קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי איטום גג בבית משותף:   1.      התובעת מתגוררת בקומה עליונה בבית משותף ברח' אהרון אשכולי בירושלים. ביום 27.9.97 נחתם הסכם בין ועד הבית בביתה של התובעת, הנתבע 3, ובין הנתבעת 2, לאיטום הגג עקב רטיבות. לטענת התובעת עם תחילת החורף הראשון שלאחר האיטום החלה רטיבות בדירה. עוד לטענתה הנתבעת ביצעה תיקונים נקודתיים אך הם לא הועילו. מהראיות עולה עוד כי התובעת הזמינה ביצוע איטום חדש אצל קבלן אחר אך גם איטום זה לא פתר את הבעיה בדירתה. התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת של המהנדס ב. סדצקי. כמו כן היא צרפה את מכתבו של אינג' ב. ירמולינסקי אשר ערך דו"ח וכתב כי האיטום לא תקין. יש לציין כי אינג' ירמולינסקי לא ערך חוות דעת, אלא דו"ח ביקורת, והוא כותב בדו"ח כי הוא אינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הגשה לביהמ"ש או לכל גוף אחר. בכתב ההגנה טענו הנתבעים 1 ו- 2 כי ההסכם נערך בינם ובין ועד הבית בו מתגוררת התובעת ולכן אין קשר או יריבות בין התובעת ובינם. עוד טענו הנתבעים הללו כי על התובעת לפנות לועד הבית. לגופו של ענין טענו הנתבעים כי בעיית הרטיבות אינה קשורה לעבודות אשר הם ביצעו, אלא נובעת מסיבות אחרות. הנתבעים הגישו מכתב שהם שלחו לועד הבית עוד ביום 27.6.00 בו הם כותבים כי בעיית הרטיבות אינה נובעת מהאיטום שבוצע, אלא מתפרי המעקות (פנים וחוץ) וכן ממרפסות השירות אשר נבנו שלא כנדרש ולכן אי אפשר לבצע עליהן בידוד. הנתבעים 1 ו- 2 אף הגישו חוות דעת הנדסית של המהנדס יעקב קוטלצ'וק מיום 7.7.02 התומכת בטענותיהם כי הגג אינו מתוחזק כראוי, וזה הגורם לבעיית הרטיבות. המהנדס קוטלצ'וק כותב בחוות דעתו כי: "על פני הגג מפוזרים לוחות עץ עם מסמרים, שברי זכוכית של קולטי שמש שבורים, ברזלים שונים וצלחת קליטה בלווין. כל החפצים המפורטים פוגעים ביריעות האיטום." עוד הוא כותב כי: "ישנם שלושה מקומות בהם נעקרו קולטי שמש בצורה פראית יחד עם האיטום" וכי: "הגבהות בטון רבות לקולטי שמש סדוקות ושבורות. מי גשמים חודרים באופן חופשי אל תוך ההגבהות ומשם נספגים לתקרה מתחת לאיטום." המומחה מוסיף כי ישנם מקומות בהם צינורות מים של קולט ושל מזגן חודרים ישירות דרך יריעות האיטום לתקרה בצורה אנכית, וגם דבר זה פוגע באיטום וכן מעקות הגג בהיקף הגג בנויים מבטון, ואינם מכוסים צבע הדוחה מים או באיטום, ומי הגשם נספגים דרך המעקות. המומחה מוסיף כי: "יתרה מכך, מ.ש.י.א פנתה לוועד הבית בתאריכים 28 ביוני 2000 ו- 8 במרץ 2001 עם הסבר לסיבת הנזילות והצעת מחיר לתיקונם, אך לדברי מאיר אילוז הצעות הללו לא נתקבלו." בישיבה אשר התקיימה ביום 26.6.02 ביקשה התובעת, בהמלצתי, לתקן את כתב התביעה באופן שועד הבית יהיה נתבע נוסף בתיק. בכתב ההגנה שהגיש ועד הבית נטען כי הנתבעים 1 ו- 2 אשר ביצעו את האיטום ביצעו אותו באופן לקוי, והם האחראים לפצות את התובעת. בישיבה אשר התקיימה ביום 31.7.02 העיד המהנדס סדצקי אשר נתן את חוות הדעת מטעם התובעת. המהנדס סדצקי התייחס לחוות הדעת של המהנדס קוטלצ'וק והודה כי הגורמים המנויים בחוות הדעת יכולים לגרום לרטיבות, אך לא אלה הגורמים שהוא מצא. מר סדצקי העיד כי: "אני דווקא עשיתי חוות דעת בזמן החורף ביום גשום ומצאתי מוקדי רטיבויות בגלל עבודה לא טובה ומצאתי לקוי עבודה וגם מצאתי מקומות שהתחילו להתייבש אחרי התיקונים על הגג. אמרו שהקבלן בא ותיקן ואז מצאתי מקומות שהתחילו להתייבש כלומר שהתיקון עזר." אולם הוא הוסיף כי: "יש מקומות שהיה צריך לגמור את התיקונים והוא לא עשה את זה." המהנדס סדצקי אף הוסיף כי כל הגורמים אשר אליהם התייחס המהנדס קוטלצ'יק לא היו בזמן שהוא בדק את הגג, ולמרות זאת הייתה בעיית רטיבות. 6.      מהשאלות שנשאל מר נח מרדכי, נציג הועד, על ידי הנתבע עולה כי עם סיום עבודת האיטום על ידי הנתבעת בוצעה הצפה במקום. מהעדויות אף עולה כי הנתבע לא התחייב לבצע איטום של תוספות הבניה שביצעו הדיירים. הנתבע העיד כי לא רצה לבצע עבודה זו שכן הוא הזהיר מראש שהאיטום לא יהיה טוב. הנתבעים 1 ו- 2 טענו עוד כי עבודת האיטום שנתבקשו לבצע לא כללה את איטום המעקות, ולכן אין הם אחראים לרטיבות אשר נגרמת כתוצאה מהעדר איטום במקומות אלה. בענין זה אני מקבלת את טענת נציג הועד לפיו היה על הנתבעים להציע לועד הבית לאטום את המעקה לפני ביצוע האיטום כולו, ולהזהיר אותם מפני הסיכונים הצפויים במקרה של חוסר איטום. עם זאת, אין להתעלם מכך שאם היה הועד מזמין איטום של המעקות, היה הדבר כרוך בתשלום נוסף. בישיבה אשר התקיימה ביום 31.7.02 קיבלו הצדדים את הצעתי לפיה הנתבעת 2תבצע תיקון של כל הליקויים בגג שמצא המהנדס סדצקי בחוות דעתו, לאחר ביצוע התיקונים תערך הצפה של הגג במים, בנוכחות התובעת, הנתבעים, ועד הבית והמהנדס סדצקי. עוד הוסכם כי אם יתברר שכל הליקויים תוקנו ואין בעיית רטיבות תשאר לדיון שאלת הפיצוי של התובעת. אם יתברר שיש עדיין רטיבות, יחזרו הצדדים לדיון נוסף. בישיבה אשר התקיימה ביום 19.9.02 התברר כי הנתבעים 1 ן- 2 ביצעו תיקונים ללא תיאום עם הצדדים וללא תיאום עם המהנדס סדצקי. הנתבע 1 העיד כי הוא ביצע גם הצפה, והגיש תמונות של הגג המוצף, אך גם לביצוע ההצפה הוא לא הזמין את התובעת, את ועד הבית או את המהנדס סדצקי. לא ברור מדוע פעלו הנתבעים 1 ו- 2 בניגוד להסכם המפורש בין הצדדים כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון מיום 31.7.02 ויש להצטער על כך. בכתב התביעה דורשת התובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הרטיבות בדירתה. התובעת שילמה עבור הסיוד של דירתה 1,390 ₪, והיא דורשת פיצוי בגין סכום זה. כמו כן שילמה התובעת 2,850 ₪ עבור תיקון האיטום בגג שמעל דירתה. למעשה ועד הבית, ולא התובעת, הוא שצריך היה לטפל בתיקון איטום הגג, אולם לאחר שהנתבעת כמו גם ועד הבית לא טיפלו בתיקון האיטום, אין לבוא עם התובעת בטרוניה על כך שהיא פנתה אל קבלן אחר, בנסיון לפתור את בעיית הרטיבות בדירתה, והיא זכאית לקבל פיצוי בגין הוצאה זו שהוציאה. אין מחלוקת בין הצדדים, לרבות ועד הבית, כי מקור הרטיבות בדירת התובעת הוא בגג הבניין. מאחר והגג הנו רכוש משותף של כל דיירי הבנין, הרי האחריות לאיטום הגג ולנזקים שנגרמים עקב בעיות באיטום מוטלת על הדיירים כולם, אותם מייצג ועד הבית, ולכן זכאית התובעת לקבל פיצוי על נזקיה מועד הבית. עם זאת, שוכנעתי כי בעיות הרטיבות בדירתה של התובעת נובעות גם מעבודה לקויה שביצעה הנתבעת 2, ולכן זכאית התובעת לקבל פיצוי גם מהנתבעת 2 בגין נזקיה. מעדותו של מר סדצקי עולה כי לאחר שבוצעו חלק מהתיקונים אשר עליהם הוא המליץ נפתרו חלק מבעיות הרטיבות, אלא שהנתבעים 1 ו- 2 לא ביצעו את כל ההמלצות, ולכן הבעייה לא נפתרה לחלוטין. ממכתב ועד הבית אל הנתבעת מיום 15.5.00 עולה כי מאז נעשה האיטום התלוננו דיירים רבים כי הרטיבות בגג ממשיכה ואף הוחרפה (מהמכתב עולה עוד כי למרות פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעים 1 ו- 2 הן מוועד הבית והן מהדיירים עצמם לא זכו הדיירים והועד להתייחסות רצינית ונאותה). 11.  מבלי לקבוע האם בעיית הרטיבות, הקיימת לטענת התובעת עד היום, נובעת מעבודת האיטום שביצעה הנתבעת 2, אני קובעת כי בעיות הרטיבות שהתגלו סמוך לאחר ביצוע עבודות האיטום על ידי הנתבעת 2 קשורות לעבודתה, ואני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה בתקופה הראשונה שלאחר איטום הגג, לרבות עלות סיוד הדירה והנסיון לבצע איטום חוזר בגג. אני מקבלת את טענת הנתבע 1 לפיה ההסכם בנוגע לאיטום נחתם בין ועד הבית ובין חב' מ.ש.י.א וכי חב' מ.ש.י.א היא הנתבעת הנכונה ואני מוחקת את התביעה נגד מאיר אילוז. אני דוחה את טענת הנתבעים 1 ו- 2 לפיה אין יריבות בין התובעת ובין הנתבעת 2. מבלי להכנס לשאלה האם לתובעת, כאחת הדיירות בבניין, יש עילת תביעה חוזית נגד הנתבעת, הרי לתובעת יש עילת תביעה נגד הנתבעת לפי פק' הנזיקין. לנתבעת, כמי שביצעה את עבודת האיטום, יש חובת זהירות כלפי הדיירים המתגוררים בבניין, ומשנהגה הנתבעת ברשלנות בכל הנוגע לביצוע עבודת האיטום היא הפרה את חובת הזהירות כלפי הדיירים הללו, ועליה לפצות את הדיירים על הנזקים אשר נגרמו להם, בשל התרשלותה. במהלך הדיונים שהתקיימו בפני ביקשה התובעת לבטל את העסקה עם הנתבעת 2 ולקבל חזרה את הסכום ששולם לנתבעת זו. בכתב התביעה לא ביקשה התובעת את ביטול העסקה. יתרה מכך, הצדדים לא הוכיחו מה היה המחיר ששילמו עבור האיטום, אך מהסכם העבודה עולה, לכאורה, כי מחיר העבודה עולה על גבול הסמכות של ביהמ"ש לתביעות קטנות, ולכן לא ניתן היה ממילא לקבל סעד זה. מהסכם העבודה אף עולה כי ועד הבית הוא שהיה צד להסכם, ולכן הוא, ולא התובעת, הוא הצד היכול לבקש ביטול עסקה, אלא שועד הבית לא תבע בתיק זה וגם לא שלח הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת 2. הנזקים אשר נגרמו לתובעת הנם כמפורט להלן: א.     1,390 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.7.01 בגין סיוד התקרה. ב.      2,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.10.01 בגין הנסיון הנוסף לאטום את הגג. ג.       שוכנעתי כי לתובעת נגרם נזק בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב הפרשה, ואני פוסקת לה בגין כך פיצוי בסך של 3,500 ₪. אני מחייבת, אפוא, את הנתבעים 2 ו- 3 לפצות את התובעת על הנזקים שנפסקו על ידי. חיוב הנתבעים הנו יחד ולחוד. כמו כן ישאו הנתבעים 2 ו- 3 בהוצאות משפט של התובעת בסך של 800 ₪. הנתבעים 2 ו- 3 ישאו גם בשכר טירחתו של המהנדס סדצקי בגין הופעותיו בביהמ"ש כפי זה נפסק על ידי במהלך הדיונים. איטוםגגבתים משותפים