צ'ק חוזר חשבון מעוקל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צ'ק חוזר חשבון מעוקל: תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע שיק ע"ס 20,460 ₪ משוך לפקודת X מחשבונה של הנתבעת בבנק מרכנתיל דיסקונט סניף 682 זמן פרעון 28.8.98.   השיק הוסב לתובע והוחזר על ידי הבנק בציון "אין כיסוי מספיק וחשבון מעוקל".   הבקשה לביצוע הוגשה בתיק הוצל"פ 1-99-03532-13 ב- 2.3.99 על מלוא סכום השיק.   בתאריך 13.5.99 הגישה הנתבעת כתב התנגדות נתמך בתצהיר המנהל מר פאוזי נוג'ידאת והלה טען בתצהירו כי פרע לתובע מתוך סכום השיק כדלקמן: סך 5,500 ₪ ביום 5.12.98.נ סך 8,000 ₪ ביום 25.1.99.ב סך 3,000 ₪ ביום 17.3.99.ו   לתמיכה בטענה זו הציג מנהל הנתבעת 3 מסמכים, חתומים לטענתו על ידי התובע על נייר פירמה של הנתבעת. בעדותו בפני הוסיף והסביר מנהל הנתבעת שהוא עצמו ערך את המסמכים והגישם לחתימת התובע.   המסמך הראשון מיום 5.12.98 הוא למעשה הסכם בין הצדדים על פיו התחייבה הנתבעת לשלם את היתרה לאחר התשלום הראשון במזומן ע"ס 5,500 ₪ ב- 4 תשלומים חודשיים (לאמור - 3740 ₪ כל תשלום) כאשר עם פרעון סכום השיק הוא יוחזר.   בסה"כ, כך נטען ע"י מנהל הנתבעת בתצהירו, שולם על חשבון סך של 16,500 ₪ (למרות הטעות בסיכום הסכומים בתצהיר המנהל) והשאר היא יתרת חוב שהנתבעת מודה בה ואשר לא שולמה.   בהסתמך על גירסה זו נדחתה ההתנגדות עד לסכום של 4000 ₪ ולגבי היתרה ניתנה רשות להתגונן בתאריך 7.12.00.   יש לציין שעוד באותו מעמד של הדיון בהתנגדות בפני כב' ראש ההוצל"פ רשם ב"כ התובע לפרוטוקול כי כבר מעיון ראשוני נראה שהחתימה על המסמכים המשמשים את הנתבעת לצורך הגנתה, אינה חתימת התובעת. ואכן בישיבת קדם המשפט הראשונה ביום 12.11.01 רשמו הצדדים שמתנהלת חקירה משטרתית. החקירה נפתחה בעקבות תלונה בגין זיוף מסמכים שהגיש התובע.   באותו מועד ניתנה החלטה בהסכמה למינוי מומחה מטעם בית משפט לבדיקת טענת הזיוף ונקבע כי את המסמכים תבדוק הגב' חנה קורן מחיפה המתמחה בבדיקת מסמכים והשוואת חתימות. מכאן ואילך ועד ל- 20.6.02 לא נעשה דבר לקידום הבדיקה ולפיכך נקבע התיק לשמיעת הראיות בלא שניתנה חוות דעת.   לאחר שנשמעו הצדדים נמצאו בקיעים הן בגירסת התובע והן בגירסת הנתבעת. לעניין גירסת התובע מפנה ב"כ הנתבעת את תשומת הלב לכך שבעדותו אישר התובע לראשונה כי אכן קיבל סך של 3000 ₪ מן הנתבעת וכי המסמך מיום 17.3.99 אכן נחתם על ידו ולגבי מסמך זה אין הוא טוען שחתימתו זויפה. מדובר בתשלום אשר בוצע לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ואין חולק על כך שהתובע לא דיווח לבא כוחו על ביצוע התשלום והודעה מתאימה לא נמסרה לתיק ההוצל"פ.   העובדה שהתובע לא גילה במשך תקופה כה ממושכת כי הוא מאשר את חתימתו על המסמך הנ"ל וכי קיבל חלק מהתשלום על רקע העובדה שאת הכשלתה של הבדיקה ע"י הגב' קורן יש לזקוף לחובת התובע ועל רקע חוסר התעניינותו של התובע בתוצאות ההליך המשטרתי, כל אלה מחייבים מסקנה שאין ליתן אמון בתובע ויש לדחות את גרסתו בכללותה. מן הראוי והנכון לאמץ את גרסת הנתבעת גם מן הטעם שאילו חפצה, באמצעות מנהלה, לבצע פעולה של זיוף הרי פשוט יותר והגיוני יותר מצידה לבצע את פעולת הזיוף במסמך אחד אשר תוכנו יאיין כליל את תביעת התובע ויירשמו בו סכומי החוב במלואם כסכומים שנפרעו.   מאידך טוען התובע כי נטל הראיה והשכנוע להוכיח פרעונו של השיק מוטל על שכמה של הנתבעת בנטל זה לא עמדה הנתבעת שהרי מנהל הנתבעת טען במהלך חקירתו שהסכומים אשר שולמו לתובע נזקפו בכרטסת הנהלת החשבונות המתנהלת אצל הנתבעת לחובת הנפרע על פי השיק. ניתן היה איפוא לצפות כי הנתבעת תציג את רישומי הנהלת החשבונות שברשותה כראיה טובה לכך כי אכן בוצעו תשלומים וכי אלה נרשמו כדת וכדין בהנהלת החשבונות.את הסברו של מנהל הנתבעת לפיו לא הציג את הנתונים כיוון שלא נתבקש לכך יש לדחות כתירוץ בלתי מספק. לא זו בלבד אלא שמנהל הנתבעת אשר הסביר כי המסמכים נחתמו בנוכחות בני משפחתו או מי מהם לא טרח להזמינם לעדות על מנת לתמוך בגירסת הנתבעת.   העובדה שהנתבעת לא פרעה עד היום הזה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מלמדת על הכלל, דהיינן כי החוב כולו לא נפרע עקב קשיים כלכליים שאליהם נקלעה הנתבעת.   עוד מפנה התובע את תשומת הלב לכך שאין זהות בצורת החתימה במסמכים השונים עליהם מבקשת להסתמך הנתבעת וגם מטעם זה אין בסיס לטענתה כי חתם על המסמכים כולם.   לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים אני מקבל טענת ההגנה בתיק זה. טענה של זיוף כפי שמעלה התובע היא טענה חמורה ביותר ובפרט על רקע הנסיבות כאשר מדובר במחלוקת כספית בסכום נכבד. מעבר לטענות שבמישור ההגיון והסברה שהעלתה הנתבעת על ידי בא כוחה, התברר רק ביום הדיון בפני שלמעשה התובע חוזר בו מגרסתו הגורפת לפיה כל המסמכים אשר הציגה הנתבעת הינם מסמכים מזוייפים ועתה הוא מודה בכך שהמסמך מיום 17.3.99 איננו מזויף. מדובר בגרסה חדשה ומפתיעה אשר ב"כ התובע לא היה ער לה בכל מהלך הדיונים וחזקה כי אם התובע טורח היה למסור לבא כוחו גרסה שכזו הרי שהדברים מוצאים היו ביטוי במסגרת קדמי המשפט. לא זו בלבד אלא שמתברר שהתובע לא עדכן את בא כוחו כי קיבל חלק מסכום החוב אותו הוא תובע וממילא לא נמסרה הודעה מתאימה בתיק ההוצל"פ. ניתנה לתובע הזדמנות להוכיח את טענתו שכן בהסכמה מונתה הגב' קורן מחיפה כמומחית מטעם בית המשפט לבדוק את עיקר המחלוקת בתיק זה ואת כשלון הביצוע בעניין ההסכמה הדיונית יש לתלות בתובע אשר לא פעל בשקידה ראויה וסבירה כדי לקדם את עניינו. תמוהה גם התנהגותו לאחר הגשת התלונה במשטרת ישראל שכן התובע לא טרח לברר מה עלה בגורל תלונתו ונראה כי באופן כללי לא ניתן להסביר את אדישותו ודרך התנהלותו לאורך ההליך.   התנהגות זו מטילה צל כבד על גרסתו על רקע הטענה החמורה שהעלה כלפי הנתבעת.   לפיכך אני מקבל כאמור גרסת ההגנה.   הליכי ההוצל"פ בעניין הסכום שאינו שנוי במחלוקת מתנהלים כסדרם.   אני מחייב התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.  שיקיםעיקולשיקים ללא כיסוי