הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות של ניסיון לגניבה בידי עובד ציבור לפי סעיף 390 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק הנ"ל, שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל ורישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניסיון גניבה של עובד ציבור: הנאשם יליד 1968, הסתבך שלא בטובתו בעבירות חמורות בעת שעבד במפעל תע"ש. בכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה הנאשם נטענו הדברים הבאים:   בתחילת שנת 1999 תיכנן הנאשם תוכנית מפורטת ומתוחכמת לגנוב כספים מתע"ש. הוא תיכנן לחדור אל מערכת המחשב כך שיזין במערכת המחשב שמות משתמשים פיקטיביים אשר בעזרתם יפעל במערכת המחשב, יזין ויאשר במערכת המחשב שמות ספקי שירות חדשים פיקטיביים לתע"ש, יאשר הזמנות פיקטיביות לעבודה מספקים אלה, יוציא חשבוניות על עבודות שלא יבוצעו בפועל ולבסוף יוציא הוראות תשלום לספק הפיקטיבי וישלשל הכסף שיועד לאותו ספק, לכיסו. בדרך לביצוע תכניתו הספיק הנאשם לעשות את הצעדים הבאים:   א. המצאת שמות פיקטיביים של ספקים והזנתם למחשב;   ב. הכנת שמות פיקטיביים של משתמשים לצורך ביצוע הפעולות במחשב;   ג. הוצאת הזמנות עבודה ברשת המחשב עבור שני הספקים הפיקטיביים והנפקת חשבוניות פיקטיביות סה"כ 7 חשבוניות בסכום כולל של 79,715 ש"ח;   ד. הנפקת הוראת תשלום עבור חשבונית אחת מבין השבע;   ה. שכירת תיבת דואר במגדל העמק על שם בדוי תוך שימוש בתעודת זהות מזויפת. הנאשם הספיק להנפיק הוראת תשלום אחת בגין חשבונית מס' 502 [מבין שבע החשבוניות הנזכרות] ובעקבות זו גם הונפק שיק מתע"ש לטובת אחד הספקים הפיקטיביים ע"ס 8,545.68 ש"ח אך השיק לא נפרע והוחזר מתיבת הדואר במגדל העמק לתע"ש.   בגין עובדות אלה הורשע הנאשם על סמך הודאתו בעבירות של ניסיון לגניבה בידי עובד ציבור לפי סעיף 390 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק הנ"ל, שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל ורישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.   ב"כ המאשימה מבקשת מבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. היא מדגישה את יסודות החומרה שבפרשה והם: תכנון מוקדם, שימוש בשמות דומים לשמות הקיימים במערכת המחשוב בכדי לטשטש את העקבות ולהקשות על גילוי המעילה, הנפקת הוראת תשלום, שימוש בזהות בדויה באמצעות תעודת זהות מזויפת וניצול האמון שנתן בו מעבידו. נסיבות המקרה מחייבות ענישה מחמירה תוך העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי.   לבקשת הסניגור הוזמן תסקיר שירות המבחן למבוגרים. התסקיר מגלה צדדים באישיותו ובחייו של הנאשם שאינם עולים מתוך עובדות כתב האישום. הנאשם נשוי ואב לשנים. הוא למד בטכניון כלכלה וניהול, הועסק במספר עבודות ונתגלה כעובד מסור וחרוץ. בינואר 1999 החל לעבוד בתע"ש והופקד על מערכת המחשוב החדשה. תוך כדי העבודה במחשב, וברגע של שעמום, כפי שהוא מתאר זאת, גילה הנאשם אפשרות להזין את המחשב בנתונים כוזבים. הוא נסחף אחר הרעיון והחל לטפל בהנפקת הוראות התשלום הכוזבות. לאחר שהורה לשלוח את השיק הראשון הבין את חומרת מעשיו, חזר בו מיד ולא המשיך עוד במימוש התכנית. לכן גם לא פנה לדואר ולא נטל את המכתב והשיק. בדיעבד, הימנעותו מליטול את השיק עוררה את חשדו של המעביד וכך נתגלה כי ידו של הנאשם היתה במעל. עם גילוי העבירות פוטר הנאשם מהעבודה. הוא נכנס למצב של דכאון וגם פנה לטיפול פסיכיאטרי. הוא נמנע מקשר עם בני הישוב בו הוא מתגורר והחל מסתגר עם עצמו. המשבר לא התמצה בתחום הנפשי. גם בתחום הכלכלי וגם במישור הזוגיות החלו העניינים להתערער. הנאשם חש רגשי בושה ואשמה כלפי אשתו וילדיו. מדו"ח הפסיכיאטר שאצלו טופל הנאשם עולה כי לא נמצאו קווים אנטי סוציאליים, לא נטייה להפקת רווח משני וגם לא דפוסי התנהגות עבריינים. קצינת המבחן סבורה כי הפגיעה בדימוי העצמי והתחושה שבמו ידיו הרס את מה שבנה מהווים יחד אמצעי הרתעה משמעותי עבור הנאשם. המלצת שירות המבחן היא להסתפק בעונש מותנה יחד עם 300 שעות של עבודות של"צ ופיקוח שירות המבחן למשך שנה. לדעת קצינת המבחן הטלת עונש מאסר בפועל ולו גם בעבודת שירות עלולה לגרום להתמוטטות כלכלית של המשפחה ולפירוק התא המשפחתי.   הסניגור מדגיש את העובדה שלנאשם לא צמחה שום טובת הנאה ממעשיו משחזר בו מהם בשלב מוקדם יחסית. הוא שיתף פעולה עם חוקריו וסייע בחשיפת מלוא המעשים וגם הודה מיד בבית המשפט בעובדות המיוחסות לו. לכן מבקש הסניגור לאמץ את המלצת שירות המבחן.   בפרשה זו באה לידי ביטוי עז ההתנגשות בין האינטרס הציבורי והנסיבות האישיות. אין ספק שבעבירות מסוג זה יש מקום לענישה מחמירה נוכח הצורך לשמור על אינטרס הציבור ועל תקנת הציבור ובכדי למנוע אנשים אחרים מלהתפתות לשלוח יד ברכוש הציבור. אין מדובר בכשלון בשל "שעמום" אלא בהיסחפות לשם הפקת רווח קל. אנשים המופקדים על מערכות מסוג זה אמורים להבין באמצעות ענישה מחמירה כי חובת הנאמנות שלהם כלפי המעביד או הציבור היא מעל לכל ובדרך כלל שיקולי אינטרס הציבור יגברו על השיקולים האישיים.   מצד שני, ניצב בפני אדם, שעל פי התרשמותי האישית, חש רגשי חרטה כנים ועמוקים שלא נתקלתי בהם מעודי. החרטה, הבושה והצער אינם באים על רקע מר גורלו או נוכח העונש הצפוי לו. הם נובעים מתוך העובדה שהנאשם הוא אדם מן היישוב שברגע של חולשת הדעת עשה מעשה שאינו תואם כלל את אופיו ודפוסי חייו. הוא יודע היטב כי עשה מעשה נוֹאָל, אך אין לי כל ספק כי גם מבחינתו מדובר במעידה חד פעמית. חד פעמיותו של המעשה אין פירושה שהנאשם ישכח אותו בתום משפטו וריצוי עונשו. ההסתייגות העצמית ממעשיו תמשיך להכות בנאשם כל עוד הוא חי. אני מסכים עם קצינת המבחן כי התחושות הקשות המלוות אותו הם גורם מרתיע ממדרגה הראשונה והן תהיינה ערובה לכך שהנאשם למד את הלקח ולא יחזור עוד לסורו. למזלו של הנאשם לא נגרם נזק כספי למפעל וגם לו עצמו לא צמח כל רווח, אלא להפך, ירדו עליו שואה כלכלית והרס של כל הסובב אותו. גם התנערותו מהמעשים בעודם באיבם מצביעה על כך שהנאשם ניחם על מעשיו, בלי כל קשר לגילויָים.   לא אוכל להטיל על הנאשם עונש מותנה בלבד. הדבר יהווה פגיעה קשה מדי באינטרס הציבורי וישגר מסר מוטעה. מצד שני, גם לא אוכל להטיל עליו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח משום שאין זה העונש הראוי לו, לא על פי נסיבותיו האישיות ולא על פי נסיבות המקרה המיוחדות. סברתי כי עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודת שירות ציבורית יחד עם קנס וצו מבחן יהיו העונש ההולם במקרה זה.   הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:   א. מאסר לתקופה של 24 חודשים מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל ו-18 על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור עבירה מבין העבירות שהורשע בהן בתיק זה או עבירה שהיא פשע ויורשע תוך התקופה או לאחריה.   ב. עונש המאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודת שירות ציבורית בפנימית כפר הילדים בכרמיאל המערבית [על פי בחירתו של הנאשם, מבין שתי האופציות שהועלו] בימים ובשעות שקבע הממונה. תחילת עבודת השירות תהיה ביום 15.10.01 בשעה 08:00.   ג. קנס בסכום של 2,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתשלומים בני 500 ש"ח לחודש החל ביום 15.5.02.   ד. הנאשם יעמוד לפיקוח שירות המבחן למשך שנה.   זכות ערעור לנאשם בתוך 45 יום מהיום.  גניבה (בעבודה)עובדי ציבור