קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב היטל השבחה על הנכס: 1. לפני כ-15 שנה, ביום 18.1.87, נחתם בין הצדדים שבפני הסכם לפיו מכרו המשיבים למבקשים את זכויותיהם הקנייניות בנכס הידוע כחלקה 95 גוש 8234 הנמצא באזור התעשיה בנתניה ואשר שימש אז כנגריה (1/4 משטח החלקה). המבקשים שילמו את מלוא התמורה וקיבלו את החזקה בנכס כמוסכם בהסכם המכר (צורף כנספח לתובענה כחלק בלתי נפרד ממנה). על אף שחלף זמן רב מאז טרם הועברו זכויות הבעלות בנכס ע"ש המבקשים. המשיבים נותרו רשומים כבעליו עד היום (ראה נסח רשום נ/1). על אף שהמבקשים קיבלו על עצמם לטפל בהעברת הזכויות, בלשכת רישום המקרקעין, על שמם, הם לא עשו כן עד היום, בעיקר בשל סירובה של עירית נתניה להמציא אישור לרשם המקרקעין לפיו אין רובץ על הנכס חוב בגין היטל השבחה. על הנכס אכן רובץ חוב כזה, אך המבקשים מסרבים לפרוע אותו בטענה כי על המשיבים מוטלת, על פי ההסכם, החובה לעשות כן. המבקשים פנו באמצעות בא כוחם בדרישה פורמלית למשיבים להמציא האישור מהעיריה ולחתום על שטרי המכר (מכתב מיום 21.5.00). בא כוח המשיבים השיב לב"כ המבקשים במכתב (נ/4) מיום 28.5.00 כי כל המסמכים שהיו דרושים להעברת הזכויות לרבות שטרי מכר ואישורי העיריה נמסרו עוד ב-27.12.87 לבא כוחם הקודם עו"ד Y. 2. במצב דברים זה עתרו המבקשים בתובענה שבפני לפסק דין שיצהיר כי: "במכתבם מיום 28.5.00 הפרו המשיבים את הסכם המכר מיום 18.1.87 הפרה יסודית ולחייב אותם להמציא למבקשים את שטרי המכר... חתומים על ידם ומאושרים כחוק וכן אישור עירית נתניה.... המאשר כי אין לעירית נתניה התנגדות לרשום חלקם של המשיבים (1/4) בחלקה 95 גוש 8234... ע"ש המבקשים וכי אין על הנכס חוב בגין היטל השבחה". 3. עתירה מעין זו על פי הנוסח שהובא לעיל אין בה ממש ומוטב שלא היתה מוגשת משהוגשה. מתברר מהמסמך נ/3, שהוא מכתבו של עו"ד Y ב"כ המבקשים בעת עריכת העסקה, לעו"ד X ב"כ המשיבים, או ליתר דיוק מהרישום בגב המכתב, החתום כנראה ע"י מזכירתו של עו"ד Y (והנושא תאריך 27.12.87) כי המשיבים אכן המציאו למשרדו את כל המסמכים שהיה עליהם להמציא, לרבות שטרי מכר חתומים על ידם, ואישור עירית נתניה בתוקף עד 31.3.87. עוד מתברר מעיון בנ/2 כי המבקשים הצהירו ביום החתימה על ההסכם (18.1.87) כי הובא לידיעתם על ידי המשיבים כי: "קיום תוספת בניה לממכר שטרם קיבל רשוי מתאים מאת הועדה המקומית לתכנון ובניה. לפיכך אנו מקבלים על עצמנו הטפול בענין ולשאת במלוא האחריות להשגת אישור ו/או היתר לפי הצורך על כל הכרוך בכך באופן שהינכם משוחררים מנטל כאמור". מעיון בהסכם (ס' 7,8,9) עולה כי העברת החזקה בנכס לידי הקונים (המבקשים) ותשלום מלוא התמורה המוסכמת למוכרים (המשיבים) נעשו ביום החתימה על ההסכם. בס' 9 להסכם התחייבו המשיבים לשאת בכל תשלומי המסים והארנונה עד מועד החתימה על ההסכם, היינו עד יום 18.1.87. בעת שהמציאו הם לעו"ד Y את אשור העיריה המתאים עד יום 31.3.87 קיימו הם, למעשה, את התחייבותם ואף מעבר לכך, שכן ברור שעד המועד שצויין באשור, (31.3.87), לא רבץ על הנכס כל חוב לעירית נתניה בגין ארנונה וחיובים שוטפים אחרים. אלולא כן לא היתה העיריה נותנת למשיבים את האישור בדבר העדר חובות. כך מכל מקום נוהגות רשויות מקומיות כאשר קיים חוב כלשהו הרובץ על הנכס, לרבות היטל השבחה. 4. שני מסמכים אלה נ/2 ונ/3 שומטים את הקרקע מתובענת המבקשים. העולה מנ/2 הוא ברור: ביום החתימה על ההסכם (הוא היום שבו שולמה למשיבים מלוא התמורה והמבקשים קיבלו את החזקה בנכס), ידעו המבקשים כי קיימות זכויות בניה בנכס, אך טרם ניתנו היתרי בניה מתאימים. הם קבלו על עצמם את הטיפול בהוצאת ההיתרים ואת האחריות לכך "עם כל הכרוך בכך" באופן שהמשיבים (המוכרים) משוחררים מכל אחריות לכך. הצהרה או התחייבות זו של המבקשים, שבאה בנוסף על התחייבותם בהסכם, לשאת בכל המסים והארנונות החלים על הנכס החל מ-18.1.87 ולטפל בביצוע העברת הזכויות על שמם (ס' 8,9 להסכם) מבהירים כי המבקשים היו מודעים, או היה עליהם להיות מודעים, ביום החתימה על ההסכם, לאפשרות שיוטל היטל השבחה על הנכס אותו הם רכשו מהמשיבים והם נטלו על עצמם לטפל בכך ולשאת גם בהיטל אם הוא יוטל. לא ניתן להבין אחרת את "קבלת מלוא האחריות להשגת אשור ו/או היתר בניה לפי הצורך עם כל הכרוך בכך" ע"י המבקשים, כפי שנרשם בנ/2. 5. אין בידי לקבל טענת ב"כ המבקשים, בסיכומיו, לפיה אין בנ/2 כל אמירה או איזכור של היטל ההשבחה וכי תוכנו עוסק רק בהעברת האחריות להשגת היתר לתוספת בניה בנכס לכתפי המבקשים. אמנם היטל ההשבחה אינו מוזכר בשמו המפורש, אך כאשר המבקשים נטלו על עצמם את האחריות לטפל בהוצאת היתרי בניה "על כל הכרוך בכך" הם נטלו במודע את האחריות והחבות לשלם את כל ההיטלים ושאר התשלומים הנובעים מכך והיטל השבחה בכלל זה. 6. עוד טוען עו"ד אריאלי בסיכומיו כי האישור נ/3 אינו מצביע על קיום התחייבותם של המשיבים לפי ההסכם, שכן שטרי המכר שהומצאו לעו"ד Y אינם מאומתים ולא ניתן היה לעשות בהם שימוש וכי באישור העיריה שהומצא אין אישור הועדה המקומית כי חוב היטל ההשבחה הוסדר. גם בטענות אלה אין כל ממש. א. באשר לשטרי המכר הבלתי מאומתים: שטר זה (ראה ת/1) נחתם על ידי שני המשיבים כמוכרים ושניים מתוך שלושת המבקשים (הקונים). הוא הומצא בזמנו לעו"ד Y (כפי שנרשם בנ/3) כשליד חתימת המשיבים מופיעה חתימה (כנראה של עו"ד X) המאשרת את החתימה. השטרות אינם מאומתים ע"י עורך דין או רשם המקרקעין משום שחתימת אחד מיחידי הקונים (יוסף ארביב המצהיר שבפני) אינה מופיעה ליד שמו. הסיבה להעדרה של חתימה זו לא הובהרה ולא הוסברה ע"י המבקשים. מכל מקום לא ניתן ל"אמת" שטר מכר מעין זה ע"י המוסמך לכך (עורך דין או רשם המקרקעין) בהעדרה של חתימה זו. איך ניתן, איפוא, להטיל אחריות בענין זה על המשיבים, או לטעון כי כיוון שהשטר לא אומת הם לא קיימו התחייבותם כלפי המבקשים, מה עוד שהמבקשים נטלו על עצמם את האחריות לביצוע העברת הזכויות בלשכת רשום המקרקעין(ס' 8 להסכם). ב. באשר להעדר אישור הועדה המקומית באישור העיריה: המבקשים הציגו אישור עיריה שהוציאו מהעיריה (ת/1), אשר בו מופיעה הערה כי אין תוקף לאשור "בהעדר חותמת המאשרת כי אין חוב היטל השבחה על נכס זה". חותמת מעין זו אינה קיימת על גבי האישור ועל כן לא ניתן היה לעשות בו שימוש ולהעביר באמצעותו את זכויות הבעלות על שם המבקשים בלשכת רישום המקרקעין. אלא ש"נעלמה" מעיני המבקשים העובדה כי האישור ת/1 ניתן ב-6.12.92 ותוקפו עד 31.12.92 ואילו באישור שהמציאו המשיבים לעו"ד Y שתוקפו, כאמור, עד 31.3.87, כמתחייב על פי ההסכם (ואף מעבר לכך), אין מופיעה הערה דומה, היינו באותה עת (ב-1987) לא נדרשה חותמת נוספת כאמור לעיל. לו היו, איפוא, מבצעים המבקשים את העברת הזכויות באמצעות האישור שנמסר להם ע"י המשיבים עוד ב-1986, או עד סוף מרץ 1987, לא היתה מתעוררת, כך אני מניח, שאלת החבות בהיטל השבחה. שאלה זו לא היתה מונעת, מכל מקום, את העברת הזכויות על שם המבקשים שכן העדרה של ההערה הנ"ל והחותמת של העיריה על גבי האישור היתה מאפשרת, מן הסתם, את רישום הזכויות ע"ש המבקשים. ג. מכל מקום שוכנעתי כי המשיבים קיימו את התחייבותם כלפי המבקשים כנדרש וכמתבקש מתנאי ההסכם, ואף מעבר לכך, לרבות המצאת אישור מתאים מעירית נתניה בדבר תשלום כל המסים וההיטלים שחלו אז (במרץ 1987) על הנכס וחתימה על שטרי המכר כמוכרי הנכס. מקובלים עלי, בענין זה, דברי המשיב 2 במהלך חקירתו הנגדית, לפיהם בעת שפנה לעיריה לקבל האישור המתאים הוא הציג בפניהם את ההסכם ואת הנספח לו (נ/2) ולאחר ששילם את שנדרש לשלם, קיבל את האישור לרשם המקרקעין. 7. לסיכום: אין כל ממש בטענת המבקשים לפיה הפרו המשיבים את ההסכם עמם מיום 18.1.87, ועל כן אין לחייבם להמציא בשנית למבקשים שטרי מכר חתומים ואישור מטעם עירית נתניה בדבר תשלוום החוב הרובץ על הנכס. תביעת המבקשים נגד המשיבים נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.15,000 ₪ בצירוף מע"מ. היטל השבחהחוב