סירוב עבודה דמי אבטלה

האם הופנתה המערערת למקומות עבודה וסירבה לקבל את העבודה שהוצעה לה ? במילים אחרות - האם כדין נרשם למערערת "סירוב" במובן סעיף 166(ד) לחוק הביטוח הלאומי. מי שלשכת שרות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב'(ג) לחוק יישובי סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 30 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב עבודה דמי אבטלה: השופט שמואל צור 1. ערעור בפנינו על פסק דין של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת רונית רוזנפלד ונציגי ציבור מר קלינר ומר בר - תיק עב 1481/02) בו נדחה ערעור שהגישה המערערת על החלטת ועדת העררים שליד שרות התעסוקה הדוחה את ערר המערערת על רישום "סירוב" לקבלת עבודה מיום 4.7.01. 2. שרות התעסוקה טען כי המערערת הופנתה על ידו ביום 4.7.01 לעבודה כעובדת נקיון במסעדת "קואופ החומה" אך סירבה בטענה שיש לה ילדים קטנים. המערערת הכחישה גירסה זו מכל וכל וטענה כי לא הופנתה כלל לעבודה בתאריך האמור. 3. עמדת שרות התעסוקה המצדיקה את רישום הסרוב מבוססת על טופס הפניה לעבודה (מש/1) שהופק מן המחשב ביום 2.5.02 (10 חדשים לאחר הארוע בו מדובר) ועל טופס אישור התייצבות של המערערת (מש/2) אף הוא מן המחשב, שהופק ביום 12.5.02. בבית הדין האזורי נשמעה עדותו של פקיד ההשמה של השרות וממנה עולה כי לגבי המערערת רשומה הערה שהיא אם לילדים קטנים, אשר נועדה לסייע לפקיד ההשמה לשלוח את המערערת למקום עבודה המתאים למצבה. עם זאת העיד פקיד ההשמה כי אין רישום ספציפי במחשב המתייחס ליום 4.7.01 וכי הרישום הנוגע להיותה אם לילדים קטנים מופיע כהערה כללית בלבד ולא בהקשר של סירובה להצעת עבודה. עוד העיד פקיד ההשמה כי טופס ההפניה המקורי שניתן למערערת הושמד וכי הוא לא החתים את המערערת על טופס רישום סרוב, כנדרש בנוהל שהוציא השרות. חרף זאת, העדיף בית הדין האזורי את עדותו של פקיד ההשמה על פני עדותה של המערערת ודחה את הערר שהגישה המערערת. 4. פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 עוסק בביטוח אבטלה ולענייננו נוגעות הוראות סעיפים 163 ו-166 לאותו חוק, לאמור: "מובטל 163.(א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שרות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו... ולשכת שרות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. (ב) - (ג)... סייגים לזכאות 166. (א) - (ג)... (ד) מי שלשכת שרות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב'(ג) לחוק יישובי סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 30 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור". על רקע הוראות אלה, השאלה שבמחלוקת בענייננו היא עובדתית גרידא, לאמור - האם הופנתה המערערת למקומות עבודה וסירבה לקבל את העבודה שהוצעה לה אם לאו; ובמילים אחרות - האם כדין נרשם למערערת "סירוב" במובן סעיף 166(ד) לחוק הביטוח הלאומי. 5. בערעור בפנינו טענה המערערת, בין השאר, כי דין ערעורה להתקבל משום שפקידי השרות פעלו בעניינה בניגוד לנוהל ולהנחיות בדבר רישום סירוב. לטענת המערערת, במקרה שכזה דין רישום הסירוב להתבטל ולחילופין יש לקבוע כי נטל הראיה כי הסירוב נרשם כדין עובר אל כתפי שרות התעסוקה. בית הדין האזורי לא קיבל טענה זו בקובעו - "... אין חולק כי הפקיד לא פעל על פי הנוהל ויש להצטער על כך. בדיון שמענו כי בזמן האחרון נוהגים בסניף מזרח ירושלים של המשיב על פי הנוהל. יש לקוות אפוא כי שאלות מן הסוג המתעורר בתיק זה לא יחזרו עוד לפתחו של בית הדין". כאמור, דחה בית הדין האזורי את הערר שהגישה המערערת על יסוד העדפת עדותו של פקיד ההשמה על עדות המערערת. 6. גם בפנינו הודה שרות התעסוקה - כפי שהודה בבית הדין האזורי - כי, במועד הרלבנטי, פקידיו נהגו במערערת שלא בהתאם לנוהל הפנימי המחייב. לעצם העניין טוען השרות כי אין באי קיום הנוהל הפנימי כדי לשלול את תוקף רישום הסירוב או כדי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפיו. מציאות זו הובאה לידיעתנו בקשר לערעור זה ובקשר לערעור שני באותו עניין שהתבררו יחדיו (עע 1993/02 תג'ריד נופל - שרות התעסוקה). בקשר לשני הערעורים הללו ביקשנו - וקיבלנו - משירות התעסוקה השלמת טיעון קצרה בכתב, אליה צורף הנוהל הפנימי המחייב, על תיקוניו השונים. מן הפרטים שהובאו לידיעתנו עולה כי בחודש ינואר 2001 הוציא השרות "נוהל רישום סרוב ודרכי ערר" ובו הוראות מהוראות שונות בדבר דרכי רישום הסרוב. לענייננו, נקבע בסעיף 3 לאותו נוהל כך: 3.1 על פקיד ההשמה ליידע את דורש העבודה על אודות רישום סרובו לעבודה שיירשם בנוכחותו. 3.2 על פקיד ההשמה להחתים את דורש העבודה על טופס "אישור רישום סרוב", לאחר שהסביר לו את תוכנו (נספח מס' 1). 3.3 סרב דורש העבודה לחתום על הטופס האמור, יציין פקיד ההשמה עובדה זו בטופס, ואת תאור נסיבות הארוע. 3.4 תחולת הסרוב - 3.4.1 למחרת יום ההפניה, או - 3.4.2 בתאריך שונה - בהתאם לברור עם המעסיק. 3.4.3 הסרוב - יצויין בקוד 3". בחודש יוני 2002 יצא תיקון לנוהל ובו הוספה הוראה בעניין הצורך לערוך בירור עם המעסיק קודם רישום הסרוב: 7.3 רישום סרוב א. על פקיד ההשמה לברר בזמן אמת עם המעסיק - טרם רישום הסרוב, את סיבת אי ההתאמה ולערוך רישום מידי הכולל: שם המעסיק איתו שוחח, תאריך השיחה, הסיבה לאי ההתאמה וכן, לציין את שמו בצורה ברורה" (ההדגשות במקור). ב. - ה. כמו נוסח סעיפים 3.1 - 3.4 בנוהל 2001. בחודש מאי 2003 הוסף תיקון שני לנוהל ובו נקבעה חובה לנמק את ההחלטה לרשום סרוב והוטל על פקיד השרות למסור העתק מטופס רישום הסרוב לידי דורש העבודה. 7. הטענות שהועלו בערעור שבפנינו זהות, כאמור, לטענות שהועלו בערעור השני (עע 1493/02) שנדון בפנינו. באותו ערעור נתנו פסק דין מפורט אשר תוצאתו היא קבלת הערעור תוך קביעה שאי קיום הנוהלים הפנימיים מביא להעברת נטל הראיה כי רישום הערעור נעשה כדין אל כתפי השרות. אין טעם, במסגרת ערעורנו כאן, לחזור על כל ההנמקה שניתנה בפסק הדין השני ורק נציין שכוחו של האמור שם יפה גם לענייננו. 8. במקרה הנדון עמדת שרות התעסוקה הסתמכה על רישומים במחשב שהופקו זמן רב לאחר הארוע. טופס ההפנייה לא נמסר למערערת ולא נשמר. המערערת לא הוחתמה על הודעת הסירוב כמתחייב מן הנוהל. בנסיבות אלה אנו מקבלים את הערעור ומצהירים כי על שרות התעסוקה רבץ הנטל להוכיח שהמערערת הופנתה להצעת עבודה אליה נשלחה ביום 4.7.01 וסירבה וכי בפועל לא הורם נטל זה. התוצאה היא שדין הסירוב שנרשם למערערת לגבי יום 4.7.01 להתבטל. שרות התעסוקה יישא בהוצאות המערערת בסכום של 5,000 ש"ח. סירוב עבודהדמי אבטלה