קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות: 1. מדובר בערעור על החלטת הוועדה לעררים בניידות ומיום 20.11.03 אשר קבעה, כי למערער 50% נכות עפ"י סעיף א 4- חלקי לרשימת הליקויים . 2. ועדה מחוזית קבעה למערער 80% נכות עפ"י סעיף הליקוי הנ"ל . טענות המערער 3. המערער טוען בסיכום טענותיו, כי טעתה הוועדה כאשר "הפכה" את החלטת הוועדה המחוזית ללא נימוקים ובניגוד למסמכים הרפואיים שבידי המערער . המערער הפנה לאישור רפואי מיום 18.9.03 שניתן ע"י ד"ר דבי רון - נוירולוגית וכן אישור רפואי מיום 30.10.03 שניתן ע"י ד"ר איזקוביץ נטליה - נוירולוגית , לאחר שבדקה את המערער . המערער טוען כי עפ"י האישורים הנ"ל המערער סובל משיתוק של השרירים בידיים ומחלתו מתקדמת באופן מהיר יחסית . לטענת המערער סובל משיתוק שתי השוקיים כפי שעולה בבירור מבדיקת E.M.G. שביצע , זקוק למכשירי תמיכה לשתי הרגליים, אינו יכול להתנייד ללא המכשירים הנ"ל, וכן סובל מצניחת כפות שתי הרגליים . כאשר עפ"י ממצאים אובייקטיביים המערער סובל משיתוק בשתי השוקיים - לא נותר שיקול דעת לוועדה להקנות אחוזי נכות חלקיים בלבד . קיימת אי התאמה בולטת בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים וסעיף הליקוי שיושם במקרה הנדון . הוועדה לא נימקה מסקנתה . 4. המשיב טען, כי לא חלה טעות משפטי בהחלטת הוועדה . 5. בהחלטת הוועדה המחוזית עולה, כי המערער סובל מהיפרטרופיה של השוקיים , כי סובל משינוי בצבע כפות הרגליים וכי המערער סובל מצניחת שתי כפות הרגליים . כן צויין, כי בנסיון לקום וללכת ללא מכשירים זקוק המערער לתמיכה דו צדדית ובקושי עושה צעדים אם צניחת כפות רגליים דו צדדית. בפרק ו' - החלטות הוועדה חזרה על קביעתה תוך ציון העובדה, כי המערער מסוגל ללכת בלי מכשירים צעדים בודדים בלבד עם תמיכה דו צדדית . 6. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערר על ההחלטה של הועדה המחוזית וטען, כי מצבו של המערער אינו עונה על דרישת הסעיף , אין סיבה להחמרה כל כך גדולה בתקופה כל כך קצרה , אין גם בבדיקה של השרירים כפי שהפרוטוקול מחייב בסעיף א - 4 . 7. הוועדה הרפואית לעררים זיכתה מערער ב - 50% אחוזי נכות בלבד , שכן כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה המערער סובל "מדלדול שרירי השוק ....החזר גידי של הברכיים הופק סביר ושווה . החזרים גידיים של הקרסוליים לא הופקו ירידה בתחושה השטחית בצורת גרביים" . ובמסקנתה קבעה הוועדה ,כי : "הנבדק עבר ניתוח למינקטומיה של החוליות הצוואריות וסובל מנוירופתיה של כפות הרגליים , אשר אושרה מבחינת הבדיקה המיוגרפית . הוועדה העריכה את נכותו של התובע בצורה שונה מזו של הוועדה המחוזית וזהה להערכת וועדת הערר מאותה שנה" . 8. לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה לא מצאה שהמערער סובל משיתוק מלא של שתי השוקיים , כפי שנדרש בסעיף א - 4 לרשימת הליקויים . הוועדה קבעה, כי המערער סובל מדלדול שרירי השוק, החלטת הוועדה ניתנה עפ"י המסמכים שהיו בפניה . מדובר בהחלטה רפואית שבית הדין אינו מוסמך להתערב בה . מדובר ביישום סעיף ליקוי (מותאם) אשר בסמכות הוועדה לעררים אם כי סמכותה אינה בלתי מוגבלת , בנקודה זו . הוועדה פירטה מסקנתה (סעיף ו' להחלטת הוועדה) וציינה כי העריכה את נכותו של המערער בצורה שונה מזו של הוועדה המחוזית ואימצה למעשה את החלטת וועדה לעררים קודמת מאותה שנה . מעיון בתיק שבפני עולה כי החלטת וועדה לעררים מיום היתה ביום 12.2.03 בה נקבע למערער 50% נכות . 9. החלטת הועדה לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת לאור האמור בסעיף 10 לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. אין בית הדין מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר להוראות ההסכם (דב"ע נא/9 -0 שלום חדד נ. המוסד פד"ע כג 212; דב"ע נב/84-0 שמעון הזנפרץ נ. המוסד פד"ע כו 301). אין מקום להתאמה, מקום שליקוי מסוים לא נקבע ברשימת הליקויים אשר בתוספת א' להסכם הניידות (דב"ע לז/576-01 שצוטט לעיל ודב"ע נה/23-01 המוסד נ. חיה פיק, פדע כט' , 546) אף כי , לעתים, בית הדין "הכשיר" התאמה זו בהעדר ערעור מטעם המוסד; אולם יתכן וסטייה קלה מהמידות לקביעת זכאות, לא תפגע בכלל מאחר ולועדות ולבית הדין,שיקול דעת רחב אימתי ניתן, חרף האמור, לקבוע דרגת מוגבלות מותאמת. לעומת זאת, סטייה משמעותית מהמבחנים לא תעמוד במבחן הסבירות. (דב"ע מד/590-01 חיים תשובה נ. המוסד, פד"ע ט"ז, 227). ובאשר לסמכותה של הועדה לעררים לבטל דרגת מוגבלות אשר נקבעה על ידי ועדה רפואית קודמת על פי סעיף מותאם שברשימת הליקויים, נפסק ביחס למעמדן של קביעות בועדות רפואיות קודמות, כי יש לכבד מצד אחד, קביעותיהן של ועדות קודמות, אך אין בכך כדי לרוקן את סמכויותיהן של ועדות רפואיות מאוחרות יותר. על ועדה מאוחרת לתת את הדעת לקביעותיה של ועדה קודמת וכאשר היא עומדת לסטות מקביעותיה עליה לנמק את סיבת הסטייה. כדוגמא לסטייה אפשרית יכול לשמש שינוי במצב הבריאות, אך יכול ותשמש גם העובדה שבקביעה הקודמת הייתה טעות על פניה כגון - חוסר טעון בין הממצאים לבין הפריט שיישמו אותו בזמנו (דב"ע שם/2255/01 איש שלום נ. המוסד לביטוח לאומי, פדע' יג', 169; דב"ע נה/23-01 שצוטט לעיל). 10. במקרה הנדון הועדה לעררים הייתה מודעת לקביעה קודמת של הועדה מדרג ראשון, וקבעה כי ממצאיה שונים ממצאי הוועדה המחוזית . עפ"י הפסיקה , כאשר ממצאי הוועדה לעררים שונים ממצאי הוועדה המחוזית, ואין סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים למסקנתה , די בכך כדי לשמש נימוק למסקנת הוועדה לעררים . במקרה הנדון הוועדה לעררים מפנה לתוצאות בדיקתה ובעקבות כך להערכה שונה של אחוזי הנכות . לפיכך אין מקום להתערב במסקנתה מחמת טעות משפטית בעילה של אי הנמקה . טענת המערער כי , אין לוועדה לעררים שיקול דעת לאור תוצאות בדיקת M.R.I - לא הוכחה ועומדת בניגוד לפסיקה , ולשיקול דעתה הרפואי של הוועדה לעררים . הוועדה לעררים ביססה מסקנתה גם על בדיקת כח שרירים שנערכה למערער ושתוצאותיה צויינו בפרוטוקול . 12. ובאשר לאישורים הרפואיים . המערער פירט, כי הוועדה לעררים לא התייחסה לאישורים רפואיים שהונפקו לאחר החלטת הוועדה המחוזית מיום 11.9.03 ואישור נוסף שניתן לאחר כינוס הוועדה לעררים ביום 20.11.03 . מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי האישור הרפואי מיום 18.9.03 לא הובא בפני הוועדה לעררים . צודק המשיב בטיעונו, כי מחובתה של הוועדה הרפואית להתייחס רק לחוות דעת המובאות בפניה . אין כל משקל . כמו כן , צודק המשיב כי אישורים רפואיים שניתנו לאחר כינוס הוועדה לעררים - אינם רלוונטים לערעור הנוכחי . יש הבדלי השקפות בין אנשי רפואה לעניין הגדרת המונח "שיתוק " . במקרה שלפנינו , לא נקבע ע"י הוועדה לעררים כי המערער סובל מ"שיתוק". יצויין כי מילה זו אינה נזכרת בהחלטת הועדה המחוזית . 13. לפיכך דין הערעור להדחות . לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה . 14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.ניידותערעורועדה לערריםערר