סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

סמכותו של ראש ההוצל"פ לעכב את יציאתו של חייב מן הארץ קבועה בסע' 14(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967:
 
"14. עיכוב יציאה מן הארץ
(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א,69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין".


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ:

  1.              בקשת רשות ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל שלא לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שנתן כנגד המבקשת במעמד צד אחד. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.  
  2.              כנגד המבקשת ניתן ביום 25.02.01 בבית משפט השלום בירושלים פסק דין בת"א 22693/00, לפיו חויבה בתשלום חוב כספי למשיב. פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתיק מס' 03.14592.01.7, ויתרת החוב למועד ההחלטה נשוא ערעור זה עמדה על סך 202,583 ₪.  

ביום 16.07.02 פנה המשיב ללשכת ההוצל"פ בבקשה דחופה לעיכוב יציאת המבקשת מהארץ, לאחר שטען, כי מחקירה שערך עולה כי המבקשת עומדת לעזוב את הארץ לצמיתות או לפרק זמן ממושך, מה שעלול לאפשר לה לחמוק מביצועו של פסק הדין. לבקשה צורף תצהיר של החוקר הפרטי מנשה רונן התומך בטענה זו של המשיב. ראש ההוצל"פ נענה לבקשה במעמד צד אחד, והוציא ביום 30.07.02 צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקשת. ביום 05.09.02 פנתה המבקשת לראש ההוצל"פ בבקשה לביטול הצו. דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 20.10.02 וביום 22.12.02 ניתנה החלטתו של ראש ההוצל"פ הדוחה את הבקשה לביטול הצו, בכפוף להמצאת ערובה ש"תניח את דעתו".
 
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
3.             המבקשת אינה מכחישה כי בכוונתה לצאת את הארץ לפרק זמן ארוך, על מנת לעבוד בארה"ב, וכי לשם כך פתחה בהליכים לקבלת אשרת שהיה ועבודה בארה"ב ("גרין קארד") וכן עברה קורס הכנה לקראת בחינות הסמכה כעו"ד במדינה זו. לטענת המבקשת, לאחר שבמשך למעלה משלוש שנים לא הצליחה למצוא עבודה בישראל, החליטה לנסות את מזלה בארה"ב, כאשר נישואיה לאזרח אמריקאי מאפשרים לה כיום לקבל אשרת עבודה שם. המבקשת מדגישה כי רצונה לעבוד ולהתפרנס נובע מרצונה לפרוע את החוב הרובץ עליה, ומכך נובע גם רצונה לצאת את הארץ לארה"ב. לטענתה, ביציאתה מהארץ אין כדי לסכל את ביצועו של פסק הדין, שכן ממילא, נוכח מצבה הפיננסי הנוכחי ואי יכולתה למצוא עבודה בארץ, לא ניתן לבצע את פסק הדין. לטענתה של המבקשת, דווקא יציאתה לחו"ל היא אשר תוכל לאפשר את ביצועו של פסק הדין.
 
המבקשת מוסיפה וטוענת, שכוונתו של המשיב בבקשתו למתן הצו היא להפעיל נגדה וכנגד בעלה הטרי לחץ, על מנת שהאחרון ישלם את חובה לבנק מכספו כדי "לשחררה" לחו"ל. שימוש כזה בצו עיכוב יציאה, נטען, הנו פסול ובלתי חוקי.
 
4.             המשיב טוען, כי המבקשת קיבלה בשעתו מן הבנק סכום כסף ניכר, שלא ידוע מה עלה בגורלו. המבקשת לא החזירה מיוזמתה את הכסף מעולם, ובמהלך השנים נמכרה דירתה - על-ידי כונס נכסים, מכוניתה, אשר היתה רשומה על שם בעלה - עוקלה, וככלל, "תיק ההוצל"פ [נגדה] מלא וגדוש בנקיטת הליכים". מאידך, כך המשיב, כאשר נזקקה המבקשת לממן את הקורס היקר להכנה לבחינות לשכת עוה"ד בארה"ב, מצאה לכך מקורות מימון. המשיב עושה אנלוגיה בין המבקשת למי שמבקש פטור מאגרת בית-משפט, שם נבחנת גם יכולתה הכלכלית של "סביבתו הקרובה" של המבקש. מכאן, אליבא דמשיב, שאין לבחון רק את "עוניה" של המבקשת, עליו אין חולק, אלא גם את היכולת הכלכלית של סביבתה הקרובה – דהיינו בעלה. לאור העובדה שבעבר המבקשת לא פרעה את החוב מיוזמתה, וכן לאור החשש שיציאתה מן הארץ לתקופה ממושכת תסכל את ביצוע פסק הדין, בעוד שעיכוב יציאתה מן הארץ ימריץ אותה לשלם את חובה, סבור המשיב, כי צו עיכוב היציאה מן הארץ הנו ראוי ונכון, ואל לו לביהמ"ש להתערב בהחלטתו של ראש ההוצל"פ.
 
5.             סמכותו של ראש ההוצל"פ לעכב את יציאתו של חייב מן הארץ קבועה בסע' 14(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967:
 
"14. עיכוב יציאה מן הארץ
(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א,69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין".
 
במקרה שלפנינו ניתן צו תשלומים והמבקשת עומדת בתשלומים אלה. מכאן, שכדי להורות על עיכוב יציאתה מן הארץ על ראש ההצאה לפועל להשתכנע כי היציאה עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. לצורך כך צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים: קיומו של חשש סביר כי המבקשת עומדת לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וקיום הכבדה ממשית על ביצוע פסק הדין כתוצאה מסתברת של יציאת המבקשת (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (סייגא, מהדורה שביעית, תשס"ג), בעמ' 458); וכן ברע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס (פ"ד מח(4) 529).
 
6.             בענייננו אין מחלוקת שהמבקשת עומדת לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך, והצדדים חלוקים על קיומו של התנאי השני. טענתה העיקרית של המבקשת, הנה כי אין לעיכוב יציאתה מהארץ כל מטרה אפקטיבית. זאת, לאור העובדה שכיום, כשהיא שוהה בישראל, אין לה כל אפשרות מעשית לפרוע את החוב. המבקשת סומכת טענה זו על ההלכה שנפסקה ברע"א 4990/98 סדרס חיים נ' מדינת ישראל (פ"ד נד(5) 588, 595) לפיה:
 
"אין מקום לעכב את יציאתו של המבקש מן הארץ לתקופה בלתי מוגבלת, אם אין קיימת ראיה שעיכוב זה יועיל לקדם מטרה מועילה כלשהי... בית המשפט אינו נוהג לקיים צווים שאינם אפקטיביים".
 
כך נקבע עוד בפסק הדין בע"א 219/64 רוזוב נ' דודא (פ"ד יח(3) 412 , 416), אשר צוטט בעניין סדרס:
 
"גם לי נראה שהסמכות לעכב יציאתו מן הארץ של מי שניתן נגדו פסק-דין לתשלום סכום כסף, אינה נתונה לבית המשפט על מנת לצפות ולראות שמא ייגלה צדיק נסתר אשר מוכן יהיה לקיים מצוות פדיון שבויים, כביכול. מטרתו של צו -עיכוב כאמור היא למנוע שייצא בעל-דין וייעלם מן הארץ תוך כדי השתמטות מתשלום החוב הפסוק; ואין ליתן את הצו אלא מקום שבית-המשפט משוכנע שעיכוב היציאה מן הארץ יביא את החייב עצמו לידי סילוק חובו תחילה".
 
המשיב טוען, כי לאור יכולתה של המבקשת לממן הוצאות בהן היא מעונינת, הרי שיש במתן הצו כדי ליצור לחץ לגיטימי שיביא לכך שתשלם את חובה.
 
7.             ראש ההוצל"פ אכן שיווה לנגד עיניו את הלכת וייסגלס ואת חוק היסוד, וערך "איזון אופקי" בין שתי זכויות היסוד המתנגשות – הזכות לצאת מישראל וזכות הקניין. ראש ההוצל"פ הגיע למסקנה לפיה בכוונת המבקשת לצאת את הארץ לתקופה ממושכת, וכי יציאתה מן הארץ "מעמידה חשש כן ורציני" כי ביצוע פסק הדין יסוכל שכן החייבת תישאר בחו"ל ולא ניתן יהיה לאתרה. ראש ההוצל"פ דחה את טענת המבקשת, לפיה אין בעיכוב כדי לקדם מטרה מועילה כלשהי שכן היא אינה מצליחה למצוא עבודה בישראל, בנימוק שטענה זו נטענה באופן כללי וסתמי, מבלי שנתמכה במסמכים או באסמכתאות כלשהן. בדיון שנערך בפני טען ב"כ המבקשת כי היו ברשותו בעת הדיון בפני ראש ההוצל"פ מסמכים שונים המעידים על ניסיונותיה וכישלונותיה של המבקשת למצוא עבודה, אך לא נתאפשר לו להגישם.
 
8.             לדעתי, לא היה מקום לדחות את טענת המבקשת בדבר חוסר הצלחתה למצוא עבודה בישראל. מצב התעסוקה הקשה בארץ הנו בגדר "ידיעה שיפוטית", בעיקר כשמדובר באישה לא צעירה, ולא ברור לי אלו "הוכחות" יכולה הייתה המבקשת להביא לכך שלא הצליחה עד כה למצוא עבודה בישראל. גם חקירתה של המבקשת בנושא זה הייתה קצרה ביותר, ולא היה בה כדי לתמוך בטענת המשיב, לפיה המבקשת יכולה למצוא עבודה אך אינה מעונינת בכך.
 
מכאן, שטענתה של המבקשת (בתצהיר), לפיה היא אינה מצליחה למצוא עבודה בארץ ולכן אין סיכוי, לפחות בעת הזו ובעתיד הקרוב, שתוכל לפרוע את חובה אם תישאר בישראל, לא נסתרה.
 
האנלוגיה שמציע ב"כ המשיב לעניין פטור מאגרת בימ"ש אינה מקובלת עלי. שכן, כפי שנקבע בפסקה שצוטטה לעיל, אין מקום להשתמש בצו עיכוב יציאה מן הארץ כאמצעי לחץ על קרוב של החייב לשלם את חובו מכיסו.
 
9.             מאידך, איני רואה מקום להתערב במסקנתו של ראש ההוצל"פ, כי יציאתה של המבקשת מן הארץ תיצור חשש "כן ורציני" לסיכול ביצוע פסק הדין. שהרי המבקשת עצמה מודה כי בכוונתה לצאת לתקופה ארוכה, היא אינה יכולה למסור כיום כתובת קבועה בה תשהה בחו"ל, וקיים חשש רציני שלא ניתן יהיה לאתרה בחו"ל. בכל מקרה, קיים חשש שלא ניתן יהיה ניתן להפעיל כלפיה, בעת שהותה בחו"ל, סנקציה כלשהי שתחייב אותה לעמוד בתשלומים. לאור כך, מקובל עלי שלא ניתן לסמוך בנושא זה אך על רצונה הטוב של המבקשת לפרוע את חובה. בנסיבות אלה, אכן עולה חשש רציני שיציאת המבקשת מן הארץ תסכל את ביצוע פסק הדין, או למצער את אותו חלק מפסק הדין שניתן היה לבצע אילו נשארה בישראל.
 
10.        בהקשר האחרון, יש לציין, שחרף העדר היכולת של המבקשת למצוא כיום עבודה בישראל, עובדה היא שכיום המבקשת משלמת על חשבון פירעון החוב תשלומים חודשיים בסכום של 500 ₪ לחודש. מכאן, שבעניין זה לפחות - פירעון החוב בתשלומים החודשיים שהוטלו עליה בהוצל"פ - יש לצו עיכוב היציאה מן הארץ מטרה אפקטיבית, והיא להבטיח את עמידתה של המבקשת בצו התשלומים שנקבע על-ידי ראש ההוצל"פ. תשלומים אלה אמנם מכסים חלק קטן ביותר של החוב, ולטענת ב"כ המבקשת הם מכסים בקושי את הריבית השנתית. אולם אין מקום לשלול מהמשיב גם את הסיכוי לגבות חלק קטן מהחוב. יתירה מזו, חרף העובדה שכיום אין ביכולתה של המבקשת למצוא עבודה בישראל, לא ניתן לצאת מההנחה שהמבקשת משוללת לחלוטין כושר השתכרות כלשהו וכי אין כל סיכוי שבעתיד יעלה בידה למצוא עבודה ולהגדיל בעקבות כך את סכום התשלומים החודשיים שהיא משלמת עבור פירעון החוב.
 
11.        לאור השיקולים האמורים, אני סבור שיש להתנות את ביטול צו עיכוב היציאה בכך שהמבקשת תפקיד ערבות לשם הבטחת התשלומים שהיא משלמת כיום בהוצל"פ לתקופה של 10 שנים, תוך התחשבות גם באפשרות של הגדלה מסוימת בתשלומים אלה בעתיד. סכום הערבות הכולל שתינתן יעמוד על 100,000 ₪ ויהא צמוד למדד יוקר המחיה המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
 
12.        התוצאה היא שהערעור מתקבל בחלקו באופן שצו עיכוב היציאה מן הארץ נגד המבקשת יבוטל כנגד מתן ערובה להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כאמור לעיל.
 
אין צו להוצאות.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון