קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על נפילת קווי בזק: עסקינן בתביעה לקבלת פיצוי מאת חברת בזק בגין העובדה כי קו הבזק, המשמש חנות בגדים לאישור עסקאות אשראי, לא פעל. טענות התובע התובע הינו בעל חנות לשמלות ערב ושמלות יוקרה. בחנות קו מטעם הנתבעת (להלן - "בזק") המשמש אותה לשיחות וכן לאישור עסקאות אשראי המבוצעות בחנות. ביום 2.5.09 נותק הקו והתובע נותר ללא קו טלפון בחנות וללא אפשרות לבצע עסקאות אשראי. לפיכך, טוען התובע, חלה ירידה משמעותית בהיקף המכירות, העסק כמעט קרס והחנות אף איבדה לקוחות רבים אשר התלוננו על השירות. התובע פנה לבזק לתיקון התקלה אך לא נענה ובפועל קו הבזק נותר מנותק עד לחודש אוקטובר 2009. בסוף חודש יוני שכר התובע מערכת הפועלת באמצעות מודם סלולרי חיצוני על מנת שתתאפשר המכירה באשראי. התובע צירף לכתב התביעה חשבוניות המעידות על תשלום בגין השכירות והשימוש במערכת בסך 800 ₪. בנוסף, צירף התובע מכתב ממשרד הנהלת חשבונות בגין ההפסדים הנטענים בחודשים הרלבנטיים. טענות הנתבעת הנתבעת אינה חולקת על כך שקו הבזק אמנם ל אפעל אך טוענת כי אין להשית עליה אחריות בגין כך ואף נזקיו של התובע מוכחשים על ידה. לטענתה, מבדיקת המערכת עולה כי ביום 4.5.09 פנה התובע אל מוקד התמיכה של בזק ודיווח על תקלה בקו. נציגים שנשלחו למקום מצאו כי התקלה נובעת מפגיעה מכוונת בתשתית בזק - עמוד שבור וכבלים קרועים - אשר כדי לשקמה נדרשה מעורבות האגף לתכנון והנדסה, הכנת תכנית תוואי חדשה וקבלת אישורים מטעם המועצה המקומית. בזק טוענת כי התהליך הובא לידיעת התובע. ביום 24.5.09 ביקש התובע להתקין קו זמני עד לתיקון התקלה אך הובהר לו שהדבר בלתי אפשרי משום שאין גישה לתשתית במקום. ביום 25.6.09 נערכה פנייה לבזק על ידי עורך דינו של התובע אך גם לו הובהר כי הנושא בטיפול וכי העמוד יותקן בכפוף לקבלת אישורים וביצוע עבודות קבלניות במקום. בזק טוענת כי ניסיונותיה לתיקון העמוד נתקלו בהתנגדויות רבות ועל כן הדבר ארך זמן עקב ההכרח לקבל את אישור המועצה המקומית ובעל המקרקעין להצבת העמוד. בזק טוענת כי התובע לא הוכיח את נזקיו ואף לא הוכיח כי ניסה להקטינם באשר יכול היה לבצע עסקאות ידניות באשראי ובכל מקרה קו הבזק הרשום על שמו הינו קו רגיל ואינו מקושר לעסק. דיון שאלת אחריותה של בזק סעיף 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 קובע כדלקמן: "... בעל רשיון שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לענין סעיף זה... עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו; לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו." אין מחלוקת בין הצדדים כי העמוד השייך לבזק נפגע פגיעה כלשהי. מר דודסון מטעם הנתבעת טוען זאת בעדותו (עמ' 1 שורה 17) ואף התובע מסכים לכך (עמ' 1, שורה 14). אני מוכנה גם לקבל כי הפגיעה בעמוד נעשתה על ידי צד שלישי לא ידוע מבלי שלבזק תהיה אחריות למעשה. עם זאת, לטעמי, שאלת אחריותה של בזק כלפי התובע לא הסתיימה עם הקביעה כי היא אינה אחראית לפגיעה בעמוד. לאחר גילוי הפגיעה מוטלת על בזק האחריות לתיקונה ועולה השאלה מדוע תוקנה התקלה רק בחודש אוקטובר - כלומר רק חמישה חודשים לאחר גילוי התקלה. כמו כן, מצופה מחברת בזק כי תציע לתובע פתרון אופרטיבי אחר למשך תקופת הביניים, בפרט שעה שעולה כי נדרש משך זמן ממושך יחסית לתיקון התקלה, אשר במהלכו למעשה נמצא התובע ללא קו טלפון וללא כל פתרון ענייני מבזק. בזק טוענת כי היה עליה לתכנן תוואי חדש להצבת התשתית (סעיף 4 לכתב ההגנה) וכי התיקונים כפופים לקבלת אישורים ולביצוע עבודות קבלניות במקום (סעיף 6 לכתב ההגנה). עם זאת, לא הביאה בזק כל ראיה שתעיד על מאמציה לקדם את העבודות ולסיימן מהר ככל האפשר. סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה." בענייננו, אין ספק כי התובע לא יכול לדעת מהו התהליך הנדרש לתיקון התקלה על ידי חברת בזק. התובע לא יכול לדעת כמה זמן אורך תכנון התוואי החדש, מתי הוגשו הבקשות לאישורים השונים כפי שטוענת בזק ומתי האישורים התקבלו בפועל. לפיכך, נטל הראיה עובר אל בזק להוכיח כי פעלה בשקידה ראויה וסבירה על מנת להביא לטיפול ותיקון התקלה במהירות האפשרית. בזק לא הציגה כל ראיה שתסייע בהבנת התהליך. אמנם, בכתב הגנתה מסבירה בזק כי היו התנגדויות שונות לתהליך התיקון (סעיף 7 לכתב ההגנה) וכי היה צורך הן באישור העירייה והן באישור בעל הקרקע הפרטית להקמת העמוד החלופי (סעיף 7 לכתב ההגנה) אך לא צורפו הבקשות לאישורים ואף לא האישורים עצמם שניתנו בסופו של יום. לפיכך, אני קובעת כי בזק לא עמדה בנטל הראיה להוכיח כי לא התרשלה בטיפול בתקלה, ואין ספק כי התרשלותה זו הובילה להגבלה ביכולת השימוש בשירות בזק על ידי התובע. על כן, יש להטיל על בזק את האחריות לפיצוי בגין נזקו הישיר של התובע, כפי הוראת סעיף 40(1) לחוק התקשורת המוזכר לעיל. שאלת נזקו של התובע חרף העובדה כי הנטל להוכחת האחריות לנזק עבר לכתפי בזק, הרי שאת גובה הנזק על התובע להוכיח בעצמו. התובע טוען כי היעדר קו בזק בחנות גרם לפגיעה ביכולת לבצע עסקאות אשראי ולפיכך נפגע היקף המכירות של החנות. התובע הגיש תביעה לנזקים בשיעור 30,000 ₪. אני מוכנה לקבל את הטענה כי עם גילוי התקלה חלה פגיעה בהתנהלות החנות. עם זאת, על התובע חלה חובת הקטנת נזקיו ולכן לא ברור מדוע המתין התובע זמן כה רב - כחודשיים - עד למציאת פתרון בדמות מודם סלולרי. במענה לשאלת בית המשפט השיב התובע כי: "התקלה הזו גרמה לי לבלבול רב ולקח לי זמן להתעשת ולהתחיל לפעול" (עמ' 1, שורה 12). מר דודסון העיד כי כעבור שבועיים מגילוי התקלה הודיעה בזק לתובע כי לא ניתן לספק עבורו פתרון בשלב זה (עמ' 1, שורה 20). מכאן, שלפחות במועד הזמן של שבועיים לאחר גילוי התקלה יכול היה התובע לדעת כי עליו למצוא פתרון חלופי לביצוע עסקאות אשראי. תחת זאת המתין התובע חודשיים נוספים מסיבה שאינה ברורה ולא מצאתי לה מענה ענייני בתשובותיו. לפיכך, נזקו של התובע ייבחן לכל היותר ביחס לפרק הזמן בו יכול וסבר כי התקלה תיפתר על ידי בזק - דהיינו פרק זמן של שבועיים. בשולי הדברים אציין כי גם למשך פרק זמן זה עדיין חלה על התובע חובת הקטנת נזקיו. לאור היקפי המכירות להם הינו טוען, כפי שאפרט להלן, לא ברור מדוע לא פעל לאיתור פתרון מיידי גם בגין תקופה זו ואולם לאור הסבריו בנושא והיות ומדובר בפרק זמן סביר, בו יכול אדם עדיין להסתמך על ציפייה לגיטימית כי התקלה תתוקן ללא צורך להיזקק להוצאות נוספות, אינני זוקפת עניין זה לחובתו. כעת לעניין כימות הנזק. להוכחת נזקו צירף התובע לכתב התביעה מכתב מיום 4.7.10 מאת "פ.ס. פחראלדין בע"מ" הנהלת חשבונות. במכתב מפורטות ההכנסות בחנות באופן השוואתי לחודשים מאי עד אוקטובר בשנת 2008 לעומת שנת 2009. יש לשים לב כי התקלה בקו הטלפון פגעה בעסקאות האשראי של התובע ולא בכלל הכנסותיו. התובע הסביר בדיון כי: "אני מבהיר שהאישור של הנה"ח אשר צורף לכתב התביעה מפרט את כל המכירות לשנת 2008 ולהערכתי מתוכם 60% מהווה תשלום בגין עסקאות שבוצעו בכרטיסי אשראי." (עמ' 1, שורה 9). כאמור, כתוצאה מהתקלה לא היה קו טלפון בחנות החל מיום 2.5.09 ועד ליום 1.7.09, עת התקין התובע מודם סלולרי. לפיכך החל ממועד זה אין להשליך את הירידה בהכנסות החנות על תקלת התקשורת ויש לבחון את נזקו של התובע נכון לחודשים מאי-יוני בלבד. עיון במכתב הנהלת החשבונות מעלה הנתונים כדלקמן: בחודש 5/08 עמד היקף המכירות הכולל על סך 40250 ₪. דהיינו היקף מכירות אשראי בשיעור כ 24,000 ₪. בחודש 5/09 עמד היקף המכירות על סך 2450 ₪, מתוכו כ 1470 ₪ בגין עסקאות באשראי. נתונים אלו מצביעים על הפסדי מכירות נטענים בשיעור של כ 94%. בחודש 6/08 עמד היקף המכירות על סך 39,000 ₪ ( מתוכן כ 23,000 ₪ בגין עסקאות באשראי) לעומת היעדר כל מכירות בחודש 6/09. בחודש 7/09 לא היו כל מכירות בחנות. עוד עולה מהאישור כי החל מחודש 5/08 ועד 10/08 חלה ירידה משמעותית בהיקף המכירות כך שזה ירד למחצית. אין בידי לקבל טיעוני התובע באשר להיקף הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מתקלת התקשורת ולהלן אנמק. ראשית; כפי שקבעתי לעיל, יש מקום להתחשב בפרק זמן של שבועיים בלבד לעניין חישוב נזקיו של התובע. העובדה שהתובע לא פעל בשקידה ראויה וסבירה על מנת לצמצם נזקיו מיד עם היוודע לו שאין באפשרות בזק לספק לו פתרון ובחר להפעיל מודם סלולרי רק כעבור חודשיים פועלת לחובתו. זאת ועוד. טוענת בזק ובצדק, כי חרף בעיות התקשורת, יכול היה התובע לבצע עסקאות אשראי ידניות וגם כך היה מקטין את נזקיו . שנית; ניתן לצפות כי התובע יצרף דוחו"ת רווח והפסד, מאזנים או דיווחים של העסק לרשויות המס על מנת שניתן יהא להתרשם מהיקף ההכנסות, שכן מכתב ממשרד הנהלת חשבונות אינו משקף את מלוא התמונה העובדתית ביחס למצבו של העסק. לעניין זה אדגיש כי מסמך הנהלת החשבונות מצביע מפורשות על ירידה חדה במכירות העסק, בכמחצית ההיקף, לתקופה מחודש 5/08- 10/08. במסמך זה אין נתונים לתקופה 10/08 ועד 5/09. לא מן הנמנע כי ירידה זו במכירות הלכה והתמשכה גם בתקופה זו ולמעשה יכול והעסק סבל מהיעדר מכירות ללא כל קשר לתקלת בזק ואף זמן רב לפני הארוע. בנסיבות אלו, חל כירסום של ממש בהוכחת הקשר הסיבתי הנטען בין התקלה לנזק וכרסום זה פועל לחובת התובע, אשר לא הציג תמונת מצב מלאה בפני בית המשפט כפי שראוי היה לעשות בנסיבות אלו. שלישית; לשיטת התובע, אישור הנהלת החשבונות משקף היקף עסקאות באשראי בשיעור של 60% לערך. בחודש 6/09, לא היו מכירות כלל. גם בחודש 7/09 , לאחר שרכש מודם סלולרי, לא היו מכירות כלל. נתונים אלו אינם מתיישבים עם הטענה לפיה תקלת התקשורת היא שגרמה להפסדים בעסק. לעניין חודש 6/09, אין מחלוקת כי ניתן היה לבצע עסקאות מכר במזומן ובהמחאות - התובע אינו מספק הסבר לכך שאין מכירות כלל בחודש זה. לעניין חודש 7/09, אין מחלוקת שכבר נרכש מודם סלולרי ואין כל הסבר מדוע אין כל מכירות בחודש זה. לא נעלמה מעיניי טענת התובע לפיה חוסר האפשרות ליצור קשר טלפוני עם החנות גרמה ללקוחות רבים להתלונן על השירות וכך איבדה החנות לקוחות קיימים ומזדמנים , אולם לטעמי הנתונים שמציג התובע מחלישים את טענתו. הנתונים מתיישבים יותר עם העובדה שהעסק סבל מירידה מתמשכת בהיקף המכירות אף לפני התקלה וללא כל קשר אליה. לסיכום, אני מוצאת כי התובע לא הוכיח כי היקף נזקיו אמנם נאמד בירידת הכנסות בשיעור של 30,000 ש"ח. התובע לא הוכיח כי נזקיו הנטענים נובעים אך ורק מתקלת התקשורת וכן לא הוכיח כי פעל באופן סביר להקטנת נזקיו. לסיכום, מצאתי כי לתובע נגרם נזק ישיר כתוצאה מעלות שכירת המודם הסלולרי - עלות אשר ניתן היה לצפות כי חברת בזק תישא בה כאמצעי יעיל לפתרון למן מועד ארוע התקלה. כמו כן, מצאתי כי התובע הוכיח כי נגרם לו נזק לפחות למשך פרק הזמן של שבועיים ימים, ממועד היוודע התקלה ועד למועד בו נמסר לתובע כי לבזק אין פתרון לנושא בשלב זה. כימות הנזק הכספי לעסקו של התובע למשך תקופה זו ייערך על דרך האומדנה ובשים לב לנתונים הכספיים שהציג התובע בפניי. לפיכך אני קובעת את נזקיו של התובע כדלקמן: בגין ההוצאות עבור שכירות המודם והפעלתו - סך של 800 ₪ בהתאם לקבלות שהוצגו. בגין הפסדי הכנסות לחנות, הן בגין חוסר אפשרות לבצע עסקאות אשראי והן בגין חוסר אפשרות לתקשורת עם הלקוחות - סך של 2,500 ₪. אשר על כן, אני מורה לבזק לשלם לתובע סך של 3,300 ₪,בתוספת הוצאות משפט בסך 250 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים. לצדדים נתונה הזכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. פיצוייםנפילה