לשאלת תשלום ענייני שכר עבודה ופיצויי פיטורים ב"נטו" או ב"ברוטו" נזקק בית דין זה מספר פעמים. ההלכה הנוהגת בעניין זה סוכמה בדב"ע מח/ 3-162 "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ - אמנון מלמלה ואח', פד"ע כ 460, 463, ולפיה: "דרך המלך בנקיבת סכומי שכר עבודה ופיצויי פיטורים הינה נקיבתם בסכום ה"ברוטו", שעה שעל המעביד מוטלות חובות מכוח חוקים שונים לבצע ניכויים מאותו "ברוטו"... הצדדים רשאים להתנות ולקבוע, כי העובד יקבל לידיו תשלום "נטו" ואזי יחולו תשלומי החובה השונים על המעביד, עליו החובה "לגלם" את הסכומים המשתלמים לעובד" (דב"ע מז/ 3-16 זייבלד - עוף העמק בע"מ, פד"ע טז 185, 189). נוסיף, כי בדב"ע נו/ 3-170 עזבון המנוח אחמד ג'ולאני - עוני ג'ולאני, (לא פורסם, ניתן ביום 2.7.1996) בה נידונה סוגית התערבות ערכאת הערעור בפסיקה לפשרה, קבע בית דין זה ביחס לסכום הפשרה: "..כי אין זה מקובל לפסוק סכום "נטו", שכן שכר, פיצויי פיטורים ותשלומים אחרים של מעביד לעובד נקבעו לפני ניכוי מס ותשלומי חובה אחרים". לשון אחרת, הכלל הוא כי "שכר" מתייחס לשכר לפני ניכויים, אלא אם כן הצדדים התנו בניהם אחרת (ראה גם: ס' אדלר "פיצוי הלנה: חוק ופסיקה" שנתון משפט העבודה (תשנ"ו) 5, 10).פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים