המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לפרשנות סעיפי חוק הביטוח הלאומי והיא בשאלה האם זכאי התובע בתשלום קצבת נכות מעבודה מביטוח לאומי בשים לב למילה "הכנסה" שבהוראות החוק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ירידה בהכנסה - קצבת נכות מעבודה: 1. ביה"ד התבקש בתביעה זו לקבוע כי התובע זכאי לתשלום גמלת קצבת נכות מעבודה (להלן קצבת נכות ) לאחר שהנתבע דחה תביעתו לצירוף נכויות בטענה כי הכנסתו לא צומצמה ב-50% לפחות. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה, אשר בעיקרו של דבר אינן שנויות במחלוקת: א. התובע הוא "עובד עצמאי" כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן חוק הביטוח הלאומי). ב. התובע, נגר במקצועו, מתפרנס מנגריה שבבעלותו. ג. התובע נפגע מספר פעמים במהלך עבודתו כנגר. ד. הפגיעות הוכרו ע"י הנתבע כתאונות עבודה ובסה"כ נקבעו לתובע 78% נכות מצטברים. ה. התובע הגיש לנתבע תביעה לצירוף נכויות בגין תאונות העבודה שאירעו ביום 16/11/92, 14/12/94, 23/5/96, 2/10/96, 16/1/2000 ו 22/6/2000. ו. הנתבע דחה את תביעתו לצירוף נכויות בטענה כי תנאי לביצוע צירוף נכויות הוא שכתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה העבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב - 50% או יותר. ז. הפגיעה האחרונה של התובע הייתה ביום 22/6/00 אולם התובע לא קיבל עבורה דמי פגיעה. ח. הפגיעה האחרונה שבעבורה קיבל התובע דמי פגיעה הייתה ביום 16/1/00. ט. ההכנסה הממוצעת של התובע ברבעון שקדם לפגיעה מיום 16/1/00 הייתה 2,549 ₪. 3. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לפרשנות סעיפי חוק הביטוח הלאומי והיא בשאלה האם זכאי התובע בתשלום קצבת נכות מעבודה מהנתבע בשים לב למילה "הכנסה" שבהוראות החוק. ההכרעה במחלוקת ביחס לדרך חישוב קצבת הנכות של התובע במקרה זה, תלויה בפרשנות שיש ליתן לסעיפי החוק הרלוונטיים שהם: סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי. 4. ההכרעה תקנה 12(1) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956, קובעת: "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק הן אלה: (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב 50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצירוף נכויות. בפיסקה זו, "הכנסה" - כמשמעותה בסעיף 98(ב) לחוק" סעיף 98 לחוק קובע "...(ב) לעניין סעיף זה, 'הכנסה' - ...(2) במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א)" סעיף 348 (ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע "מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו בלוח י"א, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו הייתה הסכום המזערי האמור". הוראות חוק אלו הן הבסיס המשפטי שלפיו עלינו לפסוק את זכאותו של התובע לקצבת גמלת נכות. על פי הבסיס המשפטי נבחן אם כדין פעל הנתבע, שמא, הצדק עם התובע. במקרה שלפנינו עסקינן במבוטח שהכנסתו האחרונה הייתה הכנסה שלילית. ולפי הוראות החוק הכנסתו הממוצעת אשר שימשה יסוד לחיובו בתשלום דמי ביטוח הייתה הכנסת מינימום בסך 1741 ₪. במקרה מסוג זה, פרשנות החוק אינה מאפשרת דיכוטומיה בין ההכנסה לחישוב דמי הביטוח לבין ההכנסה לחישוב דמי הפגיעה. ובהתאם, אין בוחנים אם שולמו בפועל דמי ביטוח אלא עפ"י מה היו משולמים ובכך נוצר החיבור בין הוראות החוק. לאור סעיפי החוק הברורים לעיל אין ספק כי במקרה דנן הוראת סעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי מחייבת. זאת למרות שבמקרה שלפנינו, חלות הוראות החוק על התובע, יוצרות למצער, מצב שבו אין לתובע הזכות לקבלת גמלת נכות. טרונייתו היחידה של התובע מכוונת כלפי הנתבע אשר חישב את הכנסתו שלא לפי הכנסתו בפועל אלא לפי הכנסה רעיונית. התובע מצביע על כך שיישום הוראת החוק בעניינו מביא למצב לא ראוי. לטענתו על הנתבע לחשב את הכנסתו בפועל שכן היא המגלמת באופן הנכון והצודק ביותר את גודל הפגיעה בהכנסתו ולא על פי הכנסה רעיונית ובסעיף הנכון לקביעת הכנסתו הוא בסניף 345 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "(א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו- (8) לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי..., והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת הכנסה" (ב) (1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה..." חוק הביטוח הלאומי דן בגמלאות שונות ומגוונות, שהזכאות לחלק מהן מותנית במבחן הכנסה. בהתאם לסוג הגמלה, מהותה ומטרתה, כך גם משתנה הגדרת "הכנסה". עם כל ההבנה לטענותיו של התובע והמצב המיוחד אליו נקלע קצרה ידו של בית דין זה מלהושיט לו סעד. הוראות החוק בענייננו ברורות והן אינן נתונות לפרשנות אחרת. הוראות החוק מפנות אותנו מפורשות לסעיף 348 ורק לפיו נוכל לקבוע את משמעות המילה הכנסה ולא למצער לפי סעיף 345. תקנה 12(1) דלעיל קובעת את התנאים והנסיבות לצורך צירוף נכויות והיא הרלוונטית בענייננו של התובע. משהוגדרה "הכנסה" בתקנה 12 (1) דלעיל בהפניה לסעיף 98 ולסעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי, כאמור לעיל - אין מקום ואין אפשרות ליתן פירוש אחר שאינו מתיישב עם הוראת החוק. לפיכך חישוב ההכנסה הממוצעת ברבעון שקדם לפגיעה לעומת ההכנסה הממוצעת ברבעון שקדם להגשת התביעה לצירוף נכויות מעלה כי הצמצום בהכנסות התובע כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות אינו עולה אלא כדי 40% בלבד. משפעל הנתבע בהתאם להוראת החוק אין לי אלא לקבל החלטת הנתבע ולדחות התביעה. 5. סוף דבר התביעה נדחתה, ללא צו להוצאות.קצבת נכותנכות מעבודהנכות