טענותיהם של הנתבעים בדבר אי השלמת העבודה, וכן ליקויים בעבודתו של התובע הינן טענות בדבר "כשלון תמורה חלקי". אין חולק, שהשיק נשוא התביעה נמסר כחלק מתמורה כוללת לעבודה שקיבל על עצמו התובע לבצע עבור הנתבעים. הואיל ומדובר בכשלון תמורה חלקי, אין בטענות אלה משום הגנה כנגד תביעה שטרית , אלא אם מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כשלון תמורה חלקי קצוב: 1. זוהי תביעה שטרית שבה הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק ע"ס 3,000 ₪, ז.פ. 30.12.94 משוך על ידי הנתבעים לפקודת התובע.   2. בחודש 10/94 נחתם בין התובע לנתבעים הסכם, לפיו התחייב התובע לבנות עבור הנתבעים תוספת חדר, לביתם בקצרין. בהסכם פורטו העבודות עליהם הוסכם בין הצדדים, וכן סוכמה התמורה הכוללת בסך 16,500 ₪ כולל מע"מ.   על פי תנאי התשלום הנקובים בהסכם, השיק הנדון, הינו התשלום האחרון מתוך 7 תשלומים, ונקבע כי ישולם לתובע "לפני התחלת פתיחת חלון ודלת בשיק דחוי ל-30 יום".   הוסכם, כי העבודה תחל ביום 27.10.94, ותסתיים לא יאוחר מיום 30.12.94.   3. בהתנגדותם לביצוע השטר טוענים הנתבעים, כי במהלך חודש 11/94 או בסמוך לכך, הפסיק התובע את ביצוע העבודות קודם שהשלים אותן ללא כל התראה מוקדמת.   ניסיונות הנתבעים לאתר את התובע על מנת שישלם ויקיים התחייבויותיו על פי החוזה עלו בתוהו. העבודות שבוצעו על ידו, בוצעו ברשלנות ובחוסר מקצועיות.   ביום 12.2.95 נשלח אל הקבלן מכתב בדואר רשום על ידי ב"כ הנתבעים דאז עו"ד עפרון, ולפיו העבודות טרם הושלמו, וכן נמצאו פגמים בביצוע העבודה. התובע נדרש להשיב לנתבעים השיק הנדון. המכתב נשלח בדואר רשום.   לאחר שהתובע הפר את ההסכם, עזב את אתר העבודה לפני השלמת העבודות, ביצע עבודות חלקיות ובאיכות גרועה ובלתי מקצועית, הורה הנתבע לבטל את השיק.   הנתבעים נאלצו לשכור שירותיו של בעל מקצוע אחר אשר תיקן את הליקויים והשלים הטעון השלמה. תמורת עבודתו שילם לו הנתבע סך 3,400 ₪.   לפיכך טוענים הנתבעים, בוטל השיק כדין. לנתבעים נגרמו נזקים והוצאות עקב הפרת ההסכם על ידי התובע.   4. לעומתם טוען התובע, כי העבודה בוצעה במלואה ובאיכות טובה, והסתיימה ביום 6.12.94 במועד בו נמסר לו השיק השישי בסך 1,700 ₪. השיק הנדון נמסר לו קודם לכן, ביום 20.11.94, כאשר מועד פרעונו דחוי ליום 30.12.94. כיוון שהשלים את העבודה, שולמה לו מלוא התמורה. מסירת השיק האחרון כרונולוגית, ביום 6.12.94 מוכיחה לטענתו, כי בניגוד לטענת הנתבעים לא הפסיק את עבודתו ב-11/94. אילו עשה כן, לא היו הנתבעים מוסרים לו ביום 6.12.94 השיק האחרון.   התובע מכחיש קבלת מכתב התראה מעו"ד עפרון.   לאחר שהשיק בוטל בהוראת הנתבעים, פנה אליהם התובע והם טענו כלפיו, כי מצבם הכלכלי רע ולאחר שישתפר מצבם, ישלמו לו תמורת השיק שחולל. הנתבעים לא טענו כלפיו כל טענה ביחס לאיכות ביצוע העבודה.   השיק ע"ס 3,000 ₪ מהווה חלק מהתמורה הכוללת ולא תמורת עבודה ספציפית שהיה על התובע לבצע.   5. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה פסק הדין ינתן על בסיס תצהירי עדות ראשית והמסמכים שיצורפו אליהם תוך ויתור על חקירת המצהירים, ובהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט. פסק הדין יהיה מנומק.   6. הואיל ובתביעה שטרית עסקינן, מן הראוי לבחון את טענות הצדדים בראי דיני השטרות.   טענותיהם של הנתבעים בדבר אי השלמת העבודה, וכן ליקויים בעבודתו של התובע הינן טענות בדבר "כשלון תמורה חלקי". אין חולק, שהשיק נשוא התביעה נמסר כחלק מתמורה כוללת לעבודה שקיבל על עצמו התובע לבצע עבור הנתבעים. הואיל ומדובר בכשלון תמורה חלקי, אין בטענות אלה משום הגנה כנגד תביעה שטרית , אלא אם מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב. במקרה זה, מדובר בתשלום אחד מתוך 7 תשלומים ששולמו בגין כל העבודה שהתחייב התובע לבצע, ולא תמורת עבודה מסויימת כפי שטוען בצדק, ב"כ התובע. מכאן, שאין המדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב. לפיכך, אין לנתבעים הגנה במישור דיני השטרות בטענת כשלון תמורה (בעניין זה ראה, יואל זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית עמ' 277, 278).   ואולם, לנתבעים טענת הגנה נוספת, שהיא במהותה טענת קיזוז. הצדדים הינם צדדים קרובים לשיק, והשיק נמסר לתובע במסגרת הסכם עבודה קבלני. על היחסים שביניהם חל חוק חוזה קבלנות התשל"ד-1974 (להלן "החוק"), אשר קובע ביחס לפגמים כדלקמן:   "3. פגם (א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן - פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו...   4. תרופות בשל פגם (א) לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר לאחר שהמזמין עשה כאמור בסעיף 3(א), רשאי המזמין - (1) לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת הוצאותיו הסבירות... ."   הנתבעים הציגו העתק מכתב אשר נשלח אל התובע על ידי בא כוחם דאז, עו"ד עפרון. במכתב זה פורטו טענות הנתבעים כלפי התובע ביחס לאותם פגמים אשר נמצאו בעבודתו. התובע אמנם טוען כי לא קיבל מכתב זה ואולם, לאור העובדה שהמכתב נשלח בדואר רשום, וכן לאור העובדה שהשיק הוגש לביצוע כמעט 7 שנים לאחר שנמסר לתובע, מתבקשת המסקנה, שהתובע אכן קיבל את המכתב, והיה מודע לטענות הנתבעים כלפיו.   הואיל וכך, הנתבעים עמדו בנטל המוטל עליהם בסעיף 3 לחוק, ונתנו לתובע הזדמנות להשלים את העבודה ולתקן את הפגמים, והוא לא עשה כן. לפיכך, רשאים היו הנתבעים לתקן את הפגמים ולדרוש מהתובע החזרת הוצאותיהם הסבירות בהתאם לסעיף 4 לחוק. במקרה זה, פעלו הנתבעים בדרך של קיזוז ההוצאות כנגד ביטול השיק שמסרו לתובע. טענת קיזוז כנגד תביעה שטרית, הינה טענה ראויה, כאשר מדובר בצדדים קרובים (ראה ע"א (ת"א) 273/97 מפעלי יצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ ואח' נ. נורלנד פפייר תקדין מחוזי כרך 98.3 עמ' 54).   הנתבעים הציגו חוזה עבודה שנערך בינם לבין קבלן, ולפיו נתבקש לבצע עבודות שהיה על התובע לבצע, וכן הציגו חשבונית מס, לפיה שילמו 3,400 ₪ בתמורה לאותן עבודות. גם התמונות שהציגו הנתבעים מעידות על כך, שהתובע לא השלים את כל העבודה, וחלק מהעבודות שביצע לא בוצעו כראוי. מתבקשת איפא המסקנה, כי מדובר בסכום סביר שהוציאו הנתבעים כדי לתקן הפגמים בעבודתו של התובע.   גם אם הנתבעים שילמו לתובע את מלוא התמורה, לרבות שיק ע"ס 1,700 ₪ בסיום העבודה, אין בכך כדי לשלול את טענתם, כי נמצאו פגמים בעבודתו של התובע.   הנתבעים הוכיחו את טענתם, לפיה רשאים היו לקזז סכום של 3,400 ₪ מסכום השיק שבוטל על ידם, ולפיכך המסקנה היא, שיש לדחות את התביעה, וכפועל יוצא לסגור את תיק ההוצל"פ 6-01-01104-07.   התובע ישלם לנתבעים הוצאות הליך זה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. כשלון תמורה