ערעור על צו להשיב על שאלון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על צו להשיב על שאלון: המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מילנוב) אשר נתן צו להשיב על שאלון המופנה אליהם מטעם המשיבה. המבקשים ביקשו אף לדון בבקשה כבערעור גופו. המשיבה התבקשה להגיב לבקשה כשהיא תומכת בהחלטת בית המשפט קמא. לאור העובדה שהליך זה מעכב את הדיון בבית משפט קמא, החלטתי לדון בבקשה כערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סד"א, וזאת לאחר שהמשיבה נתבקשה להגיב לבקשה. במסגרת התגובה אף התנגדה לדון בבקשה כבערעור, למעשה מן הטעם שלדבריה מדובר בהליך סרק מיני רבים. החלטת בית המשפט קמא הינה קצרה ואביאנה בשלמותה: "1. בבקשה למתן צו להוסיף ולהשיב על שאלון. 2. המשיבים (הנתבעים) 4-1 מסרבים להשיב על השאלון בטענה של חוסר רלבנטיות, והכבדה עליהם. 3. עיינתי בשאלות ובנימוקי הסירוב על רקע הטענות שבסעיפים 4,3א-ו לכתב התביעה וס' 7 לבקשה ומצאתי כי השאלות רלבנטיות ועל כן יש להשיב עליהן, אף אם חלקן מכבידות, במידת מה. 4. אשר על כן,מחייב המשיבים 4-1 להוסיף ולהשיב על השאלון, וזאת בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו. 5. הוצאות ושכ"ט עו"ד יישקלו לעת פסק-הדין" (נספח א' לבקשה) דיון נושא התביעה הינם ליקויי בניה שנתגלו במבנה התעשיה אותו מכרה המבקשת 1 למשיבה ואשר נבנה באמצעות מבקשת 2. במסגרת התביעה ביקשה המשיבה כי יינתן צו המחייב את המבקשים לענות על שאלון, ולמספר שאלות סירבו המבקשים לתת תשובה בטענה כי הן עוסקות בענייניהם הכספיים, אינן רלוונטיות, פולשניות, ומתאימות לחקירת יכולת ולא לשלב זה. מעיון בשאלות עולה כי רובן ככולן עוסקות במעבר כספים בין המבקשים לבין עצמם או מי מהם, ומהי משכורתם של מבקשים 3, 4 בחברות. סמכותו של בית המשפט לעניין מתן רשות לשאלות קבועה כתקנה 107 לתקנות הקובעת: "בית המשפט או הרשם, בהחליטו בדבר בקשת הרשות, ישקול כל הצעה שתבוא מצד הנשאל למסור לו פרטים או להודות בעובדות או להראות מסמכים הנוגעים לדברים הנדונים, כולם או מקצתם, והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה". שיקול הדעת הנתון לבית המשפט הוא אכן רחב (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 445), והרשות לא תינתן אם השאלות אינן שייכות לעניין, או שהתשובה אינה דרושה לשם עשיית משפט צדק. מוסיף המחבר ומציין: "בעוד שהצגת שאלות מכוונת להקל על בעל דין ברמת נטל ההוכחה, להוכיח עובדות, או לסתור הכחשות, אין הן אמצעי כשר לגילוי הראיות העומדות לרשות המשיב, חוץ מראיות שבכתב הניתנות לגילוי. לכן לא ירשה בית המשפט שאלה שכל מטרתה היא לגלות מי הם העדים של יריבו, אך מאידך גיסא, אם היה גילוי שמו של אדם חשוב, כשהוא לעצמו, לצורך העניין, כגון במשפט שהוגש בשל לשון הרע, השאלה מותרת, אפילו יתגלה בדרך זו שמו שלא דם שיקרא להעיד". (שם, 449). אמנם ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ובמיוחד באופן ניהול המשפט, מידת הרלוונטיות של ראיות וכיו"ב (ראו רע"א 8057/03 בל"ל בע"מ נ' ע.ד.ן - גולן עסקים בע"מ תק-על 2003(4), 693; ע"א (ת"א) 1686/03 בנק דיסקונט בע"מ נ' מכון ששון, תק-מח 2004(ו) 2862) ברע"א 4249 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ פ"ד נה(1), 515, אליו מפנה עו"ד חברוני ב"כ המשיבה, נקבעו מספר כללים ע"י כב' המשנה לנשיא ש' לוין: "(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין שמדובר במסמכים 'מועילים' ובין כשמדובר במסמכים 'מזיקים'; (ב) רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת; (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית המשפט דעתו על המחלוקת כפי שהתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות העניין.יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה, יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות; (ד)... (ה) החלטת בית המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול דעתו, ובית המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים" (שם,527). עיינתי בכתב התביעה שצורף לבקשה,ואכן יש לתובעת - המשיבה טענות חריפות כנגד מי מהנתבעים המבקשים, לרבות טענות תרמית, אולם לא השתכנעתי שאכן לשאלות נשוא הענין קשר ישיר לתביעה ומהותה או לנושא הרמת המסך בין הנתבעים לבין עצמם. יתרה מזו, אף בית המשפט קמא הביע את הסתייגותו, כפי שצוטט לעיל, במילים: "אם כי חלקן מכבידות, במידת מה". במצב זה סבור אני כי יש להעתר חלקית לבקשה באופן שהמבקשים יענו לשאלות כדלקמן: א. בשאלה 5 כלפי מבקשת 1: אם הועברו כספים בינה לבין החברה ולהפך בלבד. כך גם לשאלה 5 המופנית למבקשת 2. ב. כלפי מבקש 3 שאלה 2 - תסויג לשאלה האם קיבלת משכורת. שאלה 3- האם קיבלת הטבות כספיות מהחברות הנתבעות. לשאלה 4- האם הועברו כספים לחברה וההפך כך גם לגבי מבקש 4. כל האמור יתייחס לזמנים הרלוונטיים שבכתב התביעה. היה ותהא מחלוקת בנושא זמנים זה, כי אז יכריע בדבר בית המשפט קמא. לאור התוצאה, אין צו להוצאות. שאלוניםמסמכיםערעורצווים