ניכוי נכות - ועדה רפואית

עפ"י ההלכה הפסוקה, "אם הוכרה תאונה כ"תאונת עבודה" אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקוי ובשיעור הקבוע באותו סעיף.

לשון אחר: הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנה בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח ע"י הוועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות עפ"י סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו – בטרם התאונה – משיעור נכותו הכולל" (ראה פסה"ד המנחה לעניין זה ,דב"ע נג 46 – 01 מרגוליס נגד המל"ל).

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניכוי נכות - ועדה רפואית:

1. זהו ערעור על החלטתה של וועדה רפואית לעררים, אשר בישיבתה המסכמת מיום 5.8.09 קבעה, כי נכותו הרפואית של המערער מסתכמת ב 20% לצמיתות (החל מ 23.9.05) לאחר שהעניקה לו 40% נכות לפי פריט 6(ג) למבחני הנכות וניכתה מחצית בגין מצב קודם.
בנוסף קבעה הוועדה, כי אין מקום להפעיל את תקנה 15.
(להלן: "ההחלטה").

2. הוועדה דנה בעניינו של המערער במהלך 4 ישיבות:
א. בישיבתה הראשונה, מתאריך 30.10.08 נבדק המערער ע"י הוועדה וממצאי הבדיקה פורטו בפרוטוקול. הוועדה עצרה את הדיון על מנת לקבל בדיקת תפקודי ריאות וקבעה , כי תסכם את הדיון עם קבלת ממצאי הבדיקה.
יצוין, כי בסיפא הפרוטוקול עמדה הוועדה על כך, כי קיים "קושי בהערכת מצב קודם".

ב. בישיבתה מתאריך 31.12.08 עיינה הוועדה בבדיקה אשר הומצאה לה (בדיקה מתאריך 18.11.08) וציינה, כי ממצאיה מדגימים "הפרעה חסימתית בינונית עם הפיכות בדיפוזיה תקינה , הפרעה זו מתאימה למחלת אסטמה".

בפרק הסיכום והמסקנות קבעה הוועדה (ככל הצריך לענייננו):

"מצבו הרפואי כיום תואם 40% לפי סעיף 6(ג). לפי החומר הרפואי שנמצא בתיק מקופ"ח והן עפ"י פסיקת ביה"ד לעבודה, התובע סבל מאסטמה מטופלת במשאפים ו ... (מילה לא ברורה) ומרחיבי סימפונות כבר משנת 2004, טרם התאונה הנדונה.
היות ואין בפני הוועדה ממצאי בדיקת תפקודי ריאות טרם התאונה מחליטה הוועדה לנכות מחצית הנכות בגין מצב קודם, דהיינו הפחתה של 20% לפי סעיף 6(ב). סה"כ הנכות בגין התאונה הנדונה 20% החל מיום 23.9.05".

הוועדה עצרה את הדיון, לצורך קבלת חוו"ד מאת וועדת הרשות לעניין תקנה 15, "לאור תלונות התובע על ירידה בהכנסות".

ג. בישיבתה מתאריך 10.6.09, עיינה הוועדה בדו"ח וועדת הרשות מתאריך 24.3.09, בו נקבע, כי "לא מתקיימים בתובע שני התנאים ההכרחיים של אי מסוגלות לעבודתו וירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. לפיכך ומשאין השפעה לגילו, ממליצה וועדת הרשות שלא להפעיל תקנה 15".
את קביעתה בדבר אי ירידה ניכרת בהכנסות השתיתה וועדת הרשות על חישוב משכורותיו לחודשים 11 – 12/08 ו - 1/09 והשוואתן להכנסות התובע ברבע השנה שקדמה לפגיעה. תוצאת החישוב הראתה ירידה של 17% בלבד .
בשלב זה שוב עצרה הוועדה את הדיון וביקשה התייחסות חוזרת של וועדת הרשות, לאור טענה שהעלה בפניה התובע, כי "בידיו אישורים כולל תלושי שכר שמעידים על ירידה בהכנסה בניגוד לרשום בדו"ח וועדת הרשות מ 24.3.09. הוועדה מבקשת התייחסות חורזת של וועדת הרשות יחד עם המסמכים (תלושים) החדשים".

ד. וועדת הרשות התכנסה, אפוא, פעם נוספת ובדו"ח מתאריך 7.7.09 קבעה :
"...נערכה בדיקת הכנסות עפ"י תלושי השכר החדשים לחודשים 4 - 5/09 ולעומת הכנסתו ברבע השנה שלפני הפגיעה, נמצאה ירידה בשיעור 15%. שוב מדובר בירידה שאינה נחשבת לירידה ניכרת. חלפו כ 4 שנים מהפגיעה
וכאמור לא נמצאה ירידה ניכרת בהכנסות ולא לזמן מוגבל, תנאי הכרחי להפעלת תקנה 15 בקריטריון המקצוע."
לאור הממצאים הללו, חזרה וועדת הרשות על המלצתה שלא להפעיל את תקנה 15.

ה. הוועדה הרפואית לעררים, בישיבתה המסכמת מתאריך 5.8.09 , החליטה לקבל את המלצתה הנ"ל של וועדת הרשות, שלא להפעיל את תקנה 15 באין ירידה משמעותית בהכנסות המערער.

3. בפתח הדיון בערעור זה הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה בדבר החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תתייחס לכל המסמכים הרפואיים כמפורט בסעיף 9.3 לנימוקי הערעור, מהם ניתן ללמוד - לטענת המערער - כי לא היתה לו נכות בגין אסטמה עובר לתאונה מיום 23.6.05. עפ"י ההסכמה, על הוועדה הרפואית לעררים ליתן דעתה למסמכים הללו , באופן מפורט, בטרם עריכת חשבון עו"ש בגין מצב קודם.
בשלב זה הודיע ב"כ המערער, כי עדיין נותרו שני נושאים בלבד לגביהם מתבקשת הכרעת ביה"ד במסגרת ערעור זה: ניכוי מצב קודם (בגין טענות נוספות, מעבר להתייחסות למסמכים) והפעלת תקנה 15.

4. להלן תמצית טענות המערער בהתייחס לשני הנושאים :
א. לעניין ניכוי מצב קודם: הוועדה לא נתנה הסבר לניכוי בשיעור 20% בגין מצב קודם ובכך נפל פגם משפטי , בהיעדר ממצא רפואי לעניין זה. כל שהסתמכה עליו הוועדה לעניין הניכוי הוא פסה"ד לפיו הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה (תיק בל (חי) 3573/06), ובכך עשתה הוועדה שימוש בלתי ראוי בפסה"ד.
יובהר, כי בפס"ד נקבע (ככל הצריך לענייננו): "המומחה מטעם ביה"ד סבר, כי תאונת העבודה גרמה להחמרה מסוימת במצבו של התובע , שאח"כ השתפר ועל כן , בנסיבות אלו – דין התביעה להתקבל, כאשר סוגיית מידת תרומת תאונת העבודה על מחלתו של התובע ביחס לגורמים אחרים ומשך ההחמרה – תידון בוועדה הרפואית, לה הסמכות לקבוע את אחוזי נכותו של התובע שנגרמו כתוצאה מתאונת העבודה".

ב. לעניין אי הפעלת תקנה 15: עפ"י אישור מיום 23.11.09 מאת חח"י (המעסיקה) הועבר המערער לעבודה משרדית החל מתאריך 1.4.09. לטענת המערער, בנתון זה יש כדי "לשנות את התמונה" ולהשפיע על שיקול דעתה של הוועדה משכך , ביקש להציגו בפניה.
במענה לטענת המל"ל, כי מדובר באישור אשר הונפק במועד מאוחר למועד ישיבתה של הוועדה ושכך אין להביאו בפניה בשלב זה, טען ב"כ המערער, כי קיים פגם באי הפעלת התקנה גם מן הנימוק, כי החישוב החוזר של הכנסות המערער נערך על בסיס תלושים לחודשים אפריל ומאי בלבד, בעוד שהתלושים לרבעון המתייחס לחודשים אפריל, מאי ו- יוני 2009, שהיו כולם בפני וועדת הרשות, מעידים על ירידה של 24% בשכר וזו, לשיטתו, "ירידה ניכרת" כדרישת התקנה. משכך, יש להחזיר העניין לצורך חישוב ההכנסות שייעשה על דרך השוואת שני הרבעונים הרלבנטיים.

5. תמצית טענות המשיב:
א. לעניין ניכוי מצב קודם: משהסכים המל"ל על החזרת העניין לצורך התייחסות למסמכים כמפורט בהודעת הערעור (סעיף 9.3) ואשר יש בהם, אליבא דמערער, כדי להצביע על כך שלא היתה לו נכות בגין אסטמה עובר לתאונה, הרי נרפא בכך הפגם היחיד שנפל בהחלטה לעניין זה, משלא התייחסה הוועדה למסמכים הללו, הגם שהיו בפניה.
ב. לעניין תקנה 15: וועדת הרשות בדקה בקפידה את הטענה בדבר ירידה בהכנסות. הוועדה לא יכולה היתה להתייחס למסמך שלא היה בפניה (אישור חח"י מחודש 11/09) ואין להביאו היום בפני הוועדה, משמדובר במסמך שהוא מאוחר למועד ישיבת הוועדה.

הכרעה
6. ניכוי אחוזי נכות בגין "מצב קודם":
אקדים ואציין, כי הערעור לעניין זה – דינו להתקבל.
עפ"י ההלכה הפסוקה, "אם הוכרה תאונה כ'תאונת עבודה' אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקוי ובשיעור הקבוע באותו סעיף. לשון אחר: הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנה בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח ע"י הוועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות עפ"י סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו – בטרם התאונה – משיעור נכותו הכולל" (ראה פסה"ד המנחה לעניין זה ,דב"ע נג 46 – 01 מרגוליס נגד המל"ל).
להזכיר, כל שציינה הוועדה בענייננו, כי "עפ"י התיק הרפואי התובע סובל מאסטמה
מטופלת במשאפים ו...(מילה לא ברורה) ומרחיבי סימפונות כבר מ - 20004, טרם התאונה
הנדונה. היות ואין בפני הוועדה ממצאי בדיקת תפקודי ריאות טרם התאונה מחליטה
הוועדה לנכות מחצית הנכות בגין מצב קודם, דהיינו – הפחתה של 20% לפי סעיף 6(ב)".
הנה כי כן, הוועדה לא טרחה ליתן הנמקה או הסבר כלשהו לאופן בו "תרגמה" את
הרישומים בתיק הרפואי בדבר הטיפול לו נזקק המערער , ל"מצב קודם" – בכלל ובשיעור
של 20% נכות – בפרט ובכך לא מילאה אכן אחר המתחייב הימנה עפ"י ההלכה הפסוקה
כמובהר לעיל.
קל וחומר כך בשים לב להערתה בפרוטוקול ישיבתה הראשונה, כי מדובר בתיק "מורכב"
וכי קיים "קושי בהערכת מצבו הקודם".
זאת ועוד. הגם שסבורה אני כי לא נפל פגם בכך שהועבר לעיון הוועדה פסק דינו של
ביה"ד (לפיו התקבלה התביעה להכיר בפגימה כפגיעה בעבודה), ברי כי הוועדה לא היתה
רשאית להסתמך על פסה"ד לעניין קביעתה בדבר קיומו של מצב קודם ולבססה עליו.
הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין הפגימה שהוכרה לבין הנכות , שיעורה של הנכות
וקיומו/אי קיומו של מצב קודם – נתונה בלעדית לוועדה ועליה להפעילה עפ"י שיקול דעתה
המקצועי, באופן עצמאי , בהתאם לעקרונות אשר נקבעו לכך בהלכה הפסוקה (כמפורט
לעיל). כך אף נקבע במפורש בפסה"ד.
בשים לב לכל האמור לעיל מקובלת עלי טענת ב"כ המערער, כי אין די בהסכמת המל"ל להחזיר את עניינו של המערער לוועדה לצורך עיון במסמכים הרפואיים בטרם עריכת חשבון עו"ש, אלא יש להבהיר לוועדה כי עליה להפעיל, עצמאית, את שיקול דעתה ובעשותה כן, עליה לפעול בשים לב להלכה הפסוקה כמובהר לעיל ולנמק את קביעותיה לאורן וכך הנני קובעת.

7. באשר להפעלת תקנה 15:
אקדים ואומר כבר עתה, כי הערעור לעניין זה, מנגד, דינו - להדחות, כפי שיובהר להלן.
באשר לטענה, כי המערער הועבר לעבודה משרדית החל מ 1.4.09 , תשומת לב ב"כ המערער מופנית לכך , כי עיון בפרוטוקול הוועדה, מישיבתה המסכמת מיום 5.8.09 מעלה, כי נתון זה היה בפניה וכי היתה, אפוא, מודעת אליו, משציינה הוועדה עצמה בסעיף 14 לפרוטוקול: "עבודתו בחח"י שונתה לעבודה משרדית".
בנוסף וזה – העיקר, עפ"י הוראות תקנה 15 אין נפקות לנתון זה , באין ירידה ניכרת בהכנסות הנפגע. ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך בפסק דינו אשר ניתן בתיק עב"ל
09 – 180, המל"ל נגד בן אלטא (ניתן ביום 11.11.10) בהבהירו, כי מאז תיקון תקנה 15 (התיקון מ 4/00):
"גם אם הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו, אך לא חלה ירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו – אין מקום להגדלת נכותו לפי אותה תקנה, זאת מחד; ומאידך, אם הוא מסוגל לחזור לעבודתו ולא חזר אליה, אזי למרות שחלה ירידה ניכרת בהכנסותיו – אין מקום להגדלת דרגת נכותו עפ"י אותה תקנה".
(לענייננו רלבנטי רישא הקביעה, כמודגש על ידי – ע.ק).

השאלה העיקרית והאמיתית בעניינו של המערער דנן היא , אפוא, האם חלה ירידה ניכרת
בהכנסותיו. מקובלת עלי טענת ב"כ המערער, כי לעניין זה היה על וועדת הרשות להשוות
את הכנסות המערער בהתייחס לשני הרבעונים הרלבנטיים (ודוק, רבעון מול רבעון ולא –
הכנסות שני חודשים במועד הרלבנטי לדיון בוועדה אל מול ההכנסות במהלך שלושה עובר
לפני הפגיעה בעבודה).
דא עקא, שבפס"ד בן אלטא הנ"ל, הדגיש ביה"ד הארצי (מפי כב' השופט פליטמן, אליו
הצטרפו יתר חברי המותב):
"מן הראוי לציין, כי ירידה ניכרת בהכנסות הינה בשיעור של כ 25% ומעלה בהשוואה להכנסות קודם לתאונה".
(ההדגשה – לא במקור, ע,ק).

משטוען ב"כ המערער עצמו, כי השוואת הכנסות המערער בשני הרבעונים הרלבנטיים (תוך הבאה בחשבון של משכורת המערער בחודש 6/09, בנוסף למשכורתו בחודשים אפריל – מאי 2009 אל מול הרבעון עובר לפגיעה) מעלה, כי הירידה בהכנסותיו מסתכמת בשיעור של 24% בלבד , הרי לאור ההלכה הנ"ל, אין מקום להחזיר את העניין, בנקודה זאת, לוועדה.
הערעור לעניין זה – נדחה, אפוא.

על ב"כ המל"ל להפנות, אפוא, תשומת לב וועדות הרשות לפסיקתו דלעיל של ביה"ד הארצי, משעולה מפרוטוקול וועדת הרשות אשר דנה בעניינו של המערער דנן, כי הוועדה סבורה, כי ירידה ניכרת משמע – 20% לפחות וכאמור, לא כך.

8. לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר הנני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים אשר תשקול מחדש קביעותיה בהתייחס לקיומו/אי קיומו של "מצב קודם", בהתאם להנחיות דלקמן:
הוועדה תעיין בכל התיעוד הרפואי עפ"י המפורט בסעיף 9.3 לנימוקי הערעור אשר הוגשו מטעם המערער בהליך דנן ותיתן דעתה למסמכים הללו, באופן מפורט;
בבואה לשקול ניכוי דרגת הנכות בגין "מצב קודם" (ככל וכך) על הוועדה לשים לב לעקרונות אשר נקבעו לעניין זה בהלכה הפסוקה (ראה סעיף 7 לעיל) ולקבל החלטתה לאורן, תוך הפעלת שיקול דעתה באופן עצמאי. על הוועדה לנמק החלטתה.

9. המל"ל ישלם למערער הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

10. פס"ד זה ניתן לערעור ברשות ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים.
בקשת רשות ערעור יש להגיש לביה"ד הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין ועדה רפואית

  2. הרכב ועדה רפואית

  3. מזכיר ועדה רפואית

  4. ועדה רפואית בקע דיסק

  5. פגם בהרכב ועדה רפואית

  6. ועדה רפואית בהרכב שונה

  7. הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי

  8. ועדה רפואית לנפגעי טרור

  9. החזרת תיק לוועדה רפואית

  10. פסילת החלטת ועדה רפואית

  11. ממצאי בדיקת MRI בועדה רפואית

  12. חובת הנמקה של ועדה רפואית

  13. ניכוי נכות - ועדה רפואית

  14. ליקויים בשמיעה ועדה רפואית

  15. ועדה רפואית בשל החמרה ברגל

  16. טענות נגד החלטת ועדה רפואית

  17. החלטה לא מנומקת ועדה רפואית

  18. ערעור על ועדה רפואית עליונה

  19. הבאת ראיות לסתור ועדה רפואית

  20. טעויות של ועדה רפואית לעררים

  21. החלטה לא סבירה של ועדה רפואית

  22. ערעור על ועדה רפואית של מבטחים

  23. החלטת ועדה רפואית על סיום נכות

  24. העדר צילומי רנטגן בועדה רפואית

  25. אי קביעת נכות ע''י ועדה רפואית

  26. ועדה רפואית חוזרת ביטוח לאומי

  27. החזרת תיק לועדה הרפואית לעררים

  28. שברים בחוליות הגב - ועדה רפואית

  29. ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  30. חילוקי דעות בין חברי ועדה רפואית

  31. ערר על ועדה רפואית שלא קבעה נכות

  32. החזרת הדיון לועדה רפואי בהרכב חדש

  33. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

  34. ביקורת על החלטת ועדה רפואית לעררים

  35. החזרת תיק לועדה הרפואית בהרכב אחר

  36. ערעור על ועדה רפואית בשאלה משפטית

  37. תצהיר על מהלך הדיון של ועדה רפואית

  38. החלטת ועדה רפואית על בסיס סטטיסטיקה

  39. התיישנות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  40. חובת ההנמקה של הועדה הרפואית לעררים

  41. בדיקת ממצאי ה-BERA על ידי ועדה רפואית

  42. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  43. ועדה רפואית בהרכב חדש 15% נכות צמיתה

  44. ערעור על ועדה רפואית בבית דין לעבודה

  45. התחזות או אי שיתוף פעולה בועדה רפואית

  46. שינוי דרגת נכות ע''י ועדה רפואית עליונה

  47. ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי

  48. ועדה רפואית ביטוח לאומי - חריגה מסמכות

  49. איחור בהגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית

  50. התייחסות ועדה רפואית להחלטות ועדה קודמת

  51. ערעור על ועדה רפואית שקבעה 0 אחוזי נכות

  52. ביטול הכרה בתאונת עבודה ע''י ועדה רפואית

  53. האם ועדה רפואית יכולה להוריד אחוזי נכות ?

  54. התייצבות אדם לא דובר עברית בפני ועדה רפואית

  55. סמכות ועדה רפואית עליונה לקבוע שאין נכות

  56. ערעור על ועדה רפואית לעררים לעובדי מדינה

  57. החלטת ועדה רפואית על פיטורים של עובד מדינה

  58. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים 0% נכות

  59. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה שאין נכות

  60. סירוב לחזור לעבודה בניגוד להמלצת ועדה רפואית

  61. ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת ועדה רפואית

  62. ארכה להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית ראשונה

  63. תקנה 15 - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  64. נטען כי הוועדה הרפואית לא רשמה את טווחי התנועות

  65. הצגת תיעוד רפואי המצביע על עיוורון לועדה רפואית

  66. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה 75% נכות רפואית

  67. החמרה בתחום הקרדיולוגי: ועדה רפואית בביטוח לאומי

  68. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה - תאונת דרכים

  69. הגשת חוות דעת פרטית לועדה רפואית של ביטוח לאומי

  70. המערער וטען כי לא קיבלנו הזמנה לוועדה רפואית לעררים

  71. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים 44% נכות יציבה

  72. ערעור על החלטת ועדה רפואית על פסילת רישיון נהיגה

  73. שינויים ניווניים צוואר עקב תאונת עבודה ועדה רפואית

  74. התייעצות ועדה רפואית בביטוח לאומי עם רופאים אחרים

  75. ועדות רפואיות של המל"ל פסקו נכות צמיתה בשיעור של 41%

  76. הוועדה הרפואית לא פירטה את עבודות משק הבית שניתן לבצע

  77. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על נכויות זמניות

  78. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  79. ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ועדה רפואית עליונה

  80. תוך כמה זמן צריך להגיש ערעור על ועדה רפואית לעררים ?

  81. נטען כי קביעת הוועדה הרפואית הפוכה מקביעת פקידת השיקום

  82. ערעור על החלטה הוועדה לעררים כי איבד 65% מכושרו להשתכר

  83. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על 15% אחוזי נכות

  84. ערעור על החלטת הוועדה לעררים כי לא איבד 50% מכושרו להשתכר

  85. הוועדה הרפואית בחרה לצטט באופן מגמתי את דברי הנבדק בפניה

  86. האם מילאה הוועדה הרפואית אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין ?

  87. תלונות "מוגזמות" של נבדק בוועדה רפואית / חוסר שיתוף פעולה

  88. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקות CT בלבד, ולא התייחסה לבדיקות EMG

  89. נטען כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לממצאים מבדיקת ה-EMG שנערכה

  90. נטען כי הועדה לא בדקה מסמכים רפואיים עדכניים המשקפים מצב עדכני

  91. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה למערער 0% נכות צמיתה

  92. הוועדה לא התייחסה לתפקוד הכליות, רטנופטיה, נפרופטיה ופריטונונריה

  93. הוועדה עת לא התייחסה באופן ספציפי למקצועו של המערער ולירידה בהכנסותיו

  94. הועדה הרפואית הגדילה את הנכות במחצית מתקנה 15 והעמידה את הנכות על 30%

  95. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שלא חל כל שינוי בדרגת הנכות

  96. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה נכות בשיעור 0%

  97. נטען כי היה על הוועדה הרפואית להמתיןעד לקבלת תוצאות בדיקת ה-C.T בטרם החלטה

  98. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה למערער נכויות זמניות לתקופות שונות

  99. נטען כי הוועדה לא נימקה מדוע הופחתה הקצבה מ- 175% ל- 105%, כאשר לא חל כל שינוי במצב

  100. סמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה

  101. נטען כי הוועדה לא הסבירה מדוע העדיפה את פריט ליקוי 35, שהוא כללי, על פני פריט ליקוי 48, שהוא ספציפי

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון