עתירה נגד אישור תכנית ע''י ועדה מחוזית

העותרים טוענים כי דין התוכנית להתבטל מחמת פגמים שנפלו בדרך הכנתה, הצגתה לציבור ואישורה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה נגד אישור תכנית ע''י ועדה מחוזית: העותרים הם בעלי חלקות מקרקעין שונות הנמצאות בגוש 17037 בכפר תבור ואשר חלות עליהן הוראות תוכנית ג/12539 [להלן - התוכנית]. [העותרים רז הם בעלי מקרקעין הגובלים בתחום התוכנית]. התוכנית אושרה על ידי הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון, המשיבה מס' 1 [להלן - הועדה המחוזית], בישיבתה מיום 10.3.03. העותרים טוענים כי דין התוכנית להתבטל מחמת פגמים שנפלו בדרך הכנתה, הצגתה לציבור ואישורה. העתירה כוללת שורה של טענות בתחום התכנון שגביהן הבהרתי לב"כ העותרים במהלך הדיון המוקדם כי בית המשפט לא ייכנס לדיון בהן. לאור זאת הוחלט לצמצם את נקודות המחלוקת ולהעמידן על תכלית התוכנית והאופן בו הוצגה בהקשרים השונים. יוזם התוכנית הוא ראש המועצה המקומית כפר תבור, מר יוסף דולה. הוא הציג לבית המשפט במהלך שמיעת העתירה את השקפתו בכל הנוגע לפיתוח הישוב. אין חולקין כי ברחבי כפר תבור פורסמה זה מכבר תוכנית האב של היישוב על פיה מתוכננות החלקות של העותרים להפוך לחלקות לבניה, כשבתוכן אמור לעבור מצפון לדרום כביש. ראש המועצה לא התעלם מכך שחלק לא מבוטל של בעלי המקרקעין שהתוכנית נוגעת להם מתנגד להפשרת החלקות החקלאיות והפיכתן למקרקעין המיועדים למגורים. הוא הבטיח, בשעתו, לחלק מהעותרים כי לא יפעל להכנת תוכנית הנוגעת לחלקותיהם מבלי להתייעץ איתם. העותרים טוענים כי הבטחה זו הופרה משהתברר להם, לפתע, כי ראש המועצה יזם וקידם את אישורה של התוכנית הנדונה, העומדת בניגוד לעמדתם. ואולם, לטרוניה זו אין לדעתי מקום. מקובל עלי הסברו של ראש המועצה כי כיבד את הבטחתו כל עוד לא נעשתה פניה של הבעלים המעונינים בתוכנית. רק משביקשו ממנו אחד או שניים מבעלי החלקות הנדונות לקדם תוכנית להפשרת החלקות - עשה כן. משקיבל פניה כזו ראה עצמו בן חורין להשתחרר מהבטחתו ליתר העותרים, מה גם שיזום התוכנית לא נעשה ואינו יכול להיעשות בחדרי חדרים. העותרים זומנו ביום 16.1.01 למהנדס המועצה לשם השמעת השגותיהם נגד התוכנית. המהנדס הבהיר להם כי חלק מבעלי המקרקעין מבקשים להפשיר את המקרקעין ועל כן לא יהיה מנוס מהכללת תשתיות ציבוריות בתחום התוכנית. גם הובהר להם כי פתוחה בפניהם הדרך להתנגד לתוכנית בדרכים המקובלות. אני סבור כי אין מדובר בהפרת הבטחה שלטונית, שהרי אין כל צידוק לכך שראש המועצה או על כל גוף שלטוני אחר יהיו מוגבלים על ידי ווטו נצחי של תושב זה או אחר ודי בכך שנעשתה אליו פניה על ידי מי מהמעוניינים כדי לשחררו מכבלי אותה הבטחה תוך שמירה על זכותו של מי שרוצה בכך להגיש התנגדות כחוק. על מה יצאה טרונייתם של העותרים? לטענתם, חלקותיהם הן מה שקרוי "חַקּוּרוֹת", דהיינו חלקות חקלאיות גדולות הצמודות לבית המגורים. יש לחקורות הללו, לטענת בעליהן, ערך היסטורי וכלכלי שמן הראוי לשַמְרו. התוכנית במקורה מייעדת להפוך את החקורות למגרשי בניה. אלא שחלק מן העותרים אינם מעונינים בכך ומבקשים להשאיר בעינו את ייעודן לחקלאות. זאת ועוד: על פי התוכנית אמור לחצות את החקורות כביש שיפצל כל אחת מהן לשני חלקים. ייאמר כי גם עמדתם של העותרים איננה אחידה; שניים מהם חזרו בהם מהעתירה; חלקם אינם משתמשים במקרקעין לחקלאות. ראש המועצה נשאל בדיון מה הניע אותו לקדם באינטנסיביות את התוכנית ביודעו כי חלק מבעלי המקרקעין הנוגעים בדבר אינם מעוניינים לא בדֹבְשה ולא בעֹקצה של התוכנית. ההסבר שקיבלתי מראש המועצה מתקבל על דעתי כנכון וככן. העותרים בוחנים את העניין במסגרת המצומצמת של חלקתם הפרטית וסביבתה הקרובה, אך ראש המועצה ויחד עימו הועדה המחוזית משקיפים על העניין מנקודת מבט כללית, רחבה, הצופה גם לפני העתיד. ייתכן שכיום יש בכפר תבור די והותר חלקות פנויות לבניה אולם, העתיד מחייב הרחבה משמעותית שתחילתה צריכה להיעשות כבר בשנים הנוכחיות. יתכן שהכביש החוצה את החלקות הללו איננו נחוץ במיוחד כיום, אולם הוא יהיה נחוץ בשנים הבאות. יש הבדל אם מתכננים בנחת כביש על קרקע בתולה לעומת אם התכנון נעשה באילוץ ובדוחק זמן וכאשר כבר יש עליו הפרעות, משיגי גבול וכו'. שאלות אלה הן שאלות תכנוניות מובהקות, שכאמור אינני מתכוון כלל להידרש אליהן. ולמרות שפסק דין זה עוסק יותר בחזון מאשר במשפט צרוף, ראוי להוסיף לו נופך משפטי על ידי אזכור ההלכה הידועה כי - "על פי הלכה מושרשת, לא ישים בית המשפט את שיקול הדעת שלו במקום שיקול הדעת של הרשות המוסמכת. הוא לא יתערב בשיקול הדעת של הרשות המוסמכת, אלא אם נפל בו פגם משפטי, לפי ההלכות המקובלות בבית המשפט, לרבות פגם של שיקולים זרים או חוסר סבירות". [בג"צ 465/93 טריידט ס.א. נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ד מח[2], 622, 635]. השאלות הנוגעות לצורך בכביש עולות רק בהקשר שאליו מתייחסת העתירה המצומצמת והוא: האם תכלית התוכנית הוצגה כראוי לציבור ולועדה המחוזית. ראש המועצה המקומית לא הסתיר את דעתו כי הכביש כיום חשוב לו יותר מאשר הפשרת החלקות, ועובדה היא שלא הוא ולא הועדה המחוזית התנגדו שאותם בעלי מקרקעין הכלולים בתוכנית הרוצים בכך, יוכלו להמשיך ולהשתמש בחלקותיהם כחלקות חקלאיות. כלומר, לא הפשרת החלקות אלא הכביש הוא העיקר. ראש המועצה לא מצא לנכון ליזום תוכנית המאפשרת כביש בלבד, מבלי לשנות את ייעוד החלקות. תוכנית כזו הייתה עשויה להיראות בלתי נחוצה וגם הייתה מעוררת התנגדות נחרצת יותר מצד הבעלים. אך, משהתברר כי שניים מבין בעלי מקרקעין הנוגעים בדבר מעוניינים בהפשרת החלקות, קמה בידי ראש המועצה הזדמנות מתאימה להכשיר לא רק את הפשרת החלקות אלא גם את הכביש. בפרסום הרשמי נאמר כי התוכנית מיועדת להפוך את החלקות מחקלאיות לחלקות לבניה. הכביש, בתור שכזה, לא הוזכר בפרסומים. לא הייתי מייחס לאנשי הועדה המחוזית תמימות שכאילו לא הבינו כי אם יאשרו חלקות לבניה ממילא הם מאשרים גם את הכביש המשרת אותן. עיינתי בטענות עו"ד מקלנן בנוגע לתמליל הדיון בועדה המחוזית. עליי לומר כי לא התרשמתי שהדברים הוצגו בפני הועדה באופן מטעה על ידי ראש המועצה. חזקה על הועדה המחוזית שאם יהיה צורך להיעזר במומחים מתחום התחבורה בכל הנוגע לכביש המתוכן, בוודאי יעשו זאת ואין צורך בשום החלטה מיוחדת של בית המשפט בעניין זה. לא התרשמתי כי הכביש הוא כביש גדול או רחב במיוחד או כי הוא מיועד לנקז לתוככי הישוב את התנועה המתנהלת עתה בחוצותיו. אין הוא יותר מאשר כביש המשרת את המקרקעין שהוא עובר בתוכם או בסביבתם. אם הוא הוצג על ידי ראש המועצה ככביש פנימי איני בטוח שזו אינה הצגה מדוייקת. אך יוזם התוכנית מעולם לא הסתיר את הצורך בכביש, את רוחבו ואת אורכו. נראה לי כי הכל מבינים כי הפשרת מקרקעין לבניה [אמורות לקום בתחום התוכנית 150 יחידות דיור] מחייבת סלילת כבישים, אך איש מבעלי המקרקעין אינו מעונין שהכביש יעבור ליד ביתו דווקא. הכביש נחוץ, אך כל אחד מבקש שיעבור הרחוק מביתו. אינני סבור כי ראש המועצה היה חייב לחשוף בפני הועדה המחוזית את סדר העדיפות האישי-פנימי שלו או חשיבותם היחסית בעיניו של ההפשרה והכביש, דהיינו את מחשבתו שהכביש חשוב יותר [בעיניו] מהפשרת החלקות. אלה דברים שבלב ואפילו עניינים של חזון, עם או בלי מרכאות, ואין הם צריכים פרשנות משפטית או הצגה מפורשת. העובדה שאיפשרו למי שירצה בכך לשמר את אופיה החקלאי של חלקתו, מצביעה שגם הועדה המחוזית הייתה מודעת שהדגש הושם על ידי יוזם התוכנית על הכביש דווקא ולא על ההפשרה. אינני מוצא כל פגם משפטי בהתנהלותו של ראש המועצה בכל הנוגע לייזום התוכנית ואישורה וגם לא ניתן לומר כי הטעה את הועדה המחוזית או נתן לה לחשוב שהיא מאשרת דבר אחר ממה שאישרה. לאור כל זאת אני דוחה את העתירה. אין צו להוצאות.בניהועדה מחוזית לתכנון ובניה