חזקת השיתוף הוכרה בפסיקה לגבי זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג - 1973 וגם לגבי זוגות שנישאו אחרי החוק הנ"ל במיוחד לגבי מיטלטלין ונקבע שהגבולות מטשטשים והמיטלטלין מתערבבים כשמדובר במיטלטלין שנרכשו במהלך החיים השותפים ואין זה משנה מי רכש פיזית את הנכס ומכיסו של מי יצאה ההוצאה. להלן פסיקה בנושא חזקת השיתוף במטלטלין: ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פד"י מט (3) 529, הנשיא שמגר בעמ' 573. ע"א 3002/93 בן צבי נ' סיטין, פ"ד מט (3) 5, 15, 16 דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ(3) 573. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזקת השיתוף בין בני זוג במטלטלין: בפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין שבדירה בה מתגוררת המבקשת שייכים למבקשת בלבד. לטענת המבקשת בבקשה, היא ובעלה (להלן: "החייב") הנם פרודים, החלו בהליכי גירושין ואינם מתגוררים יחדיו כשכל הרכוש שייך לה ונרכש על ידיה מאחר שהחייב נטש אותה לפני למעלה משנתיים. המבקשת מתבססת על חוזה שכירות שצורף לבקשה לפיו היא השוכרת של הדירה וכן על ההזמנה של מייבש הכביסה על ידי אמה וטוענת לחזקה מכוח סעיף 28 (א) לחוק ההוצל"פ. לטענת המבקשת לא מתקיימת במקרה זה חזקת השיתוף שכן אין בני הזוג חיים יחד מזה כשנתיים, אין להם אורח חיים הרמוני ביניהם ואין כלל חיים משותפים, כשלמבקשת גבר אחר בחייה, מה גם שהמשיבים לא הגישו תצהיר נגדי מטעמם. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה שכן המבקשת והמשיב רכשו את המיטלטלין בתקופת נישואיהם ובתקופה שגרו יחדיו בדירה שכן גם לטענת המבקשת החייב נטשה לפני כשנתיים בעוד שהחובות ותיקי ההוצל"פ הנם משנת 95' והמיטלטלין נרכשו גם לפי גרסת המבקשת קודם לכן. לטענת המשיבים המבקשת לא סתרה את חזקת השיתוף ולא הוכיחה את מקורות המימון לאור העובדה שהיא משתכרת כ- 1,700 ש"ח לחודש ודמי השכירות בלבד הנם 550.- דולר לחודש. לטענת המשיבה התברר בחקירת המבקשת שהיא והחייב ניסו לחיות ביחד שהבעל נמצא בבית והתברר שגרסתה של המבקשת שקרית. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שבתיק, החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שהמבקשת לא סתרה את חזקת השיתוף הקיימת בין בני הזוג. במקרה זה עולה שהרכוש, נשוא הבקשה, נרכש במהלך החיים המשותפים בזמן שהחייב עוד גר בבית גם לפי גרסת המבקשת (שהעידה שהציוד נרכש לפני 6-5 שנים כשבעלה עזבה לפני קרוב לשנתיים). חזקת השיתוף הוכרה בפסיקה לגבי זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג - 1973 וגם לגבי זוגות שנישאו אחרי החוק הנ"ל במיוחד לגבי מיטלטלין ונקבע שהגבולות מטשטשים והמיטלטלין מתערבבים כשמדובר במיטלטלין שנרכשו במהלך החיים השותפים ואין זה משנה מי רכש פיזית את הנכס ומכיסו של מי יצאה ההוצאה [ראה ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פד"י מט (3) 529, הנשיא שמגר בעמ' 573, וכן ע"א 3002/93 בן צבי נ' סיטין, פ"ד מט (3) 5, 15, 16 ודנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ(3) 573. אני קובע שהמבקשת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה לסתור את חזקת השיתוף כשהיא נשואה לחייב והמיטלטלין נרכשו במהלך הנישואין ובמקרה זה לא עוזרת למבקשת החזקה הקבועה בס' 28 (א) לחוק ההוצל"פ, מה גם שמתברר שהחייב נמצא הרבה בבית. גם עצם פירוד במגורים לא מצביע בהכרח על הפסקת כוונת השיתוף [ראה ע"א 6557/95 אבנרי נ' אבנרי, פ"ד נא(3) 541 ובמקרה זה שהחייב נמצא הרבה בבית עולה שלא הופקעה חזקת השיתוף. ב. בניגוד לתמונה המצטיירת מקריאת הבקשה ותצהיר המבקשת ת1/ שהחייב נטשה לפני כשנתיים והם פרודים, לא מתגוררים יחד ומצויים בהליכי גירושין, מתברר שהחייב היה פעם אחרונה בבית לפני מס' ימים, לפני שבועיים, גם לפני 3 ימים, וגם לפני שבועיים ושהוא בא בחודשים האחרונים הרבה הביתה ונשאר עד 2.00 - 3.00 בלילה כשהמבקשת "לא סופרת" את מספר הפעמים שהחייב נמצא בבית. מתברר גם שתיק הגירושין לא התממש ובני הזוג ניסו להיות שוב ביחד, דהיינו, תמונה אחרת לגמרי ממה שעולה מהבקשה ונראה לכאורה שקיים קשר הדוק בין המבקשת לחייב. ג. תמוה גם כיצד המבקשת שמשתכרת 1,700 ש"ח לחודש רכשה את הציוד וחיה עם משפחתה בזמן ששכר הדירה החודשי הוא 550 דולר לחודש, מעל למשכורתה. אינני מקבל את הסבריה והיתממותה של המבקשת בעניין זה, כמו גם היתממותה שאינה יודעת אם בעלה עובד או לא. ד. עולה מכך שקיים קשר בין המבקשת לחייב כשאין כל הסכם ביניהם שלפיו מוותר החייב על הרכוש לאשתו כשמדובר כאמור ברכוש שנרכש במהלך החיים המשותפים כשלפי גובה ההשתכרות של המבקשת עולה לכאורה שהרכוש נקנה גם מכספי החייב. ה. המבקשת לא דאגה לכך שהחייב ייתן תצהיר מטעמו ויתייצב לדיון כדי לתמוך בבקשתה למרות שהיא לא סופרת כמה פעמים היה בשבוע האחרון בביתה וכן לא צירפה תצהירים מקרובי משפחה שלטענתה נתנו לה במתנה חלק מהמיטלטלין, ולא צירפה קבלות או מסמכים נוספים (מעבר להזמנה של מייבש הכביסה) התומכים בגרסתה. בנסיבות אלו אני דוחה את התובענה. אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 שח בתוספת מע"מ כדין. אני מבטל את צו עיכוב הליכי ההוצל"פ שניתן בתיק זה. מטלטליןהלכת השיתוף