כתב ויתור על תביעות הינו חוזה לכל דבר ועניין, והוא שריר וקיים אלא אם הוכח כי קיים טעם המצדיק ביטולו או התעלמות ממנו, כגון פגם בכריתתו (ראה: ע"א 11/84 רבינוביץ' נ' שלב הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ ואח', פ"ד מ(4) 533). באשר לחובתו של תובע לכלול את טענותיו נגד כתב ויתור בכתב התביעה קובעת הפסיקה: "מחובת תום הלב נגזרת חובתו של בעל דין להביא בפני בית המשפט את כלל העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בעניין. הימנעותו של בעל דין מלהביא לידיעתו של בית המשפט עובדות רלוונטיות, כגון הסכם קודם שנערך בין הצדדים, עשויה להצדיק נקיטה בסעדים דרסטיים כגון מחיקתה של תובענה על הסף (השווה: ר"ע 218/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' שאול שטמר, פ"ד לט(2) 452 (1985))" (רע"א 7571/06 כוכבה איטח (סעדה) נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח' (29.1.08) בפסקה 19 לפסק הדין. פסק הדין בר"ע 218/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' שאול שטמר, פ"ד לט(2) 452 (1985), המאוזכר בעניין איטח, התייחס במפורש לכתב ויתור ונקבע בו: "כתב התביעה, שהוגש במקרה דנן, צריך היה לכלול התייחסות לעניין כתב הוויתור ולטענת העושק. אכן נכון, כי המשיב תבע פיצויים בהסתמך על עילה בדיני הנזיקין, אך הוא לא צריך היה להעלים מעיני בית המשפט, מעיקרו, את העובדה, שהוא חתם על שני כתבי-ויתור המתייחסים ברורות לאותה עילה ממש, ואם סבר, כי בכל שאירע היה פגם שירד לשורשו של עניין, מן הנכון היה לאזכר זאת. ... כאמור לעיל, מן הנכון היה לאזכר עובדה מהותית כגון זו שלפנינו בכתב התביעה, כי היא בגדר הנתונים המשולבים והכרוכים, מניה וביה, בפריטים, החייבים להיכלל בכתב התביעה על-פי האמור בפיסקאות (7) .(8) ו(9) לתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. יתרה, מזאת, אף ללא זיקה לחיוב הפורמאלי, העולה מתקנה 9, אין להעלות על הדעת, שפלוני, שחתם על כתב-ויתור לגבי הסכום, כולו או מקצתו, אותו הוא תובע, יסתיר עובדה זו בכתב התביעה המוגש על-ידיו" (פסקה 6 לפסק הדין). מסמכיםכתב ויתור / שטר סילוק / העדר תביעות