ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה:

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר
1. ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל ;6558/07 השופטת לאה גליקסמן ונציגי הציבור מר אדי דלל ומר רענן גילאון), בו נדחתה תביעת המערער להכיר באוטם שריר הלב (להלן: האוטם), בו הוא לקה בתאריך 5.9.2005 כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק).

התשתית העובדתית
2. המערער עבד כמנהל חנות של חברת מעודד צבעים ודקורציה באשדוד.

3. לטענת המערער, ביום 5.9.2005 בשעה 10:00 בבוקר או בסמוך לכך, התווכח עם אחד הלקוחות בחנות ויכוח קולני תוך שהוא צועק ומתעצבן. לטענתו, בלהט הדברים הוא הכה בחוזקה על הדלפק, ולאחר מכן ביקש מהלקוח לצאת מהמקום. לדברי המערער, מיד לאחר מכן הוא החל לחוש ברע, לרעוד בגופו ולהזיע (להלן: האירוע). בעקבות האירוע פנה המערער לעובד החנות, מר מאיר אברג'יל (להלן: מר אברג'יל), וזה הביא לו מים וביקש ממנו כי יתיישב ויירגע.



לדברי המערער, מאחר שחש ברע, נסע לביתו ועוד באותו יום נבדק אצל רופא. יום לאחר מכן אושפז המערער בבית החולים איכילוב למשך שבעה ימים ושם גם עבר צינתור. ביום 19.12.2005 עבר המערער צינתור נוסף ושוחרר לביתו עם המלצות להמשך טיפול תרופתי.




המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) להכרה באירוע כ"תאונת עבודה" ולתשלום דמי פגיעה בטענה כי אירוע שארע, כאמור, לטענתו, ביום 5/9/05 היה "אירוע חריג".

המוסד דחה את תביעתו של המערער מן הטעם שלא הוכח קיום אירוע חריג שאירע תוך כדי ועקב העבודה אשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 5.9.05. לטענת המוסד, התפתח האוטם כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה אפילו אם הייתה כזו, הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. על החלטת המוסד הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי.

ההליך בבית הדין האזורי


בית הדין האזורי הסתמך על ההלכה בעב"ל 462/02 נחום אברהם – המוסד לביטוח לאומי (להלן: עניין אברהם), על פיה נקודת המוצא במקרה אירוע של אוטם שריר הלב היא כי למבוטח רקע של מחלת לב, המתפתחת משך תקופה ארוכה, אשר בכוחה לגרום להופעת אוטם ללא קשר לעבודה בסופו של דבר. עם זאת, קובעת ההלכה כי לעיתים ניתן יהיה לקשור בין אירוע חריג בעבודה המשמש כזרז לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע.

מאחר ומרבית גורמי מחלת הלב, המהווה רקע להתפתחות האוטם, אינם קשורים לעבודה, אזי יש לקבוע אם היה קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם וככל שקיים קשר סיבתי, יש לקבוע אם האירוע החריג תרם תרומה ממשית להופעת האוטם.



בית הדין האזורי פתח בבחינת שאלת התרחשותו של אירוע חריג ביום 5.9.2005. על יסוד התרשמותו מעדויותיהם של המערער ושל העד מטעמו, מר אברג'יל, ומכלל החומר שבתיק, קבע בית הדין האזורי, כי המערער לא הרים את הנטל ולא הוכיח, כי ביום 5.9.2005 אירע לו אירוע חריג. קביעתו זו ביסס בית הדין האזורי על שלושה נימוקים:
היעדר פרטים בדבר האירוע החריג.
היעדר כל אזכור אודות האירוע החריג במסגרת התיעוד הרפואי.
שיהוי בהגשת התביעה למוסד לביטוח הלאומי.


8. כך קובע בית הדין האזורי בפסקות 5 ו – 6 לפסק הדין:
"5.1 העדר פרטים על האירוע החריג: בהודעתו לחוקר המוסד העיד התובע בתשובה לשאלה "על מה היה הויכוח בינך לבין אותו אדם בחנות" כך: "לא זוכר פרטים מדויקים. ממש לא זוכר. אולי על איזה מוצר אולי להחזיר/להחליף, ממש לא זוכר ואני לא מכיר את הבן אדם בכלל". (ע' 5, ש' 7 – 9). גם העד מאיר אברג'יל לא זכר על מה סב הויכוח (פרוטוקול, ע' 7, ש' 6 – 8). אנו סבורים, כי אם אכן היה מדובר בויכוח חריג כנטען, התובע ומר אברג'יל היו זוכרים פרטים על האירוע, ולפחות היו זוכרים את הנושא עליו סב הויכוח. גרסתו המעורפלת של התובע על הויכוח, כאשר התובע לא יכול לספק שום פרט על הויכוח (על איזה מוצר סב הויכוח; האם הלקוח ביקש להחזיר או להחליף את המוצר) מעוררת ספק משמעותי באשר להתרחשות אותו אירוע.



התיעוד הרפואי:

כידוע -
הלכה פסוקה היא כי יש ליתן משקל מיוחד לאנמנזה הרפואית שכן 'יש להניח כי חולה...ימסור את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון' (דב"ע מט/23 – 0 המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן פד"ע כ', 352). עב"ל 1198/04 מגדישאב - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 19.12.2004).
על פי התיעוד הרפואי (נ/1) בביקור התובע אצל הרופאה במועד האירוע הנטען (5.9.05) התובע לא התלונן בכלל על כאבים בחזה אלא על כאבים בגב עליון עם הקרנה לעמ"ש צווארי. גם אם ניתן לקבל שהתובע היה מרוכז בכאביו ולא סיפר על האירוע של הויכוח בעבודה, תמוה שלא סיפר לרופאה על תחושותיו הגופניות באותו יום, שהן על פי הנטען בתצהירו (סעיף 9) רעד בכל גופו והזעה.
55 5.3 השיהוי בהגשת התביעה למוסד: התובע קיבל אישורי מחלה רגילים לתקופה מיום 5.9.05 עד יום 31.10.05, ואת תביעתו למוסד להכרה באירוע הלב כפגיעה בעבודה הגיש למעלה משנה לאחר האירוע הנטען, ביום 9.11.06. גם אם ניתן לקבל שבסמוך למועד האירוע התובע היה מרוכז בכאביו ולא סיפר על האירוע בעבודה, העובדה שהתובע לא קישר את האירוע לעבודה במשך תקופה כה ממושכת, מטילה ספק משמעותי בעצם התרחשות האירוע החריג הנטען. השיהוי הממושך בהגשת התביעה למוסד מעיד גם כן כי רק בדיעבד החליט התובע לקשור את התקף הלב בו לקה לאירוע חריג בעבודה.
6. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ביום 5.9.05 התרחש אירוע חריג. כפועל יוצא מכך, יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה, ואין מקום למינוי מומחה רפואי".

טענות הצדדים
9. בערעורו טען המערער כי הוא הוכיח את האירוע הנטען ואת חזקת הסיבתיות, זאת על בסיס רצף האירועים שתוארו וסמיכות הזמנים בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם. המערער הדגיש כי לא סבל מכל בעיה ו\או פגיעה אשר יעידו על בעיה לבבית טרם האירוע. לעניין השיהוי טען המערער כי הוא לא הגיש תביעתו מייד לאחר קרות האירוע הנטען מאחר שהיה מרוכז בהחלמתו.

10. המוסד טען מנגד כי לא עלה בידי המערער להוכיח את קיומו של האירוע הנטען. לטענת המוסד, התיעוד הרפואי בעניינו של המערער מלמד כי לאחר האירוע הנטען הוא פנה לרופא והתלונן רק על כאבים בגב העליון עם הקרנה לעמוד שדרה צווארי, וכי גם בסיכום המחלה והאשפוז לא נזכר האירוע. המוסד גם טען כי רק לאחר למעלה משנה, פנה אליו המערער להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
בנוסף טען המוסד כי הערער מכוןן כנגד ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, עניינים שככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בהם.

הכרעה
11. לאחר שעיינו בטענות הצדדים כפי שמצאו ביטוים בכתב ובעל פה אנו מואים כי דין הערעור להידחות.

12. הדעת נותנת, כי אירוע חריג יחרת במוחו של הנפגע. במקרה הנוכחי, לא זכר המערער את פרטי האירוע, אלא באופן כללי. נתון זה מטיל ספק במידת עוצמת האירוע.

13. המערער לקה באוטם. כשחש בכאבים, ניגש לרופאת המשפחה. על פי הרישום הרפואי מאותו יום, חש המערער בכאבים בגב העליון עם הקרנה לעמוד השדרה. עוד עולה מהרישום, כי המערער נשלח לבדיקת א.ק.ג. נתון זה מצביע על כך שגם הרופאה חשדה, כי אולי מדובר באירוע לבבי. בנסיבות אלה היה מקום לחשוב, שהמערער יציין כי ארע לו ויכוח חריג באותו יום, וכי יש קשר בין מיחושיו אלה ובין האירוע, במיוחד לאור טענתו לעוצמתו החריגה של האירוע.

14. מסקנת הדברים היא, שגם אם אירע למערער ויכוח באותו יום, הוא לא היה בעוצמה כזו שהביאה את המערער למחשבה, כי יש קשר בינו ובין הופעת האוטם. הנטל להוכיח אירוע חריג מוטל על התובע – המערער. משקיים ספק בעניין זה – דין הערעור להידחות כפי שקבע בית הדין האזורי.

15. סוף דבר - הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון