מימוש שטר בטחון בשכירות דירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימוש שטר בטחון בשכירות דירה:

1. התובעת אוחזת בשטר חוב (להלן:נ "השטר"), שנעשה על ידי השוכרים. הנתבעים חתמו כערבים על השטר. התובעת פתחה תיק הוצל"פ לביצוע השטר והמשיבים ביקשו וקיבלו רשות להגן.
 
2. מהראיות שבו בפני - עדויות הנתבעים ועדותה של התובעת, והמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט - מתבקשות העובדות והמסקנות העובדתיות שלהלן:ו
א. התובעת השכירה לשוכרים דירה על פי הסכם שכירות שנערך ביום 3.3.98 (להלן:נ "ההסכם"). על פי ההסכם תקופת השכירות היתה לשישה חודשים כאשר ניתנה לשוכרים אופציה להודיע על המשך השכירות או על פינוי הדירה, בהודעה בכתב שאמורה היתה להינתן מראש, חודשיים לפני מועד סיום השכירות. דמי השכירות עצמם שולמו - כך הוצהר בהסכם, וכך גם התברר מעדותה של התובעת במלואם.
 
ב. בסעיף 13 של ההסכם נקבע שהשוכרים יפקידו בידי עורך דין, שטר בטחון על סך של 10,000 ₪, בחתימת שני ערבים וזאת להבטחת תשלום דמי השכירות במועד, להבטחת פינוי המושכר על פי ההסכם, ולהבטחת תקינות ושלמות המושכר וכן להבטחת התשלומים עבור ארנונה, מים, חשמל, ועד בית, וגז.
 
ג. בפועל הוחתמו הנתבעים על השטר שסכומו 20,000 ₪. מפיה של התובעת למדנו לדעת שלכתחילה היא ביקשה שטר חוב על סך של 20,000 ₪, שוכנעה על ידי השוכרים להסתפק בשטר חוב על סך של 10,000 ₪, ונעתרה לבקשה זו. עם זאת, בהמשך ועוד בטרם נחתם ההסכם, היא דרשה שיופקד בידה שטר חוב על 20,000 ₪. השוכרים הסכימו לכך ואולם אמרו לה שאין צורך לתקן את ההסכם. טענה זו של התובעת, היא טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, שלא ניתן לקבלה. ולא זו אף זו - אלא שהעובדה שההסכם נחתם כפי שנחתם מלמדת על כך שבסופו של דבר ההסכמה - במעמד חתימת ההסכם - היתה להפקדת שטר חוב בסך של 10,000 ₪ בלבד.
 
זה המקום לציין, שהשוכרים הם בתו וחתנו של הנתבע מספר 1, אחותו וגיסו של הנתבע מספר 2, שהוא בנו של הנתבע מספר 1. שניהם - הבת ובעלה - לא הוזמנו להעיד כעדי תביעה, על מנת להפריך את טענת הנתבעים לענין סכומו של השטר שעליו הם היו אמורים לחתום, טענה שלא נתקעקעה במהלך החקירה הנגדית שלהם, ולפיה היה עליהם לחתום - לבקשתה של הבת - האחות על שטר בסך של 10,000 ₪ בלבד. העובדה, שהשניים לא הוזמנו להעיד מטעם התובעת, אך מחזקת את המסקנה, שההסכם כפי שנחתם משקף את אומד דעתם והסכמתם של הצדדים - התובעת והשוכרים. פשיטא, שהיה על התובעת או מי מטעמה להחתים את הנתבעים על שטר חוב שסכומו 10,000 ₪ - הא ותו לא!
 
ד. מפיו של הנתבע מספר 2 למדנו לדעת שכאשר הוא הוחתם על השטר, היה השטר ריק, דהיינו:ב סכום השטר לא נרשם בו. הנתבע מספר 1 אף הוא אחז בטענה זו אם כי בלשון מבוססת יותר, ויחד עם זאת אני מקבלת את גירסתם של הנתבעים כגירסה הנכונה בענין זה, שכן התובעת לא יכולה היתה לסתור גירסתם, באשר היא לא נכחה במעמד החתימה על השטר - מחד, והמתווכת שפעלה מטעמה ואשר היא החתימה את הנתבעים על השטר, לא זומנה כעדת תביעה - מאידך.
 
למען הסר ספק יצויין, שהגם שנטל השכנוע מוטל על הנתבעים, הרי משהרימו הם את נטל הבאת הראיות בענין זה, עבר הנטל להביא ראיות סותרות אל שכמה של התובעת והיא לא הרימה נטל זה ולפיכך המסקנה היא שאכן הנתבעים הוחתמו על השטר מבלי שימולא בו הסכום.
 
ה. כאמור, לשוכרים ניתנה אופציה להאריך את תקופת השכירות, וזו הוארכה מספר פעמים. לראשונה היא הוארכה לתקופה מיום 3.9.98 ועד 3.12.98 (להלן:ו "תקופת השכירות השניה"), בשנית היא הוארכה מיום 3.12.98 ועד 2.3.99 (להלן:נ "תקופת השכירות השלישית") ובשלישית הוארכה תקופת השכירות מתאריך 1.3.99 ועד ה-1.5.99 (להלן:ב "תקופת השכירות הרביעית"). סך הכל הוארכה תקופת השכירות כך שהשכירות המשיכה לחול מיום 3.9.98 ועד 1.5.99.
 
ו. אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהתובעת לא מסרה הודעה לנתבעים על הארכת תקופת השכירות, כך שלכאורה הם לא ידעו על קיומה של תקופת השכירות השניה, תקופת השכירות השלישית, ותקופת השכירות הרביעית. הלכה למעשה, הם ידעו גם ידעו שכן אין ספק שהם ידעו היכן מתגוררת הבת - האחות, ולא זו בלבד, אלא שלדבריהם, סמוך למועד שבו עזבו השוכרים את הדירה, הם צבעו את הדירה. ברור, איפוא, שהם ידעו בהחלט היכן מתגוררים השוכרים. דהיינו:ו מצב הדברים הוא כזה שהגם שלנתבעים - הערבים, לא נמסרה הודעה פורמלית על הארכת תקופת השכירות, הרי בפועל הם ידעו על ההארכה.
 
ז. אין ספק, שכל החובות של השוכרים חלים לא רק בתקופת השכירות, אלא גם בתקופות הארכה. זה המקום לציין שעל פי סעיף 13 להסכם, השטר נועד להבטיח את ההתחייבויות של השוכרים על פי ההסכם.
 
ח. בטרם פינו השוכרים את הדירה, ובשל הסכסוך שנתגלע בין התובעת לבינם, עשתה התובעת דין לעצמה, ניתקה את זרם החשמל, המים והגז לדירה. זאת חרף העובדה שהתבררה במהלך חקירתה הנגדית, לפיה היא עצמה הסכימה להאריך את תקופת השכירות עד ה-1.5.99.
 
ט. מעדותה של התובעת, כמו גם מהתמונות והקבלות שהוגשו לתיק בית המשפט עולה, שלא זו בלבד שהחזקה בדירה נמסרה לתובעת כאשר בדירה נתגלו ליקויים ופגמים כלהלן:נ ארונות המטבח והשירות היו שבורים והיו חסרים בהם פריטים מסויימים כגון מגירות; החלונות והתריסים היו שבורים; חוטי חשמל היו חשופים וקרועים; שקעים ותקעים שהיו בדירה פורקו; בשירותים היו סתימה וחלקי מתכת; והאמבטיה היתה מכוסה בחלודה. התובעת שילמה סך של 500 ₪ על חשבון צביעת הדירה; קנתה חומרי צבע וניקוי בסך של 315 ₪, קנתה שקעים, תקעים ובתי מנורות, בסך של 163 ₪; תקנה את התריסים והויטרינות תמורת סך של 500 ₪; שילמה סך של 98 ₪ לאינסטלטור עבור פתיחת הסתימות; ואת עבודות התיקון האחרות היא ביצעה באמצעות קרובי משפחה ובשל כך לא הוגשו קבלות.
 
זה המקום לציין, שהנתבעים לא הרימו הנטל לסתור הראיות שהובאו בענין זה על ידי התובעת, ואשר צורפו לתצהירה והדרך לעשות כן היתה פשוטה מאוד:ב להזמין לעדות את השוכרים עצמם על מנת שיעידו מה היה מצבה של הדירה בעת שהיא פונתה על ידיהם. במצב דברים זה, כאשר כנגד המסמכים בכתב - הקבלות והחשבוניות שהוצגו על ידי התובעת, ניצבת אך עדותם של הנתבעים לפיה הנזק היחיד שנגרם בדירה היה חלון שבור - אני מעדיפה את גירסתה של התובעת
 
י. בנוסף, נותרו השוכרים חייבים לתובעת סך של 5,687 ₪ על חשבון דמי השכירות. גם טענה זו של התובעת שהועלתה בתצהירה והיא דבקה בה בחקירה הנגדית שלה, לא נסתרה על ידי התובעים, ושוב הדרך לסתור היתה קלה ופשוטה:ו העדת השוכרים.
 
י"א. זאת ועוד, השוכרים הותירו חובות כלהלן:נ לעירית לוד - סך של 872 ₪; לחברה האמריקאית - הישראלית לגז בע"מ - סך של 158.60 ₪ (לא נעלמה מעיני טענת הנתבעים, לפיה הקבלה על התשלום שבוצעה ביום 29.7.99 מתייחסת לתקופות שמאוחרות לתום תקופת השכירות הרביעית, ואולם בטענה זו אין ממש. שכן, בחשבונית לחודשים מרץ - אפריל 99 נכתב שקיימת יתרה מחשבוניות קודמות כאשר סכום היתרה שנקוב שם איננו כולל דמי פיגורים. בשים לב לכך ובשים לב לטענת התובעת לפיה הדירה לא הושכרה לאחרים פרק זמן ארוך לאחר תום תקופת השכירות הרביעית, אזי אין לי ספק שכל הסכום ששולם על ידי התובעת ביולי 99 מתייחס לתקופת השכירויות של השוכרים); לחברת החשמל - סך של 243 ₪; לועד הבית - 410 ₪ (וזאת כמתבקש מתוך הפירוט שמופיע באישור ועד הבית, ככל שהוא מתייחס לחודשים שבהם התגוררו השוכרים בדירה);
 
י"ב. דהיינו כל החובות של השוכרים מסתכמים בסך של 8,989 ₪ - נכון לתאריך 1.5.99.
 
 
3. כאמור, קבענו לעיל, הערבים הוחתמו על השטר, כאשר סכום השטר לא ננקב בו. עוד קבענו, שסכום השטר כפי שנקבע בסופו של דבר בהסכם היה 10,000 ₪ וזהו הסכום המחייב. שכן, הטענה שמעלה התובעת בענין הסכמה אחרת אליה הגיעה עם השוכרים עובר לחתימת ההסכם, היא בבחינת טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ומשכך אין היא רשאית להעלותה. לפיכך, הנתבעים ערבים אך ורק לחיובי השוכרים עד הסך של 10,000 ₪.

4. בשים לב לעובדות שנקבעו לעיל, יש לבחון את השאלה, האם אכן חייבים הנתבעים סכום כלשהו בגין ערבותם, וזאת בשים לב לטענתם לפיה ערבותם פקעה עם תום תקופת השכירות הראשונה - מחד, ולטענת התובעת לפיה ערבותם שרירה וקיימת ומשתרעת גם על תקופות השכירות השניה, השלישית והרביעית. כפי שציינתי לעיל, ערבותם של הערבים מתייחסת לכל חיוביהם של השוכרים על פי ההסכם, ומכיוון שעל פי ההסכם ניתנה לשוכרים האופציה להאריך את תקופת השכירות, אזי הערבות חלה גם בתקופות ההארכה ובלבד שהעובדה שתקופת השכירות הוארכה מעת לעת ידועה להם. אין ספק, וזאת על פי ההלכה הפסוקה שכדבר שבשגרה יש צורך ליידע את הערב, על הארכת תקופת הערבות. כפי שציינתי לעיל במקרה דנן התובעת לא מסרה הודעה כזו, ועם זאת ברור מתוך הנסיבות - יחסי הקירבה המשפחתיים שבין השוכרים לבין הנתבעים, וידיעתם הברורה של הנתבעים היכן מתגוררים השוכרים - מתבקשת המסקנה שהם ידעו גם ידעו, על הארכת תקופת השכירות, מעת לעת. מכאן שערבותם חלה גם בתקופת ההארכה של ההסכם, שכן עצם העובדה שתקופת ההסכם הוארכה היתה ידועה להם. משמע, הגם שחל שינוי בחיוב הנערב, מבחינת תקופת תוקפו, הרי השתנה גם חיובם של הערבים, בדיוק על פי השינוי וזאת בשל העובדה שהם ידעו על השינוי, היו ערים לו, ולא מסרו כל הודעה על ביטול ערבותם - הכל על פי ההלכה הפסוקה וכמתבקש מהוראות סעיף 5(ג) לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967.
 
5. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא שהתובעת היתה רשאית לפעול כנגד הנתבעים במסגרת תיק ההוצל"פ, והבקשה לביצוע שטר, אך לצורך גביית הסך של 8,989 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מיום 1.5.99 ש"ח - הא ותו לא!
 
6. סוף דבר - אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 8,989 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק, מה-1.5.99 ועד מועד התשלום בפועל. בנוסף אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסך כולל של 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק, מהיום ועד מועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגמים בשטר

  2. שטר לא חתום

  3. מהו שטר ביטחון ?

  4. פקיעת שטר בוררות

  5. הודעת חילול שטר

  6. חתימה על שטר ריק

  7. השלמת פרטים בשטר

  8. רישום בפנקס השטרות

  9. התיישנות בדיני שטרות

  10. סעיף 29 לפקודת השטרות

  11. חתימה על שטר ע''י שלוח

  12. דינו של השטר כדין חוזה

  13. שטר ביטחון שכירות חנות

  14. הארכת שטר ביטחון בעל פה

  15. דיני שטרות במשפט האנגלי

  16. שטר משכנתא בדרגה ראשונה

  17. ביטול חתימה על שטר סילוק

  18. שטר נאמנות סותר חובות נאמן

  19. פיצוי על חקירת משטרה רשלנית

  20. עיון בתיק משטרה ע''י צד שלישי

  21. מימוש שטר בטחון בשכירות דירה

  22. סיחור שטר מותנה בניגוד להרשאה

  23. התיישנות בקשה לביטול שטר משכון

  24. טענת קיזוז נזקים כנגד חיוב שטרות

  25. ערעור לעליון על מימוש שטר משכנתא

  26. הכחשת חתימה על שטרות בתיק הוצל''פ

  27. קיום יחסי מין בין חוקר משטרה למתלוננת

  28. חתימה על שטר עסקה במקרקעין בפני עורך דין

  29. העברת הליכי מימוש שטר משכון בהוצל''פ למשקם

  30. תביעה כספית שהוגשה כשטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ

  31. תביעה לביטול רישום זכות הבעלות על פי שלושה שטרי מכר

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון