קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הרשעה בעבירת החזקת סכין: 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בראשון לציון בת"פ 4784/08 מיום 8.2.11 לפיו הורשע המערער, על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה ונדון ל- 4 חודשי מאסר על תנאי ולהתחייבות בסכום של 2,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר-הדין. 2. עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 1.9.08 החזיק המערער סכין מתחת למושב הנהג ברכבו, בו נהג בנו, ולא הוכיח כי עשה זאת למטרה כשרה. 3. הצדדים הגיעו להסדר לפיו המערער יודה ויורשע בעובדות כתב האישום והמערער יישלח לקבלת תסקיר. לעניין העונש, עמדת התביעה תהיה למאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מע"ת וקנס, והסנגור יבקש שההליך יסתיים באי הרשעה. 4. מתסקיר שירותה מבחן שהיה בפני בימ"ש קמא והוצג בפנינו עולה כי המערער הוא נשוי ואב ל- 4 ילדים, ללא עבר פלילי, עובד בעסק עצמאי כטכנאי מיזוג אוויר ולומד חשמלאות. אשת המערער עובדת בחברת ביטוח ובנו הבכור הסתבך בפלילים והוא משקיע ביחסיו עימו ומעסיק אותו בעסקו. המערער טען שהסכין שהיתה ברכב, כאשר בנו נהג בו עם חבר, נרכשה על ידו סמוך לתפיסתה כחלק מאוסף סכינים שבבעלותו והוא מודע לכישלונו עקב אי הפעלת שיקול דעת בעניין החזקת הסכין. שירות המבחן התרשם כי המערער הפיק את הלקח ונושא באחריות לביצוע העבירה. מדובר באדם נורמטיבי, אשר זו עבירתו הראשונה והיחידה, וההליכים המשפטיים מהווים גורם הרתעתי עבורו. בשל העובדה כי הרשעה עלולה לפגוע בו במסגרת תעסוקתו ונוכח לימודיו הנוכחיים בתחום החשמל, המליץ שירות המבחן לא להרשיע אותו. שירות המבחן המליץ גם כי יושת על המערער עונש של 140 שעות של"צ, ענישה בעלת אלמנטים חינוכיים והרתעתיים המתאימה למקרה זה ולכישוריו של המערער, וזאת בהסכמת המערער. 5. ביהמ"ש קמא בחן האם המקרה נופל בתחום החריג לכלל הקובע כי אדם שביצע עבירה פלילית יורשע בשל כך. ביהמ"ש קמא הפנה לפסיקת ביהמ"ש המחוזי בע"פ 24248-10-09 (מחוזי מרכז) מ"י נ' בן שרם , שבו היו עובדות דומות, שם נקבע כי לא מוצדק לנקוט בהליך של אי-הרשעה בעבירה של החזקת סכין, שהיא עבירה חמורה המצריכה הרשעה וענישה ממשית כדי למגר את "תת-תרבות הסכין". ביהמ"ש קמא שקל לקולא את ההמלצות שבתסקיר שירות המבחן, אך באיזון מול אינטרס הציבור, קבע כי אין לפניו אותו חריג שיביא להימנע מהרשעת המערער, הרשיע אותו והטיל עליו את העונשים שפורטו לעיל. נימוקי הערעור: 1. בימ"ש קמא שגה כשלא אימץ את המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את המערער ולהטיל עליו לבצע עבודות של"צ, אפילו בהיקף גדול יותר. 2. הקריטריונים להטלת של"צ ללא הרשעה שנקבעו בהלכת תמר כתב (ע"פ 2083/96) מתקיימים במלואם בעניינו של המערער, כדלקמן: ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקום המערער. סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. מדובר בעבירה ראשונה ויחידה של המערער. אין קשר בין העבירה למעמדו ותפקידו של המערער. העבירה לא פגעה באחרים. אין סבירות שהמערער יעבור עבירות נוספות. מדובר בהתנהגות מקרית וחד פעמית. המערער נטל אחריות לביצוע העבירה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה. דימויו העצמי של המערער נפגע עקב ההרשעה. ההרשעה השפיעה בצורה קריטית על תחומי פעילותו של המערער. 3. למערער אין עבר פלילי, הוא הודה בהזדמנות ראשונה והתחרט על מעשהו. הרשעתו פגעה בו ומהמסמכים שהוצגו בפנינו עולה שהוא ייפגע באופן חמור אם לא תבוטל הרשעתו. אין כל קשר בין החזקת הסכין לבין עיסוקו של המערער, הוא לא פגע באחרים ומתסקיר המבחן עולה שלא סביר שיעבור עבירות נוספות. 4. ביהמ"ש קמא שגה כשגזר גזירה שווה בין נסיבותיו הכוללות של המערער לבין הנסיבות שהיו בע"פ מדינת ישראל נ' בן שרם. בע"פ בן שרם היה מדובר בבחור בן 18, בעל אפשרויות תעסוקה מרובות, גם לאחר הרשעה. מאידך, המערער למד ועבד כל חייו בעבודות מיזוג אויר, ופרנסתו נפגעה באופן חמור עקב ההרשעה, שכן גופים כגון מל"מ ורשות שדות התעופה סיימו את התקשרותם עימו, זאת למרות מכתבי המלצה מאותם גופים שציינו כי המערער מבצע עבודתו נאמנה. בן שרם ביצע את העבירה 3 חודשים לאחר שהסתיים נגדו הליך בביהמ"ש לנוער באי-הרשעה. לעומת זאת, למערער אין עבירות או תיקים כלשהם. יתרה מזאת, לאור נסיבותיו האישיות של המערער אין עוררין כי לא מדובר באדם ש"תת תרבות הסכין" מצויה בעוכריו. 5. במהלך הדיון בפנינו הציג ב"כ המערער את תמונת הסכין, שהיא סכין מקושטת שנקנתה לצורך אוסף סכינים ונשכחה ע"י המערער ברכב. תגובת המשיבה 1. גם אם מדובר בסכין שהיתה אמורה לשמש חלק מאוסף אין להקל עם המערער שכן מדובר בסכין בעלת להב ארוך שיכולה להרוג ואין לקבל טענה שהמערער שכח אותה שכן העבירה נועדה למנוע את הזמינות של הסכין. 2. אין חוסר פרופורציה בין הרשעת המערער לבין הנזק שייגרם לו אם יורשע שכן יש למערער עסק משגשג, הוא עובד עם גופים גדולים וישנם כאלה שיהיו מוכנים לעבוד איתו גם לאחר שיורשע. 3. חומרת העבירה של החזקת סכין מצדיקה לא רק את הרשעתו של המערער אלא גם הטלת עונש ממשי של מאסר. דיון והכרעה 1. ברע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', ניתן ביום קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה בענין אי הרשעה כדלקמן: "לענין זה ייאמר בתמצית: ככלל, ביטולה של הרשעה במערך הענישה בפללים הוא ענין חריג שבחריג, המתאפשר בנסיבות מיוחדות (סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי העיקרון המשפטי הרווח, קיומה של אחריות בפלילים לביצוע עבירות על החוק מחייב הרשעה וענישה כחלק מאכיפת החוק, כנגזר ממטרות הענישה, וכנדרש מיישום עיקרון השוויון של הכל בפני החוק. בהתקיים אחריות פלילית, סטייה מחובת הרשעה וענישה היא, על כן, ענין חריג ביותר. ניתן לנקוט בה אך במצבים נדירים שבהם, באיזון שבין הצורך במימוש האינטרס הציבורי באכיפה מלאה של הדין, לבין המשקל הראוי ששי לתת לנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם, גובר בבירור האינטרס האחרון. כאשר מתקיים חוסר איזון נוקב בין הענין שיש לציבור באכיפת הדין, לבין עוצמת הפגיעה העלולה להיגרם לנאשם מהרשעתו וענישתו, עשוי בית המשפט להשתמש בכלי הנדיר הנתון בידו ולהימנע מהרשעת הנאשם (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) (1997); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין, פסקה 76 ואילך (, 4.9.2007))". (ראה סעיף 32 לפסק הדין) 2. אף אנו, כמו בימ"ש קמא, איננו מתעלמים מחומרת העבירה של החזקת סכין ומהצורך להילחם בעבירה זו, וב"תת תרבות הסכין". עם זאת, יש להתייחס לנסיבותיו של כל מקרה ולנסיבותיו של כל נאשם גם כאשר מדובר בהחזקת סכין שלא למטרה כשרה ולבחון אם הרשעתו של המערער תפגע באופן לא מידתי בעתידו של המערער, לרבות בעתידו התעסוקתי. 3. איננו מקבלים את טענתו של המערער לפיה יש לבטל את הרשעתו רק בשל עברו הנקי, הודאתו והעובדה שהוא רכש את הסכין כדי שתהווה חלק מאוסף סכינים שברשותו (דבר שנתמך בתמונת הסכין) ושכח אותה ברכב. עם זאת, יש מקום לבטל את הרשעתו של המערער בעיקר בשל הנזק המשמעותי שצפוי לעיסוקו כבעל עסק פרטי כטכנאי מיזוג אוויר, בו הוא עובד לבדו ומעסיק את בנו הבכור על מנת להרחיקו מעבריינות, אם יורשע. 4. מהמסמכים שנזכרים בתסקיר המבחן וצורפו להודעת הערעור עולה לא רק שהמערער הוא עובד מקצועי ומסור, שממלא את תפקידו לשביעות רצונם של מזמיני העבודות ממנו, אלא גם, ובעיקר, שהרשעתו תימנע ממנו לבצע עבודות עבורם בשל הצורך בתעודת יושר שניתנת רק לחסרי עבר פלילי (ראה האישורים של רש"ת וחב' סקלאר). מאחר והמערער עובד יחיד בעסקו הרי הנזק שייגרם לפרנסתו ולפרנסת משפחתו הוא נזק חמור והרשעתו תיפגע בפרנסתו פגיעה לא מידתית - אף מבלי להקל ראש בעבירה של החזקת סכין אך בהתחשב בנסיבות ביצועה, דהיינו, היותה מיועדת לשמש כחלק מאוסף סכינים והחזקתה במקום מוסתר ברכב כשבנו נוהג בו. 5. אין המקרה והמערער שבפנינו דומה למקרה ולמערער נושא ע"פ בן שרם, שפסה"ד בו צורף כנספח להודעת הערעור שכן בן שרם, בן 18, החזיק ברכב בו נהג בשעת לילה מאוחרת סכין ושתי אלות, וזאת שלושה חודשים לאחר שהסתיים לגביו הליך פלילי באי הרשעה בבימ"ש לנוער, לאחר שעבר עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגת רכב בקלות ראש, ללא רשות, ללא רישיון נהיגה וללא תעודת ביטוח. אין צורך לומר שהרשעתו של בן שרם, בן ה- 18, לא תיפגע פגיעה חמורה בעתידו, לרבות בעתידו התעסוקתי, ואילו הרשעת המערער תיפגע באופן משמעותי בעתידו התעסוקתי ותפגע בפרנסת משפחתו. 6. לאור האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את הרשעתו של המערער וכפועל יוצא את עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו. עם זאת, בהסכמת המערער, אנו מטילים עליו לבצע 250 שעות של"צ ב"רשת קהילה ופנאי" בחולון או בכל מקום עבודה אחר עפ"י קביעת שרות המבחן, עליה ידווח לביהמ"ש תוך 10 ימים וכן ידווח בסוף ביצוע עבודות השל"צ. המערער יתייצב ביום 3.7.11 בשעה 09:00 בפני קצינת המבחן גב' שגית בן גיגי בשרות המבחן למבוגרים בת"א-יפו על מנת לתאם ביצוע עבודות השל"צ. משפט פליליסכיןערעורהחזקת סכיןהרשעה