במהלך עבודתיו נחשף התובע לרעש מזיק, התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי תקנות המוסד לבטיחות וגיהות בעבודה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה ברעש מזיק: זוהי תביעה להכיר בליקוי השמיעה והטנטון כתאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה. להלן עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו: 1. התובע יליד 1974. 2. התובע עבד בין השנים 1974 ועד 12/08 כצבעי רכב ועסק, בין היתר, בעבודת פחחות. 3. במהלך עבודתיו הנ"ל נחשף התובע לרעש מזיק, התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי תקנות המוסד לבטיחות וגיהות בעבודה. 4. ביום 22/1/09 הגשי התובע לנתבע תביעה להכרה בליקוי השמיעה והנטנטון מהם הוא סובל לטענתו כפגיעה בעבדה לפי סעיף 84א לחוק. 5. הנתבע דחה את תביעת התובע במכתב דחייה מיום 11/5/09. 6. התובע טוען, כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע התובע, אם קיים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובע כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי. מינוי מומחה רפואי 7. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ר. בן טובים, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין ביום 12/12/10 וקבע כדלקמן: "א. התמונה האודיטורית באוזן שמאל הינה רובה ככולה תולדת זיהומי האוזן הכרוניים/וההתערבויות הכירורגיות בגינן, כאשר הניתוח השני ב-2001 מסוג Radical Mastoidectomy שהינו בעצם ניקוי כל חלל האוזן התיכונה והמסטואיד כולל עצמימי השמע, קרי הקרבת כל מערכת הולכת האויר (תופית ועצמימי שמע) ויצירת חלל גדול וריק (אוזן לתיכונה ומסטואיד) להכחדת התהליך הזיהומי הכרוני. ולהדגיש, תמונה כגון זו הינה מקור per se מחד-לטינטון, ומאידך-לנזק סנסורי (BC) מלבד הנזק בהולכת אויר (AC). ב. 2 אודיומטריות בתיק הרפואי הנלווה אשר מאופיינות בין היתר: 1. הראשונה כרונולוגית מ-7.3.08: i. פגימה עמוקה ומשמעותית, ובכל ספקטרום התדרים, באוזן שמאל כאשר ערכי תדרי הדיבור הינם DB 60-70, ועם ABG (מרווח אויר עצם) ועם החמרה נוספת בתדרי KHZ 4-6. ii. אוזן ימין - אף כאן נצפית פגימה משמעותית בתחום תדרי הדיבור כ-DB 40-55 בממוצע, והחמרה נוספת בתחום תדרי KHZ 4-8. 2. האודיומטריה השניה מ-15.3.09 הינה דומה Grosso modo לקודמתה, ועם ערכים מעט טובים יותר (ובעיקר בתחום תדרי הדיבור בימין). ג. ב-1996 ערכי השמיעה באוזן ימין הינם בתחומי הנורמה (עפ"י סיכום מחלה ביה"ח בני ציון), כאשר וב-2001 (מספר שנים בלבד מאוחר יותר) נצפית פגימה שמיעתית מובהקת וניכרת באוזן ימין של כ-DB 35 ובתחום תדרי הדיבור, והתנהלות אודיטורית זו כלל ועיקר אינה תולדת חשיפה לרעש". 8. בהמשך המומחה מצא לנכון להרחיב ולהסביר כי נזק שמיעתי כתוצאה מחשיפה לרעש מופיע ב-10-15 שנות העבודה הראשונות בחשיפה לרעש מזיק, וכי קצב הירידה בשמיעה הינו נמוך ואינו תואם את הנסיבות הספציפיות של התובע. להלן דבריו בנדון: "א. בד"כ, הנזק השמיעתי בחשיפה לרעש יופיע ויקבל את ביטויו העיקרי ב-10-15 השנים הראשונות לחשיפה, שלא כבמקרה דנן. ב. קצב הירידה בשמיעה באוכלוסיות חשופות לרעש הינו נמוך ובעשרות מונים בהשוואה לקצב הירידה במקרה דנן (הן בתדרי הדיבור והן בתדרים הגבוהים) - והכוונה לאוזן ימין, כאשר וכנ"ל התמונה האודיטורית בשמאל הינה רובה ככולה תולדת זיהומי האוזניים/וההתערבויות הכירורגיות. ג. דגש נוסף לאלו שבסעיפים א' ו-ב' הוא העובדה שבשנת 1996 - מחד, ערכי השמיעה בימין היו תקינים, וזאת לאחר כ-22 שנות העבודה הראשונות ברעש, קרי - השנים המשפיעות ביותר, ומאידך - כ-5 שנים לאחר מכן ב-2001 נצפית נסיגה סנסורית משמעותית בימין בתחום תדרי הדיבור, אשר רחוקה ביותר מקצב הירידה בשמיעה באוכלוסיות עובדים ברעש מזיק. לפיכך, ובסיכום: התמונה האודיטורית ב-2008/9: באוזן שמאל - הינה תולדת הזיכומים הכרונים/וההתערבויות הכירורגיות החוזרות. באוזן ימין - הינה תולדת תחלואה קונסטיטוציונלית אנדוגנית". 9. ד"ר ר. בן טובים קבע בסיום חוות דעתו כי התובע סובל מליקוי שמיעה בשתי אוזניו מתהליך תחלואתי בלבד, בזו הלשון: "א. אוזן שמאל - דלקות אוזניים כרוניות ו-2 ניתוחים בעקבות זאת והשקפות השמיעה הינה תולדת הנ"ל. אוזן ימין - פגימה שמיעתית וסנסורית שהינה תולדת תחלואה קונסטיטוציונלית אנדוגנית גרידא. ..... ד. ... ולפיכך הירידה בשמיעה בתדרי הדיבור ובשתי האוזניים אינה תולדת רעש". באשר לטנטון קבע המומחה כי על פי בדיקת מכון גל - תדרי הטנטון שהוצג פחות אופייני ל-NIHLOSS. 10. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התובע סובל מליקוי שמיעה ב-2 אוזניו כתוצאה מתהליך תחלואתי רגיל, ללא כל קשר סיבתי רפואי מזיק ו/או משפטי בין עובדת התובע בחשיפה לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה. היות וקבעתי כי ליקוי השמיעה הינו על רקע תחלואתי - על כן, גם התביעה בגין טנטון - נדחית בזאת. 11. אין צו להוצאות. מטרד רעש