עקרון השוויון מחייב שכל המציעים יעמדו בתנאי המכרז ככתבם וכלשונם. אסור שתנאי הערבות יהיו טובים או גרועים מהתנאים שנקבעו במסמכי המכרז. אין מקום לדרוש מועדת המכרזים לבחון כל פגם ופגם, הא, האם הוא מיטיב עם מוציא המכרז או מרע עימו. על מנת להימנע מהסתבכויות משפטיות ומפגיעה בעקרון השוויון על הועדה לבחון האם תנאי הערבות זהים או שונים מן הנוסח המחייב [עע"מ 6242/09 חג'אזי נ' המוסד לביטוח לאומי גם ערבות מטיבה וגם ערבות מרעה, יש בהן, כעקרון, כדי לפסול את ההצעה במכרז... אל למציעים או לבנקים לגרוע או להוסיף על תנאי הערבות, בבחינת לא מדבשך ולא מעוקצך (פס"ד אפקון; עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערבות מטיבה במכרז: עתירה זו מתמקדת בגוון נוסף לרבגוניות פגמיה של "ערבות בנקאית" שצורפה להצעה למכרז. זאת הפעם, פגם מיטיב זעיר היקף ומשקל. הנסיבות החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי (להלן: "משכ"ל") פרסמה ב-31.5.12 מכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת מוצקה (להלן: "המכרז"). המכרז מורכב מארבעה פרקים ייעודיים לביצוע בארבעה מחוזות (מרכז, צפון, דרום ואילת) ופרק ארצי הכורך בחובו את ארבעת הפרקים הייעודיים . מציע רשאי לייחד את הצעתו לפרק מסוים או פרקים מסוימים במחוז מסוים. מציע רשאי להשתתף בפרק הארצי. בין תנאי המכרז נכלל צרוף ערבות בנקאית אוטונומית שתהא בתוקף "עד יום 27.9.12". תניה נוספת במכרז היא שלא תקבע הצעה זוכה במקום שלא נמצאה הצעה נוספת ראויה לזכייה. לפני שהוגשו ההצעות למכרז פרסמה משכ"ל הודעה למשתתפים בדבר דחיית המועד האחרון להגשת הצעות במכרז ליום 3.7.12. העותרת, מפעת 1965 (1987) בע"מ (להלן: "העותרת" או "מפעת") הגישה הצעה לפרק פינוי ברכבי דחס ולפרק פינוי ערימות גזם במחוז המרכז והצעה לפרק הארצי. המשיבה י.ר.א.ב. שירותי נוי (להלן: "יראב") הגישה הצעה לכל הפרקים בכל המחוזות והמשיבה נגב אקולוגיה - אגודה שיתופית חקלאית (להלן: "נגב אקולוגיה") הגישה הצעה לפרק פינוי ברכבי דחס במחוז הדרום. בדיקת ההצעות העלתה שמפעת צרפה להצעתה ערבות בנקאית שתוקפה עד יום 3.10.12 (כלומר, ערבות שתוקפה ארוך ב-6 ימים מן הנדרש במסמכי המכרז). וועדת המכרזים של משכ"ל פסלה את הצעת מפעת בשל הפגם שדבק בערבות. פסילת הצעת מפעת הותירה רק הצעה כשרה אחת (של יראב) ולפיכך נאלצה משכ"ל לבטל את המכרז בפרקים הרלוונטיים. היא אישרה את יראב ואת נגב אקולוגיה כזוכות לעניין פינוי ברכבי דחס במחוז דרום. ייאמר כי מכרזי משכ"ל הם מכרזי מסגרת. הרשויות המקומיות רשאיות לפנות אל הזוכים לאחר שתוצאות המכרז אושרו בידי שר הפנים. חלק מן הרשויות רשאיות ליזום ולפרסם מכרזים משל עצמן. משנודע לעותרת דבר פסילת הצעתה פנתה אל וועדת המכרזים במכתב שבו הסבירה מדוע מן הראוי לבטל את החלטת הפסילה וכן הצביעה על טעמים נוספים שבגינם ראוי לפסול את הצעתה של נגב אקולוגיה למכרז באזור דרום. ממילא אם תיפסל הצעת נגב אקולוגיה תיוותר הצעת יראב, הצעה יחידה שתוליך לביטול המכרז כולו. מאחר שפניית העותרת אל וועדת המכרזים נדחתה, הגישה העותרת עתירה זו. עיקר טענות העותרת העותרת ערכה טענותיה בשני ראשים. הראש האחד עניינו בהכשרת הצעת העותרת למכרז והראש השני עניינו בפסילת הצעת נגב אקולוגיה למכרז. כשרותה של ערבות בנקאית מיטיבה מפעת אינה חולקת על כך שתנאי מפורש במכרז הוא שהערבות הבנקאית תהיה בתוקף עד ליום 27.9.12. הערבות שצורפה מטעם מפעת היא בת תוקף עד 3.10.12. לתאריך אחרון זה יש טעם הנעוץ באחד מתנאי המכרז לאמור: "הצעת המשתתף תהיה בתוקף לתקופה של 90 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז". מאחר שמשכ"ל דחתה את המועד האחרון להגשת הצעות ליום 3.7.12, מן ההכרח היה לראות לכך שהצעת מציע תהיה בת תוקף עד 3.10.12. לאור זה נקבע מועד תוקפה של הערבות הבנקאית (בר"ם 6734/05 כפרי נ' החברה הלאומית לדרכים ; עע"מ 4150/03 ניו אפליקום מוצרי תוכנה נ' משרד הביטחון ). אלמלא הצעד שנקטה מפעת בעניין תקופת הערבות הבנקאית, היה עשוי להתקיים מצב שבו בששת הימים האחרונים שבהם הצעת העותרת בת תוקף, אין להצעה כיסוי בערבות בנקאית בת תוקף. בית המשפט העליון קבע כלל ש"דין ערבות מיטיבה כדין ערבות מרעה ולפיכך יש לפסלה" [עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה נ' מ"י (להלן: "פס"ד אפקון")]. הערבות דידן היא ערבות מיטיבה. אלא שבד בבד עם האמירה הכללית הנ"ל פסק בית המשפט העליון שייתכנו נסיבות שיצדיקו את הכשרתה של ערבות מיטיבה. הנסיבות הללו הן ממין הנסיבות שהיו מצדיקות גם הכשרת ערבות מרעה. היינו, נסיבות חריגות של ערבות שנוסחה שונה במשהו מן הנוסח הנדרש במכרז ושינוי הנוסח הוא פרי היסח דעת, טעות שאין לה משמעות רבה ושאין בה כדי להקנות למציע שטעה יתרון על פני מציעים בפועל או בכח אחרים [ראו פס"ד אפקון וכן עע"מ 5834/09 אדמונית החורש נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן: "פס"ד אדמונית החורש")]. העותרת טוענת שניסוח הערבות במקרה הקונקרטי הוא לכל היותר ניסוח מוטעה בתום לב שמקורו בדחיית המועד להגשת הצעות למכרז. הנוסח שננקט מאריך את תוקף הערבות הבנקאית בימים ספורים. לדבר אין כל השלכה על משתתפים אחרים במכרז. אין מדובר בערבות שכוחה המיטיב יכול לעוות את שיקול הדעת של וועדת המכרזים ולהטותו באורח מודע או לא מודע לטובת העותרת דווקא. העותרת לא הפיקה כל רווחה מהתוקף המוארך של הערבות. העותרת מצביעה על מקרה שהתברר לפני ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים שסבב ערבות בנקאית שתוקפה ארוך מהנדרש ב-7 ימים ובית המשפט גרס שהחריגה אינה מצדיקה את פסילת המכרז. [עת"מ (י-ם) 128/07 ויספיש נ' מנהל מקרקעי ישראל ]. ערעור על פס"ד זה לבית המשפט העליון נדחה לאחר שבית המשפט העליון המליץ לעותר לחזור בו מן הערעור. פסילת הצעת נגב אקולוגיה נגב אקולוגיה זכתה במכרז למחוז דרום. מפעת לא הגישה הצעה למכרז במחוז דרום. היא טוענת שיש לה "זכות עמידה" לדרוש את פסילת הצעת נגב אקולוגיה מכוח העניין שיש לה גם בתוצאות המכרז במחוז הדרום. עניינה של העותרת בתוצאות המכרז בדרום מבוסס על כך שהעותרת השתתפה בפרק הארצי של המכרז הכולל גם את העבודות המתבצעות בכל אחד מפרקי המכרז האחרים לרבות פרק המכרז המסוים הזה במחוז הדרום. כל רשות מקומית זכאית לבחור בין הזוכה במחוז הספציפי לבין הזוכה בפרק הארצי. על כן, יש לראות את העותרת שהשתתפה במכרז הארצי גם כמי שהשתתפה מעשית במכרז לעבודות במחוז דרום. יתר על כן, אם תיפסל הצעתה של נגד אקולוגיה למחוז הדרום עשוי הדבר להוליך להוצאת מכרז חדש שבו תוכל העותרת להשתתף. הטעם לפסילת הצעתה של נגב אקולוגיה במחוז הדרום מבוסס על כך שבערבות הבנקאית שצורפה להצעתה נפלו שלושה פגמים.. הפגם האחד הוא שבמקום המילים: "מס' תאגיד רשום" (הכלול בנוסח הערבות הנדרש) רשומות האותיות "ח.פ" המשקפות חברה פרטית, בה בשעה שנגב אקולוגיה איננה חברה אלא אגודה שיתופית. הפגם השני מתייחס לפסקה בנוסח הערבות האומר שלא ניתן יהיה לטעון טענת הגנה ש"יכולה לעמוד למבקש". בערבות שצרפה נגב אקולוגיה נרשם טענת הגנה "שיכולה לעמוד למשתתפים". הרי לך הבחנה ניסוחית שיש לה משמעות מהותית. הפגם השלישי סב על זהות החותמים על טופס הערבות הבנקאית. הבנק כלל דרישה המופיעה על הערבות שהחותמים יהיו כאלה שמופיעים ב"ספר הדוגמאות של הבנק". לא ברור מהו אותו ספר דוגמאות והאם החתימות המצויות על הערבות הן אכן של מי שחתימותיהן מצויות בספר הדוגמאות. מכל מקום הפגמים שנמצאו בנוסח הערבות של נגב אקולוגיה אינם קלים יותר מהפגם שנמצא בערבות של מפעת ולפיכך לא היה מקום לגישה מפלה בין שתי המציעות. עיקר טיעוני המשיבות משכ"ל טוענת שההחלטה לפסול את הצעת העותרת התקבלה כדין ותוך הלימה לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיית תקפותה של ערבות בנקאית שנמצא בה פגם. כמו כן טוענת משכ"ל שאישור הצעת נגב אקולוגיה נעשה כדין מפני שבהצעה נפלו פגמים שהם לכל היותר "פגמים טכניים". מכל מקום לעותרת אין זכות עמידה כדי לטעון טענות נגד אישור הצעת נגב אקולוגיה. פגם פוסל בערבות הבנקאית בתנאי המכרז נכלל תנאי מפורש שהערבות הבנקאית צריכה להיות בת תוקף עד ליום 27.9.12, לא יתר ולא חסר. החלטתה של העותרת לקבוע בנוסח הערבות הבנקאית שצרפה תקופה ארוכה יותר אינה עולה בקנה אחד עם התנאי המפורש שבמכרז. אין זיקה בין המועד האחרון להגשת הצעות למכרז לבין משך תוקפה של הערבות הבנקאית. המכרז דרש שההצעות למכרז יהיו בנות תוקף משך 90 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות. העובדה ש-90 ימים אלה נמשכים אל מעבר לתקופתה של הערבות הבנקאית אינה מבטלת ואינה פוגמת את תוקף ההצעה. לשון אחר, העדר כיסוי של ערבות בנקאית במשך 6 ימים מעבר לתום תקופת הערבות אינו שולל את תוקפה של ההצעה. משכ"ל ערה לכך שמשעה שפג תוקפה של הערבות לא תהיה עוד בידיה יכולת לממש את הערבות הבנקאית. אלא שבמקרה דנן עמדה לרשות ועדת המכרזים של משכ"ל תקופה ארוכה דיה מכוסה בערבות בנקאית בת תוקף כדי להשלים את הליכי המכרז. אילו נוצרו נסיבות שהיו מאלצות את משכ"ל לדחות את הליכי המכרז לפרק זמן ניכר הייתה משכ"ל יוזמת פנייה להארכת מועד תוקפה של הערבות הבנקאית. בעניין דנן לא היה בכך צורך. פסיקת בית המשפט העליון היא שכמדיניות משפטית "ראוי לקבוע כלל חד ולפיו גם ערבות מיטיבה וגם ערבות מרעה יש בהן, כעקרון, כדי לפסול את ההצעה במכרז" (פס"ד אפקון). הכשרת ערבות בנקאית שנמצא בה פגם מסוים היא "חריג שבחריג". פגם שנובע מפליטת קולמוס או מטעות סופר ומהשמטה מקרית או אקראית, רק אלה אם הם עומדים באמות מבחן מסוימות עשויים לבוא בגדר החריגים הנדירים הראויים להכשרה (פס"ד אדמונית החורש). החלטת וועדת המכרזים התקבלה לאחר עיון ובחינה, מדוקדקים תוך התייעצות עם יועצת משפטית. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו דרגת ערעור על החלטת הרשות המנהלית ואין הוא ממיר את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו (עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים ). הצעת נגב אקולוגיה אושרה כדין הפגמים שנמצאו בכתב הערבות שצרפה נגב אקולוגיה עשויים לבוא בגדר "חריג שבחריגים" מפני שהם נעדרי כל משמעות. הפגם הראשון שעניינו ציון הביטוי "ח.פ" במקום הביטוי "מס' תאגיד רשום" הוא טעות חסרת משמעות. במכרז צוין מספרה של האגודה השיתופית כפי שהוא מופיע במרשם האגודות. המספר שצוין הוא מספר נכון והוא משקף אך ורק אגודה שיתופית. אין זה מספר של חברה פרטית. הביטוי "ח.פ" הוא כותרת שמתחתיה מצוין מספר התאגיד. הכותרת אינה נכונה אבל כמובן לא הכותרת היא העניין אלא המספר. ומשעה שהמספר מדויק אין לראות בכותרת שנרשמה משום פגם. הפגם השני עניינו בציון הביטוי "למשתתפים" במקום הביטוי "למבקש". המבקש בא בגדר "המשתתפים" ולכן הפסקה בערבות הבנקאית הכוללת את הביטוי למשתתפים חלה גם על המבקש. שאר המשתתפים אינם רלוונטיים והביטוי "למשתתפים" אינו מוסיף ואינו גורע מתחולת הפסקה על "המבקש". הפגם השלישי כלל איננו פגם. הבנק אישר שהחתימות המצויות על הערבות הם של מי שכלולים ב"ספר הדוגמאות" של הבנק. על כן הנוסח של הערבות אינו משקף כל פגם. העובדות הללו הובהרו לשביעות רצון וועדת המכרזים. העדר זכות עמידה העותרת לא השתתפה בפרק המכרז שבו זכתה נגב אקולוגיה. על כן אין לה זכות עיון במסמכי המכרז ההוא ואין לה מעמד לטעון לפני בימ"ש זה לפגמים בהחלטת וועדת המכרזים. אכן הפסיקה הרחיבה את זכות העמידה גם למי שלא השתתף במכרז בתנאי שהוא "בעל עניין" במכרז. אולם הרחבה גדולה מידי של זכות העיון והזכות להגיש עתירה עלולה להתנגש עם הזכות לשמירה על סוד עסקי או סוד מסחרי. זכות עיון רחבה עלולה לעודד קרטליזציה בין משתתפים במכרז או בין מתחרים בשוק [ראו עומר דקל מכרזים, חלק ב' (תשס"ו - 2006) ע' 196, 223 - 226]. טיעוני נגב אקולוגיה טיעוני נגב אקולוגיה עולים בקנה אחד עם טיעוני משכ"ל. בא כח נגב אקולוגיה הרחיב בהסברים הנוגעים להכשרת הפגמים לכאורה שנמצאו בערבות הבנקאית שצרפה החברה ותמך בפסיקה רחבה את טענות משכ"ל בעניין העדר זכות העמידה של העותר. טיעוני יראב יראב מצטרפת לטיעוני העותרת ביחס לתוקף הערבות הבנקאית שצורפה להצעת העותרת. יראב סבורה שהפגמים בכתב הערבות של נגב אקולוגיה חסרי כל משמעות ולכן אין מקום לפסול את הצעת נגב אקולוגיה. דיון פסילת הצעת מפעת הצעת מפעת נפסלה בשל פגם "מיטיב" שנפל בנוסח הערבות הבנקאית שצרפה; שתקופתה נתארכה כדי ששה ימים יותר מאורך התקופה שנקבע במפורש במסמכי המכרז. קשה מאד לשופט פשוט כמוני להבין מהו החיסרון או היתרון שדבק בערבות הבנקאית שנוספו לה ששה ימי חיות. איזו תועלת יתרה עשויה לצמוח למציעה ואיזו נחיתות נגרמת למתחרות כפועל יוצא ישיר או עקיף מנוסחה של הערבות. אולם ייתכן שמה שסמוי מן העין שלי גלוי לבקיאים בתורת הנסתר של ערבויות בנקאיות ובמיוחד ביכולת להפיק תועלת דווקא מכך שהערבות שונה ולו במעט מן הנוסח הנדרש (ראו: הרציג, דיני מכרזים (2010) 526 -531). אולם סימני השאלה שלי כלל אינם שייכים לעניין. העיקר הוא שפסיקת בית המשפט העליון קבעה חזר ושנה: עקרון השוויון מחייב שכל המציעים יעמדו בתנאי המכרז ככתבם וכלשונם. אסור שתנאי הערבות יהיו טובים או גרועים מהתנאים שנקבעו במסמכי המכרז. אין מקום לדרוש מועדת המכרזים לבחון כל פגם ופגם, הא, האם הוא מיטיב עם מוציא המכרז או מרע עימו. על מנת להימנע מהסתבכויות משפטיות ומפגיעה בעקרון השוויון על הועדה לבחון האם תנאי הערבות זהים או שונים מן הנוסח המחייב [עע"מ 6242/09 חג'אזי נ' המוסד לביטוח לאומי ] וכן: גם ערבות מטיבה וגם ערבות מרעה, יש בהן, כעקרון, כדי לפסול את ההצעה במכרז... אל למציעים או לבנקים לגרוע או להוסיף על תנאי הערבות, בבחינת לא מדבשך ולא מעוקצך [פס"ד אפקון; עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב ]. אכן הפסיקה טבעה בערבות הבנקאית המצורפת להצעה במכרז מימד של הקפדה דווקנית; משל לספר תורה שכל תג ופרט בו צריכים לדיוק מרובה. מה ספר תורה שנפל פגם בתעתיק שלו מאבד את קדושתו, אף ערבות שניסוחה פגום מאבדת את תקפותה. . טעמיה של הפסיקה בעניין זה עמה ואין לי צורך לפרט אותם. המבקש לדעת יעיין במה שכתבו מורי הוראה ופוסקים לפניי (ראו שם). נראה לי שאם כך וכך נפסק אין מנוס אלא לקיים את החלטת ועדת המכרזים במקרה דנן. אם לא תהיה מגמה אחידה בפסיקה ואם לא יהיה קו ברור וחרוץ, לא ימצאו ועדות המכרזים את ידיהן ורגליהן בכגון זה וכל ועדה "תעשה שבת לעצמה". בדידן נפל פגם ברור בנוסח הערבות של העותרת. הפגם מיטיב. יהא שיעור טובתו אשר יהא מוצדקת הייתה ועדת המכרזים לפסול את ההצעה לנוכח המגמה החד-משמעית של פסיקת בית המשפט העליון. טענת העותרת שתנאי המכרז שדרש שהצעתה תהיה בתוקף 90 ימים מן המועד האחרון להגשת הצעות, בצרוף העובדה שהמועד להגשת ההצעות הוארך ב-6 ימים, כפו אותה לשנות את נוסח הערבות, אינה מקובלת עליי. ראשית נקל לראות שתנאי המכרז אינם יוצרים זיקת קשר הכרחית בין משך הערבות למשך תוקפה של הצעה. שנית, אם נמצאה העותרת פוסחת על שני הסעיפים היה עליה להפנות שאלה אל בעלת המכרז, כדי לקבל תשובה מוסמכת. הצעת נגב אקולוגיה בדין דחתה ועדת המכרזים את טענות העותרת כנגד כתב הערבות הבנקאית שצורף להצעת נגב אקולוגיה והוא מפני שהפגמים להם נטען אינם פגמים כל עיקר. הפגם הראשון - הביטוי ח.פ הוא חסר משמעות. המציעה ציינה את שמה המדויק של האגודה השיתופית ואת מספרה הנכון. הכותרת שאינה מדויקת, אינה מוסיפה ואינה גורעת דבר. הפגם השני - הביטוי שנרשם: "למשתתפים" כולל בחובו את הביטוי שהיה צריך להירשם "למשתתף". על כן ברור ששום טענת הגנה שעשויה לעמוד למבקש לא תוכל למנוע את מימוש הערבות. הפגם השלישי - זהות החותמים. הבנק הניח את דעת הוועדה שהחותמים נמנים עם הזכאים לחתום כדין. בנפול טענת הפגם בערבותה של נגב אקולוגיה - אין מקום לפסול את הצעתה. עיון במסמכי הצעת נגב אקולוגיה העותרת ביקשה לעיין בכל מסמכי הצעתה של נגב אקולוגיה. היא נענתה באופן חלקי בלבד. העותרת גורסת שאף על פי שלא השתתפה בפרק המכרז שבו זכתה נגב אקולוגיה, זכותה, כבעלת עניין במכרז, לגילוי מסמכים מלא. סוגיית העיון במסמכי מכרז בידי מי שלא השתתף במכרז קשורה בזכות העמידה לשם השגה כנגד תוצאות המכרז. מי שבידו זכות העמידה\ מסתמא זכאי גם לעיין במסמכים כדי לממש את האפשרות לתקוף את תוצאות המכרז. הפסיקה פתחה פתח לזכות עמידה גם למי שלא השתתף במכרז (ע"א 334/01 מ"י נ' אבו שנדי ; ע"א 5035/98 משה"ב נ' מנהל מקרקעי ישראל ; ע"א 8416/99 אי. אי. אם אלקטרוניקס נ' מפעל הפיס ). נשמעו דעות בעניין נקיטת גישה מרחיבה (ראו השקפתו של עומר דקל בספרו שנזכר לעיל). אולם נראה שעד כה נותרה זכות העמידה של גורם זר למכרז תחומה בתוך מסגרת שאינה רחבה במיוחד. לדעתי פתיחת פתח רחב לזכות עמידה של גורם זר למכרז עשויה להוות סיכון לא מבוטל ליעילות הליכי המכרז ולתועלת הכלכלית העשויה לנבוע ממנו. זכות עמידה רחבה משמעותה ריבוי ההתדיינות. הדבר יעכב את מימוש הפעילות שהיא תכלית המכרז, יעמיד את המזמין והזוכה גם יחד מול סיכון נמשך של ביטול ההליך אחרי תחילת מימוש המכרז ויגדיל את היקף ההוצאות הכספיות שיחולו על המזמין ועל הזוכה גם יחד. לכן הענקת זכות עמידה לצד זר או לגורם שלא השתתף במכרז שעה שהייתה לו אפשרות להשתתף בו צריכה להתגדר בנסיבות שבהן עולה חשש ממשי לפגיעה בשלטון החוק ובעקרונות יסוד של המכרז. רצון "לנבור" סתמית בפרטים כדי לגלות פגם זה או אחר שאינו בעל חשיבות עקרונית אינו יכול לשמש תשתית להענקת זכות עמידה וממילא גם לא זכות עיון. בעניין דנן לא הצביעה העותרת על פרט כלשהו הנותן בסיס לחשש של פגיעה ממשית בשלטון החוק ובעקרונות יסוד שיש להקפיד בהם בהליכי מכרז. על כן נראה שאין מקום להיעתר לבקשת העיון המלא שנכללה בעתירה זו. התוצאה העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות כל אחת משלושת המשיבות בסכום של 25,000 ש"ח. מכרזערבות