חוות דעת מומחה בתביעה נגד ביטוח לאומי

הזמנת חוות דעת פרטית על ידי בעל דין הינה הוצאה יקרה המוסיפה על הוצאות המשפט, ומקשה על חסרי יכולת בהתדיינות המשפטית. לפי השיטה הנהוגה בבתי הדין לעבודה, המבוטח אינו חייב להוציא סכומים נכבדים על חוות דעת פרטיות. בדרך זו חוסך גם המוסד לביטוח לאומי הוצאות מיותרות מכספי הציבור. בתחום הביטחון הסוציאלי המגמה הינה לצמצם את עלות ההליך, כדי להבטיח שמבוטח הזכאי לגמלה יקבל אותה. זאת ועוד, כאשר בעלי הדין היו חייבים להביא חוות דעת פרטית, היה הדבר מעניק למוסד לביטוח לאומי יתרון לא הוגן על המבוטח, וזאת לאור האמצעים העומדים לרשותו והרופאים המועסקים על ידו. הנוהל החדש בבית הדין מבטל את חוסר השוויון שהיה קיים בנוהל הישן, לפיו המוסד לביטוח לאומי היה יכול לשכור את שירותם של מומחים ידועים, בעוד המבוטח שאמצעיו מוגבלים נאלץ להסתפק במומחים פחות ידועים ומוכרים. לפי הנוהל החדש מוותר המוסד על היתרון שהיה לו על פי השיטה הישנה. ויתור שמונע קיפוח של מבוטחים רבים, שאין בהישג ידם לשכור מומחים בעלי שם  קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוות דעת מומחה בתביעה נגד ביטוח לאומי: השופט עמירם רבינוביץ   1. בית הדין האזורי בנצרת (בל 001479/00; השופט הראשי חיים סומך ונציגי הציבור ה"ה פרל ומייבר) דחה את תביעת המערער להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה, כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995.   2. בדחיית תביעת המערער, הסתמך בית הדין האזורי על חוות דעתו של ד"ר פלוטקין, שמונה על ידי בית הדין האזורי כמומחה-יועץ רפואי (להלן - המומחה).   3. המומחה הסתמך בחוות דעתו על חוות דעתו של ד"ר פרדיס מילו, שניתנה למוסד לביטוח לאומי (להלן - מומחה המוסד), מבלי שהייתה בפני המומחה חוות דעת מטעם המערער.   4. כפי שפסקנו בעב"ל 480/99 מדרכי דדון - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) (להלן - פס"ד דדון) די בנתון זה כדי לפסול את חוות דעת המומחה. 5. בהקשר זה, לא למותר לחזור ולהביא את הדברים שנאמרו בפס"ד דדון:   8. "דין הערעור להתקבל ולו מטעם אחד בלבד - להחלטה למינוי המומחה צורפה חוות דעת מטעם המוסד מבלי שהייתה בפני המומחה חוות דעת מטעם המערער ומבלי שקיים איזה שהוא סימן ראייתי שהמערער, שלא היה מיוצג, הסכים לצירוף חוות דעת אך ורק מטעם המוסד. פעולה זו היא פסולה מעיקרא ופוגעת באיזון הראוי בין הצדדים המתדיינים. התוצאות השליליות של פעולה זו בולטות במיוחד במקרה זה, לאור העובדה, שהמומחה בחר להסתמך בחוות דעתו 'על כל מסקנות ד"ר ברמה', יועץ המוסד.   9. הדרך, שננקטה במקרה זה מנוגדת לתכלית שיטת מינוי מומחים-יועצים רפואיים, כפי שהותוותה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. על פי שיטה זו:   בית הדין לעבודה מזדקק למומחה-יועץ רפואי, כי לדעתו דרך זו טובה, מביאה לייעול הדיון, מאפשרת לשני הצדדים עזרה שווה ומונעת מצב שבו צד אחד - לרוב המבוטח - אינו יכול להיעזר במומחה שווה רמה שהצד השני נעזר בו, ומעמיד לרשות בית הדין ידע של מומחה אשר אינו מייצד צד להליך, על כל העולה מכך' (דב"ע לה-0/55 המוסד לביטוח לאומי - שפיגל, פד"ע ו' 379, 381).   אושר בבג"צ 1199/92 אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(5) 734, 743 מול האות ב. ובלשון דומה:   'מינוי מומחה-יועץ רפואי הוא הדרך הטובה והיעילה להליך מכוח חוק הביטוח הלאומי, עת מתעוררת שאלה מתחום הרפואה. דרך זאת מעמידה לרשות בית הדין עדות אובייקטיבית של מומחה, היא מבטיחה שוויון למתדיינים (לא קיים יותר מצב שבו רמת הרופא המעיד מטעם צד תלויה באפשרות של הצד לשאת בהוצאה) והיא מוזילה מימוש זכותו של נפגע' (ההדגשה הוספה - ע.ר.).   (דב"ע לו/4-0 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי פד"ע ז' 369, 372).   הדברים סוכמו במאמרו של השופט סטיב אדלר (כתוארו דאז) במאמרו "מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה" משפטים ב' 199, 215:   ו. הזמנת חוות דעת פרטית על ידי בעל דין הינה הוצאה יקרה המוסיפה על הוצאות המשפט, ומקשה על חסרי יכולת בהתדיינות המשפטית. לפי השיטה הנהוגה בבתי הדין לעבודה, המבוטח אינו חייב להוציא סכומים נכבדים על חוות דעת פרטיות. בדרך זו חוסך גם המוסד לביטוח לאומי הוצאות מיותרות מכספי הציבור. בתחום הביטחון הסוציאלי המגמה הינה לצמצם את עלות ההליך, כדי להבטיח שמבוטח הזכאי לגמלה יקבל אותה. זאת ועוד, כאשר בעלי הדין היו חייבים להביא חוות דעת פרטית, היה הדבר מעניק למוסד לביטוח לאומי יתרון לא הוגן על המבוטח, וזאת לאור האמצעים העומדים לרשותו והרופאים המועסקים על ידו. הנוהל החדש בבית הדין מבטל את חוסר השוויון שהיה קיים בנוהל הישן, לפיו המוסד לביטוח לאומי היה יכול לשכור את שירותם של מומחים ידועים, בעוד המבוטח שאמצעיו מוגבלים נאלץ להסתפק במומחים פחות ידועים ומוכרים. לפי הנוהל החדש מוותר המוסד על היתרון שהיה לו על פי השיטה הישנה. ויתור שמונע קיפוח של מבוטחים רבים, שאין בהישג ידם לשכור מומחים בעלי שם".   6. לאור האמור לעיל הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית הדין האזורי מתבטל.   הדיון מוחזר לבית הדין האזורי, על מנת שימנה מומחה -יועץ רפואי אחר. חוות דעת מומחה המוסד לא תוצג בפני המומחה.   7. המוסד ישלם למערער, שלא היה מיוצג, את הוצאות ערעור זה בסך 1,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.  חוות דעת מומחהמומחהביטוח לאומיחוות דעת