולא נטענה כל טענה להרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לבין הנתבע 2; לחילופין, התובעת הפרה את החוזה שבין הצדדים, וביטול החוזה היה כדין; לחילופי חילופין, התובעת לא הוכיחה נזקיה. העדויות: 9. מטעם התובעת העיד אך ורק מר בנטל, אשר נחקר חקירה שכנגד. התובעת יכולה הייתה להביא עדים נוספים מטעמה,עדים העובדים אצלה או עובדים בשירותה, אך לא עשתה כן. דבר זה פועל לרעתה. 10. מטעם הנתבעים העידו הנתבע 2, מר מנחם גרוסמן ומר חיים בנימין, אשר עבדו במחלקת הביטחון בקניון. עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד. 11. לאחר תום העדויות הגישו הצדדים את סיכומיהם. דיון ומסקנות: סדר הדיון בטענות התובעת: 12. סדר הדיון הרגיל מחייב לדון תחילה בשאלת האחריות או בשאלת האשם ולאחר מכן בשאלת הנזק. בתיק זה סבור אני שהדיון בתחילה בשאלת הנזק יתרום למתן פסק דין קצר יותר. סבור אני שאין כל תועלת לדון בשאלת האחריות או האשם, כאשר בסופו של דבר יתברר שלא הוכח הנזק. הפסד הכנסה בסך 127,500 ₪: 13. בסעיף 39 לתצהירו כותב מר בנטל כי התובעת טוענת שנזקיה הם כפי שהוא מפרט בהמשך. גם אם לא ייתפס מר בנטל על דבריו כי הם טענה של התובעת ולא תצהירו שלו, עדיין אין לקבל דבריו אלו, מהסיבות כדלקמן: מר בטל לא צירף לתצהירו כל מסמך מהנהלת החשבונות אשר יוכיח את טענתו לנזקים אלו; אמנם התובעת צירפה לכתב התביעה את כרטסת הנהלת החשבונות בגין ההכנסות מהחנויות בקניון מפרסומות כנספח ז' לכתב התביעה, אך מר בנטל לא צירף אותם כנספחים לתצהירו, וגם לא כתב בתצהירו כי כרטסת זו מהווה חלק בלתי נפרד מתצהירו; עדותו של מר בנטל בשאלת הנזק היא עדות יחידהשאין לה סיוע, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות נוסח חדש. אשר על כן, דוחה אני את טענת התובעת כי נגרם לה נזק בסך 127,500 ₪ בגין הפסקת פרסומות של החנויות בקניון. פגיעה במוניטין בסך 15,000 ₪: 14. מר בנטל לא הוכיח את המוניטין שהיו לתובעת, והתובעת לא הגישה חוות דעת של מומחה לעניין המוניטין. יתירה מכך, מחקירתו הנגדית של מר בנטל התברר שהתובעת סיפקה שירותי מוסיקה ופרסום למספר קניונים, ולאחר מכן הופסקה עבודתה בהם. אשר על כן, דוחה אני את תביעת התובעת בגין פגיעה במוניטין. נזק לציוד התובעת בסך 4,000 ₪: 15. התובעת תובעת את 4,000 ₪ בגין נזק שנגרם לציוד שהתקינה בקניון. מעדותו של מר בנטל עולה כי בסכום זה הוא כלול נזק למחשבים והשארת חוטי חשמל במערכת שהתקין בקניון בשנת 1999. סבור אני שיש לדחות את תביעה זו של התובעת, מהנימוקים כדלקמן: התובעת לא המציאה כל חוות דעת או הצעת מחיר לתיקון המחשבים ועלות חוטי החשמל; מעדות מר בנטל נראה שמדובר בציוד ישן ומיושן, אשר התובעת ניכתה בגינו את הפחת בדו"חותיה הכספיים. אשר על כן, דוחה אני גם את תביעתה זו של התובעת. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעים. התובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדיו ועד ליום התשלום בפועל. חוזההפסקת שירות