פריצת דיסק לאחר תאונת דרכים

לאחר תאונת הדרכים, החלה התובעת לסבול מכאבי גב תחתון וביום 21.10.96 עברה בדיקת CT אשר הדגימה פריצת דיסק מרכזית קטנה בחוליות L - 5 ו S 1 עם לחץ קל על השק העצבי. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פריצת דיסק לאחר תאונת דרכים:## תובענה זו, עניינה תאונת דרכים שאירעה לתובעת ביום 31.8.96 [להלן: התאונה]. אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי ועלי אפוא לקבוע את גובה הנזק. ##המצב הרפואי## לאחר התאונה, הועברה התובעת לבית החולים אסף הרופא ואובחנה רגישות פרה-ורטברלית בגב התחתון, צילומי הרטנגן של הצוואר וגב עליון היו תקינים והיא שוחררה לביתה להמשך טיפול בקופת חולים. לאחר התאונה, החלה התובעת לסבול מכאבי גב תחתון וביום 21.10.96עברה בדיקת CT אשר הדגימה פריצת דיסק מרכזית קטנה בחוליות L - 5 ו S 1 עם לחץ קל על השק העצבי. לאחר התאונה נכנסה להריון וילדה ביום 2.10.97. בית המשפט מינה את ד"ר אהרון צ’ציק להיות מומחה רפואי, אשר בדק את התובעת והגיש חוות דעת, ת/1, ותשובות הבהרה לחוות דעתו סומנו ת/2. בחוות דעתו ת/1 קבע המומחה לתובעת נכות רפואית בשיעור של 15% לצמיתות, בשל הגבלה בתנועות הגב התחתון. בעקבות שאלות ההבהרה שנשלחו למומחה ע"י ב"כ הנתבעת, שינה המומחה את אחוז נכותה של התובעת והעמידה על שיעור של 7.5% בלבד, זאת עקב כך שלא ניתן לשלול בעיה קודמת בגב ממנה סבלה התובעת לפני התאונה, ועל כן חילק את הנכות שקבע בחוות דעתו ת/1 באופן שרק 50% ממנה קשור בתאונה. ד"ר צ’ציק הוזמן לחקירה ע"י ב"כ התובעת, אולם הוא לא שינה את דעתו בקביעתו כי התאונה החמירה את מצבה הקודם של התובעת ונכותה הרפואית כתוצאה מן התאונה הינה בשעור של 7.5% בלבד. 10. אני מאמץ את עדותו וחוות דעתו של ד"ר צ'ציק וקובע כי נכותה הרפואית של התובעת כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 7.5% בלבד. ##הנכות התפקודית## 11. הנכות הרפואית אינה זהה לנכות התפקודית ועל בית המשפט לקבוע את הנכות התפקודית בהתאם למכלול הראיות שמובא בפניו, בשים לב לסוג הנכות ולמקצועו של התובע 12. בע"א 646/77 לוי נ' עמיאל, פ"ד כרך ל"ב(ד), עמ' 589, נקבע כדלקמן: "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואית אינם מצביעים בהכרח על אבדן מקביל של הכושר לבצע עבודה, הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו...יתכן והפגיעה היא חמורה אך בכל זאת מסוגל הניזוק להמשיך בעיסוקו ללא הגבלה". 13. בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד כרך מ(4) עמ' 690, נקבע כדלקמן: "יש שקיים פער, לפעמים פער של ממש בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאת בדרגת הנכות הרפואית שנקבע לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד, לעבוד ולקיים את עצמו". 14. התובעת ילידת 7.11.66, נשואה ואם לארבעה ילדים קטינים, ללא השכלה פורמלית, סיימה 9 שנות לימוד בלבד והחל משנת 94' עבדה כמטפלת במעון יום לילדים וביצעה את עבודות הבית. 15. בעבודתה, נאלצת היתה התובעת להתכופף ולעתים להרים ילדים וכיום, לטענתה, לא עובדת ואינה מסוגלת לעבוד. 16. לאור הראיות ששמעתי ועדותה של התובעת בקשר לעבודתה, אני קובע כי נכותה הרפואית של התובעת בשיעור של 7.5% הינה נכות תפקודית אשר פוגעת בכושר עבודתה ובכושר השתכרותה, בשיעור של 7.5%. ##הפסד שכר בעבר## 17. לפני התאונה השתכרה התובעת בממוצע סך של 3500 ₪ לחודש וקיבלה את משכורתה ע"ח ימי מחלה עד ליום 15.10.96 והפסיקה את עבודתה, כליל, ביום 30.11.98. 18. ד"ר צ’ציק קבע לתובעת אי כושר עבודה מלא עד ליום 30.4.97 ואני נכון ללכת לקראת התובעת ולפצותה עבור תקופה זו [8חודשים] לפי הכנסה של 3500 ₪ לחודש, ובסך הכל סכום של 28,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.1.97 ועד היום [תקופה ממוצעת]. 19. לאחר תקופת אי הכושר [30.4.97], היתה התובעת בשמירת הריון ולאחר מכן לא חזרה לעבודה, אך, לדעתי, בלא קשר לתאונה ולכל היותר, ניתן לפצותה עבור התקופה שמיום 1.5.97 ועד היום, בסכום גלובלי של 20,000 ₪. ##הפסד הכנסה לעתיד## 20. כפי שקבעתי לעיל, נכותה של התובעת בשיעור של 7.5% הינה נכות תפקודית העשויה להשפיע על כושר עבודתה והשתכרותה וזאת, במידה ותחליט לשוב לעבודתה כמטפלת או בעבודה אחרת. 21. התובעת ילידת שנת 1966, צעירה-יחסית, ובמקרה זה, עלי לפסוק סכום גלובלי עתידי, אשר ישקף את הפגיעה בכושר עבודתה. 22. סכום של 50,000 ₪, יהווה פיצוי מתאים לאור כל הנסיבות. ##עזרת צד ג'## 23. נכותה הרפואית של התובעת בשיעור של 7.5% עשויה להפריע לה בעבודות הבית, בהיותה אם לארבעה ילדים קטינים, והיא תיאלץ מדי פעם להעסיק עוזרת. 24. אני מעריך ראש נזק זה בעבר ולעתיד, בסכום גלובלי של 20,000 ₪. ##כאבים וסבל## 25. התובעת ילידת שנת 1966 ונכותה הרפואית נקבעה ע"י ד"ר צ’ציק בשיעור של 7.5% והסכום לפי ראש נזק זה הינו 12,250 ₪, כולל ריבית, מיום התאונה. ניכוי תגמולי המל"ל - נכות כללית 26. התובעת הגישה למל"ל תביעה בגין נכות כללית וקיבלה גמלאות בסכום משוערך להיום של 105,590 ₪, לפי חוו"ד של האקטואר ספיר. 27. תשלומים אלה הופסקו ביום 1.3.01. 28. תשלומי המל"ל התייחסו לתקופה בה שהתה התובעת בשמירת הריון החל מיום 6.4.97 ועד ליום 2.10.97, ואין להם כל קשר לתאונה [להלן: תקופה א']. 29. לאחר תקופה זו נקבעה לתובעת דרגת נכות זמנית בשיעור של 75% מיום 13.9.98 ועד ליום 28.2.01 [להלן: תקופה ב']. 30. עפ"י מסמכי המל"ל, נכותה המשוקללת של התובעת עמדה על שעור של 54%, אשר מתוכם 20% על חשבון התאונה, המהווים 37% מכלל הנכות המשוקללת. 31. בהתאם להלכה הפסוקה, יש לנכות מתגמולי המל"ל אשר קיבלה התובעת בגין נכות כללית, 37% מהסכום בלבד [ראה בנדון ת.א. (חיפה) 1194/81 אשתר נ' קרטה, פסקים-מחוזיים, תשמ"ז(3), 460, וכן ע"א 6553/96 צור שמיר נ' מלצר, פ"ד כרך נ"ג(1), 611]. 32. מאחר ותקופה א' היא תקופה בה שהתה התובעת בשמירת הריון, יש לנכות את הסכום של 14,705 ₪ [נ/4, משוערך 19,500 ₪] מהסכום המהוון של הגמלאות שקיבלה בסך של 105,590 ₪, ומסכום זה לנכות 37% בלבד, דהיינו סכום של 32,590 ₪ בלבד. ##ניכויי תשלום תכוף## 33. התובעת קיבלה סך של 22,416 ₪, שני תשלומים תכופים משוערכים להיום, ויש להפחית את הסך הנ"ל מסכום הפיצויים. 34. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות-הדדית, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך 28,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.1.97 ועד היום, עבור אבדן הכנסה בעבר; סך 20,000 ₪, עבור אבדן הכנסה נוספת עד היום; סך 50,000 ₪, אבדן הכנסה לעתיד; סך 20,000 ₪, עבור עזרת צד ג'; סך 12,250 ₪, עבור כאבים וסבל; אגרת התביעה ששולמה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ההוצאה ועד היום. 35. מהסכומים הנ"ל יש לנכות את הסך של 32,590 ₪, חלק מגמלאות המל"ל, בגין נכות כללית, וכן סך של 22,416 ₪, תשלומים תכופים אשר קיבלה התובעת. 36. סכום פסק הדין הכולל ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי, בתוך 45 ימים. עמוד השדרהתאונת דרכיםפריצת דיסק