צו מניעה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין:   החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש כדין. בבית משפט השלום מתנהלת מאז 1994 תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לגבי חלקה 20 בגוש 17490 [ת.א. 604/94]. בשנת 2000 הגיש המבקש תביעה בת.א. 4839/00 נגד המשיב מס' 1 שעניינה צו מניעה קבוע לבל יבצע המשיב עבודות בניה בחלקה הנדונה. המבקש טען כי המשיב מס' 1 רכש לאחרונה זכויות בלתי מסויימות בחלקה באופן שאינו מקנה לו חזקה ייחודית בחלק מסויים דווקא של החלקה. אם יבנה המשיב ע"ג החלקה ייפגעו זכויות יתר הבעלים ובמיוחד זכויותיו של המבקש והדבר גם יסכל את תביעת פירוק השיתוף או יקשה על מימושה.   בית משפט השלום נתבקש גם ליתן צו מניעה זמני. תחילה ניתן ע"י כב' השופטת דלה מוסא צו מניעה זמני במעמד צד אחד. קוים דיון בענין ביטולו אך הוא לא בוטל. בד בבד הוגשה נגד המשיב מס' 1 בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט בגין הפרת הצו.   מאוחר יותר, במסגרת הדיון בתיק הראשון הוסכם שהמשיב מס' 1 שהיה הנתבע העיקרי בתיק החדש יצורף כנתבע נוסף בתיק 604/94 וכן יצורף כנתבע נוסף אביו, סאלח רחאל, המשיב מס' 2, מאחר שהוא למעשה זה שרכש את הזכויות בחלקה. פירוש הדבר ששני התיקים אוחדו למעשה.   ביום 21.2.01 התקיימה בתיקים המאוחדים ישיבה בפני כב' השופטת הלמן. ב"כ הנתבעים השונים קָבְלוּ שהדיון אינו מתקדם בקצב הראוי וכי לא הוגשו הצעות חלוקה חדשות. ב"כ המשיבים, עו"ד קאסם, ביקש לבטל את צו המניעה שניתן נגד מרשיו. טענתו היתה שהמגרש המיועד להם הוא חלקת משנה 49, על פי הצעת חלוקה שהציע מינהל מקרקעי ישראל, שגם הוא בעלים של זכויות בחלקה, וכי גם התובע [המבקש כאן] למעשה אינו חולק על כך שחלקת משנה 49 מיועדת למשיבים. עו"ד כמאל ב"כ המבקש חלק על כך וביקש לקבוע את התיק להוכחות. בסיומו של הדיון קיבלה השופטת הלמן את ההחלטה נשוא בקשת הערעור. עיקריה של ההחלטה הם אלה:   א. התובענה מתנהלת למן 1994 וטרם הוגשה בה על ידי המבקש הצעת חלוקה. הצעות חלוקה שהגישו הנתבעים - נדחו על ידיו;   ב. המבקש אמנם הגיש תסריט חלוקה ביום 26.1.01 אך המודד מטעמו לא הציע פתרון כולל אלא אך ורק דאג לפתרון ההקצאה המיועדת למבקש;   ג. השופטת מקציבה למבקש ארכה בת 20 יום להגשת תסריט חלוקה מלא וכולל;   ד. המגרש שלגביו ניתן צו המניעה [חלקת משנה 49] בלאו הכי תפוס על ידי המשיבים ולפי כל הצעות החלוקה שהוגשו מגרש זה מיועד להם ולכן אין כל הצדקה להשארת צו המניעה על כנו.   ה. צו המניעה הזמני בוטל.   על כך בקשת הערעור.   לאחר הגשת הבקשה, התגובה והתשובה לה, קיימתי דיין מקיף במעמד ב"כ שני הצדדים כדי לתהות על הקשיים בניהול התובענה. התברר כי חרף 7 השנים שחלפו למן הגשת התביעה הראשונה הסתום עדיין עולה על הנהיר ושאלות יסודיות רבות טרם נתלבנו, כגון, מה היקף זכויותיו של המבקש בחלקה, מה שטח החלקים שהוא מחזיק בפועל, מה מיקומם המדוייק, ועוד.   מה שהוברר מעל כל ספק הוא שהמצב בשטח מכביד הכבדה של ממש על פירוק השיתוף בשל קביעת העובדות שנעשתה בו. מגרשים רבים לא נותרו בחלקה ולעומת זה יש תובעים רבים מדי לשטחים הפנויים. שני הצדדים הודו כי אזור המגרשים 49 עד 53 הוא האזור היחיד בו נותרו מגרשים פנויים. מתברר כי לא בכדי בחרו המשיבים להקים שם את ביתם, באין מגרשים פנויים במקום אחר.   לכאורה, הקמת בנין על גבי מקרקעין הנמצאים בבעלות משותפת פוגעת בזכויות יתר הבעלים באשר היא עלולה למנוע מהם שימוש סביר בחלקה, שימוש שהם זכאים לו לפי סעיף 31 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969. במיוחד כאשר תלויה ועומדת בפני בית המשפט תביעה לפירוק שיתוף וכאשר יש מחלוקת של ממש בין הבעלים השונים היכן מיקומם של החלקים השונים המיועדים לצדדים. לכן הקביעה כי מגרש 49 בלאו הכי תפוס בידי המשיבים, גם אם היא נכונה, היא עילה להשארת הצו על כנו ולא לביטולו, שכן איש לא הוסמך להעניק להם חזקה ייחודית בו. המבקש טוען כי החלקים שהוצעו לו בחלוקה שיזם המינהל מקפחים אותו וכי הוא זכאי למגרשים נוספים. מאחר ואין מגרשים פנויים זולת האזור הנזכר, יש לו עניין של ממש כי לא ייקבעו עובדות בשטח באופן שימנע ממנו מלממש את זכותו. אין שום ראיה לכך שהמבקש הסכים שחלקת משנה 49 תיוחד למשיבים ללא תנאי, להפך: הוא הסכים לכך בתנאי שלו עצמו יוקצו המגרשים הסמוכים. מאחר והמינהל ויתר הבעלים אינם מסכימים לכך ממילא אין לראות בו מי שמסכים להקצאת מגרש 49 למשיבים.   אפשר והדיון בתביעת הפירוק מתנהל בעצלתיים ויש מקום לזרזו, אך ביטול צו המניעה נגד המשיבים לא היה האמצעי היעיל לשם כך. לא כל בעלי הדין צורפו לבקשה זו אך איני רואה בכך פגם משום שמדובר בצו מניעה שהוצא נגד המשיבים לבקשת המבקש בלבד, הליך שבעלי הדין האחרים לא היו צד לו.   לאור זאת הערעור מתקבל והחלטת בית משפט קמא מיום 21.2.01 מתבטלת במובן זה שצו המניעה יישאר על כנו עד למתן פסק דין סופי בתובענה, או עד אשר יבוטל או ישונה.   המשיבים 1 ו -2 ישלמו למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ש"ח נכון להיום.  פירוק שיתוףמקרקעיןפירוק שיתוף במקרקעיןצוויםצו מניעה