לטענת התובעים כתוצאה מהשימוש שעשו הנתבע והבאים מטעמו בדרך נגרמו לדרך הפרטית נזקים קשים והיא נהרסה לחלוטין עד שלא ניתן עוד לתקנה וצריך היה לסלול אותה מחדש, אלא שהנתבע התעלם מהתחייבותו לתיקון הנזקים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים לרכוש פרטי: 1. התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לדרך שבבעלות התובעים. 2. לטענת התובעים הכניסה לבתיהם מרחוב המייסדים בכרכור היא באמצעות דרך גישה צדדית, פרטית וסלולה (להלן: הדרך הפרטית). לטענת התובעים בשנת 1995 נבנה בסמוך לבתיהם בית מגורים והבניה בוצעה ע"י הנתבע כקבלן, יזם או מבצע. לטענת התובעים במהלך כל ביצוע לעבודות הבניה השתמש הנתבע בדרך הפרטית, בעצמו ובאמצעות עובדים מטעמו כשהוא והבאים מטעמו גורמים בכך נזק לדרך הפרטית ומסיגים את גבולם של הנתבעים. עוד טוענים התובעים כי בתחילת ביצוע העבודות פנו לנתבע והודיעו לו כי הם מתנגדים לכניסתו לדרך הפרטית וכי הנתבע, בתגובה, התחייב כי לאחר סיום עבודות הבניה יתקן כל תיקון שידרש ויחזיר את הדרך הפרטית למצבה הקודם. לטענת התובעים כתוצאה מהשימוש שעשו הנתבע והבאים מטעמו בדרך נגרמו לדרך הפרטית נזקים קשים והיא נהרסה לחלוטין עד שלא ניתן עוד לתקנה וצריך היה לסלול אותה מחדש, אלא שהנתבע התעלם מהתחייבותו לתיקון הנזקים. לפיכך, עותרים התובעים לחייב את הנתבע לפצותם ולשלם להם את עלות ביצוע עבודות התיקון והסלילה מחדש לדרך, וכן בגין עוגמת הנפש, צער וטרדה. בכתב התביעה עתרו התובעים גם לפיצוי בגין עלות ביצוען של עבודות גננות - אולם חזרו בהם מדרישה זו (ראה סיכומי ב"כ התובעים). 3. הנתבע טען להגנתו את הטענות הבאות: א. מי שבנה את הבניין היתה חברה בע"מ שהוא מנהלה וכל פעולותיו והתחייבויותיו ניתנו בתוקף תפקידו כמנהל ולפיכך אין מקום לחייבו אישית בגינם. ב. לא נגרם כל נזק לדרך ואם נגרם הרי שלא נגרם ע"י החברה או ע"י מי מעובדיה או משלוחיה. ג. כי הסכומים הנתבעים מופרכים ואינם מבוססים על חוות דעת כנדרש. אדון בטענות הנתבע כסדרן 4. לענין האחריות: אני מאמינה לתובעים ולטענתם לפיה הנתבע התחייב בפניהם לתיקון הנזקים בדרך. למעשה אין חולק כי הנתבע התחייב בפניהם לתיקון הנזקים ולכך שכל הנזקים יתוקנו והוא מתגונן כעת בטענה כי התחיבותו זו ניתנה בשם חברה בע"מ ולא באופן אישי. (ראה עדות הנתבע בעמ' 13 שורה 21 לפרוטוקול). משמודה הנתבע במתן התחייבות עליו הנטל להוכיח כי זו ניתנה לא בשמו הוא אלא בשמה של חברה בע"מ. 5. הנתבע לא הרים נטל זה. למעשה לא הביא הנתבע כל ראיה שהיא לביסוס טענתו לפיה לא הוא אלא חברה בע"מ, ביצעו את עבודות הבניה. יותר מכך, הנתבע גם לא הביא כל ראיה לכך שהוא נושא בתפקיד כלשהו בחברה הנטענת וכי הוא מוסמך, בתוקף תפקידו זה, להתחייב עבורה. 6. הנתבע גם לא טען, וכל שכן לא הוכיח, כי בשיחותיו עם התובעים ציין בפניהם כי הוא פועל במקום מטעמה של חברה בע"מ וכל שכן שלא ציין את פרטיה בפניהם. הנתבע נשאל מה אמר לתובעים ותשובתו הראשונית היתה: "אמרנו שבמידה ויהיו נזקים נתקן אותם". רק אח"כ תיקן עצמו וציין "שהחברה תעשה את כל מה שצריך כדי להחזיר את המצב לקדמותו". (ראה עמ' 13 לפרוט'). אני מעדיפה את תשובתו הראשונה לשניה, שכן השניה נאמרה רק לאחר שנשאל מי זה אנחנו (שאלה זו אינה בפרוטוקול אולם זכורה לי היטב). 7. סעיף 7 לחוק השליחות קובע: "לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה על קיומה של השליחות, או לא ידע את זהותו של השולח, תחייב פעולת השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח בלבד, אולם יכול השולח לאמץ לעצמו זכויות השלוח כלפי הצד השלישי, זולת אם הדבר נוגד את הזכות לפי מהותה, תנאיה, או נסיבות הענין". 8. משכך כוחה של ההתחייבות שהתחייב הנתבע יפה כלפי התובעים והם זכאים לחייבו מכוחה. אשר לנזק 9. אני מאמינה לתובעים כי נגרם לדרך נזק כתוצאה מהשימוש שעשו בה הנתבע והעובדים מטעמו. למעשה, גם הנתבע הודה בקיומו של נזק לדרך כשהעיד כי שלח קבלן לבצע תיקונים (ראה עמ' 13 שורה 30 לפרוטוקול). 10. דא עקא שלא עלה בידי התובעים להוכיח מה הנזק שנגרם ומהי העלות שנדרשה לתיקונו. התובעים לא הציגו בפני בית המשפט חוות דעת (ראה החלטתי מיום 9.12.02) ולא ברור על סמך מה טענו בכתב התביעה כי עלות ביצוע התיקון והסלילה מגיעה לכדי 40,000 ₪. מחדל זה של התובעים חמור במיוחד לאור העובדה שבדיון מיום 9.12.02 הסתבר כי בפועל תיקנו התובעים את הדרך (עמ' 9 שורות 26-27 לפרוטוקול). למרות זאת לא הוצגה כל ראיה מטמעם לענין עלות התיקון והסלילה. 11. ב"כ התובעים ניסה לרפא פגם זה ולסמוך על תשובות הנתבע בחקירה הנגדית. 12. בחקירתו הנגדית נשאל הנתבע באשר לעלות ביצוע עבודות סלילה והשיב כי עלות ביצוע עבודות סלילה "מלמטה עד למעלה" הוא 30 ש"ח למ"ר (עמ' 16 שורה 5-8 לפרוטוקול). ואולם אין בכך כדי להועיל לתובעים. כאמור התובעים לא הביאו כל חוות דעת שתבסס טענתם לעניין סוג הנזקים שנגרמו לדרך והיקפם. ממילא לא ניתן לקבוע כי הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי אכן נדרשה סלילה מחודשת לדרך כולה. זאת ועוד, בהעדר חוות דעת, ולמעשה בהעדר כל ראיה שהיא - לא ניתן לקבוע כי התיקון והסלילה הנדרשים כללו ביצוע עבודות התשתית כאילו לא היתה במקום דרך כלל. ממילא לא ניתן לקבוע כי עלות הסלילה הנדרשת הגיעה כדי 30 ₪ למ"ר. 13. התובעים גם לא הביאו כל ראיה באשר לשטח הדרך. בהעדר נתון זה לא ניתן לחשב את עלות סלילתה אף בהנחה שהמחיר הנדרש הוא אכן 30 ₪ למ"ר. בעניין זה טען ב"כ התובעים כי די בעדות הנתבע שהעריך כי מדובר בדרך שאורכה כ- 80 מ"ר ורוחבה כ- 3 מ"ר ואולם אני דוחה טענה זו משתי סיבות: האחת - עדות הנתבע לעניין זה היתה על דרך של הערכה בלבד ובתשובה לשאלה בחקירה נגדית הנתבע ציין מפורשות שזו הערכה בלבד (עמ' 15 שורה 11 לפרוטוקול). השניה - לא היתה כל מניעה לכך שהתובעים יציגו מידות מדודות של הדרך והמנעותם מלעשות כן נזקפת לחובתם. 14. התוצאה היא שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח עלות ביצוע עבודות התיקון והסלילה ועתירתם לפיצוי בגין עלותן של עבודות אלה נדחית. 15. עם זאת זכאים התובעים לפיצוי בגין עגמת הנפש הצער והטרדה שנגרמו להם. כאמור התובעים טענו כי הם זכאים לפיצוי בגין צער הטרדה ועגמת הנפש שנגרמו להם מאז סיום עבודות הבניה ועד למועד הגשת התביעה - מועד בו טרם תוקנה הדרך. 16. אני מאמינה לתובעים כי נגרם לדרך נזק וכי נגרמו להם צער, טרדה ועגמת נפש עקב כך, כמו גם עקב מחדלו של הנתבע מלתקן את הדרוש תיקון. הנתבע טען בעניין זה כי רצה לתקן ואף שלח למקום קבלן מטעמו בשם פאוזי (עמ' 14 שורה 2 לפרוטוקול). הנתבע התחמק מלציין אילו הוראות נתן לפאוזי בקשר לעבודות הנדרשות ואין לסמוך לכן על עדותו בעניין זה. הנתבע גם לא הביא את פאוזי לעדות ומחדל זה פועל כנגד הנתבע. 17. בנסיבות אלה זכאים התובעים לפיצוי בגין עגמת הנפש הטרדה והצער שנגרמו להם ואני סבורה כי הסכום של 15,000 ₪ שדרשו בגין אלה בכתב התביעה - סביר. 18. התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבע לשלם לכל התובעים יחדיו את הסך של 15,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.12.97 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישא הנתבע בהוצאות התביעה (אגרה) ובשכ"ט עו"ד לתובעים בסכום של 5,000 ₪ ומע"מ. נזקי רכוש