קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק למשאית מענפים של עץ: 1. התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, בעת שמשאית שבבעלותו נסעה בכביש שבו בוצעו עבודות מטעמה של הנתבעת, וניזוקה מעץ שנטוע בצד הכביש וענפיו פגעו בארגז המשאית וגרמו לו לנזקים. לטענת התובע נגרמו לו נזקים הן בשל עלות תיקון הארגז ורכישת כיסויים (ברזנט) חדשים במקום אלה שנקרעו והן בשל השבתת המשאית בשל הצורך לתקן את הארגז. 2. התביעה הוגשה תחילה כנגד מספר נתבעות, ובסופו של דבר נמחקה כנגד הנתבעות האחרות ונותרה תלויה ועומדת כנגד הנתבעת הנוכחית בלבד. הנתבעת, מצידה, שלחה הודעות לצדדים שלישיים כנגד אלה שלטענתה ביצעו בפועל את העבודות ופיקחו עליהן, במסגרת ההסכמים שבינם ובין הנתבעת. 3. התובע העיד בעצמו, ובנוסף העיד מטעמו הנהג שנהג במשאית בזמן התאונה. עדותו של הנהג הותירה רושם מהימן מאוד והיתה עקבית, סדורה וברורה ואני מאמינה לעדותו, ולגירסתו, לפיה התאונה אכן ארעה בעת שעץ פגע בארגז המשאית וגרם לנזקים לארגז ולכיסוייו. הנהג טען כי התאונה ארעה בעת שבמקום בוצעו עבודות שבעטין הוסטה התנועה לנתיב הימני בלבד באופן שנסעו בו, לסירוגין, בשני הכיוונים, על פי הכוונה שניתנה במקום (עמ' 17 שו' 27, 30). 4. לטענתו, הסטת התנועה לנתיב הימני בלבד נעשתה באמצעות "קונוסים" שהונחו על הכביש וסימנו לרכבים העוברים בו היכן עליהם לנסוע. באופן הזה הונחו "קונוסים" בצמוד למסלול הימני שהותר לנסיעה, וסימנו כך לרכבים כי עליהם לנסוע במסלול הימני בלבד. 5. לטענת הנהג, בשל הכוונה זו, לא היתה לו ברירה אלא לנסוע בנתיב הימני ואולם בסמוך לנתיב הימני גדל עץ, שגזעו נוטה וענפיו תלויים מעל הנתיב ולא נגזמו כראוי, ובסופו של דבר פגע העץ בארגז וגרם לו לנזקים הנטענים. 6. אני מאמינה לעדותו של העד. 7. הנתבעת, והצדדים השלישיים, ניסו לטעון כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג, מאחר שנצמד יתר על המידה לימין הדרך ובשלב כלשהו אף טענו כי עלה בנסיעתו על המדרכה ובשל כך נגרם הנזק למשאית. 8. אני דוחה טענה זו, שלא הוכחה, ונותרה בגדר טענה סתמית שלא הובאה לה כל ראיה שהיא. 9. עדותו של הנהג, לפיה לא נסע על המדרכה, ואף לא בשולי הכביש, מהימנה והיא גם מתיישבת היטב עם העובדה שבסופו של דבר לא נפגע חלקה התחתון של המשאית מגזעו של העץ וגם לא מעמודי תמרורים שמוצבים בצד הדרך והפגיעה היחידה היא בחלקה העליון של המשאית - בארגז (עמ' 18 שו' 14-15, 21, עמ' 19 שו' 26, 31). 10. הנהג הסביר היטב כי הפגיעה מקורה בכך שהעץ אינו גדל ישר וגזעו נוטה בזוית לכיוון הכביש (עמ' 18 שו' 23). ניתן גם לראות זאת היטב בתמונות שהביא התובע. 11. הנתבעת, וצדדי ג', לא הביאו איש מהעובדים שהיו במקום - ואפילו לא הביאו את מנהל העבודה והמפקח ששהו באתר - ומחדל זה פועל לחובתם. 12. אין חולק כי האחריות לתקינות הדרך, ולהסרת מפגעים, כולל גיזום עצים, מוטלת על הנתבעת והנתבעת לא התכחשה לחובה זו. למעשה, העד מטעמה, מר איגור פסחוביץ', אישר עניין זה בעדותו (עמ' 20 שו' 29). 13. אני דוחה את טענת העד לפיה, כביכול, דווקא לעץ נשוא התביעה אין הנתבעת אחראית. טענה זו של העד התבססה על ההנחה לפיה העץ גדל בחצר אחד הבתים (עמ' 20 שו' 30) ואולם נותרה בגדר טענה בעלמה ולא הובאה כל ראיה להוכיחה. למעשה, הנתבעת אף לא טרחה להביא תמונה להוכיח טענה זו. תשובת העד, בנוגע לתמונה אחרת, שבה זיהה נהג התובע את העץ נשוא התאונה, תמונה שבה נראה בברור כי העץ גדל על המדרכה, היתה רחוקה מלהניח את הדעת, בפרט כאשר לא הוצגה על ידי הנתבעת תמונה טובה מטעמה, חרף העובדה שצולמו על ידי העד תמונות במקום (עמ' 21 שו' 23-25). 14. בהמשך עדותו גם סתר העד את דבריו הוא, כשהודה "לא קיבלנו אישור לעקירת העץ מקק"ל" (עמ' 20 שו' 31) דברים שגלומה בהם הודאה לפיה הנתבעת פנתה בנוגע לעץ זה לקק"ל, וכאשר ציין "לגבי העץ הזה, אנחנו מטפלים בחלק העליון". 15. מכאן, שהעד, שהינו העד היחיד שהובא מטעם הנתבעת, מודה כי הטיפול בעץ, באופן שיבטיח כי העץ לא יהווה מפגע בטיחותי לנוסעים בדרך, הינו באחריות הנתבעת והיא גם דואגת בפועל לעניין זה. העד אף הודה כי העץ מסוכן לתנועה (עמ' 21 שו' 8). 16. בנסיבות האלה, האחריות לנזקים, שנגרמו למשאית כתוצאה מפגיעה בעץ, מוטלת על הנתבעת וזאת אף ללא קשר לעבודות שבוצעו בכביש, וכל שכן בנסיבות שבהן בוצעו בכביש עבודות, באופן שחייב את הנוסעים בדרך לנסוע דווקא במסלול הימני, הסמוך לעץ, במקום שבו גזע העץ וענפיו נוטים מעל מסלול הנסיעה. 17. לא ראיתי כלל מקום להשית על התובע, או על הנהג מטעמו, רשלנות תורמת בשיעור כלשהו, כאשר הנהג אולץ, למעשה, לנסוע בנתיב הימני והעבודות שבוצעו בדרך לא איפשרו לכן נסיעה במסלול אחר, מרוחק מן העץ. 18. אני דוחה גם את טענות התובעת, לפיהן יש לראות את הנהג אחראי לתאונה מאחר שהכיר היטב את הכביש, את המשאית ואת העץ וצריך היה לכן להפעיל שיקול דעת שיכול היה למנוע את התרחשות התאונה. בנסיבות שבהן ארעה התאונה, לא ניתן לקבל את הטענה, לפיה הנהג יכול היה למנוע את התאונה לו נהג בזהירות הראויה. בפרט הדבר נכון כאשר הוכח כי התנועה כוונה כולה למסלול הימני ולא נותרה אפוא לנהג כל ברירה אלא לנסוע במסלול זה, גם אם מלכתחילה היה רוצה לנסוע במסלול אחר שהוא מרוחק יותר מן העץ. 19. עדותו של הנהג, לפיה נסע בזהירות, במהירות המתאימה לתנאי הדרך וציית להוראות שקיבל בדרך מהתמרורים שהונחו במקום ומהעובדים בשטח, הותירה רושם מהימן מאוד ולא נסתרה ואני מאמינה לה. 20. עדות הנהג, באשר לנסיבות התאונה כמו גם העובדה שהנזק למשאית אכן נגרם מפגיעת העץ - נתמכת גם בעדות התובע עצמו - והתמונות שצורפו לתצהירו, ואשר בהן ניכרים היטב סימני הפגיעה בעץ וחלקי העץ על גבי ארגז המשאית. הנתבעת, וצדדי ג', בחרו שלא להעיד מטעמם איש מהעובדים שהיו במקום מטעמן. 21. לפיכך, הנתבעת אחראית לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו. 22. הנתבעת טענה, כי ככל שתושת עליה אחריות בגין נזקי התובע, הרי שעל הצדדים השלישיים לשלם סכומים אלה וזאת הן מכח ההסכמים בינה לבין הצדדים השלישיים והן בשל העובדה שהצדדים השלישיים הם שהיו בפועל בשטח, ביצעו את העבודות ופיקחו על ביצוען. 23. מנגד, הצדדים השלישיים טענו כי אין להשית עליהם אחריות כלשהי או לחייבם בתשלום פיצוי כלשהו לתובע, זאת משום שלא העבודות שבוצעו בשטח הן שגרמו לתאונה כי אם העץ, וזה מצוי בתחום אחריותה הבלעדית של הנתבעת. 24. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין הזה, אני סבורה כי האחריות מוטלת במקרה הזה בחלקים שווים, על הנתבעת מחד ועל הצדדים השלישיים מאידך. 25. לא ניתן לפטור את הנתבעת לחלוטין מאחריות כאשר המפגע, שגרם לתאונה, הוא העץ שאותו היתה הנתבעת מחוייבת לגזום באופן שלא יהווה סכנה לנוסעים בדרך. הנתבעת אינה פטורה מחובה זו כאשר מבוצעות עבודות בכביש. ההיפך הוא הנכון. דווקא כאשר מבוצעות בכביש עבודות מטעמה של הנתבעת, כפי שארע במקרה שבפני, מוטלת על הנתבעת חובה מוגברת לוודא כי אין במקום מפגעים שעלולים להוות סכנה לנוסעים בדרך, וכל שכן כאשר ביצוע העבודות דורש הסטת התנועה פעם לנתיב זה ופעם לנתיב אחר על מנת לאפשר ביצוע עבודות בכל נתיבי התנועה לסירוגין ובאופן שיאפשר המשך תנועה בכביש שבו מבוצעות העבודות. 26. מאידך, גם לא ניתן לפטור את הצדדים השלישיים מאחריות כלפי הנתבעת. זאת, משום שמחובתם של אלה היה לבדוק את קטע הכביש שבו נתבקשו לבצע עבודות עבור הנתבעת ולהתריע מראש על כל מפגע אפשרי. 27. מהעדויות ברור כי נציגי הנתבעת אינם מגיעים, כבדרך שגרה, למקומות שבהם מבוצעות העבודות על ידי קבלני משנה. קבלני המשנה, הצדדים השלישיים במקרה שבפני, הם האחראים לאופן ביצוע העבודה ולכל ההתנהלות בשטח. כך אף קובעים סעיפים 1.3 ו- 3.7 להסכם שבין הנתבעת לצד ג': "באחריות הקבלן לוודא בדיקה לאיתור תקלות/סיכונים לפני תחילת יום העבודה". לפיכך, היה על הצדדים השלישיים, כמבצעי העבודה וכאחראים על הפיקוח במקום, לוודא בכל עת כי בקטע הכביש שבו מבוצעות העבודות באותו יום, אין מפגעים שעלולים לסכן את הנוסעים בכביש, בפרט כאשר בכוונתם להסיט את כל התנועה כולל משאיות ורכבים גבוהים לאחד הנתיבים, ולמנוע מהם נסיעה בנתיב האחר. (וראה גם עדות עד הנתבעת בעמ' 22 שו' 10, 14 ובעמ' 24 שו' 8). 28. בהקשר זה אשור ואציין כי הצדדים השלישיים נמנעו מלהביא את העדים הרלוונטיים והסתפקו בהבאת עדותו של עד שכלל לא היה במקום בעת ביצוע העבודות. הצדדים השלישיים בחרו שלא להביא את מר ויקטור קושץ או את מר סטניסלב להעיד מטעמם, ומחדל זה נזקף לחובתם. 29. התוצאה היא כי הנתבעת חבה כלפי התובע בפיצוי בגין מלוא הנזקים שנגרמו לתובע בגין התאונה, ואילו ביחסים שבין הנתבעת לצדדים שלישיים על הצדדים השלישיים לשלם לתובעת מחצית מכל סכום שזו תחוייב לשלם לתובע. גובה הנזק - 30. כאמור, טען התובע לשני ראשי נזק: האחד - הנזק שנגרם בפועל למשאית ואשר עלות תיקונו עמדה לפי חוות דעת שהגיש התובע על סך של 12,800 ₪. בהקשר זה גם דרש התובע החזר של הוצאות שכ"ט השמאי הן בגין עריכת חוות הדעת והן בגין עדותו בבית המשפט. השני - הנזק שנגרם לתובע, לטענתו, בשל השבתת המשאית כאשר לטענת התובע הרווח מיום עבודה של המשאית עומד על סך של 1,000 ₪. בכתב התביעה דרש התובע פיצוי בגין 7 ימי השבתה למשאית אך בסיכומיו חזר בו מטענה זו והסתפק בטענה לפיה מגיע לו פיצוי בגין 3 ימי השבתה וזאת לאחר שהשמאי מטעמו ציין כי לתיקון המשאית נדרשו 3 ימים במוסך. עלות התיקון - 31. הנתבעת והצדדים השלישיים לא העלו, למעשה, טענות ענייניות כנגד הסכומים שפורטו בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע ועדותו של זה אכן הותירה רושם מהימן. 32. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגובה הסכום שנקבע בחוות דעתו של השמאי מטעמו - 12,800 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת ועד התשלום בפועל. בנוסף, זכאי התובע לפיצוי בגין עלות שכ"ט השמאי בשל עריכת חוות הדעת וכן בשל ההוצאות שנפסקו לשמאי בגין עדותו בבית המשפט. לעלות שכ"ט השמאי בשל עריכת חוות הדעת יש להוסיף ריבית והצמדה כחוק ממועד הוצאת החשבונית ועד התשלום בפועל. פיצוי בגין השבתת המשאית - 33. טענות הנתבעת והצדדים השלישיים בהקשר הזה הופנו הן כנגד דרישת התובע לפיצוי בגין 7 ימי השבתה, בעוד שהשמאי מטעמו אישר כי התיקון דורש 3 ימי השבתה בלבד (עניין שכבר תוקן על ידי התובע בסיכומים מטעמו), והן כנגד עצם הוכחת הנזק בגין ההשבתה הנטענת. 34. לא ראיתי מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה, וזאת, משום שהתובע לא הוכיח כנדרש את טענותיו בעניין זה. 35. התובע לא הציג אישור מתאים מרואה חשבון או אסמכתא חשבונאית אחרת שניתן היה ללמוד ממנה על שיעור הרווח שניתן להפיק מעבודת המשאית מידי יום. התובע אף לא הוכיח כי בפועל לא עבדה המשאית רק בשל שהותה במוסך ובמילים אחרות, לא הציג כל ראיה לכך שנאלץ לדחות הזמנות לביצוע עבודה אך ורק בשל העובדה שהמשאית שהתה באותה עת במוסך לצורך התיקונים נשוא התביעה. למעשה, מהחשבוניות שצרף התובע לא ניתן להסיק מהו הרווח הצפוי ממשאית ליום, ואפילו לא מהו הסכום המשולם לה ליום עבודה. 36. התוצאה היא שאני, מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שפורטו בסעיף 32 לעיל. והצדדים השלישיים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעת מחצית מסכומים אלה. 37. הנתבעת תשלם לתובע גם את הוצאות המשפט (אגרות ומסירות בלבד, שכן שכ"ט השמאי בגין עדותו כבר כלול בסכום פסק הדין לעיל), ובנוסף שכ"ט עו"ד לתובע בסכום של 7,500 ₪. בקביעת סכום זה לקחתי בחשבון, בין היתר, את סכום התביעה מחד, ומאידך את התמשכות ההליכים והתנהלות הנתבעת, שסרבה להכיר באחריותה לתאונה - חרף העובדה שברור כעת - מעדות העד מטעמה כי היא שאחראית למפגע שיצר העץ כמו גם לקיומן של העבודות בכביש. 38. הצדדים השלישיים ישאו בהוצאות הנתבעת בגין ההודעה לצד שלישי (אגרות ומסירות) וכן בשכ"ט עו"ד לנתבעת בסכום של 4,000 ₪. משאית