אחת המהפכות השקטות, שקרו בעקבות התיקון בפקודת הראיות, הוא שבעוד שבעבר פלט מחשב, אם נתקבל, היה במסגרת הכללית של הראיות שהוגשו ולא הוכיח מניה וביה את נכונותו, אזי כיום לאור התיקון של סעיף 36לפקודת הראיות, כשרשומה עונה על הגדרת רשומה מוסדית מוכחת אמיתות תוכנה. שאלה היא, האם כדי להגיש רשומה מוסדית יש צורך להוכיח את כל התנאים שנמנו בסעיפים הקטנים של סעיף 36(א) לפקודת הראיות; או שמא בהעדר התנגדות לקבילותה של הרשומה, תנאים אלה יחשבו כמוכחים ? כיום כל מה שכלול ברשומה מוסדית מהווה ראיה לאמיתות התוכן. התוצאה המצטברת של שני דברים אלה, היא, שרשומה מוסדית שהוגשה ללא התנגדות, התמלאו התנאים המקדמיים להיותה בכלל רשומה מוסדית וגם הנתונים שבה הינם נכונים קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת פלט מחשב כראיה: א. מהות העתירה זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא (השופטת נ. אחיטוב), על שדחתה את תביעת המערערת לתשלומים שונים שהגיעו לה מאת המשיב, שהיה תקופה קצרה סוכן ביטוח מטעמה. הערעור נסוב רק לגבי עמלות יתר, שלטענת המערערת, המשיב חייב להשיב לה. ב. עובדות רלוונטיות המערערת, חברת ביטוח, היתה קשורה עם המשיב, סוכן ביטוח. בהתאם להסכמות שבין הצדדים, היה סוכן הביטוח זכאי לשני סוגים של תשלומים: עמלות בגין ביטוחים שהוא מכר בפועל ועמלות יתר, זה סוג של עמלות שחשבונו אצל המערערת היה מזוכה מראש ובמהלך השנה היתה אמורה להתחשבן איתו, כשהבסיס לחשבון זה היו הפוליסות שהוא מכר בפועל. בפני בית משפט קמא היתה עדות של מנהל סניף חיפה בהקשר לשיטת העבודה והסיכומים עם המשיב. הוגשו מסמכים (נספחים א' ו- ב') המעידים על הסכם התקשרות, אם לא בכתב אז בעל פה בין הצדדים, וכן הוגשו שיקים שונים וכרטיס הנהלת חשבונות של המערערת. בית משפט קמא, כשדחה את התביעה, נימק זאת שלא היה הסכם בכתב ועל כל פנים הסכם לא הוצג; שניתן היה להביא הסכם אחיד כדי ללמוד על ההתקשרות עם המערערת; כי כתב התביעה אינו מפרט את החישוב, שמראה על יתרה שמגיעה למערערת וחישוב כזה גם לא הוגש בשלב הראיות. בסוף פסק הדין מציינת השופטת, שהמערערת לא הוכיחה דבר מתביעתה, אף לא במידה המחייבת העברת נטל ההוכחה אל הנתבע. ג. דיון הטענות: במסגרת הטיעון הפנה עו"ד קולקר, ב"כ המערערת, את תשומת הלב לסעיף 36לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971, שתוקן בשנת .1995מנוסח הסעיף הוא למד, שמהצגת כרטיס הנהלת החשבונות עולה גובה העמלות ששולמו ביתר ולכן, לטענתו, נטל הראיה עבר למשיב, על מנת להראות שסכום זה אינו נכון. לעומתו, טען ב"כ המשיב, שזו טענה חדשה שזכרה לא בא בסיכומים שהיו בפני בית משפט קמא; שלא הוכחו התנאים המוקדמים להגשת כרטיס החשבונות שהינו פלט מחשב, וכי לא זכה ליומו בבית המשפט, כתוצאה מכך. הדין: סעיף 36(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], כפי שתוקן, קובע כדלקמן: "רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה לאמיתות תוכנה בכל הליך משפטי אם נתקיימו כל אלה: "1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו; 2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה; 3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי - א. דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה; ב. המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב." בעבר לא היתה קיימת אפשרות לחברת ביטוח להגיש, במתכונת הראיות הבנקאיות, פלט של מחשב כדי להוכיח יתרת חוב אצלה. משמעות תיקון פקודת הראיות שהוא למעשה שילוב של חוק המחשבים התשנ"ה - 1995ושל פקודת הראיות, הינו בהרחבת "המוסדות" שיכולים לעשות שימוש במסמכיהם. "מוסד" מוגדר בסעיף 35לפקודת הראיות בזו הלשון: "המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שרות לציבור." חברת ביטוח, לפני התיקון לחוק, לא נכללה בגדר מוסד ולגביה ולגבי רשימה ניכרת של עסקים יש בחוק משום שינוי משמעותי. אחת המהפכות השקטות, שקרו בעקבות התיקון בפקודת הראיות, הוא שבעוד שבעבר פלט מחשב, אם נתקבל, היה במסגרת הכללית של הראיות שהוגשו ולא הוכיח מניה וביה את נכונותו, אזי כיום לאור התיקון של סעיף 36לפקודת הראיות, כשרשומה עונה על הגדרת רשומה מוסדית מוכחת אמיתות תוכנה. שאלה היא, האם כדי להגיש רשומה מוסדית יש צורך להוכיח את כל התנאים שנמנו בסעיפים הקטנים של סעיף 36(א) לפקודת הראיות; או שמא בהעדר התנגדות לקבילותה של הרשומה, תנאים אלה יחשבו כמוכחים? במשפט אזרחי, ההלכה היא שכל מסמך שלא היתה התנגדות של הצד שכנגד להגשתו, יחשב כמוגש על כל מה שכלול בו, לרבות "הדילוג" על הוכחת תנאים וקבילותו (ע"א 2515/94עו"ד יוסף לוי נ' עיריית חיפה, פ"ד נ (1) 723). כיום כל מה שכלול ברשומה מוסדית מהווה ראיה לאמיתות התוכן. התוצאה המצטברת של שני דברים אלה, היא, שרשומה מוסדית שהוגשה ללא התנגדות, התמלאו התנאים המקדמיים להיותה בכלל רשומה מוסדית וגם הנתונים שבה הינם נכונים; צד שרוצה להזים נתונים אלה, הדרך בידו להוכיח את ההפכא מסתברא. ונדגים מהתחום הפלילי: הלכה פסוקה היא, שכדי להוכיח קבילות של סליל הקלטה, יש צורך בתנאים מקדמיים אותם קבעה הפסיקה: . . ."1) כי המכשיר, או האמצעי האחר ששימש להקלטה, פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו; 2) שהאדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו; 3) שההסרטה או ההקלטה מהיפנים ונכונים; 4) שלא נעשו בסרט שינויים בצורת הוספות או השמטות; 5) זיהוים של המדברים שקולותיהם נקלטו; 6) שהדברים נאמרו והעדות הוגדרה מרצונו הטוב של המדבר ללא נפיה ולא פיתוי" (ע"פ 869/81מוחמד נ' מ"י פ"ד לח'(4) 169, בעמ' 194). גם בתחום הפלילי, במידה וצד לא מתנגד להגשת סליל ההקלטה, אין צורך להוכיח את התנאים המקדמיים הללו. מכאן, אנו למדים, מקל וחומר, לגבי הגשת רשומה מוסדית מכח פקודת הראיות. היישום: התוצאה העולה מכל הדברים האלה, שעל ידי עצם העובדה שהוגשו דפי כרטיס החשבונות, עבר נטל הראיה למשיב, כדי להוכיח שהאמור בנספחים אלה לא נכון. בפני בית משפט עמדו די והותר ראיות לשכלולו של הסכם בעל פה בין הצדדים. המשיב לא העיד ומנספח י"ב, שזה תצהיר תשובות לשאלות, מסתבר שזכרונו לא היה כל כך טוב. על כל השאלות השיב, שעבר זמן רב וכי אינו זוכר; יתכן שזו הסיבה שלא נקרא לחקירה על תצהירו. הפועל היוצא הוא שהנטל עבר אליו. הוא לא סתר את האמור ברשומה. אשר על כן, התוצאה היא, שאנו מבטלים את פסק הדין של בית משפט קמא, ומקבלים את הערעור. על המשיב לשלם למערערת את הסכום של 207, 10ש"ח נכון ליום 31.12.88כשהוא נושא ריבית והצמדה כדין. המשיב ישלם כמו כן למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 000, 10+ מע"מ. הפקדון יוחזר למערערת.מחשבים ואינטרנטהגשת ראיות